| נשלח ב-31/7/2007 10:54 |
 |
| |
תוכנית האוצר החדשה: פיתרון תעסוקתי לאברכים
| האוצר מציע לסגת מחוק טל: אברכים בני 23 יקבלו פטור מלא מצה"ל כדי שייצאו לעבודה |
 |
| מאת שחר אילן וצבי זרחיה |
|
| אם תתקבל הצעת המשרד, היא תרוקן מתוכן את ההסדר הנוכחי, של דחיית שירות עד גיל 41; ההצעה, המהווה נסיגה מהסדר שנת ההכרעה של חוק טל, תוגש לממשלה במסגרת חוק ההסדרים; ההצעה תעניק לאברכים מעמד דומה לזה של עולים חדשים שפטורים משירות, אם הם נשואים עם ילד אחד |
|
|
<>
משרד האוצר מציע לממשלה לפטור כליל משירות צבאי כל אברך בן 23 ומעלה שיש לו לפחות שני ילדים. זאת, במקום ההסדר הנוכחי של דחיית שירות עד לגיל 41. ההצעה, המהווה נסיגה כמעט מוחלטת מהסדר שנת ההכרעה של חוק טל, אמורה להיות מוגשת לממשלה ביום ראשון הקרוב במסגרת תוכנית המדיניות הכלכלית לשנת 2008 (חוק ההסדרים). עוד מציע האוצר כי אברכים שעובדים יוכלו ללמוד בישיבה בהיקף חלקי בלבד.
הכנסת האריכה לפני שבועיים את תוקפו של חוק טל בחמש שנים. במסגרת חוק טל, מקבלים היום תלמידי הישיבות והאברכים (תלמידי ישיבות נשואים) דחיית שירות שיש לחדשה מדי שנה. בנוסף הם יכולים לצאת בגיל 22 לשנת הכרעה ואז לעשות שירות צבאי או אזרחי מקוצר.
עתה מבקש האוצר לפטור אברכים עם שני ילדים מכל שירות שהוא. המשמעות היא שלמעט מאד תלמידי ישיבות ואברכים יהיה עניין לצאת לשנת הכרעה ולשירות צבאי במקום להמתין לילד השני ולקבל פטור מלא. ההצעה תעניק לאברכים מעמד דומה לזה של עולים חדשים שפטורים משירות, אם הם נשואים עם ילד אחד.
בעבר נחשבה עבודה במקביל ללימודים בישיבה לעבירה שכן האברכים קיבלו את דחיית השירות בהנחה שתורתם אומנותם. לפני כחמש שנים העביר האוצר (גם אז במסגרת חוק התוכנית הכלכלית) תיקון לחוק שהתיר לאברכים בני 23 ומעלה לעבוד במקביל ללימודיהם בישיבה. אלא שההסדר הזה אפשר להם לעבוד רק מעט שעות ולמעשה לחלטר.
עתה מציע האוצר להוריד את היקף הלימודים בישיבה של אברכים בני 23 מלמעלה מ-45 שעות שבועיות ל-30 שעות, כלומר ל"שני שליש משרה". זאת, בתנאי שבמקביל ללימודים יעבדו או ירכשו הכשרה מקצועית.
כן מציע האוצר לקצר את השירות האזרחי של תלמידי הישיבות שיש להם ילד אחד ומעלה לחצי שנה בלבד. במשך חמש השנים שעברו מאז הונהג חוק טל התנגד האוצר לשירות האזרחי וסיכל את הקמתו באמצעות אי-העברת תקציבים. עכשיו הוא מנסה לצמצם את ההוצאה באמצעות הפיכת השירות האזרחי לסמלי. בפועל, במידה שתתקבל הצעת האוצר לגבי מתן פטור מלא לבני 23, סביר שיהיה מעט מאד ביקוש לשירות האזרחי.
כאמור, חוק טל מאפשר לבחורי ישיבות לצאת החל מגיל 22 ל"שנת הכרעה" - מעין שנת הסתגלות לחיים מחוץ לישיבה. משרד האוצר מציע לאפשר שנת הכרעה רק למי שיעבוד בשכר או שיחליט לרכוש הכשרה מקצועית.
האוצר מסביר את הצעותיו בכך ששיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 30.6% בלבד בהשוואה לקרוב ל-70% בקרב גברים יהודים לא חרדים. לטענתו, יש להקל על הגברים החרדים לצאת לשוק העבודה.
מנתוני דחיית השירות שהתפרסמו לאחרונה עולה ששיעור בחורי הישיבות בני ה-18 שיקבלו השנה דחיית שירות חצה לראשונה את מחסום ה-10% ועלה מ-9.8% ל-11% מהמחזור. כלומר, מדובר באחד מכל תשעה צעירים יהודים בני 18 שלומד בישיבה ואינו מתגייס. ב-2020 צפוי שאחד מכל ארבעה בחורים בני 18 יצא לדחיית שירות. מספר הגברים החרדים בכל הגילים שנמצאים בהסדר דחיית השירות הגיע לאחרונה ל-50 אלף. |
תוקן על ידי אילפא ב- 31/07/2007 10:58:17
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 12:10 |
|
| |
עוד מעט ייצאו מודעות נגד כוונות הזדון לרוקן את הכוללים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 14:19 |
|
| |
יש אומרים כי השופטת בינייש עתידה להציל את עולם התורה
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 14:33 |
|
| |
לא זכיתי להבין. מה לאוצר ולסוגיא כה רגישה?
אם תתקבל הצעה כזו יהיה לנו קשה לצאת מהבית...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 14:51 |
|
| |
למי זה טוב ולמי זה רע?
נראה לי שמי שחושב שזה טוב, חושב שזה טוב לכולם ומי שחושב שזה רע, חושב שזה רע לכולם.
שחר אילן ובייניש מכאן וגפני וליצמן מכאן עשויים להתפרע כל אחד במגרשו נגד ההצעה. אילן ובייניש יראו בכך חוסר שוויוניות בפני החוק וגפני וליצמן יראו בכך מזימה חילונית לרוקן את ספסלי בית המדרש.
מאידך, פקידי האוצר האחראים על יעול המשק מכאן ואולי מוטלה קרליצים או 'הרטוכיסטים' אחרים ואני בכללם, יראו בכך הצלה והפסקה המצב הבלתי אפשרי שהצבא משמש נגד רצונו שוט ביד המסגרת למנוע מהצעיר החרדי לקבל אחריות על עצמו.
אין כאן אינטרס חרדי או חילוני, האינטרס הוא של הממשלה.
(האוצר קשור כנראה גם פרוצדוריאלית בגלל שזה במסגרת חוק ההסדרים)
ולצאת מהבית תצא בשניים שניים.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 14:59 |
|
| |
נערי האוצר מסתכלים כאן, כמו בנושאים אחרים, רק דרך החור שבגרוש.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 19:57 |
|
| |
באשכול שהתפתח בבח"ח טען אחד הכותבים כי לאחר חמש-שבע שנים שהציבור החרדי יתרגל לצאת למעגל העבודה ולרמת חיים סבירה, יבוא הבג"ץ ובשם השוויוניות יבטל את הפטור משירות...
האם החשש סביר?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 20:25 |
|
| |
יעקב,
ולשאר המאיימים.
לידעתכם, בג"ץ ושאר רשויות החוק יודעים בודאות שאין שום סיכוי בעולם שחרדי יתגייס בניגוד לרצונו, הדברים פשוטים וברורים, יותר מכך אמר לי לפני שנתיים אחד מראשי אכ"א בצה"ל שמבחינת הצבא, החרדי המצוי הוא אאוט סיידר, אין לו כושר מנימלי, הוא אף פעם לא רץ במשחק כדורגל, לא הרים את הידים בכדור סל, לרמת בגרות הוא אפילו לא מתקרב. הוא צריך רב, בית כנסת, ספר תורה ושאר דברים המכבידים על תפקודו השוטף של הצבא, כך שכל הדיבורים בענין הם מיותרים,
הסיבה היחידה שמאיצה את הפוליטיקאים התומכים ביוזמות שונות לגיוס החרדים לצה"ל היא או פוליטית מניפולטיבית, או הסיבה השניה והיא היותר רלוונטית, עצירת כל התמיכות הממשלתיות לאזרחים המשתמטים משרות צבאי. כלומר, בחור או אברך שלפי החוק מחויב להתגייס לצה"ל לא יוכל לקבל תמיכה ממשלתית כמשתמט,
כמובן שזה לא קיים במקרה האחרון, והוא - שאברכים שיוצאים לעבוד יפטרו משירות צבאי. ברור הרי לכל שאותם אברכים לא יהנו משום קצבה כזו או אחרת, אדרבה מס הכנסה ופקידי האוצר יהיו מרוצים מהתוספת הכפולה שנשארה בחלקם, גם קצבה שנחסכה, וגם מיסים קבועים בכל חודש, תוך כדי העלאת אחוז העובדים במשק בצורה משמעותית.
כך שלדעתי כל הדיבורים בענין זה הם תוצאה של תחושת קיבעון משנות השישים והשבעים, חוזרים באדיקות על מנטרה שחוקה מבלי להבין האם אכן דב אמתני מסתתר מאחורי אותם שורות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 12:59 |
|
| |
אילפא
מה הזוי במאמר?
(כמעט שהוא שכח את החרדים מהכותרת, בקטע האחרון הם חזרו)
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 14:31 |
|
| |
מאיר,
הבעיה של הצבא היא עם המשתמטים החילונים, לא עם החרדים,
אל הראשונים הוא זקוק כמו אויר לנשימה, על האחרונים הוא מוותר בשתי ידים.
צדקת שמאמרו של מרכוס אולי אינו הזוי, אך שורות הסיום שלו כמו גם הכותרת נלקחו מעולם אחר.
העולם שלפני כמה עשורים, כך שכל דיון בהשואות מן הסוג הזה לוקה בחסר, ומיותר מבחינה ציבורית ומעשית כאחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 16:02 |
|
| |
אילפא
דבריך תמוהים מאד , ממש עולם הפוך. לפי נתונים שפורסמו , אאל"ט , בערך 11% מהציבור החילוני לא משרת , ואף פעם לא היה מצב שבו כולם שירתו , הרי יש מספר נאה של אחוזים שבאמת לא כשירים, כך שכל תופעת ההשתמטות בציבור החילוני היא תופעה זניחה יחסית , יתכן שחוששים שהסכר יפרץ לבסוף , הם טוענים שהבושה אבדה, אבל לומר שהצבא זקוק דווקא למשתמטים החילוניים ולא לחרדים זה מופרך לחלוטין . אם החרדים היו מגויסים , ניתן היה להוריד מהנטל הכללי של המילואים . בכל קבוצה יש מבחינת הצבא , עדי בינונית וזיבורית , ההשתמטות החילונית היא בעיקרה מהזיבורית , מבחינת הצבא , בעוד ההשתמטות החרדית מקיפה את כל השכבות.
את כל אותה תורת לאקשן על כך שהצבא לא זקוק לחרדים ניתן להחיל על אותו אחוז של חילונים שלא מתגייס , חלקם בלתי כשירים לחלוטין , חלקם עבריינים , ואותו חלק שמשתמט הוא נטול מוטיווציה וגם מורכב מעושי צרות מקצועיים. ואילו בשביל אותו אחוז קטן מתוך המשתמטים שהצבא כן יכול לעשות איתם משהו , כבר לא כדאי לצבא לטרוח כל כך לברור את המוץ מהטבע , אל תשכח שבניגוד להסדר שיש לחרדים שהוא הסדר פוליטי , ההשתמטות החילונית מתאפשרת בעיקר בשל חוסר נחישות מצד הצבא .
ואילו מה שאמרת לגבי חוסר ההתאמה של החרדים לצבא הוא ממש לא מסתבר . יתכן שבממוצע החרדי כחייל ייפול בכמה נקודות יחסית לחייל מהציבור הכללי , אבל זה לא מתקבל על הדעת שמדובר בעניין מוחלט . כושר גופני זה משהו שניתן לטפח במהלך השירות ,לגבי בגרויות לא ברור עד כמה זה חיסרון כה גדול , מן הסתם חלק מהעניין של הצבא בבגרויות הוא בגלל שזה מסמן כישורים ואולי מחוייבות למסגרת ואילו לגבי בתי כנסת רבנים כשרות וכו' הרי אחב"י מהחרד" משרתים בצבא ולא שמענו תלונות שהצבא סובל מכך . נראה לי הזוי ומופרך לטעון שאם לצבא יהיו אלפי מתגייסים חדשים בכל שנתון, לא יהיה לו מה לעשות איתם בגלל שהם חרדים.
תוקן על ידי מציץ_ונפגע ב- 03/08/2007 16:44:54
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 16:27 |
|
| |
אילפא
בהסתמך על אחד מראשי אכ"א שאמר לך מה שאמר ויש הגיון בדבריו, ניתן לומר אולי שהצבא זקוק למשתמטים החילונים יותר מאשר לחרדים. אך לומר שלחילונים הוא זקוק כאויר לנשימה ואת החרדים הוא דוחה בשתי ידיים זו גוזמא מופלגת.
החרדים, עם כל הענוה, אינם כה דפוקים. הצבא יכול להוציא מהם הרבה יותר מאשר אפס עגול.
אולי כל שלשה חרדים שווים חילוני אחד, אבל לדחות בשתי ידיים?
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 17:02 |
|
| |
למיטב זכרוני, סוגיית גיוס חרדים לצה"ל לא עלתה כאן עד היום לדיון מסודר, אני סבור שלפני התייחסות לתוכנית כזו או אחרת של גורמים מחוץ לקהילה החרדית, מן הראוי שנלבן לעצמנו את העמדה הראויה בנושא כה חשוב. למרות זאת, היות ועניין התעסוקה קרוב לליבי, אתייחס כאן בקצרה להקשר זה.
חובת הגיוס לצה"ל איננה הגורם היחיד לשיעור ההשתתפות הנמוך של גברים חרדים בעולם העבודה, אולם היא בהחלט מצטרפת לשורה של קשיים וחסמים הגורמים למצב הקיים, כמו היעדר ידע והכשרה מתאימים לעולם העבודה; המנעות מעבודה בסביבה לא חרדית; מחסור במקומות עבודה בריכוזים החרדיים; חוסר יכולת כלכלית למימון לימוד מקצוע ולמחיה בתקופה זו; היחס בקהילה החרדית לאדם עובד ועוד כהנה וכהנה.
למדינת ישראל ישנו אינטרס ברור להגדיל את שיעור המועסקים בציבור החרדי בעיקר משיקולים כלכליים, ולכן היא צריכה לכאורה לעשות כמיטב יכולתה לסייע בכך. באופן תיאורטי, הפעולות שהמדינה יכולה לנקוט לשם כך הן רבות, אבל כל אחת מפעולות אלו מציבה דילמה לא פשוטה. היא יכולה לשפר את הידע הנרכש בתלמודי התורה והישיבות באמצעות דרישות משרד החינוך; לגייס את הגברים החרדים לשירות צבאי או לחילופין לוותר להם על חובת הגיוס; לממן לחרדים את הלימודים המקצועיים ואת המחיה בתקופה זו; לעודד מעסיקים ליצור מקומות עבודה לחרדים וכדו'.
כידוע, הניסיון לכפות את "תוכנית הליבה" על מערכת החינוך החרדי נחלה כישלון חרוץ, בעקבות ההתנגדות הנחרצת של הרבנים, גיוס חרדים לצה"ל הוא משימה בלתי אפשרית במציאות הנוכחית אבל גם מתן פטור גורף הוא בעייתי ביותר, סיוע כספי לחרדים יעורר דרישה דומה מצידן של עוד קבוצות רבות והוא גם נוגד לשיוויוניות, כך גם בנוגע לעידוד מעסיקים. למרות הקשיים נוקטת המדינה באמצעים שונים בכל החזיתות, אבל מדובר בממדים מזעריים לעומת היקף הבעיה והצרכים. לאור זאת, למרות המוכנות של חרדים צעירים רבים לצאת לעולם העבודה הרבה יותר מבעבר, ולמרות האינטרס הברור של המדינה בכך, לא נראה באופק פתרון גורף לבעיה.
מציאת פתרון לבעיית הצבא באמצעות פטור גורף לתלמידי ישיבות נשואים עם שני ילדים מגיל 23 ומעלה, עשויה בהחלט לסייע במידה רבה להגדלת שיעור המועסקים, אבל ברור שמעבר לנקודת הראות של התעסוקה יש כאן בעיה קשה הן למדינה והן לציבור החרדי. מתן פטור גם למי שכבר איננו תלמיד ישיבה מהווה בהחלט מסר שלילי לכלל החברה הישראלית בנוגע לגיוס לצה"ל, גם עבור החרדים מדובר במהלך שקשה יהיה להסביר אותו לציבור החילוני והדתי עוד יותר משקשה להסביר כיום את הדיחוי של "תורתו אומנותו".
קשה לי שלא להתייחס בקצרה לדבריו של אילפא, אודות אי רצונו של צה"ל והציבור החילוני בחיילים חרדים. בשנים האחרונות פגשתי אנשים מהציבור החילוני והדתי בתפקידים שונים, בצה"ל; בתקשורת; בעולם האקדמי; בכנסת; במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות. קשה מאוד לומר שהם ויתרו או השלימו עם היעדרות חרדים מצה"ל, הם אמנם מבינים שלא ניתן לשנות את המצב ביום אחד, אבל בהחלט הם סבורים שבמהלך ארוך טווח ניתן לשנות את המציאות במידה ניכרת, הם מאמינים שגם החרדים יסכימו בשלב כלשהו לשנות את נוהג הקיים. זוהי הסיבה להשקעה הרבה בנח"ל החרדי, ובצבא יש בהחלט מוכנות לתת לחרדים מענה לצרכים הדתיים שלהם. גם הקביעה שצה"ל איננו זקוק לנו איננה נכונה, ישנו מחסור בצה"ל בכוח אדם במספר תחומים שלדעתם החרדים יכולים להתאים מאוד, אם בשירות המודיעין ואם בתחומי המחשב או המקצועות הטכניים. כמובן שלא ניתן לדבר לא על הצבא ולא על החילוניים בהכללה, אבל התיאור שהציג אילפא נדמה לי רחוק מהאמת.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 18:02 |
|
| |
מו"נ,
הנתונים עליהם אתה מתבסס פורסמו לפני שבוע וחצי במאמר מנומק של אלכס פישמן בידיעות אחרונות, הוא הסביר בטו"ט את מה שהצבא היה 'חוסך' אילו היה מגייס את החרדים, משום מה מאמרו של האחרון הזכיר לי את 'התקציב האלטרנטיבי של מר"צ'.
התקציב האלטרנטיבי של מר"צ (כשזו עוד היתה מפלגה רלוונטית) היה מוגש כל אימת שמר"צ היתה באופוזיציה לקראת מועד הגשת תקציב המדינה, בתקציב היה המון כסף לסטודנטים, לחולים ולקשישים. סכומים דמיוניים עבור תשתיות, והכל מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב (!), עיון קצר בפירוט היה מגלה את הסיפור הבא, מורידים שלוש מיליארד מ'החרדים' עוד חמשה עשר מיליארד מה'מתנחלים', וכבר פתרנו את כל הבעיות החברתיות של המדינה. זה לא רציני. בטח לא מעשי. אבל זה לא חשוב, העיקר שהצגנו 'אלטרנטיבה'.
כשאלכס פישמן עושה את החשבון הפשוט התוצאה שלו ברורה, אם אותם מאה אלף תלמידי ישיבה (כולל אברכים) היו מתגייסים לצה"ל, היו נחסכים מאות תקופות מילואים, היה ניתן לקצר את שירות הקבע, ועוד שלל דברים היו באים על 'פתרונם', במציאות הדברים נראים אחרת, לא כל חשבון סטטיסטי יכול להיות מיושם בפועל. יתכן והעובדה שחוק טל לא סיפק את הסחורה היא זו שהעירה את הנושא מחדש, ופתחה את טבלאות ה'סיכומנאות' הוירטואלית.
בקשר למשתמטים החילונים, אותו פישמן פרסם לפני שלשה חדשים נתונים ולפיהם אחוז המשתמטים בציבור החילוני עומד על בין עשרים לעשרים וחמשה אחוז, בפועל יש אומרים שהמספר הזה נחצה מזמן, מה שברור שהוא בעליה מתמדת.
לי אישית אין בעיה עם גיוסם לצה"ל של הנוער החרדי תחת מסגרת כזו או אחרת, אבל אם צה"ל רוצה להשקיע במה שהוא קורא 'השבחת המערכת', הפיתון נמצא מחוץ לבית המדרש החרדי ואף רחוק משם, יבואו ולו מחצית מאלו המשתמטים החילונים, אלו שאינם נמנים על הרשימה שהזכיר מו"נ, ויתנו לצבא את מה שהוא צריך, בשביל לגייס את החרדי הצבא זקוק לחמש עשרה שנים מקדימות של חינוך ורקע מנימלי עבור מגויסיו, רק אחר כך אולי יהיה על מה לדבר.
משום כך אני לועג ל'גזירה' המונפת כביכול מעל ראשם של לומדי התורה, ויותר מכך משמשת קלף מיקוח חשוב במו"מ קואליציונים שונים. ברור לי שכל הדיון הציבורי היום קשור באופן ברור לשאלת התמיכות הממשלתיות ותו לא. השאלה היחידה היא האם בני הישיבות והכוללים החייבי גיוס יקבלו מענק חודשי המגבה את השתמטותם כפי ההסדר הנוכחי או שלילת כל ההטבות הממשלתיות, זהו.
מה שהוסיף מאיר על כשירות החרדי לצה"ל. אבהיר עוד ענין.
אין ספק שצה"ל מעונין למצוא את אלו החפצים בשירות צבאי מתוך ה'חרדים', לבצע סינון של כמחצית מהם (כפי שהוא אכן עושה) , ולרתום את כוחם של אלו למאמץ הצהל"י המשותף, דברי היו מכוונים לרעיון להחיל גיוס חובה גם על אלו המכונים 'תורתם אומנותם' באופן גורף, לדבר כזה אין סיכוי, ואני עדיין עומד על הקביעה המשמעית שהצבא לא מעונין בכזה מהלך או בדומה לו.
ובאותו הקשר למה שסיים רב"צ,
יתכן והצבא מוכן לעשות המון בשביל 'לקרב' את החרדי אל השירות, אולם דוקא הנח"ל החרדי הוא הדוגמה המתאימה לכך, יחידים - מעטים ממש מקרב הציבור אכן בחרו בדרך זו, אף אחד לא כפה עליהם בחירה זו, הם לא מרגישים שהם הפסידו משהו, להיפך הם מממשים סוג של יעוד יחודי ומכאן ההצלחה המוגבלת של הקבוצה, כשאני כותב 'החרדי המצוי' אני מדבר על 99.99% האחוזים שאינם שם, אלו שחונכו מגיל צעיר ללעוג לצבא ולסמליו, לכל מה שהמערכת הקרבית אמורה לייצג, ומחזיקים עד היום באותה דעה מקובעת, אותם הצבא לא צריך, הוא מוותר עליהם בשתי ידים, הסרבול הזה לא יוסיף למערכת, להיפך – הוא יפגע בה, ואף יחליש את המערכת כולה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2007 22:03 |
|
| |
אילפא
אם כך, דבריך הם רק באשר לגיוס המוני מחר בבוקר של כל תלמידי הישיבות. בזה אתה ודאי צודק ולא שמעתי שיש בר-דעת אחד בין כל העוסקים בנושא שמציע אפשרות כזו או קרובה אליה.
כמובן שלא ניתן לגייס מחר אלפי חרדים, אך בביטול החוק הנוכחי תתאפשר פריצת דרך ותהליך ארוך ואיטי של שינוי.
החשבון שלך הוא חשבון ההווה, אך גם אם כעת זה יכביד על הצבא, אין כל ספק שזו השקעה משתלמת. תהליך של חמש עשרה שנה מתחיל ברגע אחד.
לגבי הנתונים, דומני שיש איזו טעות. לפי מה שאני הבנתי האחוזים שאתה מדבר עליהם כוללים את כל אלו שאינם מתגייסים, החילונים והחרדים כאחד. החרדים מהווים כאחד עשר אחוזים ממחזור הגיוס והיתר חילונים וכו'. חישוב שפורסם לאחרונה דיבר על כך שבעוד כמה שנים (לא זוכר כמה) אחוז בני הישיבות יהיה כעשרים וחמשה ממחזור הגיוס.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
