מדוע לא נצביע לפי תכתיבי חצר הרב שטיינמן?

 הגיע הזמן לומר בקול ברור צלול ורם כי המונח ''דעת תורה'' בהוראתו המודרנית הינו תולדה ממזרית של המצאה מניפולטיבית רדודה מרושעת מטופשת ומצוצה מאצבעם העבה והמלוכלכת של החבר אברהם יוסף וולף וידידו העיתונאי משה שיינפלד - שני מטפישי הדור ואבותיהם הרוחניים של כל הפוליטרוקים החרדים הבריונים והרשעים עד ימינו אנו. ולא זו בלבד אלא שהוראתו היישומית של המונח הנ''ל גורעת, סותרת, וחותרת תחת הוראתו הקדומה והמקורית. שכן בעוד שהראשונה מתייחסת לאידיאל המחייב (המורה ''חיוביות'' משורש Positive ולא משורש Requirement) להחלת עקרונות תורנים ומטה-תורנים על החלטות בשאלות הקיימות במרחב הא-הילכתי ואשר כבענין מקבילתו ההלכתית אינה שוללת דעה זו או אחרת בבחינת אלו ואלו דברי אלקים חיים, ואילו הוראת השניה מנוסחת בצורת צו קטגורי המחייב הכנעה מוחלטת אך ורק לגדולי התורה מסויימים שחצרותיהם הביזנטיות השכילו לרוממם על חשבון האחרים ולבצר את מעמדם ההגמוני ועוסקת בעיקר  בשלילת הלגיטימיות של מביעי דעת תורה אלטרנטיבים וביצירת אוירה ציבורית שאינה מאפשרת השמעת דעות אופוזציוניות בניגוד לקו השליט. ובשולי הדף נעיר כי רק בתיאטרון האבסורד החרדי, דוקטרינת דעת התורה שאמורה תיאורטית לרומם את מעמדם של ת''ח אחראית לביזיונם, להלבנת פניהם, ולשפיכות דמם של הת''ח שזכו להשתמש בחומר האפור שבין ראשם לפי הבנתם ולא נכנעו לרוח הצייטגייסט השלטת.

בניגוד חריף למה שהפוליטרוקים החרדים מפמפמים  ללא הפסק, דוקטרינת הדעת התורה בישומיה העכשווים אינה בגדר מושכל ראשון, אינה מיסודי הדת כפי שזאת מקובלת לנו מדור לדור, וניסוחה על שלל גירסותיה אם כאחד מיסודי הדת או כעצה טובה לרוצים ללכת בדרך הישרה מעלה תמיהות ואינה חפה מבעיות וסתירות לוגיות בלשון המעטה. והשומע את דברי ההבל שנאמרו בכנס הפוליטי שקישורו מצו''ב אינו יכול שלא לתמוה באם ניתן לסמוך על שיקול דעתם של הדוברים גם בענינים של חושן משפט ויורה דעה, וזאת לאור הלוגיקה המעוותת המחייבת כניעה ללא תנאים לגינגים מהרמה הארצית ולבני טיפוחם בני נעוות המרדות הגינגים ברמה המוניציפלית. 
http://www.upfree.net/3331289

כל מי שמנסח את דוקטרינת דעת התורה כצו קטגורי ומחייב הינו שרלטן מנוול ונעדר כל מודעות היסטורית וממילא מאותגר וחף קוגנטיבית מכל אפשרות להבין את המימד החדשני והמפוברק של המצאתו.

עד כאן נתבאר בקיצור נמרץ  גדר עניין דעת תורה באופן כללי. היוצא מכל זה, שלהרב שטיינמן שכבודו מונח במקומו, או לכל גדול אחר יהא מקום מושבו בבני ברק, גוש עציון,  בית שמש, אפרת קריית ארבע, או בקריית הותיקן, יש את הזכות להמליץ  ותו לא למי להצביע בבחירות לרשויות המקומית, אם על ידי שימוש באמצעי שכנוע רציונלים שהיו מקובלים עד לפני המלחמה בליטא והגלילות או על ידי הבטחת ברכות ומקומות שמורים בעולם הבא, אמצעים שהיו מקובלים בקהילות המגרב וגלילות גליציה ורומניה תחתית ומאז נעשו מטבעות עוברים לסוחר בכל החוגים. ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו.  לאף אחד אין את הזכות או הסמכות להכתיב למי להצביע, וגם לא לדברר או לייצג בלעדית את עמדת הבית דין של מעלה בנידון.

ההכתבה מגבוה מבוססת גם על היסטריית יתר וראיה חד-מימדית המבקשת להפוך כל שאלה מוניצפלית מקומית או קהילתית שיש לה כמה וכמה תשובות לגיטימיות, לשאלה של חיים ומוות הנוגעת ליסודי הדת, והצובעת אותה בצבעי ערקתא דמסאנא וע''כ מצדיקה אמצעים קיצוניים ופתרונות קוטביים.  גישה זו שוללת מכל וכל את הלגיטימיות של החלטה קהילתית ברמת הפרט בכל עניין חינוכי או קהילתי. כאן טמון זרע הפורענות של ההשתלטות הכוחנית של דעה לגיטימית במידה זו או אחרת על פני חברתה הלגיטימית והטובה לא פחות. כל שאלה מקומית של גבאות, הנהגת בית ספר, מדיניות חינוכית בת''ת, הופכת לשאלת דעת תורה המפקיעה את לגיטימיות הכרעתה מהרמה הקהילתית ומעבירה אותה להחלטת הדרג הארצי בוותיקן - שכאמור עצם סמכותו מוטל בספק, ובעיקר לתלייניו המקומיים שאין כוחם אלא באלימות דורסנית. התנהגות פסולה זו, עיקרה ורוקנה מתוכן את כל עיקרון הקהילתיות ומוסד המרא דאתרא המקומי הנבחר ומקובל על בני קהילתו, המבוססת על עיקרון חופש ההתאגדות הקהילתית ועל עיקרון הנהרא ונהרא פשטייה המכיר בעובדה שאין תשובה ברורה ונכונה לאתגרי המודרנה, וכי מה שנכון לקבוצה אחת אינה נכון ומתאים לחברותיה.  חלק מהדוברים בקישורית אינם בושים באקסיומה המניחה מראש את נחיתותם האינהרנטית של כל מי שלא זכה לשתות ממימי הדעת של פונביז' הקטנה והגדולה, ועל פסלותו המובנית  של כל חובש כיפה סרוגה וכל מי שדרכו שונה מהדרך הליטאית היסיבתית כפי שהיא נתפסת בראייתם המעוותת של הפוליטרוקים החרדים. 

על כן אנו מבקשים יפה מר' יצחק לווינשטיין ור' חזי מישקובסקי ושאר דרשני הקסטות העלובים להפסיק לאיים  עלינו במחלות רח''ל באם לא נצביע  למועמד פלוני.  אין לנו חלק ונחלה עם הבית דין של מעלה המוסלמי אשר מנפיק בעיוורון פתוות חשוכות ומפגרות, ואין אנו מקבלים את סמכויות שיפוטו. יתר על כן, גם דעת בעלי בתים פשוטה המבוססת על הגיון בריא ולימוד דף יומי במהדורת שוטנשטיין אינה יכולה להתעלם מן העיוות המתיר לבני העדה החרדית הקנאית שלא להצביע, לבני החוגים החסידיים להצביע כהוראת מנהיגיהם הפוליטים או הקהילתיים, והמחייבת רק את כל מי שעטרת קנייטש לראשו לקבל ללא עוררין את תכתיבי הותיקן הליטאי שתחום שיפוטו פרוש ומחייב את כל המצויים בתוככי מרחב ברירת המחדל הלא חסידית דמשום מה מתקרייא הציבור הליטאי.

ולא שאין לנו רבנים חוץ מהכותל. יש רבנים רבים ששותקים מפחד שלטון האימים שדגלו הונף בימי הרב שך ואשר דרס מאז באלימות ושלל את הלגיטימיות של כל גישה אופוזיציונית ועל ידי כך הפך את הציבור הלא חסידי לקבוצה מוניליטית שעוצבה בצלמה של הגישה הקיצונית, שמקומה וכבודה מונח לצד גישות אחרת.  יתר על כן, לצד השלטת שלטון אימים והפחד, הקבוצה השלטת מקבעת את אחיזתה על ידי השליטה במערכת החינוך מה שמאפשר לה לשטוף את המוח של דור התלמידים הבא ולעקר כל אפשרות חשיבה מקבילה או שונה, ועל ידי כך משכפלת את מהדורת האימים של רבניה וגדוליה.

שחצר הרב שטיינמן תפעיל את המאגיה השחורה שבאמתחתה נגד חצר הפריצים הפולנית שמשום חשבונותיה הקטנונים והפוליטיים תשא באחריות להכתרת ראש עיר חילוני לירושלים, וזאת למרות אחוות המעופפים במטוסים הפרטים. בהעדר אמירה ברורה בנידון לבל יהינו עוז וחוצפה להטפל לקבוצה שמאסה בהגמוניה של עסקנים מקומיים והרבנים שהוכתרו על ידם באופן חד-צדדי,  והחפצה לנהל את עניניה המקומיים אם לפי ראות עיניה או בהתייעצות רבנים שאינם שואבים את כוחם וסמכותם מקריות הוותיקן של חזו'א 5 או חנן 10.  

השאלה של הסמכות הרבנית היא מעניינת ודורשת ישיבה על המדוכה, אבל גם במידה ותהיה התייעצות רבנית היא לא תערך עם חצרות הוותיקן האמורות או עם כל רב המקבל מהם תכתיבים. ולא שיש בעיה עקרונית עם הרבנים האמורים שאת דעותיהם כדאי לקחת בחשבון בשקלול דעות אחרות, אלא שאין טעם לדבר ולנהל מו''מ עם רבנים שדלתותיהם נשלטות על ידי גורמים אינטרנסטים, וכאשר מצליחים להשתחל לשם בדרכי עורמה הם מושכים בכתפיהם בתמימות ואומרים ''איך בין נישט המנהיג אונד הבעל השקופע נאר המלמד''. ואם לא הייתי עד לדברים הללו באוזני הבשר שלי כפי שנאמרו לי אישית שם בקיטון הצר והפנימי, לא הייתי מאמין. לא יעלה על הדעת כי נהיה עדים למנהיגות חד-כיוונית החותמת על כניעה בלנקו לכל קנאי מצוי, ומצד שני שאינה מהססת להשתמש בנשק יום הדין החלוד כנגד גורמים שלא פגעו בה ואשר אינם מצויים תחת תחום שיפוטה.

וברגעי נעילה אלו אין לנו אלא להתרפק על תנועת תל''י שהיוותה את בטוייה הציבורי האחרון של השפיות החרדית ואשר מאז קולה נדם עד להיווסדותה של תנועת טוב.  וכל מי ששמע את נאום הסיכום של ר' אברהם רביץ לא יכול שלא להתגעגע לחברונער הנורמלי מייצג השפיות בגלגולו הקודם טרם מכר את נשמתו לשטן.   אך אל תדאגו ר' אברהם רביץ, ר' יוסף בוקסבוים, ר' יודקע פאליי, ר' נתן גרינברג וכל החברונערס השפויים, שכן יש כאלו שזוכרים את פועלכם וממשיכים אותו. לא עוד לשתיקת הכבשים ולמכירה הקולקטיבית של נשמתנו לשטן במחירי סוף עונה.  

אביקליין
כתבת:
<

לענ''ד אין לך ביזיון כבוד הרב שטיינמן גדול מהדברים ששמענו ואין לך הזניית התורה גדולה מאשר ששמענו בלינק הנ''ל. >

המשבר בישיבת פוניבז', נובע מקריסה של שתי דוקטרינות חלופיות, האחת שרואה בבית הדין את הגוף הגבוה שמוסמך לקבל הכרעות ציבוריות (הרב אלישיב), השניה סבורה שרבנים וגדולי התורה, הם מעל לדין תורה, והם שצריכים לקבל הכרעה (אחייני החזו"א). שתיהן נכשלו משום שהן בתי דין והן רבנים יעילים רק כאשר ישנה תשתית חברתית קהילתית דמוקרטית מתאימה, הבשלה ליישוב סכסוכים.

מאיר פרוש, עם יכולתו המופלאה להתנהל מול הרבנים, ופנייתו הבלתי אמצעית לציבור, מהווה משב רוח רענן. השאלה שנותרה, היא אם הצבעה למפלגה חרדית וההישגים החיצוניים שיהיו לה מול הציבור החילוני, שקולה כנגד הנזק שנגרם מהמשך שלטון המפלגות החרדיות על הציבור החרדי פנימה. על הצבעה למועמד שאיננו שומר תומ"צ אינני מדבר.