השופט מנחם קליין מדבר לעניין או שהוא סתם פגוע?

והנה דבריו למי שרוצה

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=4753&cat_id=1

שרגא
דברי אינם סותרים.
הרב אמר שלא להתלונן על הגנב, המחזיק בהמחאה לא אמור להיפגע מצדקותם של המתגוננים. יואילו בטובם לשלם לו את הכסף (או שלא בטובם דרך הוצאה לפועל). את הכסף שינסו להוציא בדין תורה מהגנב או שיפסידו אותו על שמירת תורה.

אז איפה הם צודקים בהחלט, בזה שהם לא מוכנים למסור את הגנב? אבל אתה מסכים שהם לא צודקים בסיכומו של דבר, כי הטענה הזו אינה תקפה כהגנה מפני תביעת מחזיק השיק.

הם צודקים שהם שומעים לרב שלהם. אבל כמובן שאף צד ג' לא אמור להפסיד מכך.

פצעי אוהב,
כשנעלבים ונפגעים אי אפשר לדבר לעניין?

א. ברור שבתי הדין של ימינו אין להם שום מעמד, שהרי הם עומדים מאליהן ואין להם שום כח מחייב רק הסכמת הצדדים לעמוד לפניהם ולקבל את פסקם, ובעצם דינם כדין רועי בקר, וממילא אין להם שום עדיפות על בית משפט.

ב. איסור ההליכה לפני "ערכאות של גויים" הוא מכיון שמי שהולך אליהם מחליש את כחם של בתי הדין היהודיים, כל זה נכון כשישנם 2 סמכויות (כמו בזמן חז"ל - שהיתה מערכת משפטית שהיתה מתמנית ע"י הנשיא, ומערכת משפטית רומאית.) שההליכה למערכת הרומאית היתה מחלישה את כוחה של המערכת היהודית, וכמו שאמרו "מרים יד בתורת משה". לעומת זאת כפי שכבר כתבתי כיום אין מערכת יהודית עצמאית אלא כל מיני התארגנויות של רועי בקר, וממילא אין היום ברירה אלא לפנות למערכת המשפטית היחידה הקיימת כיום.

ג. במקרה הנ"ל מדובר בגנבים שמסרבים לכבד את הצ'ק שלהם, בתואנה שכאילו הצ'ק נגנב והם לא רוצים לגלות מי הגנב מהטעם שכאילו אסור להתדיין בפני ערכאות. אם המצב הוא כזה עליהם לקחת את האחריות על הצ'ק על עצמם ולא להסתתר מאחורי טיעוני סרק.

לצערי הרב ראיתי מקרים שיהודים חרדים העדיפו ללכת לבתי משפט ולא לבתי דין, כי הם סמכו יותר על היושר בבית המשפט.