מתי לשלוח ילד להשכלה גבוהה?/ הגר"מ פיינשטיין

" לדאוג על זה לכשיצטרך לדאוג עבור זה - שהוא אחר שכבר ישא אשה"

אתמהה

הרי אמרו חז"ל בסוטה מד ע"א
"תנו רבנן: "אשר בנה... אשר נטע... אשר ארש..." לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו (משלי כד, כז): "הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך"."הכן בחוץ מלאכתך" - זה בית; "ועתדה בשדה לך" - זה כרם; "אחר ובנית ביתך" - זו אשה.

וברמב"ם הל' דעות פרק ה הלכה יא
"דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחלה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר (דברים כ, ה-ז): "מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו", "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו", "מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה". אבל הטפשים מתחילין לישא אשה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות (דברים כח, ל): "אשה תארש... בית תבנה... כרם תטע", כלומר, יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח דרכיך. ובברכה מה הוא אומר? (שמואל א, יח, יד) "ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו".

תמהני על אדם גדול שכתב מילים אלו:

"מכל מקום דואג לפרנסתו בשביל עצת רשעים, היינו במה שמוצאים בדברי חז"ל שאין לסמוך על הנס. ומחמירים בזה טובא, לומר שלא די לדאוג על זה לכשיצטרך לדאוג עבור זה - שהוא אחר שכבר ישא אשה - שהרבה פרנסות יש להקב"ה בעולם שברא, גם בלא ניסים אלא בדרך הטבע, וכאשר רואה כל אדם ואפילו נערים וגם ילדים, ואין צורך לזה לשום הכנה כדאמר רבי נהוראי בסוף קידושין (פ"ב ע"א) מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה."

ואני מעתיק את הקטעים עם שאלותי:

1. ר' משה כתב שהזמן לדאוג לפרנסה הוא לאחר שיתחתן.

"שלא די לדאוג על זה לכשיצטרך לדאוג עבור זה - שהוא אחר שכבר ישא אשה ".

מפורסמים הם דברי הרמב"ם בזה, שהסכל מתחתן ואז מחפש פרנסה. ואילו החכם עושה להפך.

אבל לא הרמב"ם הוא המקור וגם לא הגמרא בפני עצמם. צריך גם להכיר את המציאות בשטח. האם כדי להתפרנס במאה העשרים, או העשרים ואחת, צריך או לא צריך הכשרה מקצועית?

(זה אחד הנושאים המעסיקים את הפורום ואולי זה הבסיס של ראשיתו. ובצ"כ מוזמן להביא לינקים או, עדיף, לכתוב ממש).

2. כתב ר' משה:

ואין צורך לזה (=למקצוע) לשום הכנה כדאמר רבי נהוראי בסוף קידושין (פ"ב ע"א) מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה

הערה שניה מתייחסת למימד הפרשני. ר' משה מציע לומר שר' נהוראי חולק על כל אלו שממליצים על לימוד מקצוע וטעמו כפי שהוא מבאר, מפני שהקב"ה יכול להושיע גם בלא הכשרה מקצועית.

ונשאלת השאלה: האם זה באמת הטעמים של ר' נהוראי ושל החולקים עליו? זו בהחלט פרשנותו של ר' משה, כפי שנכתב כאן, אבל יש לבדוק איך הסוגיה מתבארת כאן לפיה. ואולי גם ר' משה עצמו כתב זאת בדרך דרוש ולא בדרך פירוש המכוון לפשט ההיסטורי בסוגיה. (ואולי כן. צריך פשוט ללמוד ולראות).

3. מה היו הפרנסות בימי התנאים? עד כמה הן הצריכו הכשרה מקצועית? האם היה צריך הכשרה כדי להיות איכר? סבל? היו שכן, כמו נפח. אבל עבודות רבות נעשו בידי עובדים לא מיומנים.

והיום? היום אפשר להיות שוטף כלים במסעדה בניו יורק, כפי שעושים קצת צעירים משלנו, מארץ ישראל, נוסעים כדי לעשות זאת שם, אם לא יצליחו למצוא משרה של משגיח כשרות. שלנו - החרדים.

לשאר הדברים, צריך לדעת אנגלית, חשבון, שימוש במחשב. זה המינימום, ומן הסתם יש עוד תנאים שאולי שכחתי בשל החיפזון.

4. האמנם העשירים מתעשרים ללא קשר ליכולתם המקצועית? הבה ניטול מגזין כמו "פורבס" ונראה מה רשימת העשירים של אמריקה, ונבחן מה היתה הכשרתם המקצועית שאיפשרה להם להעפיל לגבהים האלו.

איני בא לומר שלא היתה להם סייעתא דשמיא. אבל ודאי שהיה צריך הכנה בשביל זה.

סוף סוף דברי ר' משה תמוהים ביותר. ומלבד כבודו, איני רואה כאן שום ראיה לשיטה שהוא מציג.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

אשר

עד שכתבתי את תשובתי הבאת אתה את המקורות השייכים לחלק מדברי. חן חן.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

תוספת ששכחתי:

מובא בגמרא על שיחה בין ר' יהושע לבין זקני אלכסנדריה, כמדומה, ששאלו כיצד אדם יחכים וכיצד אדם יתעשר.

לגבי עושר, ענה להם שתי תשובות: שישא ויתן באמונה (=באמת, ביושר) ושיתפלל למי שהעושר שלו.

האם זה עולה בקנה אחד עם דברי ר' משה פיינשטיין כי

"שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו, שלכן צריך להתפלל למי שהעושר והנכסים שלו."

?

עוד אני מוסיף: דברי ר' יהושע נאמרו בעידן שבו הדרך היחידה להתעשר (למי שלא היה כנראה שודד ים וכיו"ב) היתה בדרך המסחר.

היום יש דרכים נוספות, כמו להקים חברת תוכנה של סטרט אפ ולהמציא תוכנות כמו ווינדוז ואופיס...

אז שוב חוזרת השאלה: איך מסתדרים דברי הרב "עם המציאות"? שאלה מן המציאות אף היא שאלה, כידוע.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

וללימוד אומנות נקיה וקלה אין צורך בחסד השי"ת במדינה זו להרבה זמן, ואדרבה במדינה זו, ואף בכל העולם, כמעט כל העשירים נעשו שלא משום לימוד איזה חכמה, לא רפואה ולא הנדסה (אינזינערע) ולא אף חכמת החשבון. ואף אלו שהיו חכמים באיזה מקצוע, לא נתווסף להן בשביל חכמתם אף לא פרוטה אחת יותר משאר עשירים. אלא הוא רק ממתנת הקב"ה לפי זכותו ולפי מזלו,

קיבלתי על מנת לפרסם בעילום שם:

לגבי קושייתם של אשר ומיימוני מדברי הגמרא והרמב"ם

אפ"ל שהגר"מ ז"ל התכוון לדאגת הפרנסה שמגיעה לאחר שישא אשה. אבל לא התכוון לחלוק על הגמרא שמדבר על ההכנה לדאגה זו.

"ומחמירים בזה טובא, לומר שלא די לדאוג על זה לכשיצטרך לדאוג עבור זה - שהוא אחר שכבר ישא אשה -"

הוא מדבר  על המציאות ולא על ההלכה (או המלצת הרמב"ם).

הוא דיבר על בחור צעיר (כבן י"ז) שעומד עדיין כמה שנים טובות לפני החתונה, ועליו הוא אומר שעדיין לא הגיע זמנו לעשות מה שהגמרא והרמב"ם כותבים בנוגע להכנה לדאגת הפרנסה שתגיע כאמור רק אחרי החתונה.

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון, שמדובר במכתב פרטי של הגר"מ לאיש פרטי, וייתכן שלא שייך ללמוד מכאן על הכלל כולו ללא ידיעת הפרטים הספציפיים וכל הנלווה שכנראה היו ידועים לגר"מ ולנמען.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו