הבסיס התיאולוגי ל"אגודה אחת"

שלום לחברי הפורום,

לאחרונה התוודעתי לפורום המעניין הזה, ורציתי להוסיף זוית ראיה שלענ"ד יש בה חשיבות.

ראשית עלי לציין שאינני משתייך לציבור החרדי, אך יש לי עמו היכרות טובה, דרך המשפחה המורחבת, מקום המגורים, וקריאת כל סוגי התקשורת החרדית - החל מנציגי ההשקפה הטהורה עלי אדמות ועד לגורמים החתרניים המסוכנים השורצים באינטרנט הטמא.

אינני יודע מה איתכם; אני אוהב מאוד את הציבור החרדי. לא הייתי מסוגל בשום אופן להשתייך אליו, ואני מבין היטב את כמויות המירמור הנשפכות כאן בפורום בנושאים רבים. אבל לדעתי ישנה חשיבות שאין ערוך לה בקיומו של ציבור שחייו מתנהלים באופן מוחלט ע"פ דעת תורה. אין צריך לומר שבאומרי "דעת תורה" אינני מתכוון לדוקטרינה היתד-נאמני'ת, אלא לאמיתות הפשוטות שליוו את עם ישראל כולו לאורך כל השנים: האמונה הפשוטה בבורא ית' ובתורתו, האמונה שיש חיוב לקיים את רצון ה' ושהדבר אינו עומד לדיון, האמונה שעבודת ה' היא הדבר החשוב והמרכזי בחיים, וכדומה. בציבורים שאינם חרדיים ישנו לצערי הגדול בלבול עצום בכל הקשור לעיקרים הפשוטים האלה, ולדעתי זהו אחד הגורמים המרכזיים להקצנה החרדית ולצמיחתן של תורות כדוגמת טהרתההשקפה, פכהשמנהטהור, שלאלהכניסזמורתזרבכרמביתישרואל, וכמובן - דעתורהשלמרננורבננשליטא. ב"ה שאין בתורה (האמיתית) מצוה "להשתייך" לציבור כלשהו, שכן אם היתה כזו הייתי נמצא בהחלט במצב קשה.

עד כאן ההקדמה. המשך יבוא בס"ד.

* http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset="utf-8""> * name="ProgId" content="Word.Document"> * name="Generator" content="Microsoft Word 11"> * name="Originator" content="Microsoft Word 11"> *--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 *[endif]**--[if gte mso 9]> *[endif]**--[if gte mso 10]> *[endif]*
א. אינני אדון נכבד אלא יהודי פשוט.

ב. למען האמת, אין לי מוטיבציה רבה להתווכח ולהוכיח את האמת ו/או את התועלת שבדבריי. רציתי רק להעלות הצעה, ומעתה - ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו...

ג. לגופו של עניין, קשה לי לראות את סבא וסבתא כסמכות, בפרט אילו היו לי סיבות לחשוב שדרכם אינה נכונה. אמנם, אני רואה בדבריכם חידוש אחר: אולי הנורמליות (כלומר ניהול חיי חול כדרך כל הארץ, גם מעבר להכרחי) אינה זקוקה כלל להצדקה תיאולוגית, או שההצדקה התיאולוגית שלה מובנת מאליה. זה רעיון מרחיק לכת בקיצוניותו, והוא מזכיר מאוד את דברי ר' נפתלי הירץ וייזל ז"ל שדיבר על "תורת האלוקים ותורת האדם".

אני צריך עוד לחשוב על זה. לילה טוב
*--[if !supportLineBreakNewLine]*
*--[endif]*

ואני הקטן מסכים לפחות חלקית לתפוזי.
הסבא והסבתא כבודם במקומם מונח, אולם כאשר מציאויות משתנות באופן דרמטי, איננו יכולים להשאר בתיאולוגה מדעת או שלא מדעת של הסבתא, אלא צריך לצאת להתמודדות מודעת.
(תפוזי - גם את זה אמר הרב קוק)

מפומא דריגלא של זדיגען ושומאכער זי''ע:

אמר זונדל לשמערל:

  - אילו ידעתי אנגלית הייתי הולך למיניסטר והייתי אומר לו ''פע פע פע!!!!!!'' בקול ובכעס גדול

עונה לו שמערעל:
 
- ''פאר דעם דארף מען נישט קענענן איינגליש'' - דהיינו לומר את האמירה הנ''ל לא צריך ללמוד ולדעת אנגלית

הרי לכם פיסת הגיון צרופה החותרת תחת הררי תיאולוגיה קוקניקית ותורה ומדעניקנית פתלתלה ומוזרה והמסכמת במשפט אחד את משנתה של סבתא רוזא.

ועוד מבית מדרשם של הני צדיקא  שכבר קבעו חד משמעית שבכדי להסביר את המונח ''צפיחית בדבש'' אין צורך להיכנס לפרטי מעשה מרכבה של השתלשלות הספירות ולספר את כל הסיפור של פרשת בראשית ואת המאורעות שלאחר מכן שכן אפשר להסתפק בלתת פירוש מילולי ופשוט ל''צפיחית בדבש''.

האם הפתרון של תפוזי (ובעל בעמיו) אינו בגדר טעות לוגית של הנחת המבוקש?

לדידם התהליך העומד מאחורי ניסוח תיאולוגיה הוא כדלהלן:

1) השכל הישר (המשתקף בין היתר בשיחה ושיגה של סבתא רוזא המגלמת את החרדיות ההיסטורית - אבל שאינו מיוחס אליה - הסבתא - בגדר סמכות מחייבת) מורה לנו על היות מושכלה ראשונה מסויימת חרדית בגדר שטות מוחלטת מיותרת וממאירה.

2) חכמי חלם אם בשבתם כבג''ץ או כאורקל תיאולוגי יושבים שבעה ימים ושבעה לילות על המדוכה לתלות את דבר השטות הנ''ל בתיאולוגיה הרווחת - במקום להשתמש בסכינו הק' של אוקהם המחייב הימנעות מתיאוריות מורכבות לטובת הסברים פשוטים.

3) חכמי חלם מנסחים תיאולוגיה חדשה.

לפי ההגיון הבסיסי של סבתא רוזא הרי שתהליך זה לוקה בכשל בהנחת המבוקש.  

יצויין כי אין ספק שתהליך ניסוחה של תיאולוגיה חדשה מושפע בעקיפין מרצון לשנות את נגזרותיה המעשיות בעולם שלמטה מעשרה טפחים. אך על מניעים אלו להשאר בתת-מודע או בחלל שבין הסרעפת לצלעות וחלילה וחס וחלילה לא לצוף ולהיכנס כאמירות לפרוטוקול של דיוני הוועדה המכינה.  אחרת כל המאמץ של הניסוח כתיאולוגיה הוא קצת מיותר.  ומי שלא מבין את המשפט האחרון שישאר במקומו ובל יהין לתת לחרדים המלצות איך לנהל את חייהם (והדברים מופנים גם לבעל בעמיו) שכן הוא אינו מבין את קצה קצהו של ההגיון הפשוט מבית מדרשה של סבתא רוזא.

תוקן על ידי הוועדה ב- 19/12/2008 12:15:01

גילוי נאות: למרות חרדיותה התרבותית וי''א אף הביולוגית, הוועדה בילתה זמן רב בחוגי ישיבת מרכז הרב וגלילותיה ועסקה בכתבי הקודש שלה  והסיקה כי הם אנשים נחמדים עד מאוד אבל מה זה מוזרים ומסובכים.

המרכזניקים לוקים באוטיסטיות הגורמת להם:

1) לדבר בקודים פנימים מבלי להכיר בעובדה שמדובר בקודים פנימים.

2) הם לא מבינים ששיטתם נוסחה על ידי הרב קוק כתיאוריה או כפרדיגמה מנהירה ומסבירה (וע''כ אופציונלית) ולא כנספח חוקי ללוחות הברית.

3) שהניסוח שלה ''כתורת ארץ ישראל'' החדשה מחייב את הגדרתה כתיאוריה ולא כתיאולוגיה.
 
ובאם עסקינן בתיאולוגיות חדשות הרי שהתיאוריה האחרונה שאנו צריכים להזדקק לה היא זאת של הרב קוק.  משום מה המרכזניקים, בשל אוטיסטיותם הנזכרת מתעקשים לגרור תמיד את הכלה השמנה והמכוערת שלהם לכל מקום ולהציגה כשידוך האולטימטיבי.

תכניסו לראש שלכם שהבת שלכם לא כ''כ יפה וזה שאתם מסתפקים במועט לא אומר שאני אמור להתחתן עם המחרוקה הראשונה שמציעים לנו. גם באם נחליט שהתיאולוגיה של סבתא רוזא הינה דפוקה בתכלית הדפקות, עדיין לא נזדקק לחסדיה של הכלה המכוערת מבית מדרשו של הרב קוק.

ובשולי המאמר: באם תיאולוגיות הינן ברות תפוגה, אז מתי נחליף את התיאולוגיה של הרב קוק שאולי גם זמנה עבר?

הוועדה
שוב למען הגילוי הנאות, גם בע"ב הסתופף במרכז.
לצערי אני צריך להסכים עם נקודות 1-3 דלעיל אם במידה מלאה, אזי לפחות במידה חלקית.
אולם, הבה וננהג כבית הלל ונאמר כלה נאה וחסודה ואם לא הרי אנו פטורים מלרקד לפניה.

לגופו של ענין, עדיים יש הבדל גדול בין אינטואיציה של הסבתא לבין תיאולגיה מדעת אולם כעת שבת ממשמשת ובאה והחמין על האש.

גם שרפ הסתופף במרכז (ואפילו למד בישיבה מספר שנים).

התופעות שצויינו אכן קיימות ואפילו בקנה מידה גדול (אני מדבר לפני פרישת הר טאו, אינני יודע מה נעשה כיום).

אולם חשוב לציין כי ראשי הישיבה בזמני, הרב שפירא והרב ישראלי זצ"ל היו רגליהם מוצבים ארצה וראשם בשמים, אך לחלוטין לא מרחפים, כך היו גם רבים שהלכו בדרכם.

ה"ה למכון הלכה ברורה לדוגמה ועוד, שעסקו בלימוד ללא "רחפנות" או "אוטיזים".

לדעתי דווקא הם מיצגים זרם יותר משכיל ומבין, מאשר אלו שנהו אחרי לימוד "אמונה" בצורה המוגזמת שלה.

ועדה יקרה,

1. טענת כי אין צורך לתת הסברים תיאולוגיים מורכבים למנהגיהם השטותיים של מתנגדיך. אני מסכים חלקית; נכון הוא שאין טעם לתלות את המריבה בין שני בניו של האדמו"ר מקרעכצן במחלוקות עמוקות בביאור דברי האריז"ל. אבל בנידון דידן אנו רואים שורה שלמה של תופעות אנומליות בתחום החברתי, הדתי והפסיכולוגי, כאשר לפחות לחלק מהן יש תומכים נלהבים שטוענים טענות בזכותן, ובגנותה של כל דרך חיים אחרת, וטענות אלו גם מבוססות על התורה במידה זו או אחרת (נא לא להתעלם מכך). במצב זה אנו יכולים לטעון שמדובר ב"צלילה לתהומות הטירוף", או לחילופין למצוא עיקרון השקפתי פשוט שמסביר את כל התופעות הללו, ושרבים גם דוגלים בו במפורש. חושבני שהדרך השניה מסתברת יותר.

2. הנך טוען שגם אין צורך לתת הסברים תיאולוגיים כלשהם כדי להסביר את דרכך שלך, ודי לך בכך ש"כך נהגו מאז ומעולם". לדעתי זהו טיעון בעייתי במקצת, מכמה טעמים:

א. נניח שמישהו מקשה קושיה על הרשב"א. אפשר לומר: "אם הרשב"א אמר כך, בודאי היתה לו סיבה טובה". זו אמירה נכונה, אבל אין בכך תירוץ לקושיה. בדומה לכך, אם מישהו מערער על אחד מאורחות חייך, ואתה אומר: "כך נהגו מאז ומעולם" - אפילו אם המנהג הזה מהווה מבחינתך סמכות עליונה שאין עליה ערעור, עדיין אין זה פוטר אותך מלנסות למצוא לו "תירוץ" לגופו של עניין.

ב. מעבר לכך, ניתן להקשות גם על עצם ראיית המנהג כסמכות: האם העובדה שסבא וסבתא וכמה דורות לפניהם נהגו כך וכך, מלמדת בהכרח שזהו מנהג טוב ומוצדק? יש כאלו שיאמרו שכן, אך לענ"ד יש לפקפק בזה טובא. ישנן מצוות רבות שנהגו העם להתרשל בהן, וישנן חומרות מופלגות רבות שנהגו העם להחזיק בהן יותר מגופי תורה. הרי גם לנתי גרוסמן מסתמא יש נכדים; האם לדעתך הם מוכרחים לומר: "כך נוהגים סבא נתן וסבתא א. (שם של אשה הרי אסור לכתוב) ולכן כך צריך לעשות" (ואם לא הם, אז נכדיהם שלהם)? האם תתחיל להתווכח מי מייצג טוב יותר את "החרדיות ההיסטורית"? ומה זה בכלל "חרדיות היסטורית"? ישיבות ליטא? החסידות ההונגרית? התימנים הבלדים? החרדיות הנוכחית, עבור אלו שיחיו עוד 100 שנה?

ג. מעבר לכך, גם עצם אמיתות הטענה "כך נהגו מאז ומעולם" מוטלת בספק. הלא סבא וסבתא, ומסתמא גם אבותיהם, לא גלשו באינטרנט, לא עשו תואר אקדמי, וכו' וכו'. מהיכן הרשות לשנות?

מהסיבות הנ"ל, לדעתי, יש צורך אמיתי להשתדל שאורחות חייך יהיו מושתתים על עקרונות תורניים אובייקטיביים, ולא רק על מנהג הדורות הקודמים.

3. תיאולוגיות אינן דבר שרירותי. הן צריכות לעמוד בקריטריונים תורניים כמעט כמו פסקי הלכה (אני אומר "כמעט", מכיון שבדברי אגדה ההכרעה אינה חד משמעית כמו בהלכה). אך כמו בהלכה, אם מסקנה מסויימת נראית לי לא סבירה, או מנוגדת למנהג הותיק, או שיש בה חומרא (או קולא...) שאין הציבור יכול לעמוד בה - אני עשוי לעשות השתדלות רבה כדי למצוא הכרעה אחרת. העובדה שתיאולוגיה מסויימת איננה ידידותית למשתמש, אינה כשלעצמה סיבה לזנוח אותה, אבל היא עשויה להוות סימן לכך שיש בנמצא תיאולוגיה נכונה יותר.

4. תיאולוגיות גם אינן ברות תפוגה, כפי שדעת בית שמאי לא "התפוגגה" גם לאחר שנקבעה הלכה כבית הלל. העיקרון הוא שיש לאחוז בהשקפה שנראית לי המתאימה ביותר לרצון ה', כאשר בתקופות שונות עשויות להיות לה השלכות שונות. אין להחליף השקפה ללא סיבה של ממש, וגם אז יש להתייחס בכבוד להשקפות התורניות האחרות.

5. אני מוחה על הביטויים הלא הולמים כלפי משנת הרב קוק.


לכולם,

ידעתי, בניי, ידעתי שמשנת הרב קוק נראית לאנשים רבים כאוסף סבוך של מילים גבוהות שהקשר ביניהן למציאות הקונקרטית שולי למדי. לצערי, כתביהם ושיחם ושיגם של רבים מתלמידיו נראים איזוטריים אפילו עוד יותר. מלבד זאת, מעודי שנאתי את אלו שבאים בעיניים בורקות ומבטיחים פתרון לכל מצוקותיך והתלבטויותיך אם רק תצטרף לכת שלהם ותלמד אורות / תניא / ליקוטי מוהר"ן / תיסע לאומן / תישרף בקרית מלאכי / תקבל ברכה מבאבא X וכו'.

לכן, נזהרתי בדבריי ולא הצעתי לאיש ללמוד ספר כלשהו, לעבור לישיבה כלשהי, או להצטרף לציבור כלשהו. העליתי עיקרון מחשבתי מסוים מאוד ופשוט מאוד (לענ"ד) שלדעתי יש בו מן האמת, והוא מצוי בכתביהם של הרבה מגדולי ישראל, והשתדלתי להסביר כמיטב יכולתי כיצד הוא יכול להוות פיתרון לקשיים מסוימים. לכן אני מציע להתמקד בזה ולחדול מלספר חוויות על המרכזניקים החביבים והאוטיסטים, למרות ההנאה שבכך.

יש עוד מילין בפי, אך אעצור כאן כרגע.

אגב, אשמח אם מישהו יוכל לתקן את ההודעות הקודמות שלי ולמחוק את הקישקושים (וכן למחוק את ההודעה הזו)

תפוזי היקר

נהנתי מכתיבתך ומהניתוח היפה של הדברים
את הרעיון התאולוגי שלך היית צריך לכתוב מבלי להזכיר לא חסידים לא הרב קוק ולא כלום
אלא לכתוב את הגישה הרעיונית ותו לא כדי שהחברים יתרכזו בעיקר