| נשלח ב-9/12/2007 01:49 |
|
| |
אל תשליכנו לעת זקנה / יתד נאמן
בעיתון "יתד נאמן" המחולק בלמעלה מ-100 אלף עותקים ביום רביעי, הופיע בשבוע האחרון מכתב למערכת נוגע ללב, אודות אברך בן 43 שנותר ללא "כולל". מקריאת המכתב ניתן כמובן ללמוד רק על מקרה בודד, אבל החשש הגדול הוא שמדובר בתופעה רחבה שעשויה לגדול ביתר שאת עם השנים, בפרט לאור העובדה שכבר נתקלתי בכמה מקרים כאלו. העובדה שאדם בן 43 כבר מקבל את הכותרת שבראש האשכול [שניתנה על ידי העיתון עצמו], מתארת ביתר שאת את חומרת הדברים. גם אם הבעיה הייתה רק אצל אברכים בני 60 שנותרו ללא "כולל" וללא פנסיה הייתי מודאג, אבל כשמדובר באנשים בגיל זה הבעיה כפולה ומכופלת. לצערי, גיל זה הוא כבר קשה גם לרכישת מקצוע והשתלבות בעבודה, בפרט עבור מי שאין לו שום עבר תעסוקתי.
האם ישנה דרך להעריך את היקף התופעה הזו ואת המגמה שלה בשנים האחרונות.
_________________
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 09/12/2007 1:52:51
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2007 02:13 |
|
| |
עצוב אתה יכול לדמיין פתרון אד-הוק למצב חוץ מסדנאות יזע?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2007 04:33 |
|
| |
להעתיר על הציון של מרן בעל "אבי עזרי" [ סגולה המיוחסת לאתנחתא ]
תוקן על ידי ספרן ב- 09/12/2007 4:40:19
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2007 09:42 |
|
| |
עצוב.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 09/12/2007 9:43:19
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2007 12:02 |
|
| |
קראתם את המכתב? הוא לא רוצה לרגע לצאת לעבוד, כך שסדנאות יזע לא יועילו לו. הוא מחפש כולל שיקבל אותו.
אין הרבה אברכים בגיל הזה, אנשים יוצאים, חלקם למשרות תורניות, חלקם לעבודות כאלו או אחרות. חלקם מסתדרים בדרכים שונות שאכ"מ. אלו שנשארים אברכים לרוב בנויים מחומר אחר, כזה שיכול להחזיק עוד הרבה שנים בלי שחיקה. מי שנשחק נשחק עוד קודם גיל 43.
במקומות הגדולים יש מקום גם לאברכים כאלו, אבל ברובם אכן מדובר בכאלו שהגיעו צעירים והזקינו, ולא בכאלו שבאים מבוגרים. במיר, בכולל פוניבז', בכולל חזו"א, יש הרבה מבוגרים. סביר שפרנסתם לא מושתת רק על הפרוטות המעטת שהם מקבלים שם. חלקם מוצאים חברותא בתשלום בתוך הכולל, או דרך אחרת להתפרנס הימנה.
בקיצור, לזוז בגיל הזה זו בעיה, בכל מקצוע!!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2007 16:48 |
|
| |
האם צריכים לאלץ מישהו לקום ולעבוד בניגוד לרצונו?
זכותו המלאה של כל אדם לשבת וללמוד כפי רצונו.
התרגלנו לצפות שאדם שמקבל ע"ע עול תורה גם מקבל ע"ע עניות וללמוד מתוך הדחק,
האם כך זה צריך להיות?
כידוע מה שאף נראה מובן לכולנו שראש הכולל הלא הוא בעל המאה(?) ולכן הוא גם בעל הדעה, ברצונו יקבל וברצונו יעיף, ברצונו יוסיף וברצונו יקצץ.
הנקודה שעלתה היא באמת מאוד כואבת הרי כשראש כולל רוצה שהכולל שלו יהיה היוקרתי ביותר זכותו להחליט את מי יקבל ואת מי לא אך אם באמת ישנו אברך שאילולא גילו היה מתקבל הרי שלכאורה אולי ניתן ללחוץ על ראש הכולל דרך הנושא שמדבר אליו והוא מרי דכולא עלמא קנין כסף.
ומכאן אתאנו לאשכול השכן האם מהראוי ליידע את בעלי הממון על דרך פעולתם של ראשי הכוללים אם לאו, דעתי היא שבוודאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2007 17:57 |
|
| |
כמו שכתבו רבים וטובים ממני למעלה, הבעיה שהועלתה על ידי ידידינו עוז רבצ''כ קיימת בכל שטחי התעסוקה בישראל.
אלא שהיה ניתן לצפות מראשי כולל הנמנים על חברה המטיפה ותובעת לחיי '''כולל לנצח'', לא לחתור תחת הססמא על ידי הפליית אברכים מבוגרים. להתרחבות תופעה זו יכולה להיות השפעות מכריעות על התפתחות הכוללים שכן שמע התופעה וסיכויי ההיפלטות לרחוב עלולים להגיע לאוזני פרחי האברכים השוקלים את דרכם בחיים.
קשה לדעת מה קרה שם באמת, אולי האברך לא עובר מסך ראיון? והחסרון הוא באישיותו, מראו, שיחו, הבנתו, או שימעו ולא בגילו?
כמו כן, מה ניתן לאמר לראש כולל שיש לו מספר מקומות מוגבל שהוא מעדיף להקצות לאברכים צעירים המעדיפים את חברתם של בני גילם?
כאמור מענין לדעת על היקפי התופעה שהינה מספיחי הקיצוץ במתת ידו של הפריץ.
במידה ותופעה זו תתרחב, הרי שבמוקדם או במאוחר הרב שטיינמן יקרא ליזמי כוללים מסוגם של צבי וייספיש או ש.ב. סורוצקין ויבקש מהם לפתוח כוללים לבני שכבת גיל הכסף בריכוזי האוכלוסיה החרדית ובא לציון גואל.
תופעה זה מעלה נקודה כאובה נוספת והיא העדר כל תוכנית פנסיה לאברכים ולרמי''ם שחיים מהיד לפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 18:57 |
|
| |
ומדוע הוא מתבכיין בעיתון
במקום לעבור לכולל פוניבז למשל?
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|