העיניים שלהם צרות בכיס שלנו?

אכן מחריד.

לצורך  העניין הנה סריקת הכתבה:

ראו גם
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2398194&whichpage=3&forum_id=771

יש לאמר ללא כחל ושרק ובקול רם על כי הגיע הזמן להעמיד את ר' מיכל יודא במקומו.

מבלי לשפוט את גדלותו בכי הוא זה, הוא בסך הכל ראש ישיבה קטנה, בעל תחום השפעה מוגבל לקבוצת מאמינים הנוהה אחריו ואשר פסקיו ואמירותיו מופנים ומותאמים אליהם.  שידרוגו למדרגת גדול הדור התוקע את ידיו בעניני הנהגת הכלל הינו אסון ציבורי ממדרגה ראשונה.  

ניתן להבין את האמירה הזו בקונטקסט מאוד מוגבל, אבל קביעתה כגורם מעצב מדיניות כלל חרדית הינה אידיוטית לחלוטין.  חבל שדובריו של נתניהו לא דאגו לצלמו עם ר' מיכל יודא טרם הקיצוץ בקצבאות הילדים כאשר הוא סומך את ידיו על ראש הפר, שכן אין ספק שהמצב החדש שנוצר בעקבותיו מאפשר ישום נרחב של אידיאל העוני והסגפנות החרדית. 

כל תינוק בר יומו מבין כי הסגפנות של הרב שטיינמן אינה ברת ישום נרחב, ובוודאי לא בדור שהלימוד בכולל הינו ברירת מחדל המיושם על ידי שדרות אוכלוסיה רחבות. ניתן להביאה כדוגמא מעוררת השראה ואולי כמודל חיקוי בהקשר מוגבל.  אבל רק מינוס קריטי באיי קיו של עסקן מתחיל יכול להביא לידי תרגום אידיאל העוני של ר' מיכל יודא למעצב מדיניות ציבורית.

כל נסיון לשדרג אותו לדרגת מנהיג דור, הינו צעד מסוכן.  

אמירותיו הינן בגדר אנדוקטות חמודות כל זמן שתפוצתן מוגבלת לקהל יעדן הטבעי ומסוכנות משעה שהינן מושמעות מעל הבימה המרכזית בכיכר העיר. 

ר' מיכל יודא אינו שייך לדיון כלל
 שהרי הרב קסלר מצתת דברים שלא בטוח שנאמרו אלא על דבר ספציפי בלבד

הבעיה בדברים היא המבט הלא ראוי והדיקטטורי של הדובר
האם כולנו ליטאים האם כולנו בני ברקים האם כולנו רואים את עבודת ה'
בצורה שבה רואים  אותה אנשי התוצרת של בני ברק?
כאן יש צורך להעמיד את מושכי החוטים בק. ספר על מקומם

אין לנו כל צורך בדעותיכם אנו יודעים מה רוצה מאיתנו הרבש"ע ודרכנו בדרך העולה בית קל ברורה לנו די הצורך
אם אתם מסובכים עם אברכים שלא שווים הרבה ונשותיהם קולטות את הדבר מהר מאוד ויש לכם חשש שהנשים תזלזלנה בבעליהם (ובצדק) שלא עושים הרבה עם חייהם והכל בזכות צורת החינוך שלכם
אז תאכלו את מה שבישלתם
אבל לנו אין כל צורך בדייסה המעופשת הזו

כל בר בי רב דחד יומא יודע ש
רמת חיים טובה מועילה לעבודת ה'  ומקנה שקט כלכלי שהוא כלי חשוב שנותן כוח לעלות ולהתעלות
כל זה במידה ומדובר באנשים שמבינים את החיים 
אבל דא עקא שחלק מן הממסד סיבב לאנשים את השכל למקום בלתי ידוע ואולי עליהם צריך להקפיד שישארו בקונכיה שלהם כדי שלא ידביקו אחרים במחלה

בנליאו
אולי הבעיה שהצגת היא כללית יותר, והיא מעמדם של ראשי הישיבות.

הגישה אמורה להיות הפוכה. לא לקבל כל אמירה של חומרה/השקפה/עינוי כפשוטה. על מי שמודיע זאת להתאמץ ולדאוג כי יסכימו לדבריו מרבית גדולי ישראל לפני שהוא מורה הוראות לציבור. גם בזמן המשנה כל גזירה דרשה הסכמה של מרבית החכמים וגם אז לא כולן נתפסו בציבור.
לצערנו חלק מהגזרות הללו הם בבחינת השעשועים להמון, שאתם מספקים להמון המשועמם (בבחינת לחם ושעשועים). החשש הוא שכאשר לא ישארו נושאים להלחם עליהם הדבק המלכד את הציבור ידעך ומוקדי כח קיימים יעלמו.

מכיוון שקראתי את דבריו של  בנליאו
ואחריהם כמה תגובות שבאף אחד מהם לא ראיתי כל מחאה נגד סיגנון דיבורו כלפי אדם שיושב והוגה בתורה כל ימיו, ראיתי חובה לעצמי למחות נגד צורת התבטאות זו.

אינני חושב שיש מי ממשתתפי פורום חשוב זה שעדיין מאמין לציטטה שאומר פלוני בשם רב כלשהו, ובעיקר כאשר הדברים מתגלגלים מכלי שלישי (אינני יודע האם לעיתון יש שם כלי כלל).

_________________

וכן היינו בעיניהם.

תמיד חשדתי שככה זה מתנהל במחשכים. חברים היו לועגים לי כחובב קונספירציות, אבל הנה.

העיניים שלהם אינם צרות בכיס שלנו.

העיניים שלנו צרות מלהביט רחוק אל העתיד כפי שהם צופים.

1. בחברה בה רמת החיים גבוהה - פחות אדוקים בתורה ובמצוות בצורה שהם מכירים.
אנשים החיים ברמה סוציואקונומית גבוהה אינם שקועים בתורה כפי שהם רגילים.

2. זוגות בהם הבעל הינו אדם צר אופקים ועני בידע כללי, ואילו האשה רחבת אופקים ולא עוד אלא המפרנסת העיקרית ובעלת משכורת שמנה, הינם בסיכון גבוה יותר להגיע לידי הצורך בגזירת אחשוורוש: להיות כל איש סורר בביתו...


הסיבה האמיתית לכך שהנ"ל אינם רואים בעין יפה משכורות גדולות, היא, שאותם גדולי ישראל סוברים שעדיין יאה עניותא לישראל (חגיגה ט:), המערער עליהם מערער על חז"ל, אולי גם חז"ל אמרו זאת כדי להשתלט עלינו?

איש לומד

תודה על המקור!

כדאי לבדוק את המשמעות המקורית של "יאה עניותא לישראל" ואת דברי הפרשנים שם.

אני מעתיק משוטנשטיין (הערה 10 שם):

מדובר באדם שעל אף עניותו יש סיפק בידו לצורכי בני ביתו בקושי. עניות חמורה מזו מרחיקה את האדם מה'. כפי שאומרת הגמרא בעירובין "דקדוקי עניות מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו".

שלמה המלך אומר (משלי ל חט ט) ראש (עוני)ועושר אל תתן לי. הטריפני לחם חוקי פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה' ופן אוורש וגנבתי ותפשתי שם אלקי.

ועוד מביאים שם בשם ר' אליהו גוטמכר שאין הכוונה לעוני ממש אלא למידת ההכנעה המצויה אצל עניים.

ועוד יש לומר (דעתי שלי) שלא בא שמואל אלא לנחם את עם ישראל שסבל בזמנו מדלות קשה.

מכל הנ"ל אנו עשויים לראות שזו סוגיה של ממש: מה המצב הכלכלי הראוי לאדם היהודי. לא עושר שעלול להכשיל. אך גם לא עוני שמביא להכשיל.

מהי הרמה האמצעית שצריך לשמור עליה, והאם זה מופקד אצל הרבנים שיש בעלי עסקים ונותני משרות שמצייתים להם, אלו שתי השאלות שמתבקש לשאול כאן.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

יהודים
על מה אתה מדבר
אישה שתביא אפי'12000 ש"ח לביתה בחודש האם מדובר בעושר?
מכאן ועד להגעה לריפיון בדת הדרך עדיין ארוכה מאוד

בשביל משפחות מרובות ילדים זה עדין פחות ממשכורת ממוצעת במשק
למשפחה חילונית עם שני ילדים הממוצע במשק זה כ 8000 בחודש
מה הטימטום הזה להסתפק במשכורות רעב
קו העוני למשפחה בעלת 4 נפשות הוא קצת פחות מ 5000 ש"ח בחודש
אותם נשים בק. ספר אינם מקבלות אפי' את קו העוני הזה


אבל חוששני כי המטרה היא להמשיך להחיות עם רב בעוני כדי לשלוט עליו
כמו שברוסיה עמדו בתור ללחם כדי שלא יהיה זמן לחשוב על עצמאות
ימשיכו אצלנו את שתיקת הכבשים
ימשיכו לשרוף לנשים את פאות כדי להעשיר את עסקני השבט שיודעים טוב מאוד לחיות כמו שצריך ולשרף הרבה כסף (היזהרו מן הצבועים)
שחס ושלום לא רק הבעל ישאר חלק מן העדר אלא שגם האישה לא תפתח את העינים

אז יהודים מה שכתבת נכון הוא אבל לא בעם המסכן שלנו