האם ההלכה משתנית ע"פ רוח הזמן?

רפורמה?

שים לב,

בהיתר אפשר רק להתיר את האסור שהרי א"א לחדש דין חדש של מותר אם לא נאסר מעולם וע"כ היתר זה תמיד רפורמה. לאסור את המותר זה לאו דוקא רפורמה אלא גם דבר חדש שצץ בעולם שנפסק שדינו אסור ע"פ קריטריונים של הלכות קיימות (כמו חשמל בשבת).

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=116951

עובר שנולד בחודש השמיני לפי הגמרא הרי הוא כאבן--אסור לטפל בו בשבת גם אם הוא ימות.
מה המצב היום? מטפלים ועוד איך?  זה שינוי?

מזוכר
ההבדלה שניסית להציג כאן, מעניינת מאד.

אתה משווה איסור דבר חדש, מול היתר דבר ישן שכבר היה אסור?

נסה להשוות בין להתיר דבר חדש, מול לאסור דבר חדש.
לאסור = דיקדוק הלכה.
להתיר = חדש אסור מן התורה... רפורמה... תוקן על ידי - tashrat - 31/07/2007 10:28:02

_________________

שלום אוהב, ברוך הבא.

יש כמה רמות של השתנות לפי רוח הזמן, השאלה מאוד כוללנית ואנסה לפרט קצת:
א. יש שינוי של מצוות דאורייתא, למשל לומר שארבע מינים התאימו לחברה חקלאית ושופר התאים לתקופת טרום האזעקה האוטומטית.
ב. יש שינוי של פרשנות התורה, כמו מחלוקות על יג מידות שהתורה נדרשת בהם והלכות חדשות שנלמדות או ישנות שחכמים מחליטים שלא לדרוש אותם
ג. יש שינוי של הנהגות בפועל בתוך מסגרת ההלכה, כמו המנעות מיבום ומקידושי ביאה.
ד. יש תוספות של מנהגים וצורת חיים, כמו צורת המצות בפסח מטפח לרקיקין.
ה. יש התאמה של הכללים לטכנולוגיות מתחדשות, רפואה והלכה או חשמל והלכה.

שינוי א לשיטת הרמב"ם והרבה ראשונים וכך מקובל היום כדבר פשוט, אינה אפשרית כלל. זאת התורה לא תהא מוחלפת אפילו נביא אינו רשאי לגעת במצוה ממצוות התורה או לפרשה באופן שונה מהמקובל על פי חז"ל. לא אכנס לויכוחים האם זו דעת הכל. 

שינוי ב מסור לבית דין הגדול ולחכמי ישראל בזמן שכל ישראל מאוחדים סביבם. (הרב מיכאל אברהם סבור שכדי לדרוש את התורה אין צורך בהסכמה אלא כדי לחייב כל אחד לנהוג כך, אני איני מסכים אתו)

שינוי ג מסור לחז"ל בשופי, חז"ל הנהיגו צורת קיום מצוות כמו בדוגמאות שהבאתי. גם חכמי ישראל בכל דור יכולים לפעול בתוך מסגרת ההלכה לטובת הענין. הלל תיקן פרוזבול והפוסקים התירו מכירת חמץ ושכללו את היתר העסקא. אמנם צריך להצמד לדין חז"ל ולפירושם את התורה ולא להסחף.

שינוי ד הוא טבעי בעם. קיום מצוות בפועל מתאים את עצמו למציאות המשתנה, אין דרך להמלט מזה וזה חיובי.

שינוי ה הוא גם כן מוכרח. לא ניתן לחיות היום לפי תנאי חז"ל ובעל כרחנו עלינו לבדוק את מציאות החיים לאור ההלכה.


כל הנ"ל הוא ביחס למצוות והלכות מדאורייתא. חז"ל הוסיפו אין ספור דינים, גזירות ותקנות. וגם הראשונים והאחרונים הוסיפו. האם ניתן להפחית? מנהגים לעיתים כן, דינים כמעט שלא.

יש לחז"ל כוח לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה, יש מושג של על דעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין ועוד כמה דוגמאות אפילו מזמן הגאונים ששינו הלכות, אך כמעט תמיד או תמיד נעשה שימוש במנגנון פנים הלכתי.

ועוד הרבה יש להאריך.

תשרת. הוא אשר אמרתי, אין השוואה בין איסור להיתר בדבר חדש שהרי מה שלא נאסר אין צורך להתירו ודבר חדש במקומו עומד דהיינו מותר עד שלא נאסר.

מאיר תודה 
הלכה שמביא המשנה ברורה כמו  ילבש אדם את אנפלאותיו (גרביים) כשהוא מתכסה, הלכה שמעטים מקיימים אותה בימינו אם בכלל,
האם גם הלכה כזו אם אין מקיימים אותה אזי עברים עבירה או שמא היא בגדר מנהג חסידות בעלמא? כיון שהזמנים השתנו. 

אוהב

ההלכה אינה ללבוש את האנפילאות מתחת השמיכה, ההלכה היא לנהוג בצניעות וביראת שמים. הביטוי של הלכה זו משתנה לפי הסביבה.
בראדין לא הלכו ללא אנפילאות בפני אדם זר, לכן מי שהולך כך בביתו מתעלם מנוכחותו של הקב"ה ועובר על דברי הרמ"א הראשונים בתחילת אורח חיים שהעתיקם מהמורה. לעומת זאת אדם ההולך ברחוב ללא גרביים אינו מתעלם מהקב"ה כפי שאינו מתעלם מרב היישוב העובר מולו ומכל בני האדם. הוא פשוט הולך כך כי זה לבושו המכובד בעיניו.
אמנם זה עד גבול מסוים. אדם אינו יכול ללכת ערום ולטעון כי זה מנהג מקומו. יש נורמות בסיסיות שמחייבות כל אדם באשר הוא אדם. ההבחנה היא פרטנית ולא תמיד ברורה.

מאיר ,

[ האם ראית דברי ר"ב זילבר ב"תורת ההסתכלות" הנספח לאחד מספרי ר"י שהו"ל שכותב בענין כיסוי לנשים "וכואב הלב שבמשנה ברורה הקל " ושם מאריך ברוח הדברים שכתבת ]

מאיר,
לפי ההגיון הזה בן אדם אסור להסתובב בביתו ללא חליפה ועניבה, כי נוכחותו של הקב"ה היא לפחות כשל מלך וזה הקרירטיון, לא אדם זר. ומדוע הבית יהיה גרוע מחוף הים?
לענ"ד יש לחפש את המקור להלכות האלו (שמקורן ברבנו יונה) בכיוון של הלכות צניעות.

_________________

ספרן

לא ראיתי. מי זה ר"י שהו"ל והיכן היקל המשנ"ב?


בעל

תמיד התקשיתי בזה, וכן בהלכה שיש לעמוד בתפילה כעומד לפני המלך וללבוש בגדים חשובים והלא ההולך לפני המלך ודאי ילבש את הבגד החשוב ביותר שיש ברשותו ובתפילה אין נוהגים כן.
נראה פשוט שהמודד אינו אדם שפעם בחייו הזדמן לו לכבד את המלך אלא אדם הגר בתדירות עם המלך. ובזה מיושבת גם קושייתך. אדם זה לא ילך תמיד בבגד עליון.

איך אתה יודע איך מתלבש המשרת בחצר הפנימית?

_________________

שבת קיד מניין לשנוי בגדים מן התורה שנא' (ויקרא ו) ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו.

ולמה לי קרא, סברא היא.