| נשלח ב-7/8/2008 17:38 |
 |
| |
לא נראה לי שיש החולקים על חשיבות הצלת חיים ע"י לקיחת איברים מן המת לצורך השתלה בחי.
הבעיות הן טכניות (הוצאת איברים בזמן גסיסה וספק גסיסה וכו') וישנן חששות של אם יתירו את המותר יבואו ויתירו את האסור (כפי שמצאנו בנושאים רפואיים אחרים כמו תרומת ביציות וכו'). בד"כ כשמדובר באיסור קייםבגלל בעיות טכניות ובפתרונות חדשניים, ככל שיותר שמרנים יותר קשה לקבל את האופציות החדשות ולהתירן, זה נראה כרפורמה להתיר דבר שנלחמו נגדו במשך שנים.
רבים מהפוסקים גם מהצד השמרני יותר, סבורים שמצווה לתרום איברים. למיטב ידיעתי עובדים בשנים האחרונות בכמה כיוונים לבנות מאגר תורמים ע"פ ההלכה, מאגר שיהיה בפיקוח רבני מוסמך ומקצועי. במידה והתוכניות הללו תצאנה לפועל, נזכה שגם רבנים חרדיים מאד, יצאו בהודעות לחתום על תרומת איברים.
אשכול בעצכ"ח בנדון:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=618099
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 18:15 |
|
| |
| פצעי_אוהב כתב: |  |
רציתי להעלות שאלה שכל הזמן מנקרת לי בראש האם עצם זה שהמתירים הם הצד היותר פתוח של שומרי המצוות
ואלו האוסרים שייכים יותר לצד השמרני יותר האם יש מקום לחשוש שבעצם כל הפסיקות אינם אלא פרי השקפותיהם של הפוסקים ולא פסק ההלכה נטו? |
|
פצעי אוהב,
השאלה מנקרת בי מזה שנים רבות, מאז שקראתי את תשובת הרב דסלר במכתב מאליהו חלק ג' על שיטת הישיבות ושיטת יהודי גרמניה.
ההרגשה היא, שבמקרים רבים, מורי ההוראה החרדים, רותמים את ההשקפה לפני ההלכה ופסיקת הלכה אינה תואמת את המקובל בעם היהודי מזה דורות, אלא נועדה לשמש כלי לישום השקפת העולם שלהם.
ההקצנה ההלכתית ההולכת וגוברת וכל האומר אסור קדוש יחשב, מלמדת כי לכאורה כח דאיסורא הפך לעדיף, הן לצורך הרחקת הציבור החרדי מהציביליזציה והן לצורך יצירת מחלוקות, אשר יחזקו את התדמית החרדית הפנימית.
|
|
|
|
|
