כשהייתי חתן, קיבלתי את המכתב הזה.
היום אני קורא אותו ושערותי סומרות.
האם אמנם כך סבר הסטייפלר זצ"ל שראוי לחיי הנישואין להראות?
האם אמנם כוונת חז"ל היתה לאהבת חברים ולא לאהבת נשים?
האם חיבוק ונישוק הם מרחמנות על אומללותה?
אם כן, רחמנות על אומללותה!
האם חיי נישואין של ירא ה', אינם של אהבה פשוטה וטבעית? הוא לא אמור לאהוב את אשתו כמו שאדם אוהב את אשתו בלי פלפולים?
אני רוצה לחשוב שדיבר הסטייפלר כנגד יצר טוב של אותו חסיד שפשפש ביצרו. מה אעשה שמשגיחים שונים, חשובים ובעלי השפעה, מלמדים אותנו שהדברים כפי שהם.
_________________
--------------
מאיר
נשלח ב-26/8/2008 16:13
א. יתכן כדבריך.
ב. יתכן שהסטייפלער לא דייק בניסוח. אולי הוא רצה לומר את שמקובל אצל מדריכים המיחסים עצמם אליו: אל תעשה זאת להנאת עצמך, אלא למען אשתך. כך ורק כך יהיה לכם טוב יחדיו.
וזה גם מה שרצה לומר באהבה כחברה ולא כאשה:
אל תסחף אחר תאוותך ותחשוב שהיא רצויה לכתחלה. אהוב אותה כחברה-בסגנון אם כי ברמה ובצורה אחרת לגמרי.
מהפס' של יצחק אבינו נוכל להסיק שרבקה מלאה את מקום אמו.
ומקינת דוד על יהונתן נסיק שאשה היא סוג של חבר.
ומ"מ לא כמכשיר לסיפוק היצרים (אם כי ודאי שאשה כשרה לא תתנגד שבעלה יקיים את הכוונה הרביעית להראב"ד).
נשלח ב-26/8/2008 16:24
אני עומד שוב על שתי נקודות.
א. הסטייפלר כותב באות ג: "מי שעושה קירוב דחיבוק וכיו"ב לש"ש, ומצד רחמנות שלא תהיה כאובה ועלובה, אין זה מביאתו כלל להחלשת היר"ש ונפילה בתאוות"
כך ראוי?
ומי שעושה קירוב דחיבוק וכיו"ב מצד אהבתו אותה כפשוטו ממש, זה חסרון ביר"ש?
ב. באות ה: "וברור שאין כוונת חז"ל לאהוב את אשתו מצד אהבה הטבעית לנשים וכו'.
ברור? לי ברור לגמרי שכן.
האם אהבה הטבעית לנשים פירושה מכשיר לסיפוק יצרים?
נראה לך שכל הנשים בעולם פראייריות?
איש אוהב אשה, בדרך כלל אם יש ביניהם שפה משותפת, אך מעבר לאהבת חברים. בני זוג אוהבים כמו שבני זוג אוהבים. אין פה מה להסביר, זה כל כך פשוט.
האם בין תאווה לחברות אין משהו באמצע?
יהודי יר"ש שקם בבוקר ו'בא לו לחבק את אשתו היקרה', יש לו בעיה?
לעניות דעתי, אשה שבעלה לא ספונטני אליה והכל לפי הספר, רחמנות עליה ומותר לו לנהוג בה קירוב מצד זה.
_________________
--------------
מאיר
נשלח ב-26/8/2008 17:27
מאיר הכל חוזר לשאלה הבסיסית, עד כמה קיים
מקום בעולם לרגשות שאינם בשולחן ערוך. האם היחס בין אדם לחברו הוא התיחסות לחבר כאל חפצא של מצווה או שיש רגשות נורמליים שקודמים להם. ולא נותר אלא לחזור לרב קוק.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/08/2008 17:27:06
נשלח ב-26/8/2008 18:45
מאיר, זה חוזר למה שדיברנו בצוותא על השינויים בציפיות מזוגיות בדורות האחרונים. אם תסתכל מול זוגיות של דורות קודמים, זה שיפור עצום שמונע את המצב בו אדם אוהב את אשתו כפי שהוא אוהב דגים, בשר וגלידה, כלומר בולע אותם על ראשם, כרעיהם וקרבם. בימינו אנו אישה תצפה גם לרגש אהבה המקובל, ולא בצורה המתוארת כאן הנראית לך מלאכותית (וכנראה בצדק).
נשלח ב-26/8/2008 20:05
מאיר
למרות הביקורת העניינית והנכונה לדעתי, יש לציין כי אלולא הסטייפלר המצב היה גרוע שבעתיים. מי שנתן את הגושפנקא ההלכתית תורנית (מול שמרנים ופרושים למיניהם) לחיי נישואין נורמליים ולחיי אהבה של המשפחות הליטאיות, היה הסטייפלר. כשם שהמהדרין באוטובוסים הפך לפופולרי, כך חיי הפרישות שהחסידים מצטיינים בהם היה הופך לכתחילה.
למעשה ניתן לראות בדברי הסטייפלר פתיחות גדולה לעומת אחרים. לכן אין פלא שפתיחות זו לוותה בטיעון שהכל לשם שמיים. זהו דחף של חשיבה חרדית שמרנית קלאסית, הבאה להתמודד עם טיעונים כר' אליעזר וכדו', ומרטתו העיקרית (לפחות בתת מודע) שבני זוג יחיו בצורה נורמלית.
נשלח ב-26/8/2008 20:17
עי' במש"כ רודולף באשכול המקורי.
ואען ואומר אני, שאין בעיה לאהוב סתם פתאום על הבוקר וגם באמצע הצהריים את האשה היקרה. בדיוק כמו שמותר לאכול סתם כך באמצע היום איזשהו ארטיק עסיסי.
אבל זה לא אידיאלי. כי סולם הקדושה קיים ונצב ומזמין את כל המאמינים לטפס בו השמימה.
וע"כ נבהיר שמושג האהבה בין איש לאשתו, אינו מוכרח להיות אהבת בשרים, אלא אהבה רגשית-חברית. וגם באהבה כזו יש מקום לחיבוק של בוקר. כשם שאפשר לאהוב חבר ולהתנשק עמו בזמן שמחה.
ומי שלא מסוגל לחזור הביתה ולבצע אקט כזה או אחר סתם מגעגוע, חסר לו באהבה חברית בסיסית.
אני חוזר וקורא את שכתבתי ומגלה שהרחקתי מעבר למה שנמצא במלותיו של הסטייפלער, אבל לא אשלול שהוא התנגד לכך, אלא שלא מצא לנכון לכתוב זאת לאותו אברך/שלא היה אמן הניסוח וההתבטאות.
תוקן על ידי מנהשורה ב- 26/08/2008 20:19:41
נשלח ב-26/8/2008 22:40
בעלבעמיו כתב:
ולא נותר אלא לחזור לרב קוק.
אני מכיר המון אנשים נורמליים, גם בלי הרב קוק. נראה לי שהמושגים שלך מצומצמים מדי, או שאתה פשוט יורה את החץ ואחר כך מסמן את המטרה.
נשלח ב-27/8/2008 08:49
לומד ללא צל של ספק שיש הרבה אנשים נורמליים שלא למדו לא את הרב קוק, לא את אורחות רבנו ולא שהו בחצר חסידית. אולם, כאשר נשאלת השאלה לצידוק אידיאולוגי של חיים נורמליים, יהיו שיאמרו שאסור שיהיו חיים נורמליים וכמו שמיוחס לחצרות מסוימות, יהיו שינסחו זאת בצורה של הסטייפלער ויהיו שינסחו זאת במושגים של הרב קוק. רובא דעלמא פשוט חיים ואני לא חושב שזה רע. מכיוון שניתן להניח שאופקיך רחבים משלי, וכפי שהעדת על עיסתך, חזקה שקראת את הקדמתו של הרב קוק לשיר השירים.
נשלח ב-27/8/2008 13:54
קניזי, הייתי חושדך שלא ראית ליטאי מימיך...
כך הוא גם טופח על שכם חבירו (מצוות חייסד ויישוב העוילם)
כך הוא מכין חביתה לבן שלו (הכשר מ"ע דושננתם לבניך)
הפרישות נועדה לחסידים, הליטאים פשוט מוציאים את החשק לאכול.
נשלח ב-27/8/2008 14:00
לב שני בריסקאים רוקדים בפורים בהתלהבות גדולה. באמצע גוחן אחד ושואל את חברו, יויצא זיין שמחה?
נשלח ב-27/8/2008 14:20
בסך הכל אחד מהסימפטומים של הרובוטיות החרדית. וכפי שכתב לבהעברי.
