פינת "אגודה אחת" קטנה בלב

ועל משקל המעשיה הידועה מהכנסיה הגדולה, אני מכריז בזאת על הקמת מפלגת אחות למפלגה האמורה.

אני בעד, גם בעד הרישא וגם בעד הסיפא.

רב סיינפלד
שמא יחכימנו מר באותה המעשיה?

(? Sweeft (sweet or swift

דבריך נפלאים, וכך היה ראוי לעשות לכתחילה. למעשה היתה זו התוכנית שלי מעיקרא עוד הרבה לפני שהתגבש פורום זה.

אבל...

הבה נבחן את התוכנית:
1. "פעילותם היחידה של אנשי המפלגה תהיה התמקדות בעצמם." - אם כל אחד יתמקד בעצמו הוא יבלע בתוך המציאות ולא יוכל להוות מודל וספק אם יוכל לבנות מודל אפילו להשרדותו הוא. לכן אני מניח שהתכוונת שיתמקדו בעצמם - פירושו בקבוצה שלהם.
בשביל ליצור קבוצה צריכים לאסוף את הפרטים. בשביל לאסוף את הפריטים צריך קצת פירסום. הפירסום גורר אחריו התנגדות הממסד... והופ! אנחנו בחוץ.
לכך צריך מוסדות נפרדים וחברה נפרדת, כדי שנוכל לפעול ללא האיומים על צרכים בסיסיים שלנו (שירותי קהילה, פרנסה חינוך וכו') המסורים לשרירות ליבם של פרנסי הקהל.  
אם יש לך פתרון טוב מזה לאגד את הפריטים, תיתי וניחזי! ואדרבה, לכך אני מקווה...
 
2. "הם יתחזקו בתורה ובתפילה" - שוב חיזוק תורה ותפילה שלא במסגרת התמלוגים הקיימת היום דורש התאגדות וכל העולה ממנה כדלעיל. אני עצמי הייתי שותף בקבוצה כזו, ואכן התחזקנו בה בתורה ובד"א. אך היות והיא הייתה קבוצה קטנה ודלת משאבים היא התפוררה בסופו של דבר.

3. "ועם זאת ינהגו הגיון ודרך ארץ" - כמה המסגרת הקיימת מאפשרת לנהוג בהגיון? כאשר לפתע אתה מצווה ע"י איש העסקים המשמר את הילד שלך לנהוג ע"פ טרנד חדש שצץ? כשאתה רואה ידיד יקר נאבק על כניסה לאותו מוסד שאתה שולח בגלל עוון אבותיו שלא הרחיקו גלותם עד אירופה, והוא עצמו הרהיב עוז להנות מידיע כפיו?  כשהמערכות מחייבות אותך לסגוד לטכנוקרטים-תיאוקרטים? כשאחוז גבוה משכניך נהנה מקופה של צדקה אין איש מבחין ב"שונות" מסויימת מחיים אנושיים נורמטיביים? כאשר סדר ונקיון ציבורי ו"מחנך קדוש" כפשוטו של מקרא מתפרש כתאוות עוה"ז ואילו וונדליזם ובריונות מתפרשים כקנאת ה'? כשאתה רואה את הקרייריזם של מנהיגך בסביבתך ובכל יום שומע על שחיתויות  בחלונות הגבוהים ובכל זאת מחוייב להרכין ראשך ל"השקפה הטהורה" ללא מנגנון ביקורת פוליטי? כשהמשגיח משקר לבן שלך? או טועה בגלל בורותו? או בחיוך מתוק מכוון אותו לטהרת המחשבה - הרחק הרחק מההגיון שלך? כאשר אתה נאלץ להסתיר את אישיותך בהתאמה לשטאנץ? כשדברי תורה נחשבים לדברי כפירה ודקלום מפלגתי לדברי תורה?

האם אין זה מצדיק "חברה שלישית"??  
(בבקשה תענה לי אני מאד מאד רוצה להיות טועה בעניין הזה)

3. "יעשו לפרנסתם," - כמה זה מתאפשר ללא התארגנות מסויימת כגון הכשרה מקצועית? אא"כ רוצים לעבוד 9 שעות ככח אדם של העולם השלישי, או לחלופין להיות כולם מלמדים וסופרים.

 4. "יחרדו לעתיד ילדיהם הרוחני"- ילדים שיחיו בקונפליקט בין הבית למוסדות, שבעוד בבית הם סוגדים לאלוקי ישראל במוסד הם צריכים לסגוד לאלילי עץ ואבן. ואוי לו לנער שיגדל כך... אם מטלטלה זו תוותר עוד כיפה על ראשו -- דיינו.
 
5.  "והגשמי" - כיצד?

6. "ויביעו דעתם הצלולה ללא מורא." - אם הוא מחובר ונצרך לממסד (פרנסה/חינוך/כבוד/חום קהילתי/יידישקייט) איך לא יהיה לו מורא? האם אתה דורש שנהיה עיוורים? מתאבדים?

7. "אם האמת תראה במעשיהם, הרי שהצלחתם מובטחת. וכו'..." - אכן כן. לכך אני שואף. והלוואי ותענה לי לכל השאלות ותראה לי את טעותי.

לב,

כבר כתבתי דעתי באשכולות אחרים שרמז עליהם סוויפט, שאם השינוי יהיה אצלנו באמת כגון שמתי שתחפוץ להכניס את ביתך לסמינר לא תתרפס לסמינר אדוק ממך אלא תתן לגיטימציה לסמינר ליברלי יותר. לא צריך ליצור מוסדות חדשים, צריך לשנות את הקיימים ולא ע"י הליהום כדפרטתי והארכתי באשכולות אחרים ואכמ"ל.

לא הבנתי מדוע צריך קבוצה ומשאבים להתחזק בתורה ובתפילה (אלא אם אתה מתכוון לגיל החינוך).

_________________

לבהעברי,

אני מכיר בטעם שבדבריך. אדם נוטה לנהוג בדרך בה סביבתו נוהגת, רוב בני האדם נכנעים בקלות לנוף ילדותם. ולכן המחשבה לפיה הפתרון והמזור יבוא דרך הקמת מסגרת נפרדת.

עם זאת, לא ברור לי, איזה נר ידלק לרגליך?

מיסוד חברה חדשה מצריך רקימת אידאולוגיה, ויצירת נוף ילדות חדש, אליו יכנעו החברים בתרבות החדשה. זה קצת גדול על הרצון הטוב, ועל הכשרון והחכמה המבורכים הנכרים כאן בפורום.

חוסר הברירה, ועמו קורטוב של מבט אופטימי על מציקנות החברה החרדית, מביאים אותי למסקנה שאפשר. אפשר לפעול מבפנים. אדם שירכוש השכלה גבוהה ויצא לעבוד לא אמור להתקל בבעיות מיוחדות אם הוא לא מתעקש להוציא את עצמו מן הכלל ולהתאים את צבע החולצות שלו או את אורך חצאיותיה של רעיתו, להפיכתו לליברל.

זה לא צודק, יצעקו תכולי הכותנת, נכון. זה לא צודק. אבל חכם.

זעוק נזקעת, לבהעברי, הכיצד אוכל לחיות בהגיון בעולם החרדי המשוגע? ובכן, ידידי, האמנם כל כך נאיבי ותמים אתה, האם בחברה השלישית שתקים לא יהיו שחיתויות? אף אחד לא יגנוב? אף אחד לא יתפרנס מן הציבור? ובחוצות לא ימצא בור?

הרבה יותר הגיוני שתלמד לבנך דעת, וכשתהיה לך ביקורת על בורותו של המשגיח או על קבצנותם של השכנים ספר לבנך מה אתה חושב. גם בחברה השביעית שתקום תצטרך לעשות אותו דבר.

נ.ב. בניגוד לעשוי להשתמע מעמדתי, אני תומך נלהב ונחרץ של סיוע למחפשי עבודה. כל העוסק בזה עוסק בקיומו של עולם ומציל נפשות רבות מישראל מעוני גשמי, ומתוהו ובוהו רוחני.

בכל פעם מחדש כשכותב כלשהו מתדיין אודות מטרות "אגודה אחת" אני חוזר על טענתי, הכותבים כאן אינם בעלי דעה אחת ולכל אחד מהם עשויה להיות תפיסה שונה בנוגע למודל הרצוי של הפרט והכלל בנושאים שונים.

בשלב זה "אגודה אחת" איננה שום דבר מעבר לבמה להתדיינות פנים חרדית בנושאים שונים, כשלצערנו גם המעט הזה הינו לצנינים בעיני אנשים שונים המנסים לפגוע באותה זכות מינימלית לחשוב ולשוחח. צורת ההתדיינות אמנם הצליחה להתרחב מעט מעבר לפורום אינטרנטי בצורת גיליון חודשי [שהתחיל להופיע בדיוק לפני שנה] ובמספר מפגשים רבי משתתפים, אולם מכורח הנסיבות היא נותרה כעת רק כאן באינטרנט. אני מקווה מאוד שעדיין ישנו סיכוי לחזור ביום מן הימים לקיומו של דיון פנים חרדי מעבר לגבולות האינטרנט. כל ויכוח לחיוב ולשלילה אודות התארגנות ציבורית כזו או אחרת, איננו יכול להתייחס ל"אגודה אחת", שלעת עתה לא התארגנה כלל לפעולה כלשהי בעולם המעשה.

לגופו של עניין, אכן רובם ככולם של הכותבים כאן משתייכים לציבור החרדי, ובקרב חלקם הגדול שוררת אי שביעות רצון מתחומים שונים בחיינו כמו היחס לעבודה; מערכות החינוך; ההתנהלות הפוליטית; מערכות הכפיה על חיי הפרט; המחלוקות הפנימיות; צמצום החשיבה; היחס למדינה ועוד כהנה וכהנה. בנוגע לדרך הראויה והאפשרית לפעול שינוי בתחומים השונים, ניתן לראות שעמדת הכותבים כאן נעה בין שתי קצוות. מצד אחד, ישנם הטוענים בתוקף שעלינו להמשיך ולהשתייך בכל כוחנו לקבוצה בה אנו חיים, תוך רצון לשנות מעט באמצעות דוגמא אישית. מצד שני, ישנם אחרים שאינם רואים שום דרך לשינוי אמיתי בשום תחום שהוא ללא התארגנות קבוצתית להשגת מטרה כזו או אחרת, להתארגן כקבוצה בבית כנסת נפרד / בהקמת קהילה באזור גיאוגרפי מסויים / בבניית מוסדות חינוך / בתנועה פוליטית ועוד כיו"ב. לכל אחד מהצדדים שלל נימוקים להצדקת עמדתו ולשלילת האפשרות האחרת. 

פותח האשכול מצדד במפורש בעמדה הראשונה וכאמור הוא איננו יחיד בגישתו זו, בפרט לאור העובדה שברובד המעשי כמעט כל הכותבים כאן נוהגים כך. אולם הדרך שבה הוא מציג את הדברים נראית לי נאיבית מאוד, כפי שכבר התייחס לדברים לבהעברי. הקטע המסכם של ההודעה נראה לי פשוט מנותק מהמציאות "פעילותם היחידה של אנשי המפלגה תהיה התמקדות בעצמם. הם יתחזקו בתורה ובתפילה, ועם זאת ינהגו הגיון ודרך ארץ, יעשו לפרנסתם, יחרדו לעתיד ילדיהם הרוחני והגשמי, ויביעו דעתם הצלולה ללא מורא. אם האמת תראה במעשיהם, הרי שהצלחתם מובטחת. בטוחני, רבים יבואו אחריהם, כולם באותה אגודה ישנה, ולכל אחד פינת "אגודה אחת" קטנה בלב." האם לא ראינו בעינינו בעשרות השנים האחרונות, כיצד בנים להורים יקרים ההולמים במדוייק את התיאור הזה, נסחפים בעקבות החינוך ב"חיידרים" ובישיבות ובזכות תעמולה רבת עוצמה של עיתונות ;מחנכים מחנכות; ו"דעת תורה", לאורח החיים שכנגדו אנו קוראים תיגר? האמנם ניתן לסמוך אך ורק על הדוגמא האישית החיובית שתביא רבים בעקבותיה? האמנם הינך חש בטוח שתצליח להנחיל את ערכיך לילדיך שלך עצמם ולעמת אותם עם החינוך שהם יספגו בחיידר בישיבה ובסמינר? יתכן בהחלט שגם הדרך השניה היא בעייתי ואולי אף איננה אפשרית, אבל זוהי איננה סיבה להציג את המציאות באופטימיות כה רבה, כשהמציאות טופחת על פנינו.

זעוק נזקעת, לבהעברי, הכיצד אוכל לחיות בהגיון בעולם החרדי המשוגע? ובכן, ידידי, האמנם כל כך נאיבי ותמים אתה, האם בחברה השלישית שתקים לא יהיו שחיתויות? אף אחד לא יגנוב? אף אחד לא יתפרנס מן הציבור? ובחוצות לא ימצא בור?

אני מתנצל מראש על המשל שאני עומד להביא לחידוד הטענה  ומקדים להבדיל אלף אלפי הבדלות ואין דמיון בין המשל לנמשל: 
לפי ההגיון שלך גם מי שקרא להפיל את המשטרים הרודניים שהיו בבריה"מ ובגרמניה היה נאיבי.
האם לא היו רציחות גם בבריטניה ובארה"ב? ואולי אפילו רציחות קונספרטיביות של השירותים החשאיים, או אימה מרחפת של הפשע המאורגן או ארגוני טרור.
ועכ"ז יש הבדל בין מקום שהרצח הוא החריגה, גדולה ככל שתהיה לבין מקום שהרצח הוא החוק. כשהוא חלק מאידיאולוגיה. ואף המחאה נגדו אסורה.

בןציון,

אני נאיבי. אני מרשה לעצמי להיות כזה, במיוחד כשאני מסתכל על האופציות האחרות המועלות כאן בפורום שנאיביותן כפולה ומכופלה.

הגעתי למסקנות שהגעתי, מתוך ניתוח מאוד לא נאיבי של האופציות. גם אתה עצמך סקפטי ביחס לפתרון כולל ומהיר.

הנקודה המרכזית בדברי, שאולי הוחמצה מעט, עוסקת בחובת הפרט להשאר כפוף ככל האפשר לכללי החברה ולגחמותיה, וכך ליצר דרך חדשה במסגרת הישנה.

התיחסותי השוללת לאפשרות בידול חברתי ממשי, שאיננו עתיד לבוא כנראה, כוללת בתוכה התיחסות לאפשרות צפויה בהרבה, הלא היא פרישתו של היחיד מן הציבור בעודו יושב בתוכו.

שומה על המשנה דרכו בפרט אחד, שישווה דרכיו לדרך הציבור בדרכים רבים. גם אם כרוכה בכך הקרבה נסבלת של חופש הדעות וההליכות שלו.

מסופקני כמה מתוך אותם הורים יקרים עליהם דברת היו אנשי ישיבות ליטאיות מובהקים בצעירותם.

אלו שאני מכיר, גדלו בסביבה שונה, ואינם ממש דוגמא ומודל לחיקוי.

לעומת זאת, אברך שלמד בפוניבז' או חברון וחבריו ומכריו ושכניו הם אברכים, יכול ליצור מודל השפעה חזק מאוד.



לבהעברי,

אניחלוק מכל וכל.
כתבת:

השחיתות היא החוק
הגניבה היא "הצלה מידם"
נטילה מהציבור היא הלכתחילה, וההיפך ממנה חרפה
והחורבן החיצונות הוא בנין הפנימיות.

עיוותים ותפיסה אנוכית של המציאות יראו לעני כל אדם מתבונן בכל מקום אליו יביט. כך דרכו של עולם.

סוויפט,

לפני שאמשיך לדון, אציין שהתרשמתי מאוד והתענגתי מהטיעונים שהעלת עד כאן. וברצוני לשוב לעיקר הדיון שהעלת, שהוא חשוב בעיני לעתידה של אגו"א, אך עלי להקדים להשיב לדבריך האחרונים.

sweeft0 כתב: לבהעברי, אניחלוק מכל וכל. עיוותים ותפיסה אנוכית של המציאות יראו לעני כל אדם מתבונן בכל מקום אליו יביט. כך דרכו של עולם.