| נשלח ב-24/12/2007 17:16 |
 |
| |
ילדותנו
איפה הם ספרי הלימוד של ילדותנו. אני נזכר בילדותי הלא רחוקה ובספרי הלימוד שרווחו אצלנו בת"ת. למרות צרות האופקים, היה ספר שכולו רמזים לאופקים אחרים, רחבים: ילדותנו. היו שם קטעי ספרות ושירה מצולמים עקום, קטועים באמצע, מטושטשים. סיפורים על ימים רחוקים וארצות רחוקות. על קרומוול האנגלי וביתו, ועל הנער הנוסע לחוות דודו באפריקה הקולוניאלית וסיפורים קצרים מהמהפכה הצרפתית והמון המון סיפורי שואה וסיפורי גבורה בשואה. היו גם קטעי מדע פה ושם. על המסע לכיבוש החלל ועל גילוי נורת הלהט ובכלל על ממציאים כמו אדיסון ואלכסנדר גרהם בל. והיתה גם קצת ציונות מוסווית.
כאילו דחסו קצת מכל הטוב שמנעו מאיתנו, חניכי הת''ת, לכמה חוברות עמוסות בטעימות על קצה המזלג. הייתי אוהב לקרוא ילדותנו כחומר קריאה, לא רק כספר לימוד.
והיום, מה היום? יש מהדורה חדשה. כתב גדול ומנוקד, שמן זית זך. רק סיפורי רבנים ואדמורים ונהגיהם ורכביהם ומשמשיהם וכל אשר להם. כל השפע הטוב ההוא צונזר. ככה אנחנו נראים. עורו יהודים, חושו פן יהיה מאוחר וילדיכם יהיו לבערים נבערים מנוערים מכל שמץ חיים וסקרנות. הרימו טלפון למנהל הת''ת של בנכם ושאלוהו מדוע לא ילמד הבן בספר ילדותנו המקורי.
bt
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2007 18:07 |
|
| |
הוי, הזכרתני לילות מקדם, כאשר שכבנו לישון וברקע זומזמה נעימת היה היו שתי שושנים; על ספינות וספנים ועל.. כן גם על ארץ חמדת אבות.
קנאי ירושלים עודם מסמיקים כל אימת שנשמעת נעימה ציונית של טרום קום מדינת הציוינים. הם נצמדים חזק לכסא כדי שלא לקום בטעות לשמע 'התקוה'.
היום אין נסיונות כאלו. ילד חרדי יירדם לנעימת 'הבן יקיר' או ממקומך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2007 12:46 |
|
| |
הקניזי
ואפילו לא ל אנא בכח
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2007 13:09 |
|
| |
עזוב, אני התייאשתי.
בין השאר, ניצלתי את המבצע בצומת ספרים של 4 ספרים במאה, כדי לרכוש לילדים שיהיו לי, מתישהו, ספרים כמו "מה קורה בטבע?" ושאר דברים בסגנון.
אם לא בבית ספר, אז בבית...
|
|
|
|
|
