פגישות עם ל"ו צדיקים

המיסטיקן היווני גורדג'ייף, שכיום יש לו חסידים רבים, כתב ספר בשם "פגישות עם אנשים מרשימים." בספר זה הוא מגולל את האוטוביוגראפיה שלו דרך פריזמה של אנשים מעניינים שהוא פגש במשך שנות חייו. קריאה בספר מגלה שהרבה פעמים מה שהרשים אותו, היה דוקא ערמומיות ותחמניות. לעולם לא הבנתי איך אדם, שמודה בפה מלא שהוא גנב, זוכה לאהדה. כנראה, שאם אדם מצליח לפלוט משפטים כביכול עמוקים ומיסטיים הוא זוכה לאהדה, לא משנה מדותיו והתנהגותו.

על אותו משקל של ספרו של גורדג'ייף אבל במבט יהודי אני רוצה לפתוח אשכול על פגישות עם ל"ו צדיקים והשפעתם על חיינו. כל אחד מזומן לכתוב על צדיק אחד שהוא פגש, ומה הוא זכה ללמוד ממנו. והנה סיפור ראשון.

לפני כמה ימים לקחתי מונית מבי"ח שערי צדק לביתי בשמואל הנביא. נהג המונית היה אדם צנוע, רגוע, ונעים סבר. במשך הנסיעה התפתחה בינינו שיחה, ובהתאם לאופיו, כל הנסיעה, שארך בערך רבע שעה, לא שמעתי ממנו מילה שלילית אחת. וכך הוא סיפר לי.

הוא גדל ברחוב המ"ג בירושלים, והוא אחד מתשע אחים ואחיות. המשפחה שלו לא היתה עשירה במיוחד, ואמו עבדה קשה כל היום לגדל את הילדים בדרך הכי טובה שיכלה ובהתאם לאמצעים שעמדו לרשותה. בהגיעו לפרקו הנהג שלפנינו נשא אשה ועבר לגור במעלה אדומים. לפני שלש עשרה שנה אמו חלתה והוצרכה לאשפוז. כיום היא נמצאת בבית חולים הרצוג שברחוב הרצל. מאז, הנהג מבקר אותה כל יום. וכל יום הכוונה כל יום, והוא לא מחסיר יום אחד. אני מתאר לעצמי שבשבת הוא מגיע במוצ"ש. מה הוא עושה ביום טוב שחל לאחר השבת איני יודע, אבל כעיקרון הוא מגיע כל יום. בהתחלה הוא סתם ביקר אותה. במשך הזמן, אמו חלתה יותר, והיום היא לא מתפקדת בכלל שה' ישלח לה רפו"ש במהרה. בנה המסור, ניגש כל יום, מרחיץ אותה, מנקה אותה, מלביש אותה ומסדר אותה. יום אחד כשהיה שלג בירושלים ולא היה אפשר לנסוע ברכב. הוא הגיע איך שהוא לבית החולים לטפל באמא שלו, ואז הלך ברגל חזרה מבית החולים עד הגבעה הצרפתית אפה שהצליח למצוא טרמפ למעלה אדומים, והגיע הביתה חולה אבל מאושר. עד כאן הסיפור.

יצאתי מהכלים לשמע הסיפור. אפה עוד מצינו מסירות כזו? יום יום, למשך שלש עשרה שנה (4,745 יום)! בלי להחסיר יום! לשרת את אמו, בדברים שאינם קלים כלל וכלל! והכל בצניעות ובפשטות כאילו שזה הדבר הכי טבעי בעולם! האם עשיו הרשע עלה על זה? תמהני!

ומה למדתי ממנו?

למדתי, שלפעמים האדם שנאמן לנקודה הכי פשוטה, מגיע להשגים הכי מרשימים.

אשמח לשמוע עוד סיפורים משאר החברים.