עת לעשות לה' כי באו מים עד נפש
כי רבו המתפרצים מגלים פנים בתורה שלא כהלכה- הרהורים נוגים בעקבות פסטיבל האינטרנט
לאחרונה אני נוכח להפתעתי במצווה אחת שנתקדשה אצל החרדים מעל לכל המצוות האמורות בתורה המצווה של ועשית ככל אשר יורוך לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל
עם העובדה שהמשפט הזה מתנוסס בסטיקרים של מערכות בחירות הסכנתי כבר אבל חרדתי גברה כשראיתי עכשיו את העליונות המוחלטת שמייחסים לה מעל שאר המצוות כולם
אני רוצה לצטט את דבריו של אחד העיתונאים החרדים המוערכים
במה אנחנו חרדים אם לא בזה שאנחנו שומעים לגדולי ישראל
ולבי שתת דם
במה אנחנו חרדים עם לא בזה שאנחנו שומרים על תרי"ג מצוות אין כתיב כאן אלא בזה שאנו כפופים ל ועשית ככל אשר יורוך
(קשה שלא להעלות אנלוגיה לטענה הידועה נגד הציונים שקידשו את ישוב אר"י מעל כל התורה מבלי להיכנס לדיון העקרוני ההוא)
לגופם של דברים
ועשית ככל אשר יורוך הוא מצווה לשמוע בקול בית דין הגדול בלבד
וגם זה באופן ש כי יפלא ממך דבר למשפט
באופן שהורו לעשות (לחלוק לא למעשה מותר תמיד)
רבינו בעל החינוך הוא המקור הראשון להמשך קיום המצווה בזמנינו וז"ל
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית דין הגדול בירושלים בזכרים ובנקבות ובכלל המצווה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו וכמו שדרשו חז"ל ואל השופט אשר יהיה בימים ההם יפתח בדורו כשמואל בדורו כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה מבטל עשה זה וענשו גדול מאוד שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת עליו ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת (מצווה תצ"ה יעוין עוד בדבריו במצווה תצ"ו)
לבד מהעובדה שהחידוש הנ"ל לא נזכר ברמב"ם או בשאר מוני המצוות (ככל הזכור לי) ולא נפסק להלכה בשו"ע (ככל הידוע לי)
הופתעתי לגלות את דברי רבינו בעל החינוך עצמו במצווה ע"ח שם הוא מבאר למה מצווה זו היא עיקר כ"כ חשוב
אחרי שנתבאר שהולכים בזה אחרי רוב דעות החכמים (דבר שכידוע לא נעשה היום בשום צורה שהיא)
ומשרשי מצווה זו שנצטוינו בזה לחזק קיום דתינו שאילו נצטוינו קיימו התורה כאשר תוכלו להשיג כוונת אמיתתה כל אחד ואחד מישראל יאמר דעתי נותנת שאמתת ענין פלוני כן הוא ואפילו כל העולם כולו יאמרו בהפכו לא יהיה לו רשות לעשות הענין בהפך האמת לפי דעתו ויצא מזה חורבן שתעשה התורה ככמה תורות כי כל אחד ידין אבל עכשיו שבפירוש נצטוינו לקבל בזה דעת רוב החכמים יש תורה אחת לכולנו והוא קיומנו גדול תלוי בה ואין לנו לזוז מדעתם ויהי מה ובכן בעשותינו מצוותם אנו משלימים מצוות האל ואפילו אם לא יכוונו לפעמים החכמים אל האמת חלילה עליהם יהיה החטאת ולא עלינו וכו'
אם כן לכאורה כל הסיבה המחייבת אותנו לשמוע לקול חכמי ישראל היא רק כדי שלא תעשה התורה כשתי תורות ובלא זה אדרבה על כל אחד לעשות כפי דעתו
וא"כ מה נענה אנן דרא דיתמי בזמנינו שנעשתה התורה כמאה תורות(אשכנזים ספרדים חסידים ליטאים דתיים לאומיים וכל אחד מהם נחלק לכמה וכמה אנפי כידוע לכל בן דעת)
לכאורה בטלה הסיבה המחייבת אותנו לשמוע בדברי חכמי הדור הזה והדרנא לדוכתין לעשות כאו"א כפי דעתו
גם למי שיענה ויחייב לקיים את דברי בעל החינוך (שלא מוזכרים בשאר הראשונים ככל הידוע לי)
גם בזמנינו לכאורה יש דיון גדול האם יש מצווה לשמוע בזמן שברור לנו שההוראה יוצאת מבית מדרשם של העסקנים למיניהם ובמקרה שוודאי לנו שלא דנו כאן כפי הראוי
יש דיון גדול מי יאמר לנו מיהם אלו שאת דעתם אנו מחויבים לקבל
ומי הם אלו שיעמדו במנין חכמי ישראל האם גם הגר"ע יוסף לדוגמא אינו בכלל חכמי ישראל ? לכה"פ כדי שיצטרף למנין בכלל אחרי רבים להטות (גם לאשכנזים) (יש עוד הרבה שמות ולא הבאתי אלא דוגמא לאחד שמקובל על המוני בני ישראל ולא על מיעוט קטן מהם)
