האם ישנו גב תיאולוגי ל"אגודה אחת" ?

אין ספק שללא בסיס תיאולוגי אין שום אפשרות לסחוף המונים, השאלה שצריכה להישאל היא אם אגודה אחת נועדה למסגרת חברתית לנושרים או שנועדה להתווית דרך עם הפנים לציבור החרדי ?

תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 08/11/2009 14:43:19

'אגודה אחת' היא קהילה? היא קבוצה? היא מייצגת משהו קונקרטי,

לדעתי מדובר בגחמה חלושה במקרה הרע, ובניצנים המסמלים על מהפכה שקטה שמתרחשת מתחת לפני השטח, במקרה הטוב.

איך שיהיה, ודאי שהליך מרכזי שכזה, של שינוי קהילה שלמה, לא יתרחש ביום אחד, אלא, כפי שמסתמן עכשיו, מגמות מסויימות שכבר היום ישנם בציבור החרדי, יתחזקו, ויהפכו לחלק רחב יותר בציבור, ויש אומרים לחלק המרכזי, אבל גם הם אלה מודים,שמאוד יהיה קשה לראות את החלק הזה הופך לחלק ה'דומיננטי' בציבור החרדי....

ומכאן לשאלתך בנוגע ל'גב התיאולוגי', מניסוחה של שאלתך היה נראה, כאילו אתה שואל זאת בתור 'בירור' או 'התויית דרך', על זה אני אומר, כי הביסוס התיאולוגי, ייווצר מאליו...

אנו עדים לתהליך אבולציוני המתרחש בחברתנו, איננו יכולים להיות שותפים פעילים בתהליך זה, [לכל הפחות לא ברמת המאקרו] אנו יכולים להביט בו מהצד, ולנסות לתאר אותו, העיסוק בשאלת התיאולוגיות שילוו אותו בהמשך דרכו, נראה לי מקביל לשאלה, האם תקום מפלגה נוספת לצד דגל התורה? והאם היא תעבור את אחוז החסימה?

כל אלה, הן בהחלט שאלות בעלת משמעות היסטורית, חברתית, אולי פוליטית,[שהדרך ךענות עליהם, זה שימוש במתודות סוציולוגיות, עם אשנב ל'נבואה'] אבל בהחלט לא משמעות קיומית, מעשית, פרקטית, כפי שהיה נראה מתוכן השאלה, וצורת הצגתה.

אפשרי.

זוהי למעשה השאלה,האם ניתן לראות ב"אגודה אחת" מייצגת של אידיאולוגיה או תפישת עולם תיאולוגית,או לחילופין קבוצת תמיכה זמנית בדרך למהפכה חברתית אבולוציונית.

נכון שמגמות ליברליות תתחזקנה,אך לא בהכרח בצורה לגיטימית כל עוד הן אינן מגובות תיאולוגית,ולעולם יחשבו אותם אנשים את עצמם לנחיתיים מול העמדה השמרנית האליטיסטית.

הרשה לי להסכים עמך בנוגע לתהליך המתרחש בחברה החרדית,אך לחלוק עליך באשר לאפקטיביות של גורמים שונים שבהחלט עשויים להאיץ את התהליך,ובעיקר להתוות ולכוון אותו לכיוון תיאולוגי מסוים,ולא להסתפק בעמידה פסיבית. 

מתוך הכרות עם רוחב הקשת של אנשי "אגודה אחת" והדבר גם נידון באשכולות בעבר -  נראה לי כי האגודה כשמה -מהווה "אוסף" ו"אגודה" של אנשים שונים האחד מהשני, וגם במרכיבים התיאולוגיים.

אלא שהם מאוגדים כל אחד מסיבתו שלו (חברתית, תורנית, נפשית) ברצון לחיים מסוג אחר - מחד, וברצון להותיר את הגדרת הזהות "חרדי" על כנו - מאידך.

הצד השווה שבהם הוא הרצון להימנע לכל הפחות מאותו סיאוב שהסתאבה בו החברה החרדית הן מבחינה חברתית (לחץ חברתי לפעולות שליליות) הן מבחינה תורנית (העמדת "לימוד ללא תכלית" כערך עליון ועוד).

-------

לכעצמי, קשה לי להגדיר עמדה תיאולוגית שיש בה מסר מיוחד כגון החסידות או זרמים ליטאים קיצוניים. אני חושב שהמסר שעולה פחות או יותר מבין אשכולות הפורום הוא "הֶיה יהודי שפוי".

יהודים.

הטיעון לפיו אין מקום ללימוד ללא תכלית הוא טיעון בעל אופי אידיאולוגי,ועליו להסתמך על בסיס דתי.
כלומר,"אגודה אחת" אינה מספקת מקום מפלט לכושלים אלא מציבה אידיאולוגיה אלטרנטיבית,ולכן יש צורך להגדיר תיאולוגיה מסודרת.

קוטקאנט כתב: "אחת כדוגמא להצלחת שימור הצביון היהודי וקיום ההלכה למרות שינויי גישה, ומנגד, תנועה שמסריה התיאולוגיים חרגו מגבולות ההלכה, וכתוצאה מכך נאלצה להיפרד מהיהדות, אלו הן החסידות, ולהבדיל, הנצרות".

באיזה תקופה של הנצרות אתה מדבר? ובאיזו של החסידות?




________
הצטרף גם אתה למשתמשים באינטרנט מסונן ולא תביא תועבה אל ביתך.

תוקן על ידי סייף ב- 08/11/2009 20:21:16

כוונתי לתחילת הכת הנוצרית תקופתו של ישו שהנלווים אליו היו היהודים העממיים,ולפי דעות מסוימות אף הוא עצמו היה רחוק מהמיינסטרים,ועל תקופת החסידות בזמן היוסדה שאף היא קמה על התעוררות חברתית של שכבות חלשות.

והמסרים של הנצרות באותו הזמן חרגו מההלכה יותר מהחסידות?

_________________

הצטרף גם אתה למשתמשים באינטרנט מסונן, ולא תביא תועבה אל ביתך.

בהחלט כן ישו הצהיר מפורשות על כך שאין חשיבות לקיום ההלכה ככתבה,פעם בנוגע לחילול שבת,ופעם באמירתו על אכילת אוכל לא כשר שחשובה מה שנכנס לגוף ולא מה שיוצא מהגוף.