על התורה ועל העבודה, על המחיה ועל הכלכלה

על אף שמלכתחילה תכננתי אחר הרשימה הקודמת שכתבתי, [על המנהג], לכתוב רשימה על דרך הלימוד הנהוג בישיבות. כהמשך למה שכתבתי שם. מ"מ ראיתי שעומד על הפרק ענין תורה ודרך ארץ. וא"כ אף אני לא אפרוש חלילה מן הציבור, ואכתוב רשימה בענין. ולגבי דרך הלימוד, עוד מועד לחזון.
ובכן, ראשית אביא מעשה נורא, למען חזק ליבות צעירי הצאן לתורה. מעשה זה נהוג לספר על הנצי"ב, ויש נוהגים לספרו על ר' יצחק אלחנן ספקטור. ונהרא נהרא ופשטיה, וכ"א יחשוב בזה כפי עצת רבותיו. שבין כך באותה מידה אפשר לספר זה על כל אחד מגדולי ישראל. שכן כידוע, לכל אחד מגדולי ישראל היו קשיי למידה חמורים עד שיום אחד הם התפללו בבכיות וכו' וכו'. [זה כשרוצים לחזק את צעירי הצאן. ובספרי התולדות נהוג לכתוב שהיו לומדים בהתמדה עצומה מגיל שנתיים. ומנהג ישראל תורה]. עכ"פ, נחזור לענייניו, שנהוג לספר על הנצי"ב שכשהיה ילד היה שובב גדול / היו לו קשיי למידה / לא היה מכין שיעורי בית, [תלוי את מי רוצים לחזק]. וכמעט רצו הוריו לשלוח אותו להיות שוליית סנדלר. אלא שברגע האחרון הוא פרץ בבכיות, והבטיח שילמד כמו שצריך. ונתנו לו הזדמנות אחרונה, ולמד בהתמדה, עד שנעשה לגדול בישראל. ובכן, כשהוציא את ספרו על השאילתות עשה סעודה גדולה. ואמר בסעודה, שאילו לא היה עושה אז את התפנית. היה מסתמא נשאר מ"מ יהודי כשר כל ימיו. וכשהיה עולה לב"ד של מעלה, היה מסתמא מביא איתו הרבה חסדים שעשה. וכל הנעלים שהוא הכין לאנשים ביושר וכו' וכו'. ובשמים היו אומרים לו "אבל איפה הפי' על השאילתות". – "איפה הפירוש על השאילתות. אוי, אוי, אוי". [-יצחק אלחנן שמאלה. לפי הגירסא השניה. שמאלה וימינה, כל הזכויות שמורות לנאצים].
שנית, אביא עוד מעשה נורא, ששמעתי בשם ר' אברהם יהושע סולובייצ'יק. וגם אותו אביא [בשינויים קטנים], למען חזק את צעירי הצאן. מעשה ביהודי שישב ולמד כל ימיו. ואף הוציא ספרים וקונטרסים שונים. ["קיצור המנהגים של אכילת קראפלעך בפורים משולש", "בביאור גדר דין אכילת סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת והמסתעף"]  וכשעלה לב"ד של מעלה, הביא עמו הקונטרסים הרבים שכתב, ואמרו לו בשמים. "אבל איפה הנעליים שהיית צריך לעשות?" "איפה הנעליים, אוי, אוי, אוי". [-יענק'ל זונד'ל שמאלה].
והזעקה עומדת ומהדהדת בחללו של עולם ונוקבת עד תהום. "יענק'ל זונד'ל שמאלה, איפה הנעליים?, אוי, אוי, אוי".
כיון שאני חושש שיהיו מצעירי הצאן, שעלולים להסיק כתוצאה מב' סיפורים אלו, שב' רשויות איכא. לא תהיה לי ברירה אלא להרחיב מעט.
כחלק מהמגמה החרדית של "להיות כמו כולם", צריך ש"כולם יהיו כמו כולם". כולם עם אותו כובע, אותו חליפה, אותו חולצה. ואותו שכל. אל תחשוב יותר מכולם. אל תחשוב פחות מכולם. תלמד אותו "רייד" כמו כולם. תקשה את הקושיות שכולם מקשים. תקבל את התירוצים שכולם מקבלים. ואז במותך יספידו אותך כמו כולם. וכמו, שהכובע של כולם שחור, והחולצה של כולם לבנה. כך כל העולם כולו הוא שחור – לבן. אם החזו"א פתח כוילל. כנראה שהוא רצה שכולם יהיו בכוילל.
וכמה מן האכזריות יש בגישה זו, שמלבד שהם מאבדים מאיתנו את הזכות ליהנות מהנעליים החזקות שמייצר "יענק'ל זונד'ל". הרי כמה מסכנים אותם "יענקל'ס זונדל'ס" שחינכו אותם לעשות דבר שהוא נגד טבעם, ונגד תכליתם בחיים. ואילו היו עושים את תפקידם בחיים, וקובעים עיתים לתורה, כפי שההלכה מחייבת, כמה היה יותר טוב להם ולעולם. ובאמת אילו רק בישיבות היו מחנכים, שכולם צריכים לצאת "גדוילים" ולשבת וללמוד כל חייהם. לא היה זה כ"כ נורא. כיון שזה לבד לא היה גורם להם ללכת בצורה כ"כ קיצונית נגד טבעם. אבל מה לעשות, שב"בית יעקב" ג"כ מחנכים, לקחת אך ורק בעל שישב וילמד כל היום. וזוהי אכזריות נוראה. דומה הדבר לאחד שיקח את כל בנות ישראל, ויעשה להם שטיפת מח, שלא להינשא לבחור עם משקפיים. לא תהיה ברירה לבחורי ישראל. אלא כל אחד מהם יאלץ ללכת ללא משקפיים, להיתקע בקירות ועמודי חשמל, עד שיאמר לעץ אבי אתה, ולאבן את ילידתני.
אחד מהסברות שאני שומע שוב ושוב, להסביר את הקטסטרופה. היא שבדור הזה, מי שהולך לעבוד נחלש גם בשאר ענייני הדת. ומביאים ראיה מפלוני ואלמוני שיצאו לעבוד, ומה שיצא מהם. משל למה הדבר דומה, לשודד המתנפל על שיירה בלב היער, ודורש מהקבוצה שיביאו את כספם, ואם לאו יהרגם. הללו משתטחים לפניו ומתחננים שירחם עליהם, ושהם צריכים את הכסף עד למאד. עונה להם השודד. אכן, נכמרו רחמי עליכם, ומבחינתי אתם משוחררים, אך דעו שאין לכם ברירה אחרת. שכן ברור שאם לא תביאו את הכסף אתם תמותו. שהרי מעולם לא קרה שמישהו לא הביא לי את הכסף, ונשאר חי. כך מחנכים דור שכולם חייבים ללמוד, לא נותנים לאף אחד לעבוד. לא מקימים שום מסגרת שיוכלו לעבוד. מי שעושה זאת כמעט אין לו סיכוי לשידוך טוב. מוסדות החינוך הם לבני "אברייכים" בלבד. [מלבד מי שהצליח "הרבה" בעבודתו]. ואח"כ עוד מביאים ראיה ממה שקורה לאלה שהולכים לעבוד. לנשים הקימו מסגרות מסודרות, ואף שמדי פעם שומעים על בעיות, באופן כללי זה מסתדר מצויין. ואדרבא, הנשים מתחרדות מיום ליום בקצב מפחיד.

כמובן, שאין בכל רשימה זו, בכדי לרפות את ידיהם של אלו שבאמת מרגישים שזוהי מטרתם בחיים, והם יושבים והוגים בתורה יומם ולילה. ואף שלכתחילה המעלה הכי גדולה היא שגם הם יעסקו מעט לפרנסתם בכדי חייהם. ובשאר היום יעסקו בתורה. מ"מ כבר נפסק ברמ"א יו"ד סי' רמ"ו, שאלו שאינם יכולים לעשות כן, מותר להם ליטול פרס מן הציבור. וגם איני אומר להתייאש מהר, שיש רוצים ללמוד, ובהתחלה זה נראה שאינם ראויים לכך, ובסוף מתאמצים מצליחים, אלא שיש גבול לדבר. וכך אמרו בחולין דף כ"ד ע"א, מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים, שוב אינו רואה. וכבר ראיתי לא' מחבר ספר מחרדי זמנינו, שפער פיו על דברי חז"ל אלו, ועל אלו שמוציאים מזה מסקנות מעשיות, הרבה בפטפוטי מילין, ולא השיב מאומה. ומי יתן והיה הוא עצמו הולך לעבוד, והייתי מזמינו לתקן את הסתימה שיש אצלי בשירותים.

סייף
רק בשביל התרגיל, איך ראש ישיבה היה מסביר את רבנו תם שהבאת?

כאשר אמרו "פת במלח תאכל" ו"אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה" ו"התורה ניתנת
במסירת הדורות משה ליהושע לזקנים וכו וכו עד דורינו אנו וזה מה שנקרא 'מסורת התורה' וכך אנו
יודעים היכן האותנטיות והדיוק הנכון כי שבעים פנים לתורה ושמא גילה פנים דלא כהלכה והאיך ידע האדם מה דרכו? לכן יש "לא
תתורו ימין ושמאל" שכן הם קיבלו מרבותם את הדרך המדויקת בשבילנו! ועוד אמרו "יפה תלמוד
תורה עם דרך ארץ" וכמובן היכן שא"א תלמוד תורה בודאי שצריך לוותר על דרך ארץ! "ודרך ארץ
קדמה לתורה" היכן שאחרי ההקדמה תבא התורה... שהיא העיקר שכן מזונותיו של אדם קצובים לו
ואל לו לדאוג אלא יעשה מה שה' רוצה והכל יסתדר!

משמע שחז"ל סברו שדרכה של
היהדות היא של תורה ואם 'אכשר דורה' כימי התנאים- אף עם דרך ארץ. אם הנהגה זו נקראת אצלך
החרדים, אז יתכן וחז"ל השתייכו
לחרדים, אני לא חייתי אז ואין לנו אלא דבריהם.



אינני שולל את הנחתך כי
קיימות כתות דמוי היהדות, אשר טענו מאז ומעולם כי הם היהדות האמיתית, לדוגמה הנצרות שיצאה
מהיהדות וכתות מדבר יהודה, אשר דגלו בגישות אחרות ליהדות. חלק מכתות אלו נעלמו, חלק
אנשיהם חזרו ליהדות המקורית וחלק הקימו דתות נפרדות, כדוגמת הנצרות.



>לפיכך אין באפשרותנו להכריע להיכן תפנה תנועת המזרחי, האם היא תשוב ותשתלב בעם היהודי
המסורתי או שמא תפנה בעתיד על ימין או על שמאל

תוהה זה בסדר, כולנו יודעים שאתה טועה.

שרגא בטיהרא
תודה על העידוד.

בעל בעמיו
מה השאלה? זה לא "כפשוטוי".

סייף

א. מומלץ לפרסם רשימות אלו במקומות שלא סוברים כך.
ב. ראוי לבתק בסייף בין הפסקאות.