| נשלח ב-11/11/2007 13:19 |
|
| |
המודל הטריטוריאלי
כן, סוף סוף נפתח האשכול המתבקש הזה, אחר למעלה משנה של פעילות הא"א!
הרבה ממטרות האגודה אמורות להיות מיושמות ע"י מוסדות, קהילות וכיו"ב. הרבה צרות היו נחסכות אילו התרחקנו מרודפינו. כמו"כ רבים מאיתנו סבורים שעיקר הפעילות צריכה להתמקד בבנית מודל ולא שינויים גלובאליים (עי' אשכולו של מ. זוהר http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2309304)
מה איפוא מתבקש יותר מהתקבצות למקום מסויים?
שאלות רבות עומדות לפתח הפתרון ההתיישבותי:
א. האם יש רצון, יכולת וזמן לקבוצה משמעותית מתוכינו להעתיק את מקום מגוריו לשם מטרה זו?
ב. האם יועיל הפתרון לחינוך הילדים או שכל עמילנו יהיה לשוא ביום כניסתם לישיבה גדולה תחת פיקוח הממסד, כמו שאירע לבני הדור הקודם שהיו עוקרים בנים ממשנת אביהם ומגייסים אותם לשורותיהם גם בגילאי 18-20 ?
ג. האם עלינו להתיישב בפרוייקט חרדי (יתרון התשתית) או ביישוב מעורב?
ד. האם יש לנו להרחיק לספר בשל מחירי הדירות או שמא המרכזה בשל תעסוקה?
ה. והיה אם נתיישב באיזור דתי מעורב האם עלינו להיות חלק אינטגרלי מאוכלוסיית הילידים או קבוצה נבדלת?
ו. האם כבר קיימת קבוצה ניכרת של א"א באיזה יישוב אשר ניתן להתבסס עליה?
שונתה הכותרת לבקשת הכותב
תוקן על ידי - ymy33655 - 11/11/2007 18:22:01
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 15:05 |
|
| |
רעין שעלה לי בזה הרגע
אפשר להקים שכונה או ישוב קרוב לגוש דן או קרוב לירושלים
גם בירושלים עצמה יש שכונות שהם המחיר זול יחסית
כגון נווה יעקב אפשר גם לחשוב על אזור אשדוד או קרית גת
לקבץ יחד לפחות מאה משפחות ולהקים שכונה על כל מה שמחייב מבחינה ההלכה
דהינו תלמוד תורה ישבה קטנה -תיכונית?-תורנית?
ישיבה גבוהה-הסדר?
מררז ללמודים אקדמאיים -דוגמא מכון לב
מרכז להכשרת רבנים-מורי הוראה רבני קהילה
מרכז מסחרי שיספק צרכי היום יום
מרכז תעשיה שיספק תעסוקה לאברכים שאינם לומדים יום שלם
מרפאה -קופת חולים ומרכז מגן דוד אדום
מכון להוצאת ספרים וכתבי עת
כאמור הדברים נכתבים בשליפה מהירה ויש צורך לפתח אותם
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 16:19 |
|
| |
הרב פותח האשכול כבר כרך את שאלתו בדיון המקביל אודות המגמה הכללית, על כן אין לי אלא לדון לטעמיך.
אתה מעוניין ליצור מרחב מחיה לאנשי מחמד שכל מגמתם לעבוד את השם לפי הבנתם. דומני שכל אחד כשהוא לעצמו, יכול כבר היום להרחיק נדוד לחיפה או לפתח תקוה ולבא על סיפוקו. אם בגלות חפצינו, דומני שיש גם כיום אי אלו איים רחוקים של שפיות יחסית או שפיות לא יחסית שניתן לשרוד בהם כתורן בראש ההר וכנס על הגבעה, איני שולל אפשרות זו. אלא שאיני יודע מה מחבר בעבותות של אהבה דווקא את מחזיקי הניקים שזכו להמנות על בני מחזור א של פורום א"א, עד שאתה מציע דווקא להם להגר עמך אל מקום המסתור. אם עדיין לא התייאשנו מהרחבת השורות וקריאה אל הדגל של כל מי שנותר לו מקום חיבור חשמלי לשכל אנוש בלוח הנתיכים שבראשו, בנסיגתנו לישוב פלוני או לשכונה פלמונית והקמת ביצורים מפני וירוסים נוגדי תבונה, הפקרנו את הזירה כולה ובהם את דור העתיד שלנו. כיצירת מודל לחיקוי אני בהחלט מסכים לדון בתכנית טריטוריאלית. אך העולם בו אנו חיים אינו כזה המחולק לתאים קבוצתיים המספקים את כל צרכיהם מחדר הלידה ועד בית ההספד בפורמט של מאה מאה איש.
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 17:45 |
|
| |
למרות שבאתי לדון באפשרויות היישום של הפתרון ולא בנחיצות או במוסריות שלו, שכן גם בדבר זה כמו בדברים אחרים אין לי עניין לשכנע את מי שאינו מעוניין בכך (ודומני שבכ"ז לא מעטים מעוניינים בכך), עכ"ז לא אמנע מלהכנס גם לדיון זה רק מפני כבוד כותב השורות שממעל.
בקצרה:
1. קהילות הספר (חיפה וכיו"ב) אינן עמידות בפני סוכני השינוי. וכן, יש מימד של מודל כללי גם בעשיה "הקטנה" שאני מציע - ולכן ראוי שתוקם חברה ע"י אנשים בעלי תודעה מפותחת.
2. הרחבת שורות דרסטית ומהירה כרוכה בהרעשת הממסד. שאלה זו נידונה באשכול האמור לעיל. מי שבחר בדרך השקטה, אכן הכריע שלא לגייס חברים רבים בזמן קצר, אלא להקדים בניית מודל להצטרפות החדשים.
[בהזדמנות זו ובהשפעת הניסוח בהודעת מאיר אבקש את ההנהלה להחליף את שם האשכול מ"הפתרון הגאוגרפי" ל-"המודל הטריטוריאלי" היותר הולם.]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 18:33 |
|
| |
כפי שכתבתי, אני עצמי עשוי להיות מעוניין בכך. רציתי להבהיר שלדעתי זה לא תחליף כלל אלא צעד אחד אפשרי מתוך תכנית כללית ורחבה יותר. אני מסכים שרצוי להקטין מוקדי חיכוך, אם בהפרדה מוסדית ואם טריטוריאלית. אני לא חושב שהקמת גטו היא צעד נכון.
לשאלותיך: א. האם יש רצון, יכולת וזמן לקבוצה משמעותית מתוכינו להעתיק את מקום מגוריו לשם מטרה זו?
נראה לי שכן. שוחחתי על האפשרות התיאורטית עם כמה חברים, זה נשמע מעשי.
ב. האם יועיל הפתרון לחינוך הילדים או שכל עמילנו יהיה לשוא ביום כניסתם לישיבה גדולה תחת פיקוח הממסד, כמו שאירע לבני הדור הקודם שהיו עוקרים בנים ממשנת אביהם ומגייסים אותם לשורותיהם גם בגילאי 18-20 ?
זה חלק מהערתי. לא תוכל לספק משם את כל צרכיך, עליך יהיה להמשיך ולהתמודד במישור הארצי.
ג. האם עלינו להתיישב בפרוייקט חרדי (יתרון התשתית) או ביישוב מעורב?
http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2290815
ד. האם יש לנו להרחיק לספר בשל מחירי הדירות או שמא המרכזה בשל תעסוקה?
אני לשיטתי שאין לוותר על השפעה כללית, מצדד במרכז.
ה. והיה אם נתיישב באיזור דתי מעורב האם עלינו להיות חלק אינטגרלי מאוכלוסיית הילידים או קבוצה נבדלת?
אני אישית לא מאמין בגטו, אף לא בהפרדת קהילות אחת יותר מידי, ואחת היא לעיתים אחת יותר מידי.
ו. האם כבר קיימת קבוצה ניכרת של א"א באיזה יישוב אשר ניתן להתבסס עליה?
לא ידוע לי על קבוצה לא ניכרת, על ניכרת לא חשבתי אפילו.
------- מאיר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2007 19:59 |
|
| |
(בשביל הפרוטוקול)
באשכול הפיכה או אלטרנטיבה כתב מ.זוהר בהודעתו:
"
חלקם של הכותבים סבור שיש להקים קהילה עצמאית לאנשי א"א. לדעתי זו טעות.
כמו שנראה כרגע בשטח אין כרגע כמות אנשים שמוכנים להכריז על חברותם בא"א מסיבות פרקטיות. נניח שכמה אנשים בעלי מרץ יצליחו ליצור מעבר לדיאלוג גם פעולה. הם יצליחו לקבץ כמות קטנה של אנשים/משפחות שיהינו להרהיב עוז ולקום בגלוי ולהכריז על הקמת פרוייקט א"א. כאן ישנן שתי אפשרויות: 1. הפרויקט יירמס ברגלי הציבור החרדי הסטנדרטי (כיום). 2. במקרה הטוב יצליחו להגיע לאוטונמיה קטנה ומצומצמת.
בהנחה שתלקח אכן הריזיקה והאוטונומיה תקום ותתרומם על גבי המפה, איך היא תראה? אני מאד סקפטי. איך יכולה כמות מועטה של אנשים להקים את כל צרכי הקהילה ברמה נאותה? (כשאני מדבר על צרכים אינני מדבר בדווקא על מכולת, בית כנסת ומקווה, כוונתי בעיקר למוסדות חינוכיים.)
אם ניקח דוגמה מקהילות קטנות בחו"ל, החינוך שם אינו מושלם ואף רחוק מכך. במקום שילד חרדי ילמד בחיידר, הוא לומד בבי"ס גויים (לא נראה לי ששיטת א"א אחת אוחזת שלא צריך להקנות עד גיל מסויים אקסיומות תורניות), השלמת החינוך התורני אמור להיות בבית ע"י ההורים. כולנו יודעים שחינוך זה הוא נחות. ההורים כבודם במקומם מונח, אבל אין זמנם בידם תמיד להשקיע בחינוך צאצאיהם. מדובר בד"כ באנשים עובדים שלא יכולים כל יום להשקיע כמה שעות בלימוד עם בניהם ובנותיהם. בגיל מבוגר יותר נאלצים לשלוח את הבנים והבנות לחינוך במקום מרוחק. רבים שולחים את ילדיהם לפנימיות בארץ (ישיבות וסמינרים) או למקום לימוד יהודי גדול (גיטסהד, מנצ'סטר, ליקווד וכו').
גם אם ימצא פתרון למערכת גנים, חיידרים, בתי ספר לגיל הרך, מה יהיה בהמשך? הילד/ה גדלים וצריכים ללכת לישיבה/סמינר. כאן כבר מדובר במוסדות גדולים יותר. ניחא סמינר, יתכן שבדיעבד ניתן להמשיך במתכונת ביה"ס עד סיום חוק הלימודים, אבל ישיבות?
לא כל בחור יכול להתעלות ולרכוש השכלה תורנית ואהבת תורה בכל ישיבה. לא נראה שאפשר להקים ישיבה רק לאנשי 'אוטונומיה א"א', איך תראה כזו ישיבה? האם נראה שאפשר לוותר על הישיבות המובילות שיש להם מסורת בלימוד התורה מימים ימימה, לטובת ישיבה מינימלית שאינה יכולה להתאים לכל אפיון של תלמיד?
למותר לציין שהמוסדות החרדיים הקיימים לא ישושו לקבל את בני קהילת ה'פורשים' תחת חסותם.
בקיצור, נראה לי שפתרון טריטוריאלי/גיאוגרפי הוא חלום באספמיה, כל חתירה בכיוון הנ"ל לדעתי נועדה לכישלון.
."
עכ"ל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2007 20:21 |
|
| |
לב,
תודה על ההעתקה, באמת נראה שבחלק זה צריך לדון כאן.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|