האם יכול להתרחש היום פולמוס היתר הממזרים?

אם אחד מהרבנים הראשיים אפילו החיוורים של היום, היו פוסקים פסק כזה, לדעתי עולם החרדי הי' סוער. אך הסיבה לכך שכן הרבנים הראשיים של היום הם חלק ובשר מבשרה של היהדות החרדית. (וממילא במציאות הרי לא יתכן להלעלות על הדעת שאחד מרבנים הנ"ל שהם רק בובות של הרבנים החרדיים הגדולים, (אם זה ר' עובדיה מכאן או הרב אלישיב מאידך) יפסקו משהו שנוי במחלוקת בלי גב מהנ"ל. אך באם הרב שרלו הי' למשל (ולשנינה, כפי שדבריו מצוטטים במין גיחוך בחח"ח) פוסק משהו יוצא דופן,  לכאורה לא הי' איכפת לאף אחד. ואילו הרב גורן עדיין הי' במובן מסויים תוצר של עולם הישיבות ולפיכך הסתכלו עליו כבוגד, וממילא לדבריו הי' תהודה גדולה בקרב החרדים.

מאידך באם הרב שרלו הי' עולה על כס הרבנות ודעתו היתה מכרעת לגבי הממשלה, גם אולי הי' לכך תהודה גדולה.

בכל מקרה עדיין ברור לי (אם כי איני יודע בדיק מה ואיך) שלא ההלכה היתה במרכז הדבר אלא משהו אי הלכתי על מטא הלכתי או על הלכתי שהצית התבערה, שכן בדרך כלל כלל לא מובן כיצד פסיקת הלכה במקרה מאד ספציפתי בתחומים די עלומים, בדרך כלל אינם חומר בעירה להבעיר את העולם החרדי, שהרי אין פסק לכל אדם ואדם כמו קולא בהזרעה מלאכותית או היתרו של הגרש"ז בדיני נדה או כיו"ב שמהווה התיר גורף. אך הנושא כל כך טעון משום מה, ואי אפשר לדון בנושא בצורה רצינית בלי התפוצצות. זה מהווה כאילו מקרה מבחן על נקודת השבר בין החרדיות לדליות. ובתורה שכזה הדיונים מיותרים.

_________________

אתנחתא

במקרה ההוא היה אכן צירוף של כמה נסיבות ונימוקים:

א. הרב שך וסייעתו טענו שהוא הבטיח פסק לגולדה מאיר כדי להתמנות וקיים. הרי שהוא מסחר את הפסק.
ב. היו בין הדיינים שהתקוממו נגד מה שהם ראו כשתלטנות דורסנית, לאו דווקא בתיק זה אלא בכלל. (ראה גליונות הפרדס מאותה שנה)
ג. אני באופן אישי הוטרדתי ממעורבותו של רבי שלמה זלמן. לא הסתדר לי שהוא הצטרף למסע הגינוי ללא נימוק הלכתי פומבי. זה לא התאים לו.
ביררתי את הדבר אצל בני משפחה קרובים ונעניתי שהוא אמר שפסק כזה מוציאים אחרי יום צום ותפילה אצל הכותל המערבי ולא במסיבת עיתונאים. (מעין נימוק א)

הסערה אז חצתה את גבולות החרדיות - ציונות דתית. הרב ישראלי יצא נגד והרב רוזנטל תמך.


מה שבאתי לשאול הוא, האם המלחמה ההיא הצביעה על יחסי גומלין, ולו ברמה נמוכה, בין הציבורים. תחושתי היא שאין היום כל זיקה שתיצור חיכוך כזה.
טול איזה רב שתבחר, שעומד בזכות עצמו, נאמר הרב יעקב אריאל, שיוציא פסק שיחשב שערורייתי בקנה מידה חרדי. האם ינועו אמות הסיפים? למה לא?

לדוגמא

לו יצויר  שהרב אריאל  מהעיר  רמת  גן היה  נבחר  להיות  הרב  הראשי   על  אפם  וחמתם של  נציגי  רחוב  חנן  10

ובתור  תלמיד מובהק  של  הר ב ישראלי הוא  היה  פוסק  להלכה  פסיקה לגבי  שנת  שמיטה  שהיתה  נגד  דעתו  של  רחוב  חנן  10

מה  היה  קורה  במצב  נעין  זה?
והרי  הסיבה העיקרת  שנילהו נגדו  מלחמה  היתה  הסיבה  של היותו  בוגר  ישיבה  קוקניקית

קלף ושרי

כתבתי בהודעת הפתיחה "שינפיק פסק שלא נוגע ישירות לציבור החרדי".

אי אפשר לומר שקיים "פולמוס" מסביב להרב שרלו. הוא לא קיים כלל מבחינה החרדית. פשוט לא מתייחסים אליו. בתודעה החרדית הוא כמו ראביי רפורמי ותו לא מידי.

בחברה החרדית נהוג שחסיד שואל בהלכה פוסק לחסידי.

 ויותר מכך לכל חוג חסידי יש את מורי ההוראה שלהם .

וגם בחוג הליטאי המצב זהה.

זה לא סוד שהעסקונה סביב החצרות [כגון חנן 10] היו רוצים להכנס לרבנות הראשית.

ולכן נראה לי שגם היום יכול להיות כזה פולמוס .גם אם זה לא נוגע לפסק שקשור לחברה החרדית .

וכל פסק של רב מהציבור הדל"י היה מעורר פולמוס כזה ראה מקרה הרב שרלו .

לו יצוייר שהרב אריאל או למצער ..הרב ליאור היו פוסקים משהו העומד בסתירה לדעה הרווחת הרחוב חנן בעיה"ק.. אוי ואבוי... שומו שמיים...  מה היה קורה..

וכפי שכתב מאן דהו, מה היתה הכותרת ביתד אילו שבוע אחר בחירת נציג המפד"ל לראשות עירית י-ם היה מתקיים מצעד הגאווה בירושלים.

כל פסק שהיה יוצא  מבית מדרשם  של הרב אריאל או הרב שרלו או הרב אבינר היה נפסל .

בגלל שהרב אינו מחזיק [בהשקופה הנכונה].

גם אם לא היה לו שום נגיעה לציבור החרדי כלל .