"גדול כבוד הבריות, שדוחה את לא תעשה שבתורה", אמירה והוראה שגורה היא בפי חכמים. ומאי לא תעשה הוא? לא תעשה ד"ככל אשר יורוך", שמפאת כבוד הבריות, פעם בפעם בדיון ההלכתי, גזרות דרבנן נדחות אחור.
לכאורא, אם אלך בפשיטות על פי הכלל הגדול הזה, אשר הינו טיעון חזק בדיון השו"תים, יש בו להפיל באחת מגדלים, וסברא חזקה להעמיד מנהגי אבלות דתשעת הימים, על פי מנהגי היהודים הספרדים.
הרי מעיקרא, כל עסק האשכנזים בזאת, להחמיר בכמה חומרות נוספות על מנהגי הספרדים, אינו עיקר תקנת חז"ל כלל ("ודבר ברור הוא שבדין גמור, אפילו ערב תשעה באב מותרין לרחוץ" - הרב המגיד, תעניות פ"ה ה"ו).
לכאורא די בזאת לומר ולהניח על שלחן הדיון, שהיות והשתנו מאוד הטבעים, והבריות נוהגות בנקיון רב - רבים הרוחצים בכל יום ומכבסים בגדיהם בכל יום, ובזיון גדול למאוד הוא לבא בין הבריות בלכלוך או אפילו בסתם כתם בולט על הבגד (או אפילו כתם כלשהו), אין שום יכולת להעמיד חומרת אשכנז בנושא זה, ולחייב צאצאי האשכנזים להחמיר יתירה על מנהג הספרדים, דהרי אם כבוד הבריות דוחה פעמים רבות אף דברי חז"ל, דברי סנהדרי סמוכה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שידחה מנהג קהילה.
וכל שכן שיש לתהות הרבה, לנוכח השתנות הטבעים הנ"ל, על הנהגות הכביסה והרחיצה בתשעת הימים, שהרי יש משמעות שונה לגמרי למנהגים אלו בין זמן היום בו נוהגים במרחץ יום יום ובכיבוס לבנים יום יום, לעומת אשר היו מסתפקים במרחץ אחת לשבוע (רמב"ם דעות, פ"ד הלכה ט"ז), ולא היו מכבסים אלא בעסק גדול וממש לא יומיומי, שהרי לכאורא הייתה יכולת להתפאר הרבה יותר ולטעון שמפאת כבוד הבריות אין יכולת לחייב במנהג הקדום ככתבו וכלשונו, דהרי גדול כבוד הבריות.
ויתירה מזאת שיש כאן גם כבוד שם שמים וכמאמר הגמרא: "רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום, בשביל קונו", ומפרש רש"י שם: "לכבוד קונהו, דכתיב כי בצלם א-להים עשה וגו', ועוד דהרואה בריות נאות אומר; ברוך שככה לו בעולמו" - וא"כ כל שכן אלף פעמים דבני תורה צריכים להקפיד מאוד על חזותם ונקיונם בכל השנה מפני כבוד קונם, שלא יאמרו שהחרדים מסריחים, וכאשר הקפידו מאוד חז"ל על ת"ח שנמצא רבב על בגדו וכו'.
לכאורא אתקשה למצוא תלמיד חכם שיתיר, אך לנוכח הנ"ל מאיפה יש כוח לומר שאין מותר?
נשלח ב-31/7/2008 08:12
אלישיר דבריך מסתברים שאלה דומה, האם ביום טוב מותר היום להחם חמים לצורך רחיצת כל גופו, כי היום זה צורך השווה לכל נפש. ובכיוון נוסף, האם שייך היום דין נוגע ברגליו ובשאר מקומות מכוסים. הרי הם נקיים היום כפי שלא היה מימות עולם.
נשלח ב-31/7/2008 09:54
אליישיר כתב: אך לנוכח הנ"ל מאיפה יש כוח לומר שאין מותר?
כח האנרציה.
נשלח ב-31/7/2008 11:36
אלישיר שמך וישרים דבריך.
הרב יצחק זילברשטיין נוהג להתיר להתקלח, כך שמעתי.
הרב יששכר מאיר ראש ישיבת הנגב אומר לתלמידיו: מי שרוצה להמנע ממקלחת רשאי, אולם יתכבד וישאר בחדרו ולא ירד לבית המדרש.
בעל
לגבי יום טוב, גזרו שלא לדון אם הוא שווה לכל נפש, כדי שלא לבייש את מי ש...
לגבי טינוף, אדרבה, דבר זה תלוי בכל דור לפי עניינו. מכיון שהיום רמת ההגיינה גבוהה, אזי כל טינוף קטן כבר פוגם בנקיות לתפילה.
יהודים
נכון וגם כוח השמרנות ויש לחלק.
_________________
--------------
מאיר
נשלח ב-31/7/2008 12:05
שמרנות היא היפך הכוח. אך גם את כוח האינרציה לא נגדיר ככוח אלא כעיקרון.
נשלח ב-31/7/2008 17:27
000_אלישיר כתב:
הרי מעיקרא, כל עסק האשכנזים בזאת, להחמיר בכמה חומרות נוספות על מנהגי הספרדים, אינו עיקר תקנת חז"ל כלל ("ודבר ברור הוא שבדין גמור, אפילו ערב תשעה באב מותרין לרחוץ" - הרב המגיד, תעניות פ"ה ה"ו).
לכאורא די בזאת לומר ולהניח על שלחן הדיון, שהיות והשתנו מאוד הטבעים, והבריות נוהגות בנקיון רב - רבים הרוחצים בכל יום ומכבסים בגדיהם בכל יום, ובזיון גדול למאוד הוא לבא בין הבריות בלכלוך או אפילו בסתם כתם בולט על הבגד (או אפילו כתם כלשהו), אין שום יכולת להעמיד חומרת אשכנז בנושא זה, ולחייב צאצאי האשכנזים להחמיר יתירה על מנהג הספרדים, דהרי אם כבוד הבריות דוחה פעמים רבות אף דברי חז"ל, דברי סנהדרי סמוכה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שידחה מנהג קהילה.
פתח באשכנזים וסיים בצאצאי האשכנזים. מה ממני יהלוך אם הם אשכנזים או בני ניו-זילנד, מנהגם כיום הוא שלא לרחוץ ומה לך להרחיק עדותך לאשר נהגו אבותיהם לפני שמונה מאות שנה?
נשלח ב-31/7/2008 17:28
000_אלישיר כתב:
לכאורא אתקשה למצוא תלמיד חכם שיתיר, אך לנוכח הנ"ל מאיפה יש כוח לומר שאין מותר?
בכוח הכוח...
נשלח ב-31/7/2008 19:59
בעזהי"ת
טליבאן. נראה שאם אתה מעוניין לומר משהו, תצטרך למצוא דרך יותר מכובדת ויותר עניינית לומר את אשר בפיך.
נשלח ב-31/7/2008 20:41
מה לא מובן? הקשר ההיסטורי של מנהג האשכנזים דהיום למנהגי אירופה הם נשואים למחקרים מרתקים במחקרי היהדות, אבל העניין ההלכתי הנידון כאן הוא לא מנהגי זאמוט ומעהרין אלא מנהג כלל האשכנזים בעולם היום.
וזהו כוח הכוח, ודי למבין.
נשלח ב-31/7/2008 20:46
בעזהי"ת
אתה ובכוחות עצמך, הגעת לזאמוט ומעהרין, ואף הרחקת לכת בדיבור לפני שמונה מאות שנה, וכל זאת תוך התמקחות בפרט שולי בטיעון. אפילו אם היו אלה מנהגי האשכנזים דהיום וכאן ללא שום עוררין, עדיין בכוח הטיעון הבסיסי של הדברים לשמוט לחלוטין את ההצדקה למנהג הזה, בהיותו עומד כנגד כללים חזקים יותר מחוזק כוח המנהג.
לא כל שכן שגם את הפרט השולי הזה לא הצלחת להסיג אחור, שהרי האשכנזים אינם רק אלה לפני שמונה מאות שנה, אלא הם גם אלה לפני חמישים שנה, וא"כ בהחלט יש משמעות נוספת לטענה שסוף סוף מנהגי אשכנז באשכנז, אינם צריכים להיות מיידית מנהגי אשכנז בארץ ישראל או בארצות הברית, וכך גם מרן האגרות משה עמד על נקודה זו, שלא קיבלו חומרה זאת אלא בארצותיהם, ואי אפשר להחילה על כל העולם כולו.
נשלח ב-31/7/2008 20:52
אני מדבר על מנהג הישראלים המכונים אשכנזים בארץ ישראל סוף ירח תמוז שנת ה' אלפיפ תשס"חית מנין שאנו מונים כאן לבריאת העולם. את השאלה ההיסטורית אתה שירבבת, ושירבבת אף דיונים שנעשו בשעת מעשה של בוא היהודים ממקום למקום. כנראה שאת פוסקי ההלכה האשכנזים שאתה לא מצליח להבין השאלה ההסטורית לא כל כך מעניינת אלא האינרציה כמ"ש היהודי לעיל. אם יש לך ויכוח על המתודה על תוריד אותו לפרטים.
נשלח ב-31/7/2008 22:01
בעזהי"ת
א. תמהני מה אתה מוצא למשוך טוען, בקול תרועה רמה, רגע אחרי הודעה שכבר עונה על זה הטוען ממש? וכי לא נכתב שם לעיל, בסיום הפסקה הראשונה, ש"אפילו אם היו אלה מנהגי האשכנזים" וכו'?
ב. אינך יכול לטעון אודות השאלה ההיסטורית, כשדווקא אתה הוא זה אשר הכנסת אותה כאן. "צאצאי האשכנזים", האי משמע לרמוז על ההבדל הגיאוגרפי, לרמוז שיש הבדל בין אשכנז ובין ארץ ישראל, והיות האשכנזים כאן הוא לא בדיוק במאה אחוז כהיותם בגלות מוצאם.
תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 31/07/2008 22:54:30
נשלח ב-31/7/2008 23:00
טליבאן
הלא ברור שלא במקרה בחרו כל הרבנים ששמם נגמר בביץ' או בסקי או מן להחמיר וכל אלו שנגמרים בבוב או בנא להקל.
כל עדה נצמדת ביודעין ובדווקא למנהגי קהילות מוצאה באירופה או באפריקה, ומנמקת זאת במפורש בדין אל תיטוש.
אם כך, נכון טוען אלישיר, שיש לבדוק אם מנהג שנהג בתנאים מסוימים, יש טעם לנהוג בו נגד כל הגיון בתנאים שונים לגמרי שלא עלו על דעת הנוהגים הקדמונים ואילו עלו לא היו נוהגים.
_________________
--------------
מאיר
נשלח ב-31/7/2008 23:25
בעזהי"ת
בדיוק בעוסקו בנושא דנן - אמנם לא באותו כיוון, הן ביביע אומר (ה, או"ח, מא) והן ביחווה דעת (א, לח), כותב מרן הרב עובדיה יוסף דברים אשר בהחלט שייכים לחשבון הכללי: "ונודע שבכל מקום שיש ספק במנהג, יש לפסוק על פי עיקר הדין, וכמ"ש מרן החיד"א... בשם הגאון מהר"ש עמאר, שהואיל ומה שאמרו; דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור - אי אתה רשאי להתירם בפניהם, אינו אלא מדרבנן, לפיכך אם יש ספק במנהג, יש להקל, דקיימא לן ספיקא דרבנן לקולא".
נשלח ב-1/8/2008 10:17
אחינו התימינים אוכלים בשר חופשי עד ערב ט'באב לפי דעת הרמבם
האם גם פה עלינו ללמוד מהם?
נשלח ב-1/8/2008 15:40
אלישיר
מי שינסה להתיר, ולשנות מנהגים, ימצא את עצמו בחזית של מלחמת עולם עם חרפות וחרמות.
מה שקורה בשטח הוא - לפחות בקהילה שלי - שרוב האנשים מתקלחים ומסתבנים , מי בצונן ומי בפושרין , מחליפים בגדים עם הערמה של החלפת 5 גופיות וחולצות ב5 דקות בער"ח אב, והכל ללא אידיאולוגיות של מנהגי אשכנזים וספרדים.
תן למציאות לעשות את שלה ואל תעורר דובים רדומים מרבצם.
