הדור הבא של ''חצרות הגדויילים''

מרכז הכח החרדי מצוי בעיקר בידי קבוצת אפרתי \ יברוב \ גרוסמן ובמידה מסויימת בידי חצר הרב שטיינמן (במידה ומדובר בנושא שהקבוצה הראשונה החליטה שלא להטיל את כובד משקלה) ובמידה שולית יותר בידי החצרצרות של ר' חיים קנייבסקי ורי''מ ליפקוביץ.

מאחר והגדויילים - העילה לקלף הכח שבידי החצרות האמורות אינם עולי ימים, הרי שהתאיידות חצרותיהם היא שאלה של זמן.

ומה יהיה בעתיד? ומה יהיה טיבם ואופיים של מרכזי הכח החדשים שיקומו תחת אלו הקיימים?

ברצוני לשרטט מספר תסריטים והייתי מודה למעכ''ת באם תחכימוני מתובנותיכם:

1) קבוצת אפרתי \ יברוב \ גרוסמן תטפח סמל חדש בחיי הרב אליישיב מסוגו של הרב שמואל אויירבאך, תבנה סביבו חצר, ובכך תבטיח את המשך שליטתה לעוד שנים רבות ונעימות. הבעיה היא שהרב אויירבאך אינו צפוי וע''כ הייתי מטיל ספק באם חצר חנן תשים את כל ביציה בסלו.

2) קבוצת אפרתי \ יברוב \ גרוסמן תכתיר את הרב אפרתי או את מקבילו היותר מקובל בציבור הלא הוא הרב שמואל דוייטש לגדול הדור.

3) חצרות חדשות יבנו סביב בני השישים - שבעים כמו הרבנים גרוס וזיברלשטיין. בניגוד לחצר חנן, הרי שנראה פחות ריכוזיות (מה שלא בהכרח יוביל לתוצאה טובה יותר).  ''חצרות העל'' יגובו בחצרות משנה וברבני הקהילות שהשפעתם גוברת במרכזי האוכלוסיה החדשים (כגון הרב קסלר מקריית ספר).  

_________________

אני רוצה להעלות סברה אחרת ביחס להתבזרות הצפויה
אחת הסיבות לכך שקשה להעריך מי והאם ייטול מאן דהו את המושכות היא העובדה שפשוט אין... התמימים יגידו ירידת הדורות אך לטעמי מדובר בשלב בהתפתחות החברה החרדית.

ניקח לדוגמא את ההנהגה החילונית בישראל: יהיה מי שיאמר, איפה הבן-גוריון/בגין ובמידת מה גם שרון שיהיה סוף סוף מנהיג לבירה הזאת. אלא מאי, שאחרי הקמת המדינה והמלחמות באים "ימי קטנות" שמייצרים גם מנהיגים קטנים.

לטעמי, תופעה דומה תתרחש אחרי שבני ה-90+ יגיעו ל120 שלהם. החברה החרדית התגבשה, החברה החרדית התאוששה מטראומת השואה והקמת המדינה ובדור הבא לא צפויים מנהיגים דומיננטיים. וזה לא במקרה. (ואפילו טוב שכך)

הביזור הממשמש, אינו רק תופעה פוליטית, אלא גם תמורה אידאולוגית עמוקה.

אין צורך להאריך במשנת רשכבה"ג הרב שך זצוק"ל שהדגישה את חשיבות השמרנות והאחידות, והעמידה אל עמוד הקלון את המקוריות החדשנות, והשונות. (ע"ע: הגר"ש פינקוס, הגר"מ שפירא ועוד).

אינני בא לדון בעיקר הענין, אלא ברעה חולה צדדית שבאה בכנפיו. עקרון העדר, שכל כך פשה במחננו והפך אותנו ליצורים חסרי פנים, קיבל חיזוק ממדיניות זו. ומתוך ששוו פרצופינו זה לזה, שוב דמו דעותינו זו לזו עד שנעשו מיותרות והפכו לאבק.

מדיניות זו של הרב שך התאפשרה אך ורק במסגרת שלטון היחיד בו אחז.

הדבר לא השתנה מן היסוד מיד לאחר הסתלקותו של מרן. הביזור הפוליטי הביא לפתיחות, אבל לא בקצב הרצוי. השפעתו ניכרת גם היום הן בתחום החשיבתי, (או האי חשיבתי) ובין בתחום הפוליטי, שם שואפים ההמונים לראות באדם אחד יצור עליון השולט ביד רמה. (ולדעתי רק חצי תאוותם בידם.)

כשיתחלף השלטון שוב, ויתבזר עוד יותר, נראה את החשיבה העצמאית גודלת.

נו, ככה אני מקווה לפחות.

גם כיום אני לא רואה מנהיגים גדולים, הרב אלישיב למשל לא מוביל שום מהלך בציבור החרדי, בעוד שהרב שך לדוגמה הוביל גם הוביל.

מישהו פעם שמע את הרב אלישיב בסוגיות ציבוריות. אני לא זוכר שום דבר שכזה.

כיום מדובר על קבוצות לחץ שמתרכזות מסביב למנהיג "בובה" ומנסים להוביל אג'נדה משלהם, ומכיון שכך אין להם אימון מהציבור, וזה ימשך כך גם בעתיד.

מה שכן השאלה היא כמה זמן הם עוד ישלטו על המוסדות.

בעלבעמיו

יש נפק"מ והשלכות מעשיות בהחלט.

המצב הגרוע ביותר לדעתי, האפשרות השלישית.

במצב זה אין לך שום אפשרות כמעט ויכולת לנהל מו"מ ולהוביל "הסכמים" לקידום נושאים או לדחיית התנגדות לנושאים מסויימים וכן על זה הדרך.
(לך, הכוונה כמובן למי שכיום עוד יכול לעשות זאת בעומדו מול חצר ספציפית מרוכזת).

להערכתי, המצב בעתיד, שילוב מסויים של האפשרות הראשונה והשלישית.

יהדות
אולי דווקא האפשרות השלישית תכניס את הנושא לפרופורציה.

_________________

כפי הנראה ולא כפי המצופה, חצר אפרתי עוד תשלוט זמן רב ותמשיך לאחוז בהגה השלטון למורת רוחו של הציבור החרדי.
כמובן מי שיהין לערער על סמכותו של
הרה"ג מרן פוסק הדור הרב אפרתי שליט"א
יואשם מיד במרד בגדוילים ובכפירה.

הטינה לאפרתי בציבור החרדי (שאינו גולש באינטרנט) היא מן המפורסמות.

מהרגע שלא יהא לו על מה להישען, לא יהיה לו כמעט מאומה.