והוועדה מגרדת בפדחתה ומנסה להבין מה לשמחה זו בבית מדרשנו?
מדוע יש לקשור בין הטרגדיות של קבוצה פלונית לדילמות של חיינו?
הוועדה אינה שותפה לפסטיבל השאדעפרויידע שכן ביכולתה לנמק את טיעוניה ללא הזדקקות לכשלונות הזולת - וכמאמר רביץ זצוקללללל'ה ''אנו קיימים יען כי אנו קיימים''.
ובמאמר המוסגר: שום דבר לא מתפוצץ לסאטמער בפנים. בעיותיהם לא נובעות בהכרח מהסאטמריות שלהם המתעמתת עם הנחות היסוד שלנו, אלא משקפות בעיות מבניות אחרות. יש קבוצות קנאים שסאטמר מהווה לידם את התגלמות המודרנה עלי אדמות ואשר אינם חולקות את בעיותיה.
מי שמכיר את סאטמער יודע שבעיותה נובעות ממה שאין שם ולא ממה שיש שם, וע'כ אין להסיק מבעיות החינוך שלהם דבר על כשלון שיטתם אם בכלל.
משום מה בנאות_דשא מתייחס ביתר רצינות לטענת הסאטמרים ודומיהם על היות שיטתם התריס הלגיטימי היחיד בפני רוחות הסערה של המודרנה , וע''כ בהתמדה תמוהה הוא מביא בחדוה ראיות לכשלונותיהם ועוסק בבוכהלטריה אובססיבית של הצלחות חינוכם.
אני מציע גישה אחרת.
הסאטמרים \ התפרחניקעס \ הבריסקערס וכו' וכו' בחרו בגישה מסויימת להתמודד עם אתגרי המודרנה, המשלבת אלמנטים תרבותיים והסטורים. גישתם אינה גישתי מהסיבות הבאות:
1) גישתם- דהיינו אופן התמודדותם עם אתגרי המודרנה, אינה מהווה פתרון חובק עולם שאין בלתו המחייב את ישומו הגלובלי. גישתם מהווה בראש ובראשונה שיקוף של נקודת המוצא התרבותית וההיסטורית של בני דת משה שגרו באיזור הדנובה ובהרי הקרפטים. גישתם לא צמחה בוואקום כמאמרם של תופסי שיטת אלעס איז תאולוגייע. כאחד שלא זכה להמנות על ברי המזל הנ''ל אני פטור מלשעבד את שיחי ושיגי לחובת התכתבות עם נקודת המוצא שלהם והתובנות הנובעות ממנה. ובניב השליט באיזורים אלו, יש לומר אונאינטרעסאנט.
2) גישתם מהווה אופציה קיימת בסופר-מרקט של אפשריות. עצם העובדה שהם לא מנסחים אותה כאופציה, אלא כאל נגזרתה ההכרחית של פורמולה מתימטית מלמדת על קיומו של יסוד אינפיטילי שלא אמור להשפיע על התייחסותי אליה כאל שיטה לגיטימית. במילים אחרות, העובדה שמספר מסויים של פסיכים סאטמרים בפיגורם כי רב מנסחים את שיטתם במושגים אבסולוטים תוך שהם מנופפים בהצלחותיהם ובכשלונות הזולת כאסמכתאות חד משמעיות לצדקת דרכם, אינה אמורה להשליך על יחסי לשיטת סאטמר כאל שיטה לגיטימית. אני מעדיף למשוך בכתפי, ולהסתפק באמירת ''לא מתאים לי'' שאין בה ללמד על נכונות מידת התאמתה שיטת סאטמער לזולת.
3) זירת הקהילה מהווה אחת מזירותיה הרבות של התמודדות במודרנה. ניתן לבחון הצלחות על בסיס התפלגות קהילתי, מגדרי, או זואולוגי. אני מעדיף את הזירה המשפחתית שלמרות זיקתה ההדוקה למרחב הקהילתי, מהווה את המוקד של ההצלחות והכשלונות. בחיי הפרטיים אני לא מחפש ללמוד משיטת קהילה פלונית שכן אני לא שייך אליה יען כי אני לא נמנה על חבריה. נקודה. לעומת זאת אני תמיד מתעניין ללמוד מהצלחות הזולת אם כיחיד או כפרט בתא המשפחתי.
למרות האמור, אנו לא יכולים להמנע מלהציץ לחצרו של השכן בכדי לראות באם טכניקות הישרדות מסויימות מתאימות לנו, אם מסיבות פרקטיות או מרגשי אשמה. אבל גם במידה שאני שוקל לאמץ טכניקות התמודדות מסויימות, הרי שאלו ייושמו בקונטקסט תרבותי אחר, ללא אימוץ גורף של עסקת החבילה הסטאמרית.
אם כשלונות הזולת אמורות ללמדנו דבר, הרי שמוטב שיהיה זה שיעור שלקחו מחייב ענווה. בהעדר הצלחות מזהירות מצד כל הצדדים, מוטב שכל צד יעסוק בעניניו שלו מתוך מודעות גבולות שיטתו ובעיותיה.
וכן אני נאלץ להסכים באופן חד פעמי עם בעלבעמיו . בהנחה שניתן לנסח את שיטת סאטמער כעקרונות דת שירדו בכריכה אחת עם לוחות הברית, הרי שאין בהצלחת ישומה או כשלונה בכדי ללמד על נכונתה. וכבר אמר מי שאמר שאם לשפוט לפי היהודים, הרי שהיהדות אינה אמת. עכשיו יקום לב העברי ויאמר שאני אנטישמי.
 |
|
|
