הנאות למינם דבר רע או יופי העולם

בס"ד

סוקרטס בצוואתו האחרונה בספר הפידון הרבה לדבר על כך שהנאות העולם מפריעות משקיעות ברוחניות ומההבנה העמוקה
אפלטון , ובמיוחד אריסטו לא מיהרו להסכים עם קביעה זאת ,
בהשקפה היהודית רווח המושג כי הנאות וחומריות מפריעות לעבודת ה' ולהשגות רוחניות ,
גם במישור הכללי , לא פעם שאנו יוצאים ללמוד השכלה , מעלים דעות חריגות ומנסים לשנות את העולם שמיסבבנו , חשוב לנו לא להיות מאותם "הפרוסטרים" שכביכול אינם נראים כבחורי ישיבה נורמלים , יוצאים לבילויים כאלה או אחרים , 
חשוב לנו שכולם יבינו שאנחנו מיוחדים ,שאנו בבחינת  "הציץ ולא נפגע "  בלב רובינו לפחות משתכן התקווה הזאת שכל אלו שהתאכזבו מאיתנו במהלך חיינו על כך שהשמענו דעות מוזרות כאלו או אחרות , הלכנו ללמוד השכלה גבוהה , או נקטנו בפעיליות שונות , כמו זו של אגודה אחת , שבסופו של דבר יודו לנו , שנשארנו בתלם ולא נפגענו , ובקיצור חשוב לנו להראות שאפשר גם אחרת.....
אך אם נתבונן לעומקם של דברים האמנם תענוגות העולם אסורות על פי תורה ? כמו כל דבר ביהדות ישנם טקסטים לכאן ולכאן , "עתיד אדם להיתבע על כך שאינו נהנה " אנו מברכים ברכות מיוחדות על הנאות העולם ,ועוד שלל של ראיות , וכבר עמדו רבים מן בעלי המוסר בעניין , ואין זה המקום ,
אך בו נבחן את הדברים מבחינה לוגית , אמנם הנאה מחייבת היחלשות הרוח , האמנם הנאה מיופי העולם( ולאו דווקא לצאת ולהסתכל בפרחים ולומר מה רבו .. ) ושימוש בו במידה נכונה , אלו הנאות תאוות פרוסקיט , או זה נקרא פשוט לחיות ? מובן שהתשובה תהיה ברמת השקיעות וברדיפה אחר מותרות , אך לדעתי יש פה עניין שורשי יותר , האמנם אלו שנחשבים המודרנים בלע"ז לא יכולים להגע להשגות כמו אלו מהפילוסופים שחיו בתוך חבית - אבקש את תגובתכם בעניין -

_________________

כולם ללא יוצא מן הכלל מאמינים בטוב וברע , והראיה שהמושגים האלו, עדיין קיימים במילון

גוונא
שרפו אותך לגמרי. אפשר גם לפרש אחרת.

גוונא נזכרתי אולי זה יעזור. המשנה אומרת כי בעשרה מאמרים נברא העולם. אם תספור תגלה שיש רק  תשע מאמרים. הכונה שכתוב ויאמר אלוקים   אז מנסים להסביר כי בראשית זה גם מאמר, נו שוין זול זיין.
 אבל האמת כי כי יש עשרה מאמרים, המאמר העשירי הוא ויאמר אלוקים לאדם מכל העץ תאכל
הציווי הראשון שנאמר לאדם זה תאכל  ולא רק עם הפה אלה כל מה שאתה יכול ולא מזיק לך.

ירוחם,
אנחנו לא משדרים על אותו הגל... גם אם תביא לי אין סוף הוכחות מכל מקור תורני שהנאה היא חיובית כשלעצמה זה לא יעזור לי, כי אני לא מבין איך מתמודדים עם זה קיומית,

גוונא

לא כמדרש או מקור אלא שאיני רוצה לומר דבר שאמרו אחר על שמי, ובכן הפרק השני במורה הנבוכים עוסק בשאלתך, הוא כותב כי שאלו אדם חכם היאך יתכן כי חטאו של אדם הביאו למעלת הכרה בין טוב לרע, הרמב"ם עונה כי יש טוב ורע ויש אמת ושקר, אמיתות ואידיאלים נבחנים בסקאלה של אמת - שקר, לעומת זאת הנאות וחויות ממוקמות על סקאלה אחרת, טוב - רע / נאה - מגונה.

אתה מתקשה מדוע ברא השם הנאות, ומדוע ברא חכמה אתה יודע? זה האדם וזו הבריאה, שניהם קיימים בה ומפעילים אותה, חכמה היא ערך והנאה היא חויה, אדם מעריך כמו שהוא חווה, ואין מקום לשאלה לשם מה הוא חווה כמו שאין מקם לשאלה לשם מה הוא מעריך.

אתה מציג נקודת מבט שהיא אמנם קלאסית בראיה חד ממדית שיש חינוך מסוים שדוגל בה, כאילו העולם הזה הוא סרט נע במפעל, מנקודת הפתיחה לנקודת הסיום עליך להספיק * ולהמנע מ* ובכך באת על תיקונך, בעולם כזה אכן הערך היחיד שיש לאסטתיקה ולחויה הוא כמכשולים במרוץ הסרט הנע,
רמב"ן כמו זה האומר כי לאברהם לא חסר דבר מכל תאוות האדם שכן היו לו עושר כבוד ובן יקר מוכרחים להתפרש על דרך הסוד,
נראה כי העולם הוא רב ממדי, אני לא יכול לחשוב שהבורא ברא עולם כל כך יפה רק כדי לבחון אותנו אם נצליח להתעלם ממנו. 

גוונא
אני לא מבין מה הבעיה להתמודד קיומית עם הנאות? 
מברכים, נהנים, מברכים ברכת הנהנין, וחזר חלילה. אני באמת לא מבין מה הבעיה שלך.
מצווה להנות-  טוב להנות= וטוב שנהנין. האמן לי תעשה ניקוי ראש יסודי ותרא שהכל נרא אחרת,
אגב אם אתה לא תברך לפניה ואחריה- הנאתך לא תיפגע. אולי רק יועיל, 

הלא, אתה מהל"ל?

גוונא

חוששני שהבעיה שלך אינה עם הנאות, אלא ענין של טעם בסוגי ההנאות.

טעם אישי של בן אדם הוא דבר חשוב, אבל לא הופך הנאה שהוא מסתייג ממנה לנחותה יותר.