"אלדד ומידד מתנבאים במחנה" -השואה ותשעה באב.

   א. "וירץ הנער ויגד למשה, ויאמר, אלדד ומידד מתנבאים במחנה. ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו, ויאמר, אדני משה כלאם".
   הביא שם רש"י את דברי הגמרא בסנהדרין: "הטל עליהם צרכי צבור, והם כלים מאליהם".

   ב. ובסוף ספר הקינות שאצלי, נמצא "קונטרס קינות על חורבן אלפי קהלות קדושות באירופה ויושביהם -בניהם צדיקי הדור וגדולי התורה, שנהרגו על קדושת השם בשנות הזעם תרצ"ח עד תש"ה הי"ד".
   לפני הסדר של כמה קינות שנכתבו ביד גדולי ישראל, מובאים הדברים הבאים: "ע"פ גילוי דעת גדולי דורינו, נכון לומר בתשעה באב אחת מהקינות שנתחברו על חורבן אלפי ק"ק באירופה". וכו'.

   ג. לפני ששים שנה עברה על בני ישראל הצרה הגדולה ביותר מאז היותם לגוי. הרי נחמה היא לומר על חורבן הבית הראשון והשני, ששפך ה' יתברך את זעמו על עצים ואבנים... והנה, לא נשפך הזעם על עצים ואבנים, אלא על בני ישראל. והלוואי היינו זוכים שם למעמד כה נשגב כצבאות ואילות השדה -שסתם בשרם מופקר ותו לא. ילאה העט ויתפרק הלב, לנסות ולתאר את אשר התחולל באותן השנים, ודיי רק בקביעה בתחילת פסקה זו, שקבעת התרעלה שהושקתה בה בתולת ישראל באותן שנים, הייתה הצרה הגדולה ביותר שחוו בני ישראל מאז היותם לגוי, כולל שיעבוד מצרים, כולל גלות עשרת השבטים, כולל חורבן הבית הראשון והשני, כולל חורבן ביתר, כולל מסעי הצלב ופרעות ת"ח ות"ט. כולל הכל.

   ומה אבל ומספד עורכים על זאת?
   מה קול נשמע ברמה?
   "לומר קינה אחת, מתוך הקינות שנתקנו".
  
   השמעתם כזאת?
   מכנסים את הקהל לומר סדר שלם של מזמורי מספד, חלקם הגדול בשפה שאינה מובנת ( ומתוך זאת הצער העיקרי שמתעורר מהאמירה הוא בשל הטורח ולא בשל התוכן), והכל עוסק במראות מחשבותיהם של בני הדורות שלא ראו לא את חורבן הבית ולא את חורבן ביתר, ומתוך חזיונותיהם כותבים בלשון שיר, דברי מספד וצער.
   וכל זאת, כשנמצאת כאן איתנו, טרי מאוד, מתועד היטב בתמונות וסיפורי אמת, הצרה הנוראה ביותר שעברה על העם היהודי מאז ומעולם, צרה שלעומתה מסעי הצלב נראים כהתרחשות מקומית זמנית, וחורבן הבית (למעט ההיבט הרוחני של הדברים) כסכסוך פוליטי שגלש לאלימות.

   ד. ושמא, כי אין עלי צרכי צבור לכלות את רוחי מאליה, לחשב חשבונות על גודל האחריות ולהיכן יכולים להוביל השינויים, ואיפה מצאת מראה מקום לתקנות כגון אלו, ו"חדש אסור מהתורה", שמא בגלל זאת, אני בהחלט תוהה ושוקל שאם עוד חלילה יעבור עלינו תשעה באב נוסף, בשנה הבאה, עיקר התוכן שלו, כולל בקינות, יהיה בעיסוק בשואה, ורק מתוך המבט שלה, להתבונן בשאר הפולמוסים ופרקי החורבן.
   לומר קינה שאינך מבין, שכתבה מי שלא באמת ראה את החורבן, במקום להתבונן ולקרוא באשר בהודעתי הבאה, זה באמת כליון רוח הנבואה מישראל.

_________________

לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  

תוקן על ידי לבהעיברי ב- 26/07/2007 15:58:59