המודל הטריטוריאלי

רעין  שעלה  לי  בזה  הרגע

אפשר  להקים  שכונה  או  ישוב  קרוב  לגוש  דן  או  קרוב  לירושלים
גם  בירושלים  עצמה יש  שכונות  שהם  המחיר  זול  יחסית
כגון  נווה  יעקב אפשר  גם  לחשוב  על  אזור  אשדוד  או  קרית  גת 

לקבץ  יחד  לפחות  מאה  משפחות  ולהקים  שכונה  על  כל  מה  שמחייב  מבחינה  ההלכה
דהינו  תלמוד  תורה ישבה  קטנה  -תיכונית?-תורנית?
ישיבה  גבוהה-הסדר?
מררז  ללמודים  אקדמאיים  -דוגמא  מכון  לב
מרכז  להכשרת  רבנים-מורי  הוראה  רבני  קהילה
מרכז  מסחרי  שיספק  צרכי  היום  יום
מרכז  תעשיה  שיספק  תעסוקה  לאברכים  שאינם  לומדים  יום  שלם
מרפאה -קופת חולים  ומרכז  מגן  דוד  אדום
מכון  להוצאת  ספרים וכתבי עת
כאמור  הדברים  נכתבים  בשליפה  מהירה  ויש  צורך  לפתח  אותם

הרב פותח האשכול כבר כרך את שאלתו בדיון המקביל אודות המגמה הכללית, על כן אין לי אלא לדון לטעמיך.

אתה מעוניין ליצור מרחב מחיה לאנשי מחמד שכל מגמתם לעבוד את השם לפי הבנתם. דומני שכל אחד כשהוא לעצמו, יכול כבר היום להרחיק נדוד לחיפה או לפתח תקוה ולבא על סיפוקו.
אם בגלות חפצינו, דומני שיש גם כיום אי אלו איים רחוקים של שפיות יחסית או שפיות לא יחסית שניתן לשרוד בהם כתורן בראש ההר וכנס על הגבעה, איני שולל אפשרות זו.
אלא שאיני יודע מה מחבר בעבותות של אהבה דווקא את מחזיקי הניקים שזכו להמנות על בני מחזור א של פורום א"א, עד שאתה מציע דווקא להם להגר עמך אל מקום המסתור.
אם עדיין לא התייאשנו מהרחבת השורות וקריאה אל הדגל של כל מי שנותר לו מקום חיבור חשמלי לשכל אנוש בלוח הנתיכים שבראשו, בנסיגתנו לישוב פלוני או לשכונה פלמונית והקמת ביצורים מפני וירוסים נוגדי תבונה, הפקרנו את הזירה כולה ובהם את דור העתיד שלנו.
כיצירת מודל לחיקוי אני בהחלט מסכים לדון בתכנית טריטוריאלית. אך העולם בו אנו חיים אינו כזה המחולק לתאים קבוצתיים המספקים את כל צרכיהם מחדר הלידה ועד בית ההספד בפורמט של מאה מאה איש.

למרות שבאתי לדון  באפשרויות היישום של הפתרון ולא בנחיצות או במוסריות שלו, שכן גם בדבר זה כמו בדברים אחרים אין לי עניין לשכנע את מי שאינו מעוניין בכך (ודומני שבכ"ז לא מעטים מעוניינים בכך),  עכ"ז לא אמנע מלהכנס גם לדיון זה רק מפני כבוד כותב השורות שממעל.
בקצרה:
1. קהילות הספר (חיפה וכיו"ב) אינן עמידות בפני סוכני השינוי. וכן, יש מימד של מודל כללי גם בעשיה "הקטנה" שאני מציע - ולכן ראוי שתוקם חברה ע"י אנשים בעלי תודעה מפותחת.
2. הרחבת שורות דרסטית ומהירה כרוכה בהרעשת הממסד. שאלה זו נידונה באשכול האמור לעיל. מי שבחר בדרך השקטה, אכן הכריע שלא לגייס חברים רבים בזמן קצר, אלא להקדים בניית מודל להצטרפות החדשים.


[בהזדמנות זו ובהשפעת הניסוח בהודעת מאיר אבקש את ההנהלה להחליף את שם האשכול  מ"הפתרון הגאוגרפי" ל-"המודל הטריטוריאלי" היותר הולם.]
  

כפי שכתבתי, אני עצמי עשוי להיות מעוניין בכך. רציתי להבהיר שלדעתי זה לא תחליף כלל אלא צעד אחד אפשרי מתוך תכנית כללית ורחבה יותר.
אני מסכים שרצוי להקטין מוקדי חיכוך, אם בהפרדה מוסדית ואם טריטוריאלית. אני לא חושב שהקמת גטו היא צעד נכון.

לשאלותיך:
א. האם יש  רצון, יכולת וזמן לקבוצה משמעותית מתוכינו להעתיק את מקום מגוריו לשם מטרה זו?

נראה לי שכן. שוחחתי על האפשרות התיאורטית עם כמה חברים, זה נשמע מעשי.


ב. האם יועיל הפתרון לחינוך הילדים או שכל עמילנו יהיה לשוא ביום כניסתם לישיבה גדולה תחת פיקוח הממסד, כמו שאירע לבני הדור הקודם שהיו עוקרים בנים ממשנת אביהם ומגייסים אותם לשורותיהם גם בגילאי 18-20 ?

זה חלק מהערתי. לא תוכל לספק משם את כל צרכיך, עליך יהיה להמשיך ולהתמודד במישור הארצי.


ג. האם עלינו להתיישב בפרוייקט חרדי (יתרון התשתית) או ביישוב מעורב? 

http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2290815


ד. האם יש לנו להרחיק לספר בשל מחירי הדירות או שמא המרכזה בשל תעסוקה?

אני לשיטתי שאין לוותר על השפעה כללית, מצדד במרכז.


ה. והיה אם נתיישב באיזור דתי מעורב האם עלינו להיות חלק אינטגרלי מאוכלוסיית הילידים או קבוצה נבדלת?

אני אישית לא מאמין בגטו, אף לא בהפרדת קהילות אחת יותר מידי, ואחת היא לעיתים אחת יותר מידי.


ו. האם כבר קיימת קבוצה ניכרת של א"א באיזה יישוב אשר ניתן להתבסס עליה?

לא ידוע לי על קבוצה לא ניכרת, על ניכרת לא חשבתי אפילו.

(בשביל הפרוטוקול)
באשכול הפיכה או אלטרנטיבה כתב מ.זוהר בהודעתו:
"

חלקם של הכותבים סבור שיש להקים קהילה עצמאית לאנשי א"א. לדעתי זו טעות.

לב,
תודה על ההעתקה, באמת נראה שבחלק זה צריך לדון כאן.

_________________

מ. זוהר