הדור החדש של עורכי הדין החרדים מתקשה להתקבל למשרדים הגדולים

תיקון טעות במשפט על פרופ' דרשוויץ י''ל נדחה ולא ''לא נדחה''

לפחות הכתבה ניטרלית!

ממתי חרדים ליטאים מגולחי זקן עובדים ללא כיפה?

 רוב רובם של החרדים העובדים בסקטור הפיננסים ובסקטור המשפטים בארה''ב אינם חובשים כיפות בשעת העבודה.

בוודאי אלו שמעל גיל 35

כמדומה שאף יש תשובה מר"מ פיינשטיין על הנושא.

שאלת השתלבותם של חרדים בעבודה במגזר החילוני איננה נוגעת רק בעורכי דין, היא רלוונטית לעוד מגוון רחב של תחומי עיסוק. חוסר הבהירות האם אמנם החרדים מופלים לרעה במקומות העבודה, ניצבת כיום בליבו של דיון בועדת החוקה האם יש צורך לקבוע שיוויוניות ביצוג החרדים במגזר הציבורי. אני סבור שעדיין מוקדם לקבוע עמדה בשאלה זו, שכן אנחנו נמצאים רק בתחילתו של תהליך יציאתם של חרדים לשוק המקצועות החופשיים. יתכן שישנו קושי לחרדים להתקבל לעבודה, בשל העובדה שהתארים של המוסדות האקדמיים לחרדים אינם נחשבים בעלי רמה מספקת. בנוגע לעורכי דין נדמה לי שישנה בהחלט בעיה ייחודית שלא הוזכרה בכתבה, אבל מצאתי שהכותבת עצמה התייחסה אליה במאמר אחר והיא הפרובלמטיות ההלכתית ביצוג בפני ערכאות. ראו כאן http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=915047&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

חברים יקרים,

אני למדתי לפני מספר שנים בפקולטה למשפטים בבר-אילן. בין התלמידים היו גם כמה חרדים (בעיקר חוצניקים שלמדו בישיבות חרדיות בארץ, אחרי שהשלימו בגרות בחו"ל) וכולם התקבלו למשרדים מהשורה הראשונה.

כפי שכתב סיינפלד, חלק ניכר מהמשרדים הגדולים כלל לא דן במועמדות של סטודנטים ממכללות, אא"כ מדובר ביוצאי דופן. בנוסף, גם בקרב המכללות עצמן יש סוג של מדרוג, כאשר המכללה למנהל בראשל"צ והמרכז הבינתחומי בהרצליה נחשבות בשוק כאינן נופלות מהאוניברסיטאות, ומצד שני, המכללה בקרית אונו שמתהדרת במסלולים מיוחדים לחרדים וחרדיות או ל'אנשי דת' וכיו"ב נחשבת (איני יודע למה) לפחות טובה אף בין המכללות, ואני מסופק אם בעשרות המשרדים המובילים והגדולים אפשר למצוא מספר מתמחים ממכללה זו, ללא הבדל דת, גזע או מין.

רק לשם הפרספקטיבה - יש לי קרובת משפחה חילונית שסיימה בהצטיינות תואר במשפטים באחת המכללות (לא קרית אונו) ולא הצליחה למצוא מקום להתמחות בו, כבר כשנתיים לאחר הלימודים (ואני לא מדבר על משרד גדול, אלא על משרד כלשהו במרכז הארץ). היא אף סיפרה לי שחלק מחבריה למחזור הציעו עצמם למשרדים בתור מתמחים בחינם.

לכן, לדעתי אם אין לאדם שמתעתד ללמוד מקצוע אפיק ברור (למשל משרד של קרוב משפחה) או יכולות יוצאות דופן שהוא יכול לסמוך עליהן שתאפשרנה לו להתעלות מעל חבריו לספסלי המכללה, כדאי שישקול לימוד מקצוע אחר מאשר ללמוד משפטים במכללה. מי שיכול לשפר את ציוני הבגרות/פסיכומטרי ולהתקבל מאוחר יותר לאוניברסיטה או לאחת המכללות המובילות - גם ייטיב אם עצמו לו יעשה כך.

צעד אחר שהפך לפופולארי אצל בוגרי מכללות שמנסים להשתדרג - לימוד לתואר שני באחת האוניברסיטאות. בד"כ תנאי הקבלה הם ממוצע 80 בתואר הראשון, והמלצות ממרצים כשאין העדפות לסוג המוסד בו נלמד התואר הראשון. כך מי שהצטיין בלימודים במכללה יכול להיות גם בוגר אוניברסיטה בתואר השני. אני לא יודע עד כמה זה משפר את מצבו בשוק, אבל אני משער שזה לא מזיק (אם כי זה כמובן כרוך בהוצאות כספיות ובדחיית היציאה לשוק בעוד כשנתיים).

לגבי אפליה מכוונת/מודעת - כיון שכמעט כל עוריכ הדין החרדים לא מגיעים מאוניברסיטאות, קשה לי להעריך את התופעה הזו. צריך לזכור שגם לשאלת השירות הצבאי יש משקל (למשל יש מעסיקים רבים ששירות קרבי משמעותי של מועמד מהווה מבחינתם סוג של זרז בבחירת המועמד, ומן הסתם כך הוא להיפך).

והנראה לענ"ד כתבתי. בהצלחה לכולם.

יש לי חבר טוב שמסיים עתה רו"ח בקריית אונו והתקבל לכבר לסטאז' בלא פחות מארנסט אנד יאנג.
אולי בתחום ראיית החשבון המצב אחר בגלל שהוא תחום יותר ריאלי ? 

כעו"ד חרדי, שהוסמך לפני מספר שנים לא היתה לי שום בעיה להתקבל למשרדים טובים, ואף גדולים. ואם לא התקבלתי למשרדים אלו, לא היה זה בגלל היותי חרדי. אינני סבור שהבעיה היא בחרדיותם של עורכי הדין, כי אם בעובדה שהם לומדים בעיקר, במכללות מן הדרגה הנמוכה ביותר, ובכך נועלים לעצמם את הדלת בפני המשרדים הגדולים.

כלום לא למדונו שבחור ישיבה מסוגל לעשות הכל יותר טוב?

בעל בעמיו
יתכן שזה מה שלימדו אותך--אבל אנחנו מדברים "למייסה" שם זה אחרת,בחיים לא מתחשבים
במה שהמשגיח לימד אותך--אלא במה שאתה מסוגל בפועל ממש. צריך לספק את הסחורה
ולא סיפורים ואגדות.

אוקיי,
בפעם הבאה אוסיף תווי נגינה.

ברור שאל ספורים ואגדות, שגם נאמרים בחוסר אחריות.
במקום עבודתי (מחשבים) כמעט ואין חרדים, אבל יש חרדיות ומספרן בקו עליה.

זהבאמתמשנה היקר,
לעצם העניין אני מסכים איתך בשוק העבודה בכלל (אני עובד בתחום ההייטק כ 10 שנים ועבדתי רוב שנותי בחברות "חילוניות") אין אפליה כלפי חרדים אלא בדרך כלל הכל לפי העניין.
אני מניח שכוונת דבריך ב "מכללות מן הדרגה הנמוכה ביותר" כוונתך בין היתר או בעיקר למכללת קרית אונו (שם רוב החרדים למדו משפטים).
אז לידיעתך מכללת קרית אונו היא הפקולטה הגדולה בארץ ללימודי משפטים האם זה אומר שרוב עורכי הדין החדשים הם "מן הדרגה הנמוכה ביותר"? אתמהה.

היכן  למד  עו"ד  ווינרוט?

אבי,

העובדה שפקולטה כזו או אחרת הינה הגדולה ביותר, במקום בו קיימים חסמי כניסה גבוהים אינה מלמדת דבר וחצי דבר על טיבו של מקום כלשהו.

בקרית אונו לומדים הרבה אנשים, כי מקבלים לשם כמעט כל אחד, מה גם שתופעת העדר של הציבור החרדי מסייעת לכך לא במעט.

אני אישית למדתי באחת המכללות הפחות טובות, ולאחר מכן המשכתי לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, בגדול ניתן לומר שאין מה להשוות בין רמת החומר האנושי במכללה בה למדתי לבין החומר האנושי באוניברסיטה. ודוק, אין בכך כדי להצביע על סיכויי ההצלחה של עורך דין, אלא רק לעניין הסיכויים שלו לצלוח את חסמי הכניסה הקיימים כיום בשוק.