נחל חרדי

שבוע שעבר הזדמן לי לשבת במסיבת אנשי חינוך חרדיים שדנו באפשרות גיוסם של נושרים לנחל החרדי. היה שם איש אחד, מאלה הידועים במחוזותינו כ''מומחים לנשירה'' שהתנגד בקולניות לנחל. שאלתי אותו לטעמו, והוא פתח בדרשה ארוכה על כך שבוגרי הנחל לעולם לא יהיו חרדים. סיפרתי לו על כמה חיילים שאני מכיר שהתחזקו אישית ומוסרית ורוחנית בנחל והם היום מדקדקים בשמירת שבת יותר מבעבר. והאיש הזה (שבד''כ מצמידים לשמו את התואר הרה''ג ומעלה) אמר: לא איכפת לי, לא משנה. עדיף שישארו חרדים, אפילו עם מקולקלים ובלבד שלא יעזבו את הקהילה.

לדעתי העניה אלו דיבורים של כפירה בעיקר. מה דעתכם?

וגם בכלל: שאלת הגיוס לצה''ל, שלמיטב זכרוני עדיין לא נדונה בפורום הזה.

אכן אותו רב הנזכר לעייל צודק

אך רק בנקודה אחת

הם באמת לא נשארים חרדים בצורה שהוא היה רוצה
אלא הם נהפכים להיות  החרדי  החדש שיש לו דעה משלו
כי שם בנחל החרדי הם פוגשים את החרד"לניקים הצדיקים שמראים להם דוגמה הרבה יותר אמיתית מה זה להיות שומר תורה.


הם כבר לא יהיו הפראיירים שמצבעים דגל ושולחים את ילדיהם למוסדות ה"מקובלים"

וזה מה שמפריע לאותם ראשי מוסדות

_________________

פצעי אוהב

BT
אתה מעמיד עמדה "ליטאית" מאוד נוקשה בהגדרת האמונה. מלבד קבוצה באלטית נקדנית זו, היו חכמינו בכל עדות ישראל משלבים את ה"חוק היבש" עם שיקולים נוספים ריגשיים וחברתיים בעבודת ה'.
למעשה, זו האידאולוגיה המוצהרת של התנועה הדתית הגדולה של יהדות אירופה במאתיים השנים האחרונות - חסידות הבעש"ט.

ודאי שדברי הרב חמורים, בעיקר משום שאינו מודע להשלכות שלהן בביקורת ה"השקופה" אשר דווקא מבוססת על תיאולוגיה כשלך.

לב,
איך שיקולים סוציולוגיים נהפכים לשיקולים של 'עבודת ה''?

את השורה האחרונה בדבריך לא הבנתי. תוכל להרחיב?

הקניזי,
אינני מתכוון למה שכתבת, אלא למה שכתבתי אני :)  לבכר השתייכות חברתית ריקה על פני קיום תומ''צ לא יכול להתפרש אלא ככפירה בעיקר. ולמה מבכרים את ההשתייכות החברתית? אולי ממניעים פוליטיים או כלכליים. לאמור יש צורך בחברה חרדית גדולה וסגורה לשם צבירת כוח פוליטי, שהרי החרדים נעדרים זכות בחירה במובנה המהותי. ואולי המניע כלכלי, כנ''ל, חברה חרדית גדולה מפרנסת זה זמן את ראשיה, את שכבת השמנת שמורה לה להמנע מעבודה ומהשכלה אבל צאצאיה כולם מסודרים, תודה לאל ולעובדיו בתמימות עלי אדמות, במשרות תורניות ואחרות.

וזה לא בהכרח שיקול דעת מודע. אנשים בחברה כמו החברה החרדית חשים איום מנטישה, כל נטישה. לא בגלל ערעור על צדקת הדרך, אלא איום על המשך קיומה של החברה. דוגמה: סמינרי בית יעקב הכשירו עד לא מכבר אך ורק דורות על דורות של מורות. כל בר דעת מבין שאין ביכולת הריבוי הטבעי לפרנס שכבת גיל שלמה מדור קודם בהוראה, ובכל זאת, על פי העיקרון של אלף נכנסים וכו', נהנו בנות הרבנים וכלותיהן וחברותיהן והקרובות להן ממשרות בטוחות. זה מחייב שהציבור יגדל בקו ישר, בלי סטיות, על ידי ריבוי טבעי ועל ידי בעלי התשובה (אתה מן הסתם מבין ששיקול דעת דומה, סוציולוגי-ריק יכול לעמוד מאחורי תנועת התשובה - חישוב קר שלפיו הגדלת הציבור באופן מלאכותי תספק משרות נוספות לכך וכך אנשים ותחזק היבטים מסויימים בחברה. הנה, מצטרפים אלינו. דרכינו טובה. אם מודים שהלשם שמים יכול להיות לפעמים רק קוד פנימי ליודעי ח''ן ובעצם לכסות על מניעים אחרים התוצאות לא נעימות. כולל הכל: זקא והצלה, מוסדות החינוך לכל הגילאים והמינים, תנועת התשובה, העיתונות, הפריחה של ההו''ל, הכוללים [הדרך הקצרה ביותר להגיע לשלטון על קהל רחב, דרך השליטה במשכורתו], צמצום מקורות התעסוקה לנשים, ועוד ועוד. כל זה איננו חדש לך, הרב הקניזי).

לא חדש, לא חדש.

אני לא חושד את השב"כ החרדי בתכנון אסטרטגי מקדים. אתה חושדם במה שאין בהם. מי שלא יודע לתכנן את תגובות הדור הצעיר למשבר הנוכחי, לא תיכנן את תנועת התשובה כדי להשיג שליטה או להגדיל את מספר המשרות.
הדבר המאפיין יותר מכל את ההתנהלות החרדית הוא חוסר תכנון מוחלט.

אני שב וטוען שלדעתי אין כאן כפירה בעיקר או בטפל, אבל יש כאן העדפות אנוכיות במסווה אידאולוגי. אך אני מתפטר ברגע זה מתפקיד פרקליט השטן. מדוע אתה מכריח אותי לסנגר על מי שאני לא רוצה?

פתרון נפלא גם לנושרים וגם לבחורים שלא יכולים לשבת ללמוד כל הזמן .

האמת הקשה היא שהמצב הרוחני בנצח יהודה על הפנים.
צא ובדוק.
זה אומר שרק את אלא שגם ככה מסתובבים ברחוב יש לשלוח לנצח.