מחשבות על העולם החרדי

דוד שלום לך.

אני לא מבין, אתה משווה חרדים לחילונים ומבקש לא לענות לך על ידי פירכת ההשוואה?

רוב טענותיך הן על דרך ההכללה, אתה שואל למה הציבור ככלל אינו רגיש יותר למצוות שבין אדם לחבירו, ובכן, אם ציפית שכל החרדים או כל שומרי המצוות יהיו מוסריים ומחונכים, אכן, עליך להתאכזב ותו לא.
ברור שיש חרדים רבים שאינם נוהגים כשורה, יש לעמותם רבים מאוד הנוהגים כפי שראוי או משתדלים לפחות.
נכון, מי שמרכז עולמו הוא מצוות, מוצא עצמו לעיתים מזניח חלקן משום חלקן, חילוני מוסרי אין לו אלא מוסרו, כאידיאל יחיד זה מצליח יותר מאשר כשיש תחרות קבועה בין אידיאלים מי יתפוס את תשומת הלב.

ציטוט של דוד הדתי:

למה החילונים יכולים לקבל אותנו ואנחנו לא אותם.

הרשה לי לחלוק עליך.. החילונים מקבלים אותנו??
זה לא הנושא פה, ואני לא חושבת שצריך לערב את החילונים פה.
אבל במאמר מוסגר אומר שהתקשורת מציירת אותנו בצורה לא נכונה, וזאת הסיבה שחילונים שונאים אותנו, ועוד - חברי הכנסת שלנו מצליחים לחוקק כל מיני חוקים כמו חוק טל שמעצבן אותם, וחוקים אחרים בנושאי כשרות ושבת שמגבילים אותם.
אבל כאשר הם מכירים כל אדם בפני עצמו, אז מפלס השנאה יורד.

אני חושבת שהדיונים פה הם יפים מאד, אבל התועלת ??? יש תועלת ???

ואמר כבר מי שאמר: אל תנסה לתקן את העולם, תתקן את עצמך.
אם כל אחד יחזיר בן אדם אחד בתשובה - העולם יהיה מתוקן,
כן, כל אחד צריך להחזיר את עצמו בתשובה.

וזאת גם התגובה למחשבותיך, דוד הדתי, תודה לך שעוררת את תשומת ליבנו לעובדות, ובפרט בימי ספירת העומר, ימים בהם אנו צריכים לשפר את ה-"בין אדם לחברו" שלנו.

והלוואי ונזכה לגאולה בקרוב (=:

עוזוהדר
בחג הפסח השנה הוזמנתי לבית מלון על טהרת החרדים, אבל המארגנים משום מה לא הקפידו להפריד בין חרדים חסידיים וחרדיים ליטאיים. ובינם לבין עצמם, היתה גם חשובה ההפרדה.
ההלבנת פנים שהיתה שם בתפילות ובניסיונות להכתבת הנוסחים, הוסיפה בליבי הרבה אהבה
לאחיי גיבורי התהילה, שכל אחד נולד באמונה שלימה שהאמת המוחלטת היא שלו ורק שלו, והאחר משול לנוסח ביאור חמץ. כך בתפילה, כך בחדרי האוכל, כך בחנייה, וכך ברחוב, ובעיקר כלפי העובדים המסורים, של המלון, שאלו לא נוצרו רק לשרתנו, והם לא בחזקת בני אדם.

_________________

מודה ועוזב

חבל מאד

לפני כמה שנים הייתי במלון עם קבוצה שמנתה ליטאים, חסידים וגם משפחה אחת או שתיים מזרחיסטיות והייתה אחדות.

כל תפילה התפללו בנוסח אחר.

אם מישהו מהקוראים מזהה את עצמו בסיטואציה של ירוחם, נקווה שיתקן עצמו בהקדם.

לא אמרתי שהתופעה אינה קיימת, מה שאמקתי זה שהתרופה היא: "במקום לנסות לתקן את העולם - נתקן את עצמנו"

ב"ה

דוד,

יצר הרע איננו נחלת אנשים שאינם שומרי מצוות. ולהיפך- כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

הצפיה שלך מאדם שומר מצוות לשמש דוגמא מופתית בכל תחום בחיים היא מובנת אך לא תמיד מעשית. כמו בכל חברה, גם בחברה החרדית ישנם, קנאה, תחרות, תאוות, מאווים סותרים, רשעות, צרות עין וכד'. התורה יכולה לעזור לנו להתגבר על נטיותנו הטבעיות ובמאמץ רב אולי אף לשנותן אך אין היא מבטלת את המידות הללו מעיקרן.

בראתי יצר הרע- בראתי לו תורה תבלין. התבלין משפר את טעמו של האוכל אך לא הופך גבינה לשמנת....

בהתקלויותיך בחרדים אתה יכול לראות את הכיעור ואתה יכול לראות את היופי. אינני יודעת עם כמה חרדים אתה נפגש, אך אצא מתוך הנחה שעם רבים, האם בתופעות שהזכרת רבים המקלקלים על המתקנים או שהכיעור בולט יותר על רקע הלובן הכללי?

אין ספק, שיש להיות מודעים לבעיותנו, ואין לך מקום טוב יותר מפורום זה, המנסה להעלות דרכים לפיתרון, לפחות לחלק מן הבעיות שהעלית.
בשונה מחברות אחרות, החרדי המצוי נוטל על גבו את האחריות על עוולות שעשו אחרים מבני קהילתו, דבר שאינו מצוי במקומות אחרים. ייתכן וזה נובע מהיותו נציג הדת עלי אדמות בכל מקום בו הוא נתקל בשאינם חרדים כמותו.

אני חושבת שזהו הלך מחשבה מוטעה, הן מצד היהודי החרדי והן מצד הבוחן אותו.

נראה לי שכדאי להביט על כל אדם לגופו- לא החרדיות משחיתה. יש אנשים מושחתים המשתמשים בדת כעלה תאנה, אך ההשחתה טבועה עמוק בנפשם.

ביכולתנו כאנשים בוגרים להבדיל בין דרך כללית להתנהגות של הפרט. הכללה אינה מטיבה, לא עם הטוען ובודאי שלא עם הנטען.

עוזוהדר
ראיתי בני עליה והם מעטים

_________________

מודה ועוזב

ירוחםשמ

מודה ועוזב ירוחם

נזכר בספרי חסידות--כי הסיבה שיהודים מקפידים כ'כ בעניני אוכל וכשרות--כי החטא הראשון
בעולם היה בעניני אוכל.  כל היתר כנראה הרבה יותר קשה לקיים--כמו "בולם פיו בשעת מריבה"

על פי המסילת ישרים אין מושג של מידות טובות או רעות, אלא כל מידה שהיא ניתן לנתב אותה לצד החיובי או השלילי.
אנשים מאד קיצוניים הם בדרך כלל על פי טבעם, פחות נוחים לבריות בדיוק כמו שהם פחות נוחים לעצמם. הם נוטים להסתגף, להחמיר עם עצמם, ובאותה הזדמנות גם להחמיר עם אחרים, הם אינם סובלנים לאף אחד לא לעצמם ולא לחברה.
זה לא שאחד בא על חשבון השני, אלא שכל הנטיה הזו נובעת מאופי מסויים. ולכן אנשים שהם פשרניים, נוטים להתפשר גם עם השני ולכן נראה שהם נוחים יותר, פחות יקפידו על רמת הכשרים כמו שגם פחות יקפידו על קליפות שזרקו להם לחצר.
המטרה הרוחנית כמובן היא שכל אותם קיצוניים יעבדו יותר על בין אדם לחברו וכל אותם נחמדים יעבדו על בין אדם למקום.
תכונות האופי מכתיבות את דרך החיים. האחד לא בא על חשבון השני, אלא האחד בא ביחד עם השני.

אנשים באופן כללי זה דבר רע מאד, חרדים וחילונים כאחד.
אם לא היה בעיות בציבור החרדי היינו מייצרים אותם.
הבעיות שנזכרו לעיל הם מחמאות לציבור החרדי, כי עצם זה שלא נזכר בחסרונות גניבות רציחות סמים, זו מחמאה.
אילו היה הכותב מציג חסרונות שהם רק בציבור החרדי יש בזה טעם לפגם, אך כיון שכל החסרונות כולם יש כמותם וכדוגמתם בשאר הציבורים. (לא דוקא חילונים, גם בדואים דרוזים צ'רקסים יוונים קראים צדוקים ברוקרים וכו') אין בזה טענה כלל, וכי אם הציבור שלנו מושלם בהרבה דברים יש עליו טענה למה לא בהכל?

ואגב, אני באופן אישי ולוחץ מכיר כמה וכמה חרדים מאוסים ומגעילים, אז מה?

שליח_דיבור ,

 התואיל לציין את לשון המס"י המורה על מה שהבאת בשמו? עד כמה שזכור העניין מופיע לראשונה , בספרי חסידות , כהסבר על אי הזכרתן של מידות בתורה [ נוסף להסברו המפורסם של רח"ו בהקד' שע"ק ] לנוחיותך , נוסח ערוך של המס"י  נמצא באתר "דעת"