על תפקידה של הזעיר-בורגנות חרדית בדירדור החרדיות בעבר ובהווה
ממנהג יושבי המקום ואני הקטן בתוכם לבקר את החרדיות הארצישראלית של העת החדשה על פשעיה חסרונותיה ומומיה לצד הצעת פתרונות ותרופות פלא הממוקמות בדרגות שונות בסולם השפיות כיד הדמיון הטובה עלינו.
לצד הדיון המבורך האמור, ויש האומרים אף במסגרתו, יש לעלות על נס את תפקידה ותרומתה הלא זעירה של הזעיר-הבורגנות החרדית לעליית והתפשטות המגמה הנידונה שהביאתנו עד הלום, וזאת משום הטעמים הבאים:
א) תורה היא וללמוד אנו צריכים.
ב) יש ללמוד מטעויות הזעיר בורגנות-החרדית שמעשיה, שיחה, והתנהלותה הביאו במידה מסויימת לברוך (בחולם) שמימיו העכורים אנו שותים למען לא נהלך בתלמיהם החרושים אנכית בדרך המובילה עדי פי תהום.
ג) מכשיר מצווה לקיומו של החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (סתאםםםםם.........)
וכנגזר מתכונותיי הנרכשות והמורשות, הריני מכריז בזאת על פרוייקט גרנדיוזי שאין לי שום כוונה להתחילו או לגומרו. אני רק רושם את הפטנט על שמי, כותב את פרק ד' ונמלט לעיסוקים אחרים.
להלן מתווה לעבודה סמינריונית באדיבותי הרבה:
1) מבוא - לדמותו של הבלעבת
2) תמונת מצב עכשווית של הזעיר-בורגנות חרדית - מאפיינים פוליטים, תרבותיים, גיאוגרפים, חברתיים, וכלכליים
3) הזעיר- בורגנות חרדית: מקורות, מגמות, ותהליכים
4) החרדיות זעיר - בורגנית במשבר זהות 1950 - 1985
5) השתלבות במרחב החרדיות
6) מגמות נוכחיות
7) פרולוג
8) ביבליוגרפיה
בניגוד להבטחתי הנאמנה כי אכתוב את פרק ד', הרי שאני נאלץ להסתפק בתקציר הבא
הזעיר בורגנות חרדית נכשלה במישורים הבאים:
1) אי יכולתה להתגבש לכדי יצירת תרבות קולקטיבית מכוננת זהות נבדלת
2) שטחיות ורדידות התרבות הזעיר בורגנית חרדית מול האתוס החרדי ישיבתי
למרות ששני הנקודות אינן כרוכות זו בזו, הרי שהמגמה הראשונה הביאה להיאלמותו של השיח החרדי השפוי ולהתגברותו של השיח הרדוד שהאתוס הישיבתי על רבדיו הפוליטים הבזויים נמצא לידו עמוק מני ים.
בעוד הגורם הראשון נבע משינוי דרסטי של המרחב התרבותי ומהעדר יכולת התמודדות בעלת יכולת יצירת ציר מקביל, הגורם השני מהווה את קצהו של הציר המוליך לחרדיות. ומשעה שנתקבעה דמותו של הבעלבת השטחי ובמקרים רבים הוורסיה הנשית שלו דהיינו הבלבתית השטחית והרדודה - שכל עולמם פרנוסה, גינונים זעיר-בורגנים, קריאת עיתון דבר, ווארטים חסידים, נוסטלגיה מזרח אירופית, בקיאות תמוהה בהלכות המחייבות לימוד פרנוסה והתעמלות, וביקורת מסוג ''אני בדעה שבחורי ישיבה צריכים להיות גם רואי חשבון ועורכי דין ועליהם להתעמל ולהשתזף'' - הרי שהדרך מהשטיבל ברחוב נורדאו לעבר בית היין של סלוצק, חדר משכיתו של ר' חיים ווארשעווער, מחנה לגיונותיו של ר' לייזר ואבויילניקער ושאר פלאי העולם המופלא המתואר ברשימותיו של ר' יעקב פרידמן היתה קצרה מתמיד ואף מתבקשת.
בעוד שניתן להצביע על מגמת התפכחות והכרה במגבלות הזהות הנבדלת והתרבות הקולקטיבית, הרי שהסכנה של הרדידות עדיין אורבת לפתחנו.
לצד שלילת תופעות מסויימות בחרדיות הקולקטיבית, לא ניתן לבסס זהות תרבותית על שלילה לשמה ויש ליצור במקביל עומק תרבותי שיתבסס על מקורות אחרים מאשר בארו של ר' יעקב פרידמן ואולי אף לגלות בה פנים חדשות. בהעדר תוכן ועומק, הרי שהגלישה לעבר הרדידות קצרה מתמיד וכל הישג נקודתי ירשם בספרי ההסטוריה כהפוגה זמנית שהובילה לקיצוניות שעלתה על זו שקדמה לה.
נכתב בהשראת מספר הודעות שלמרות שצידדו ''בצד הנכון'' גרמו לי לפריחה וגעגועים עזים ליושב סתר
תוקן על ידי רב_סיינפלד ב- 29/01/2008 17:10:59
 |
|
|