טוב לבריות רע לפוליטיקאים

והנה, פרסום ראשון על הדאגה של דגל למניעת התופעה של תנועת טוב:

"ביתר: אינטרנט בבית? - מחוץ למוסדות החינוך !

פרסום ראשון בבקהילה: בתי הדין של 'ביתר עילית' יצאו בהחלטה תקדימית, לפיה תלמידים שבביתם יש חיבור לגלישה באינטרנט לא יוכלו ללמוד במוסדות החינוך החרדיים בעיר, כך מדווח הבוקר עיתון 'בקהילה'.

בדיווח נאמר כי ההחלטה התקבלה פה אחד על-ידי כל רבני העיר ועליה חתומים גם הרבנים הגדולים של הציבור החרדי-ליטאי, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב והגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן שליט"א. "

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2472624&forum_id=771

בעזהי"ת



   נו נו.
   כאחד שרוב עיתותיו ברשת, מוקדשות לפורום בקישור להלן, אתה בטח יכול לתאר מה אני חושב על הנושא. 
   ואמנם זהו נושא לדיון מעמיק יותר מסתם דיון בדברים של חבר הכנסת משה גפני - איך אני, אשר נמצא בקשר מתמיד עם יהודים בשלבים הראשונים של החזרה בתשובה, צריך להתמודד עם הידיעה שהציבור החרדי לא ממש רוצה אותם? מהי ההדרכה שאני צריך, מתוך יושר והגינות, לתת לאותם יהודים?

   http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=490

האם כיום יש איזה יתרון לחוזר בתשובה להיות חרדי על פני חרד"ל?

בעזהי"ת



   לא חושב שאפשר להציג את הדברים, כאפשרות להיות חרדי, ואם לא אז חרד"לי. ההבדלים בין הציבורים השונים האלה, מורכבים יותר, לעניות דעתי.



   א. לשיטה החרדית, יש יתרון גדול על השיטה החרד"לית, בדמות היבדלות והסתגרות בפני תרבות הפנאי החילונית. נכון שהלכתיתי כנראה מותר לשמוע פינק פלוייד ואריק קלפטון, קצת טכנו-טראנס של רמירז ואפילו מקרנה (כל הרשימה הזו לא מחוייבת המציאות לצורך הדוגמא, אבל נטלתי מכל קצה כדי למנוע נסיון לזהות משהו אודותי מתוך הרשימה, כאשר אוהבים לנסות לעשות בפורום המרושע הסמוך), אבל "קדש עצמך במותר לך".
   ונכון שהלכתית אין שום בעיה ללבוש ג'ינס וטי שירט, אבל שוב: "קדש עצמך במותר לך" -- בדל את עצמך במאפייני לבוש יהודיים.
   קושי עוד יותר גדול של התרבות החרד"לית להסתגר, הוא לנוכח ההזדהות הגדולה עם סמליה החילוניים של המדינה - וממילא קשה לסגור את עצמך בפני תרבות הפנאי של המדינה 'המקודשת'.

   השיטה החרדית גם היא, לוקה בכשלים רבים.
   הקיבעון לחומרות, הנוקדות הכפייתית, הרדיפה של כל נסיון 'לחיות בעולם הזה', המחשבה התת מודעת שכאילו התורה היא נקמה בבריות, ולא משפט חסד ושמחה.
   וכן - במיוחד בהקשר של חוזרים בתשובה, חוסר רצון (ושמעתי טענה מיושבת היטב, שלמעשה יש כאן חוסר יכולת), לקבל אל חיקה את החוזרים בתשובה. אפילו אם חוזר בתשובה ישנה את כל הליכותיו באופן כפייתי ומטורף קמעה, עדיין הוא יחשב נטע זר - ולא כל שכן חוזר בתשובה שרק מבקש להיות יהודי טוב, וממש לאו דווקא לדקדק בין בורסלינו, סאמעט, סופר, המבורג או לך תדע.

   שיטה שיכלה להתאים מאוד כאן, היא השיטה החב"דית, אך למרבה הצער תופעת המשחיסטים הפכה את האפשרות הזו למפוקפקת לא פחות. האפשרות שהילדים ילמדו בינקותם לומר "יחי אדונינו מורנו ורבינו, עצמותו ומהותו נצח סלה ועד", שכבר מזמן גובלת בעבודה זרה - היא מפוקפקת הרבה יותר מקודמותיה.



   ב. ראיתי לא מזמן דברים שאמר חוזר בתשובה ותיק, שראה דורות לא מועטים של חוזרים בציבור החרדי, והוא דיבר אודות צורך לחשוב על אפשרות שחוזרים בתשובה ישארו בעולם החילוני. להקים לעצמם חיים יהודיים בעולם החילוני, כי החברה החרדית אפילו עם עצמה אינה מסוגלת להתמודד, וקל וחומר לא עם תנועת החזרה בתשובה הגדולה ביותר (כנראה) שראה העם היהודי מימיו.

   אמנם, גם לאפשרות הזו יש מגרעות רבות, וחלקן מפורטות בביקורת לעיל כלפי הזרם החרד"לי.



   ג. לנוכח זאת, אפשרות מקורבת לומר, שהחוזרים בתשובה צריכים למקם את עצמם איפשהו בין העולם החרד"לי והעולם החרדי, ליטול וללמוד מכאן ומכאן, ולא לראות את עצמם מחוייבים לכאן בגלל שהם כך, או מחוייבים לשם - בגלל שהם אחרת.
   ולמשל: בהחלט להכנס למסלול החרדי, אבל לא לוותר בשום אופן על רכישת יכולת כלכלית, ואפילו שגדולי התורה בציבור החרדי מורים אחרת - כי סוף סוף חז"ל דווקא כן מורים לעשות כן, ואפילו אמוראים לא יכולים לבטל משניות ברייתות ותוספתות - ולא כל שכן גדולי התורה בדור שלנו אינם יכולים לעשות כן.

אין ספק שהחוזרים בתובה צריכים לעשות שבת לעצמם, התורה לא שייכת לחרדים, ואין עליהם שום חובה לקחת הכל כעיסקת חבילה. אלא שפעמים רבות מחמת רגשי נחיתות לא מוצדקים הם נצמדים ומנסים לקבל הכל, וזה גורר רק בעיות, לכולם.
ושח לי פעם בעל תשובה מפורסם, ידעתי גם ידעתי שלעולם לא אתקבל במאה אחוז, אבל אני בונה על הדור השני, הם כבר יוולדו בציבור החרדי. (הערות ציניות על המשפט הזה, מיותרות).

הסיסמה שלא מפסיקים להשמיע אותה
אלה שרוצים להריץ מפלגה כזו בבית שמש מורכבים משני סוגים. כאלה שלא מקבלים את ילדיהם ואחרים שהם פשוט פא"יניקים ולא נשמעים לגדולי התורה. חד וחלק. זו בהחלט תופעה מסוכנת.

אם במשפט אחרי זה הוא טוען שמנהלי הסמינרים, שהם שלוחא דרבנן, מצפצפים על הרבנים מדוע שהאחרים יהיו קתולים יותר מהאפיפיור?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/08/2008 10:32:27

הבאתי תגובה שכתב מאן דהוא בפורום של בית שמש על גפני

כל מה שיגיד לא מפריע לי. גפני, במשך כמה שנים אחרונות, אמר וצוטט כמה פעמים, שמי שעזב הישיבה והלך לעבוד - אנחנו לא נגן עליו ועל צרכיו. יש אחרים שיכולים להגן עלין. עבודה שלנו (של דגל) זה להגן על הישיבות - על הבחורים ועל האברכים.

מאז שקראתי את זה בשמו - פעם ראשונה לפני 6 שנים פחות או יותר (ומאז עוד כמה פעמים) (אני זוכר שגפני נשאל למה הוא לא תמך באיזשהו הצבעה בכנסת שהיה עוזר להוריד כצת את המס הכנסה של בעלי בתים ממוצעים - והוא השיב שזה לא ענייניו של דגל), אני לא הרגשתי שום מחוייבות לדגל. הם לא מטפלים בציבור שלי - אנשים שעובדים. אחרים יגנו על הצרכים שלי. אם אחרים ייגינו על צרכים שלי, לא מגיע להם גם ההצבעה שלי?

בוא נראה אותם מצליחים להתרחב ומריצים את המפלגה בפ"ת קשה להאמין...
הם לא נראים לי כ"כ ממוסדים.
זה היה יותר גחמה מקומית.
ו-לוואי ואתבדה.

פצעי אוהב

אני לא מאמין שגפני עומד מאחורי הדברים הללו. מה עוד שדגה"ת (אולי לא גפני) פעלה ששנות לימוד בישיבה יוכרו כשנות לימוד למשרות דירקטוריון שונות (איני יודע פרטים), מה שבטח לא מיועד ללומדי תורה בלבד.

אם דגה"ת אכן מגדירה את עצמה ככזו, אין ספק ש"טוב" צודקים ויש מקום למפלגה אחרת. כבר כתבתי את דעתי בעבר שיש מקום לפעול במסגרת דגל, למען צרכי ה"קובעי עתים לתורה" (או כל שם אחר, אבל הגיע הזמן להתנער מה"בעליבתים" שפעם היה מכובד ובחסות הדה לגיטימציה הפך ללא מספיק).

פצעי.
תשובה דומה שמעתי מגפני אודות תכנית ההינתקות לפני שלוש שנים. הוא אמר למאן דהוא מהמפד"ל: אתם לא עזרתם לנו עם התקציבים שלנו, אנחנו לא נעזור לכם עם היישובים שלכם.
 התשובה הזו הותירה אותי בזמנו פעור פה, ועכשיו אתה מדהים אותי מחדש. נבחר ציבור אומר בפה מלא שאינו מעוניין לסייע לכלל (למדינה או לעם, אותם אלו שהכנסת מיצגת אותם) אלא רק לחבריו, במקרה זה חברים רבים. אם זו לא שחיתות, איני יודע שחיתות מהי.