הקמת יישובים קהילתיים חרדיים

יש בעלי תשובה שמנסים להקים יישוב כזה ליד טבריה

אם יעבץ הוא הרב אני מגיע

פצעי אוהב

אתה רוצה לנטוש את ב"ש? :-)

ולעצם הענין הנסיונות להקים את היישובים האלו בדרל כלל לא צלחו, ויש לזה כמה סיבות,

א. ההקרבה הנדרשת למגורים בישוב קטן כששום דבר אינו מובן מאליו היא גדולה מאוד ולכן ישנה נשירה גדולה, רבים מתלהבים ואחרי זמן קצר נשברים, הדלק צריך להיות אהבת ארץ ישראל וכדו' דבר שישמור על הגחלת לוחשת.

ב. החברה במקומות כאלו היא מאוד חשובה כיון שמנותקים מאחרים ולכן הענין החברתי אם הוא מצליח זה טוב ואם לא הכל נהרס.

ג. הנושא החינוכי ששוב חייב להיות קולקטיבי מכיון שאין אפשרות שבמקום קטן אין אפשור לביזור, כנ"ל סדרי בית הכנסת, כלומר אשכנזים וספרדים וחסידים ותימנים וכו' כולם יצטרכו להתפלל במנין אחד, ולאורך זמן יהיהו כאלו שיראו בזה בעיה.

יש עוד הרבה בעיות בישוב קהילתי. עיקר הדבר הוא שזה לא יכול לקום כפיתרון לבעית הדיור, אלא כמשימה ושאיפה של בני אדם להקריב עבור המטרה.

יעבץ

לא הבנתי כיצד הקמת ישוב קהילתי חרדי תקל על מצוקת הדיור, האם בישוב קהילתי אמורה להיות העלות של רכישת דירה זולה יותר? הרעיון למצוא פתרונות דיור מוזלים, עמד כמובן בבסיס הקמתם של הריכוזים החרדיים החדשים ביתר עילית; מודיעין עילית; רמת בית שמש ואלעד, במה הרעיון של ישוב קהילתי טוב יותר? אם כוונתך להרחיק נדוד לצפון הארץ או לדרומה שם הדיור זול יותר, אין צורך בהקמת ישוב קהילתי חדש ניתן לקנות דירות בריכוזים החרדיים במקומות אלו. גם את האמירה שלך שהדבר יפתור בעיות פרנסה לא הצלחתי להבין, מי יממן את ההוצאות של הישוב עצמו עבור כח האדם שיועסק בו? אם כבר יש ריכוז חרדי באזור, מדוע שירותי הדת והחינוך יהיו קשורים דווקא לאנשי הישוב.
אני סבור שאכן כדבריו של Beitarnik אם הרעיון להקמת ישוב קהילתי חרדי מטרתו פתרון בעיית הדיור והפרנסה, אין שום טעם לנסות להוציאו לפועל. אם מדובר ברעיונות אחרים כפיתוח קהילה אידאולוגית כלשהי, חשוב לבחון את הדברים באופן מעשי.

גם אני הקטן מצטרף לתמיהותיו של בנצ"כ לגבי המניעים  שהצגת למעבר לישוב.

אך מאידך אני נלהב עד מאוד מהרעיון מסיבות אחרות, אם לוקחים לדוגמא מקום כמו "בית חלקיה" בו ישנם זה לצד זה חרדים מכל הסוגים ומכל המינים, בו אין זלזול או דחיה מבעלי בתים יראי ה' מחד, ומאידך קול התורה לגווניה נשמע ברחבי הישוב בעל המרחבים הפתוחים,  והפשטות הכפרית שולטת בכל...(כך שמעתי מחבר שגר שם)
אידיאלי....

הבעיה בזה הוא באמת ליצור ישוב מגוון ופתוח, ולדאוג שבעלי זרוע ושררה לא יקחו ממנו את פשטותו הייחודית, וכן נושא הפרנסה והניתוק שכידוע מהווים בעיה די רצינית בציבורינו.

אני אישית מאוד ישמח להצטרף ליוזמות כאלה, וכל מי שירים את הכפפה, אנא, שיקח אותי בחשבון...

ההבדל בין מקומות כמו בית חלקיה יסודות וכדו' לבין מקומות שיקומו כיום הוא עצום,

מהסיבה הפשוטה אנשים הלכו לשם מטעמים אידאולוגיים, ואלו שנשארו אחרי כל מה שעבר עליהם אין להם שום סיבה לעזוב אחרי שהמקום התבסס.

משא"כ במקום שנדרשת לו מסירות נפש כעת.

החרדים הם מין שחי ושורד רק בלהקות גדולות

לומד
אני לא מספיק בקי בסוציולגיה חרדית, אבל האם יש הבדל בין הריכוזים החרדיים הגדולים לבין אלו שבמקומות הקטנים, כגון, רכסים, אופקים וכו'?

בעל
המטרה היא לא עוד שכונה חרדית,
 אלא מקום ש"יוצר"בחלק המעשי משקים,מפעלים וכל כיו"ב והמעלה היא שיהיה באווירה "שלנו"
כמו קיבוץ חפץ חייים אבל יותר תורני.

הקצאת קרקע למגרש ביישוב, עלותה כמה אלפי ש"ח. בחוזה הפיתוח עם ממ"י צריך בד"כ לבנות תוך 3 שנים.
ביישוב חדש ניתן בתחילה להביא קראוונים / מגורונים / בתי עץ (יקר יותר), ועם הזמן לבנות את בית החלומות . ניתן לעשות זאת בשלבים, בשיטת המעטפת.

אם גודל המגרש גדול מ- 1/2 דונם, כמו נחלות ביישובים, ניתן בעתיד לבנות בתים לבנים ונכדים על הנחלה. בכך פתרנו באופן מיידי את מצוקת רכישת הדירות, ומחקנו את הנטל העיקרי בתקציב הכלכלי של משפחה חרדית.

הקמת יישובים משרתת אינטרסים לאומיים. ניתן יהיה לקבל משכנתאות בתנאים מפליגים, כמו אלו שניתנו לביתר עילית בראשיתה.

הקמת יישובים חרדיים בבניה רוויה, מייקרת את הדירה לזוג הצעיר, ומעשירה עסקנים וסוחרי קרקעות.
במודיעין עילית, אין פיקוח על עלות הדירות, ומחיר הדירה מושפע מרווחי ספסרים והיצע וביקוש. פיקוח ציבורי ורבני על העלויות והרווח, היה יכול להוזיל את מחירי הדירות גם שם.

ליישוב ישנם שטחי נדל"ן שמאפשרים פיתוח תעסוקה פנימית, פרטית או של היישוב, וכן השכרת שטחים לגופים חיצוניים.

ביישוב ישנם תקציבים ציבוריים, מן הממשלה והסוכנות, לניהול ציבורי, חינוך, בריאות, רווחה וביטחון. בעיר תקציבים אלו מגיעים לאוכלוסיות אחרות. גם ביישובי יש"ע חלק נכבד מן המפרנסים, משתייך למגזר הציבורי. בעידן הפוסט תעשייתי, חלק גדול מן המועסקים עוסק במתן שירותים לרווחת הקהילה.

יישוב קהילתי חרדי המשתייך למועצה איזורית, יכול לספק שירותים ליישובים אחרים במועצה. הסמיכות לקהילה חרדית עירונית קיימת  (מרחק נסיעה של 20-30 דקות), איננה יכולה להתחרות עם יישוב סמוך ונראה.

יעבץ,

אין צבא ללא חיילים.

ניסיתי בעבר לעניין אנשים וחברים בתוכנית דומה למה שאתה מציע... אני בכל אופן נכשלתי בקידום הפרוייקט משום שרוב האנשים עסוקים בחייהם שלהם, עלינו לזכור שמיזם מסוג זה פונה בעיקר לצעירים שבינינו אשר עסוקים בבניית תשתית חייהם והתמודדות עם עול הפרנסה וחינוך ילדיהם הטריים. וקשה להם לקחת ברצינות הצעה של השתתפות ונטילת חלק בהקמה של יישוב חדש במיוחד כאשר סימני שאלה רבים תלויים ועומדים מנגד:

היכן יקום היישוב?
מי יגור שם?
 איזה אופי ישא המקום?
מי יעמוד בראשו?
חינוך?
תעסוקה?
ביטחון?
רפואה?
שירותי דת וקהילה?


ככלל, כל מיזם חדש דורש הרבה אנרגיות, ובפרט מיזמי הקמת עיר חדשה/ יישוב חדש התלויים בגורמים מרובים המשפיעים על התקדמות הפרוייקט אם בכלל.

מה שנותן תמיד את המרץ והאנרגיה לכל המיזמים הם או אידיאולגיה או כסף - המהנה את הכל. הציבור החרדי אינו מבורך בתמריץ האידיאולוגי ולכן קמו יישובי הספָר בזכות הממריץ ההיסטורי העובד מיד ליד. בציבור הדתי ציוני לעומת זאת צוברים מיזמים אלה תאוצה בקלות יתירה בזכות אידיאולגיית "ארץ ישראל השלמה".(וכן בשל עצמאיותם של המשתייכים למגזר אשר אינם רואים חובה לעצמם להישאר תלותיים בהורים/במשפחה הקרובה ולגור בארבעת אמותיהם בהם כבר מצטופפים רבים וטובים.)

לפי הצעתך בה לא השארת מקום ל"העשרת עסקנים וסוחרי קרקעות" לא נותר לנו אלא להיתלות בגורם האידיאולוגי, ושוב, מ"ויטמין" זה חסר לציבור החרדי.

ולסיכום, בהצעה עצמה אין חיסרון, אך הדרך רצופה מכשולים.

אלא אם יצליח אדם לשלב את הכסף עם האידיאולוגיה ולהלן הצעה מעט דמיונית:

הקמת היישוב תבוא על ידי פנייה לבעל ממון חרדי שיש בו גם רצון טוב לעזור (דהיינו נטילת סיכון שהשקעתו לא תחזור אליו...) , או אז יכול גם אדם יחיד למצוא קרקע ולהקים עליה מושב קראוונים / מגורונים ולהביא לשם דיירים בתנאים מפליגים כנקודת התחלה.

וכפי שלמדנו זה מכבר הציבור החרדי דומה לעדר, וייקל פי כמה לשווק לו מגורים בשלב ב' של יישוב שכבר גרים בו 30 - 40 משפחות "בני תורה" בבניה שאינה רוויה ואינה דומה למודל קריית ספר , ביתר ואלעד.

השקעתו של המשקיע אמורה לחזור הן משיווק שלב ב' והן מפיתוח התעסוקה הפנימית בהן יהיה לו חלק ממוני.

יהודים

בישוב הזה ליעבץ לא יהיה מה לחפש...