מטרת האגודה 'הפיכה' או יצירת אלטרנטיבה?

לכל בן אנוש צרכים ורצונות, גם לציבור החרדי וגם לאנשי א"א ודומיהם. אל לה לאגודה להתעלם מצרכיהם של רבים אחרים שלא חפצים לצעוד בדרכה של 'תורה עם דרך ארץ', בעצם נגד החתך העיקרי בציבור שנוהה אחר העדר.

הפיכה.

למרות הקשיים וההשגות והחששות הרבים שיש גם לי, אני בעד הפיכה.

אם נתכוונן להפיכה, יש סיכוי לא רע לשינוי. איטי, זוחל ורצוף קשיים שונים. אם נתכוונן לשינוי איטי וזוחל לא נשיג כלום.

הריטוריקה צריכה להיות חדה (אך לא מתריסה או מתגרה סתם) וממוקדת - יש צורך בשינוי, ואם הרבנים או המנהיגים לא ישכילו להביאו בעצמם, הוא יבוא מן השטח. לטעמי, בראש וראשונה בתחום החינוך. צריך לומר את זה בקול רם וצלול וללא מורא. בנים צריכים ללמוד אנגלית בתלמוד תורה. ומתמטיקה, ולשון, והסטוריה, וגיאוגרפיה וכל מה שבנאדם נורמלי צריך לדעת.

וחומש, כי גם תנ"ך לא מלמדים כמו שצריך.

מ זוהר
 אכן דבריך נכוחים המה 

  אצטט את שאמר הרב קוק (בערך)

"הצדיקים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים קדושה"

כך צריכה להיות גישתינו
בהחלט טוב נעשה אם ניקח יועץ אסטרטגי ואיש פירסום שידעו להעביר נכון את המסרים שלנו בצורה חיובית כדי  שרבים יוכלו להזדהות עמה.

ברור לי שבין כל שאר הכותבים לפני, הגם שהם כותבים 'הפיכה' הם אינם מתכוונים לאיזה מחתרת בסקית או פת"ח אלא להפיכה מלשון שינוי דרסטי היפוך מצב.

עת לעשות, הקב"ה מחכה לנו.

ר"ס,

אני רואה שאתה סבור שאין להקים דרך חדשה אלא לשפץ את הישנה. אתה סובר שצריך להוריד רובד אנורמלי וכך לכונן על אותו בסיס של החברה החרדית הקיימת, קהילה שפויה יותר. את אותו הרובד אי אפשר לסלק אלא בהתאגדות שמטבעה מתאפיינת במחתרתיות.

[זה עדיין לא מסביר את דעתך באשכול סמוך שצריך לנהוג בטרור כנגד ה'טליבאניזם', נראה שכתיבתך כאן מתונה יותר ושקולה יותר.]

אינני יודע איך לשנות את המאפיין המחתרתי הנ"ל שלדבריך הוא פועל יוצא מכל התכנסות של יחידים לשינוי גלובאלי, אך לדעתי הוא מחבל במטרה. כאשר תחשף כחותר כנגד הרובד שהינך רוצה להסיר, לא רק שלא תסיר את אותה שכבת אנורמליות אלא תוסיף לה רבדים דפנסביים חדשים. לא תצליח להרוג את הפרה הקדושה הפנאטית עם סדין אדום, תצליח רק לקומם אותה יותר ותיצור ריאקציה.


_________________



בן ציון,

מנימת דבריך נראה שאינך אופטימי לגבי האפקטביות בשטח של האגודה, לדבריך א"א משמשת כקבוצת תמיכה לאותם אנשים שקשה להם עם הנורמות בתוך המגזר, וכאן הם יכולים ליצור דיאלוג ולפרוק את אשר על ליבם.

הבנתי נכון?


__________________


מאיר,

גם הציבור החרדי טומן בחובו כמה המגזרים. ללא ירידה לכל מגוון המגזרים אפשר לראות את השוני בין המגזר הליטאי לספרדי, את השוני בין שני המגזרים הללו למגזר החסידי, וכמובן שבתוך כל מגזר ישנם תתי מגזר רבים.

לא כל הפלחים נוקטים את אותה המתודה, מטבע הדברים הרב עובדיה יוסף והאדמו"ר מגור אינם אוטוריטה הנהגתית לגבי הציבור הליטאי, כמו שהרב אלישיב אינו מהווה פקטור לשינוי רשימתו של יוסי כדורי לכנסת.

אמנם ישנו משותף לכל המגזרים הללו בשונה מהאג'נדה הליברלית של א"א, אבל לדעתי אתה מקצין שכל יצירת חברה ליברלית כמוה כהפיכה. אפשר ליצור חברה חרדית עם אסכולה שונה במקביל ולצד החברה שקיימת היום (לפחות כך נראה מריבוי המגזרים השונים), השאלה היא איך.

_________________

פעם אחת מיני רבות כשזאבים התנפלו על עדר כבשים. הכבשים החליטו לשם שינוי לעמוד על נפשם והחליטו להתחפש לאריות.

 בתחילה הזאבים נבהלו נורא,אבל כשהכבשים ניסו את מזלם גם בשאגות קרב ויצאו פעיות דקות,אז זה היה הסוף...



 הסוף של הזאבים כמובן, שפשוט התפחלצו מצחוק.ממש מתו.

  למחרתו של קרב היו תחקירים ופורסמו המסקנות של מועצת הכבשים לעיניני אסטרטגיות גלובליות(תמיד צומחים גופים כאלו אחרי הצלחות מסוג זה כידוע) וכך פורסם:

 א.הזאבים הם חיות לא מזיקות עם חוש הומור מפותח.

 ב.תמיד יש לגשת לפיתרון משברים בגישה חיובית שהצד השני תמיד מעדיף פשרה ראציונאלית.

 ג.תמיד רצוי לפתור בעיות בדיבורים ובשיחה חברית

 ג.לבודד את הגורמים המליטנטים הטוענים שהסכנה לא חלפה.


(האם תמיד תמימות תהיה קדושה והתפכחות תמיד כואבת מלמל בלחש כבש שקרא את המסקנות)

mzohar

ההסתפקות במועט במטרות "אגודה אחת" איננה נובעת כלל מחוסר אופטימיות, אלא ממחשבה שיש לצעוד במקביל בשתי דרכים שונות להשגת שתי מטרות נפרדות כדלהלן.

הדרך האחת, פיתוח דיאלוג פנים-חרדי וחשיבה עצמאית ומעמיקה אודות אורח חיינו, כשבשיח זה אמורים להשתתף אנשים בעלי דעות ועמדות שונות, שהמכנה המשותף שלהם הוא עצם ההשתייכות לקהילה החרדית והנכונות לקיים דו-שיח ענייני ומכובד. לדעתי, זהו הדבר החסר כיום לקהילה החרדית יותר מכל דבר אחר, היעדר היכולת לקיים דיונים נוקבים ורציניים בשום במה שהיא, לא על גבי העיתונות החרדית ולא במפגשים פנים אל פנים, גורמת להתפתחותן של צרות רבות ורעות במחנינו. זוהי המשימה הדחופה ביותר ולשם כך השתתפתי בהקמת "אגודה אחת", לאחר ניסיון ארוך להוציא לאור כתב עת פנים חרדי. אמנם המטרה הזו לא הושגה עדיין, אבל בהחלט יש לי מקום לתקווה שעם הזמן היא תושג. ניתן לומר שבמידה רבה פורום "בחדרי חרדים" אכן מוכיח שיש נכונות ורצון של אנשים מכל פלגי היהדות החרדית ללבן שאלות מהותיות זה עם זה, שם ניתן למצוא התדיינות פומבית בין ליטאים חסידים וספרדים; צעירים ומבוגרים; אברכים ובעלי בתים; ימניים ושמאלניים; ניצים ויונים; אליטיסטים ועממיים; שמרנים ומהפכנים; נטורי קרתא וציוניים וכיו"ב, אלא שהסביבה שם איננה מתאימה לקיום דיונים ענייניים. התקווה היא להצליח כאן לשמור על תרבות דיון ועל שיח מכובד כפי שהצלחנו עד היום, ויחד עם זאת לשמש במה לאנשים מכל פלגי היהדות החרדית. ניתן כמובן לטעון שמדובר בחלום באספמיא וכי כל המוכנות של אנשים מקבוצות כה מנוגדות להתדיין, היא אך ורק כשניתן לעשות זאת בברוטליות מילולית ובהטחת רפש זה בזה. האם אמנם ניתן לקיים דיון ענייני ומכובד בין שני הפלגים בישיבת פוניבז' או בין שתי החצרות בבאבוב או בסאטמער?

הדרך השניה, היא התאגדות של אנשים בעלי עמדה דומה או זהה במספר תחומים כדוגמת חינוך; תעסוקה; נישואי ילדים; אפליה; יחסי דת ומדינה וכיו"ב, לפעילות מאורגנת ומעשית כמו הקמת תלמוד תורה או כל מוסד חינוכי אחר, או גיבוש כלי סיוע לרכישת מקצוע ולהשתלבות בעבודה ועוד כהנה וכהנה. זוהי בעיני פעילות נפרדת שאיננה אמורה להיעשות במסגרת "אגודה אחת", למרות שבהחלט ישנו יסוד סביר להניח שההתארגנויות הללו יצמחו מתוך חברים ב"אגודה אחת". לדוגמא, מפלגת "טוב" בביתר עילית ומפלגות דומות נוספות שעשויות לקום בבחירות הקרובות למועצות המקומיות ולעיריות בריכוזים החרדיים, אינם אמורים להיות חלק מפעילות "אגודה אחת" למרות שכפי הנראה יימצאו להן תומכים רבים בתוך "אגודה אחת".

באופן אישי, אני מאמין ונוכח לראות שלפעול דברים מעשיים במגרש הציבורי אין צורך דווקא בהתארגנות של אנשים רבים, לשם כך די בדרך כלל ביזם אחד חדור מוטיבציה ולהט של שליחות. ההתארגנות הציבורית חשובה כאויר לנשימה להשגת היעד הראשון שציינתי, כלומר יצירת אוירה מתאימה שלא תהרוג באיבה כל יוזמה מרעננת וחדשנית. עובדתית, אני מכיר כמה יזמים חברתיים צעירים שיכולים לחולל גדולות ונצורות לטובת הקהילה, אבל הם מאויימים בשל היעדר לגיטימציה להביע בפומבי עמדות לא שגרתיות. לכן המטרה הראשונה שהזכרתי חשובה בעיני הרבה יותר מאשר המטרה השניה.

בשיחה ארוכה שקיימתי לפני כשבועיים עם האדמו"ר מקרלין-סטולין שמעתי דברים דומים, הוא טען שהרעה החולה בציבור החרדי זו האלימות והאגריסיות כנגד כל מי שסבור לא כמוני, זוהי בעיה קשה יותר מכל בעיה אחרת שניתן למצוא בציבור החרדי. אני רואה מטרה חשובה לטפל ראשית לכל בבעיה זו.

_________________

COGITO22

אם אפשר בבקשה לכתוב עבור אנשים קשי הבנה כמוני גם את הנמשל, ככל שהמשל יפה יותר אני הרבה יותר מיצר על כך שאינני מצליח להבין את הנמשל.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

בצ"כ הנכבד
כתבת " אמנם המטרה הזו לא הושגה עדיין, אבל בהחלט יש לי מקום לתקווה שעם הזמן היא תושג. ניתן לומר שבמידה רבה פורום "בחדרי חרדים" אכן מוכיח שיש נכונות ורצון של אנשים מכל פלגי היהדות החרדית ללבן שאלות מהותיות זה עם זה, שם ניתן למצוא התדיינות פומבית בין ליטאים חסידים וספרדים; צעירים ומבוגרים; אברכים ובעלי בתים; ימניים ושמאלניים; ניצים ויונים; אליטיסטים ועממיים; שמרנים ומהפכנים; נטורי קרתא וציוניים וכיו"ב, אלא שהסביבה שם איננה מתאימה לקיום דיונים ענייניים. התקווה היא להצליח כאן לשמור על תרבות דיון ועל שיח מכובד כפי שהצלחנו עד היום, ויחד עם זאת לשמש במה לאנשים מכל פלגי היהדות החרדית. ניתן כמובן לטעון שמדובר בחלום באספמיא וכי כל המוכנות של אנשים מקבוצות כה מנוגדות להתדיין, היא אך ורק כשניתן לעשות זאת בברוטליות מילולית ובהטחת רפש זה בזה. האם אמנם ניתן לקיים דיון ענייני ומכובד בין שני הפלגים בישיבת פוניבז' או בין שתי החצרות בבאבוב או בסאטמער?"

בן ציון,

איך אתה חושב שמפורום א"א תצא הישועה והפלורליזם.
גם פורום בח"ח שהוא הפורום הגדול בארץ, מספר האנשים שקוראים הכתובכתוב שם הוא מזערי ביחס לכלל הציבור, מספר המשתתפים אקטיבית קטן עוד יותר. אם תעשה חשבון כמה כניסות יש לאשכול פר מספר תגובות תקבל אפילו בבח"ח כמה מאות בודדות של אנשים שניזונים משם. ק"ו פורום א"א שהוא קטן בהרבה. כמובן אינני מזלזל באיכות הפורום וכותביו, אך אני לא מאמין שמשיח של מספר מצומצם של אנשים משכילים ככל שיהיו תצא הבשורה.
אני מסכים לחלוטין שיש כאן רב שיח חביב וכמין קבוצת תמיכה מסויימת, אני לא מזלזל בזה, אך לא מצינו שנגע הסמים פסק בגלל איזה מפגש תמיכה במתנס כלשהוא.

לגבי הפעולה השניה שכתבת שאינה כלולה בא"א אלא פעילות אישית של אנשים, ודאי שזה ראוי וכדאי אבל כפי שכתבתי לעיל, אם יקשרו את הפעילות להתגרות זה רק יביא נזק וירחיק את המטרה.


_______________



קוגיטו,

אם הזאבים יגלו שהם מותקפים הם יתקפו ויטרפו.

פרקטיות אינה תמימות, אלא ראיה נכוחה את המצב והפעלת שיקול דעת למרחוק.

חברים, ערבבתם!

לנחש הטוטליטריות החרדי יש ראש וזנב:

הזנב, הולך בתלם, מתמסר לדעת בידי ה"נורמות", (יהיו הנורמות אשר יהיו).

הראש, עוסק לרוב בעצמו: בכבודו, במזונותיו, בתאוותיו. נכון, מעל השיניים יש לו שתי שקיות מסוכנות, ולפעמים הוא נושך.

האויב הגדול לדעתי אינו הראש, אלא הזנב.
הנשיכות של אנשי החצרות (כפי שהם מכונים כאן בנימוס מפליג) לא ממש מפחידות. הן אינן מונחות ביד מכוונת. ובעליהן ישמרו אותן ברצון למטרות מועילות יותר מבחינתם.
הזנב לעומת זאת, קרי, העם אשר במדרשות, לעולם אינו נושך, אבל הוא מכוון על אג'נדה מסוימת כרגע. ולכן השינוי אצלו יהיה קשה יותר.

המסקנה שלי היא, שהשינוי יבוא (אם יבוא, כשיבוא) בצורה של אחדים (מתרבים) שיראו דוגמא מושכת לאחרים.

בלי מלחמות, בלי מרד.

_________________

כל פעולה יצירתית היא פעולה הרסנית (פיקסו)

מנקודת עניות מבטי, בפרפרזת האמרה הספרותית על זה שרצה לשנות את כל העולם, חס מליגע לריק על מהפכות ואף לא על אלטרנטיבות, אלא ברוח דברי ימ"י, ליצור פינה שקטה לחפצים ללכת ביושרם, יהי הווה עמהם!

נראה מועיל להביא המשך הבהרה להודעתי הקודמת.

קבלתי תגובה באישי בזה"ל:

יצירת פינה שקטה אינה אלטרנטיבה? אולי היא אלטרנטיבה שקטה אולי זו התכנסות לנישה אבל עדיין זו חלופה.

לא ראי גור וסאטמר כבוטשאן ומשכנות הרועים, אך הם מגזרים שונים. אלטרנטיבה אינה בדווקא השאיפה להוות פקטור כמו גור, אלא לחיות בפינה לעצמנו ובאוטוריטה שונה.

עכ"ל

ועליה הנני משיב:

נקח למשל רכבת עם הרבה קרונות בהם סוגים שונים של בני אדם בכל קרון וקרון. והנה ישנו סוג של בני אדם ששונים מבני שאר הקרונות ולא יכולים להשתלב עמהם למרות המשותף ביניהם ובקרונות הקיימים הם מפריעים ומפריעים להם אך הם בכ"ז שייכים או עכ"פ רואים את עצמם שייכים [ואולי יותר מהאחרים] לאותה הרכבת וכיוונה. לכן הם מבקשים קרון לעצמם. זו לא חלופה עבור הקרונות הקיימים וגם לא מהפכה הדורשת שכל הקרונות יהיו בשליטת בנ"א כמוהם, אלא בקשה לריכוז בנ"א כמותם בקרון נוסף משלהם. אולי התכוונת שעבור בנ"א אלה מהווה הקרון שלהם תחלופה להמצאותם בגלות שאר הקרונות? אם כן אז אין כאן אלא סמנטיקה.