איחוד חברתי אשכנזים -ספרדים יחד לאורך כל הדרך?

מבקש  להעלות  לדיון  שאלה  שמעסיקה  הרבה 

האם  אפשר  שיווצר  איחוד  של  הציבור  האשכנזי  והספרדי  לאורך  כל  הדרך  לימודים  משותפים  יחד  באותה  הכיתה?
 האם  יש  אפשרות  של  שידוכום  בין  העדות ?

אין  זה  אומר  שמוותרים על  מנהגים  או הקפדה  הלכתית 

בכוח זה לא ילך. אולי הזמן יעשה את שלו.

הוא ודאי יעשה, השאלה מה?

לפני מספר ימים התפללתי ותיקין בזכרון משה. להפתעתי ניגש לקרוא בתורה אברך ספרדי בהברה ספרדית ובמנגינה ספרדית.
זה מה שעושה הזמן.

_________________

הפתעתך אינה במקומה. זכרון משה תמיד היה מקום של כולם, שאין בו מנהג המקום.

השאלה האמיתית היא האם הציבור החרדי, השבטי המפולג והמסוכסך, יכול לעשות את אשר נעשה בציבור הדתי-לאומי, שכל אחד נוהג כמנהגו, ולמרות זאת כולם חיים עם כולם בשלווה ונחת, מתחתנים זה בזה, לומדים זה עם זה, ולא מייחסים שום חשיבות לצבע העור וכו'.

כפי שזה נראה כיום בציבור הדת"ל, בעוד שלושה דורות התערובת כבכר תהיה משולמת ואיש לא ידע מה מקורו של כל אחד. באיזורים כמו הגבעות למשל קשה למצוא שידוכים פנים-עדתיים.... אני מכיר משפחה תימנית דת"לית שכל חתניה וכלותיה אשכנזים טהורי גזע עם בלונד ועיניים כחולות.... אתמול הייתי באירוע משפחתי קרוב והבחנתי כי אצל קרובי משפחתי מחצית מהנישואין הינם מעורבים, כאשר זה טבעי לחלוטין ואיש לא מסוגל להבין בעיה כלשהי בכך.

כנודע אני מתגורר בשכונה שרובה דת"לית ומיעוטה חרדית, ובבית הכנסת הכללי, שהוא כעיקרון אשכנזי, נקבע מייסודו כי אין בו נוסח קבוע וכל ש"ץ מתפלל על פי נוסחו.

האם הציבור החרדי מסוגל לכך? האם בנדבורנא יוכל סויסא לקבל מוסף של ר"ה????

שיערתי נכון ביחס אליך...


בקהילות סגורות לעולם לא יקבלו את השונה כשווה. הצרה היא שהציבור הרחב, מורכב ממסה של קהילות סגורות, והמוני פרטים שאינם מוצאים את מקומם. והבעיה העיקרית שלהם היא שחבריהם "מסודרים" בקהילות, אז גם הם רוצים. ולא רק רוצים, אלא שבמצב הנוכחי שלרוב יש קהילה, קשה להסתדר בחיים בלי זה.

אולי  היגע  הזמן להקים  קהילה  חדשה

שאינה  מושפעת  מהכללים  הנוקשים  של  מזרח אירופה?
אני  מתכווין  למסגרת לימודים  חדשה  ולרבנים  שאין להם חשש  מהעסקנים  ומופליטקאים

וינהיגו  את הציבור  רק  בדרך  תורה
ולא  משנה  אם  הרב  הוא  אשכנזי  או  ספרדי תוקן על ידי - קלף - 12/12/2007 20:03:03

לומד,

מה היה לשער?

השאלה שנשאלה כאן היא האם ניתן לפוצץ את המסה הזאת לקהילה אחת גדולה ומשולבת.

התשובה היא כנראה....



מה שיצר את כור ההיתוך העדתי בציבורי הדת"לי (ו..כן, כנראה יש לנו מה ללמוד מהם...) הוא המוסדות לכוווווולם, ומה שטיפח את העדתיות בציבור החרדי הוא הקמת המוסדות הנפרדים לכל עדה. הדרך היחידה למיזוג גלויות היא הקמת חינוך ממלכתי חרדי וסגירת החינוך הפרטי, וזה כידוע לא מי-יודע-מה-מעשי....

המוזר  הוא  שהממסד  הציוני  על  כל  חלקיו  ממן  את  המערכת החרדית  שעושה  ההפך  ממה  שצריך להיות

יעקב
גם בקהילות הדת"ליות בימים נוראים יש מנינים עדתיים, וזה יותר משיקולי סנטימנט לניגונים ולפיוטים.

המנין בזכרון משה שהתיחסתי אליו הוא מנין אשכנזי וזה החידוש.

בראשית דברי ברצוני לציין שאני אשכנזיה
י
ש היום הרבה בתי-ספר כמו "רז-לי" בב" יסודי התורה" בתל אביב "חורב" ועוד שכבר היום 50%

מהתלמידים הם ספרדים .

ואין בזה פסול אדרבא . הילד לומד לא להיות מרובע ומצומצם .

ולומד לשפוט אנשים לפי אופיים . והמידות שלהם  ולא לפי מוצאה של סבתו של הילד .

לדעתי יש לבטל את "נומרוס קלאוס" ולקבל תלמידים לפי כישורים  ומידות .

זה מוסיף סתם למירמור ותסכול .

ברגע שכולם ילמדו ביחד ממילא המחיצות וכולם יהיו בעלי מנטליות די דומה .

כרגע לא נראה לי שנישואים בין עדתיים אפשריים בחברה החרדית ואסביר את דברי .

נישואים בן חסיד וליטאית ולהפיך אינן בנמצא .

או חסיד מחסידות א לחסידות ג לא בנמצא .

כל שידוך כזה גורם להרמת גבה

אז נישואין בן עדתיים אולי עוד 50-60 שנה זה יהיה נפוץ .