הרהורים בעקבות מינויים של הדיינים החדשים

הרהורים והערות בעקבות מינויים של הדיינים החדשים ''ע''פ המלצת גדולי ישראל''

1) אילו האידואולוגים החרדים שהמציאו והנחילו לנו את מושג דעת התורה וההשקופה החרדית הצרופה (כלומר החבר הרב ד''ר אברהם יוסף וולף ור' משה שיינפלד) היו קמים מקברם הם היו חוזרים לשם, או יותר נכון רצים מתוך אכזבה.  מעורבותה הפעילה של חצר רחוב חנן בקביעת זהות הדיינים מהווה סטיה מהקו הברור שהותווה על הרב מבריסק ומלחמתו בהיכל שלמה. פוליטיקאי חרדי שליקט פירורים היישר משולחנם של מעתיקי השמועה  מסוגו של ר' שלמה לורנץ הי''ו מעולם לא היה נוקט בקו שננקט על ידי המתחרדים החדשים, שכן הרב מבריסק הורה לצא''י להקים קרן מלגות בכדי להקהות במה את הנסיון של האברכים שרוצים לפנות לכיוון של דיינות. 

2) הרב אליישיב מתכחש והתכחש לעמדתו של הרב מבריסק בעניין היכל שלמה מתוך עמדה החותרת למצב את עצמו במרכז הקונצנזוס החרדי.  בשיחה אישית עם אדם שהעיד בפני בעדות שמיעה, הרב אליישיב אמר ''שהרב מבריסק לא התכוון אלי'' -  טיעון שיכול להחזיק מים, אילו הרב אליישיב היה מגביל את ההיתר לעצמו ולא מורהו לאברכים אחרים.  אגב  - בניגוד לחזו'א, הרב מבריסק לא הורה לדיינים להתפטר בהעדר מקור פרנסה אחר, וכך נהג עם הרב שך בהקשר של התפטרותו ממשרתו בישיבת הישוב החדש (לא שמענו על פסק דומה בענין ההשתלמויות למורות). אך מכאן ועד התעלמות מוחלטת מדברי הרב מבריסק המרחק הינו רב.

3) כל הדיינים האשכנזים החרדים הליטאים שמונו נמנים על המתחרדים החדשים.  אין ביניהם אף חרדי ליטאי קלאסי אחד שסבו נהה אחר הוראות הרב מבריסק או החזו''א. ולמרות הנטיה העזה שלי לרכילות, לא אמנה לפניכם כרוכל את ההסטוריה האישית של כל אחד מהמתמנים, והבארות מהם שתה מיים.

4) כמובן שיש את ההיבט האידואולוגי והפחד מדיינים מזרוחניקעס שלא יקבלו הוראות והכתבות מרחוב חנן, ועל כן עת לעשות הפרו תורתך. למרות החשש האקטואלי המרחף מהדיינים הפמיניסטים הרי שכל דרדק יודע שבכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו, ואין אנו רשאים לעשות את חשבונותיו של הקב''ה ולהמרות את פיו של הרב מבריסק - שהרי גם בתקופתו היו ק''ן תירוצים להכשיר את השרץ.

5) יש לי חשש קטן ולא מופרך לפיו גדולי ישראל לא דחפו למינויים הנ''ל, אלא מקורביהם מסיבות לא אלטוראיסטיות. במילים אחרות, המהלך לא התחיל מהוראה ישירה לחיים כהן ''לך ובחר לי מועמדים נכונים ודאג שהם יבחרו'', אלא חיים כהן פנה לרב  אליישיב ואמר לו שישנם הרבה מועמדים והאם כדאי לתמוך במועמדותם של הרבנים X ו Y הידועים בנאמנותם המוחלטת לגדולי ישראל. ומי שלא מבין את ההבדל הקטן - הגדול, מהווה קוף מעבדה מושלם להוכחת התיזה שלי בדבר דינמיקת השפעת העסקנים על עיצוב תודעתם של ההמונים.

מסקנתי הנגזרת מן האמור לעיל, היא שהחרדיות המודרנית נעה מהחרדיות האידיאולוגית לחרדיות התרבותית.

הראשונה לא הייתה משלימה מעולם עם השתתפות אקטיבית ופעילה בממסד יליד רוחו של הרב קוק.  מאידך גיסא, השניה אינה מוטרדת מהדוקטורינות האידיאולוגיות, א''כ היא עושה בהם שימוש סימבולי ואף מעוות.

הבוקר דברתי עם אחד החרדולוגים המובילים שטוען כי המגמה הנ''ל מלמדת על כיוון מתון יותר.  אני לעומת זאת טוען כי טשטוש הקווים בין החרדיות האידואולוגית לחרדיות התרבותית תוביל למגמת הקצנה כללית.

בידור,
אוי, כמה שאתה צודק.