השבוע התפרסמה ידיעה בשבועון "משפחה" תחת הכותרת : "בעלזא:וועדה מיוחדת תחליט לגבי כל אברך אם מקומו בכולל".
על פי האמור בכתבה,אברך שאינו ממלא את ייעודו בלימוד בכמות ובאיכות,יצטרך למצוא מקור פרנסה שבו יוכל לשמור על המסגרת החינוכת החסידת ולקבוע עיתים לתורה.
אני מצטט מהכתבה :
"ועדת מעקב שמינה כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א קיבלה הנחיות ברורות שלפיהן אברך שאינו ממלא את ייעודו בלימוד,בכמות ובאיכות,ייאלץ לעזוב את הכולל ולמצוא מקור פרנסה....מסגרות הכוללים ובהן מגמות לימוד שונות של חסידי בעלזא תהיינה מיועדות רק עבור אלו שניתן להגדירם באמת 'תורתם אומנותם'.
הוועדה שהקים האדמו"ר מבעלזא קיבלה הנחיות שלפיהן עד למחצית השנה לאחר נישואיו של האברך חובת הכולל להחזיקו בכל מצב,כשהוא מחויב לבחינות על החומר הנלמד ועל איכות לימודו.ההתמדה ושמירת הזמן נבחנות כל העת.לאחר מחצית השנה יוותר האברך בכולל רק אם התנהלותו הלימודית מצדיקה זאת.
מטרת הפיקוח היא מניעת מצב שבו אברכים אינם ממלאים את יומם בלימוד תורה וגם אינם עמלים לפרנסתם,סדר יום שמביא בהמשך לקריסה כלכלית ולעיתים-נפשית ורוחנית".
וכאן אני שואל, מתי גם הציבור הליטאי יתפכח מאשליית "חברת הלומדים" ? האם לא ניתן לקבוע קריטריונים ברורים להמשך הלימודים בכולל?
לדעתי,בציבור הליטאי,יש לערוך את הסינון בשלב מוקדם יותר בגלל דרישת הדירות,אם יהיו קריטריונים להצלחת בחור ישיבה ועמידה בסטנדרטים גבוהים שמצדיקים את ההגדרה 'תורתו אומנותו',ניתן יהיה לקבוע אילו בחורים ראויים לדירה,וכיצד ליצור קורלציה בין בעלי האמצעים לבין הבחורים הראויים.
תוקן על ידי קוטקאנט ב- 20/11/2009 15:49:53