| נשלח ב-8/6/2010 16:37 |
 |
| |
על גזענות בחינוך החרדי - בעקבות פרשת עמנואל
בפורום "צוותא" התפתח דיון סוער סביב פרשיית עמנואל ופעילות עמותת "נוער כהלכה" של יואב ללום, כשמחד נמצאו דורשים לשבח את מעשיו של יואב ללום בשל הגזענות הפושה בחברה החרדית, ומאידך נמצאו דורשים לגנאי בשל חוסר התוחלת שבמאבקו והניסיון החיצוני לכפות שוויון שפועל כבומרנג ביחס לציבור הספרדי.
היות ואני חס על תגובותי הארוכות בעניין זה, אני מעתיק אותן לכאן, מתוך תקווה שבפורום הפתוח יימצאו יותר קוראים ומגיבים לדברים.
הנושא של האשכול, אפליית הציבור הספרדי החרדי על ידי הציבור האשכנזי החרדי הינה סוגיה כאובה ביותר, אולם לצערי הרב אני מסכים עם הטוענים שבסופו של דבר הנזקים שגורם יואב ללום במעשיו לסוגיה זו עצמה גדולים בהרבה מההישגים שלו.
על מנת להבין את הסוגיה אנחנו נדרשים לנסות ולהבין את נקודות הראות השונות של הסוגיה, ולהבנתי ניתן לדבר על נקודת ראות חיצונית לעולם החרדי (משותפת לדתיים ולחילוניים); נקודת ראות חרדית - מזרחית; נקודת ראות חרדית - אשכנזית (ליטאית) ונקודת ראות חסידית, ברצוני לתאר את הדברים כפי שאני מבין אותם. כמובן שהדברים מוצגים בהכללה וניתן למצוא עוד עמדות שונות ומגוונות בכל קבוצה.
1. נקודת ראות חיצונית לעולם החרדי - הבדלי המוצא העדתי בין האנשים השונים הינו חסר משמעות לחלוטין ואין לו מקום בחברה מתוקנת, עלינו ליצור חברה שיוויונית ומעורבת לבני כל העדות. הבדלה במקומות מגורים; מוסדות חינוך; תנועות פוליטיות; נישואין ועוד, הינה חסרת יסוד. למעשה, בעולם הציונות הדתית ובמידה רבה בעולם החילוני, ההבדל בין העדות מטשטש עם השנים ונישואים בין עדתיים מצויים מאוד.
2. נקודת ראות חרדית - מזרחית - ישנה משמעות רבה בהבדלה בין העדות בכל הנוגע לשימור המסורת המנהגים והזהות האישית של האדם, ולכן ההבדלה העדתית בנישואין; בתי כנסת; כשרויות; מפלגות וכיו"ב, הינה לגיטימית. הבדלה זו איננה מצדיקה לימודים במוסדות חינוך נפרדים או מגורים נפרדים לבני עדות שונות. מסיבות שונות, מרבית מוסדות החינוך החרדיים וכן מיזמי הבניה הריכוזית לאוכלוסיה החרדית נשלטו בעבר על ידי החרדים האשכנזים, אשר התייחסו לחרדים הספרדים בהתנשאות ובפטרונות, תוך אפליה שיטתית בקבלת הילדים למוסדות וברכישת דירות בריכוזים אלו. אפליה זו נובעת מתוך גזענות ותחושת עליונות של החרדים האשכנזים כלפי החרדים הספרדים.
3. נקודת ראות חרדית - אשכנזית (ליטאית) - המודל להקמת החברה החרדית בישראל על בסיס עולם התורה, עם התבדלות והסתגרות מוחלטת מהעולם החילוני ומהציונות הדתית, מושתת על המודל הישיבתי ליטאי מחד ועל מודל הקהילות הנפרדות מאידך, שנוצרו באירופה כתגובה לתנועות ההשכלה והרפורמה. האחריות של העולם החרדי ישיבתי לעולים מעדות המזרח הינה להביא אותם לאימוץ מודל זה, על ידי קליטתם הדרגתית בעולם הישיבות ובקהילות החרדיות. עדות המזרח הגיעו מרקע מסורתי ופחות מסתגר, ועל כן שילמו מחיר כבד של סחף לחילוניות בבואם לארץ ישראל. על מנת שההשפעה תהיה חד סטרית, ברור שאין יכולת למיזוג מלא של חרדים אשכנזים עם מזרחיים, באופן שהדומיננטיות האשכנזית תתבטל. את שורשי גישה זו ניתן לראות בדוגמאות רבות, ביניהם עוד החלטות מועצת גדולי התורה באירופה לפני מלחמת העולם השניה שהובאו בספרו של ד"ר יעקב לופו "ש"ס דליטא".
4. נקודת ראות חסידית - ישנה חשיבות ראשונה במעלה לשימור הקבוצה המצומצמת המתייחדת בקשר לשושלת חסידית מסויימת, עם מנהגים ומסורת נפרדים לאותה קבוצה. שימור קבוצה זו מתאפשר בדרכים שונות, בית כנסת; מקום מגורים; מוסדות חינוך; נישואין פנימיים; עמותות וארגוני חסד פנימיים ועוד. לשם כל יש צורך בהקמת מערך מוסדות שלם לקבוצה עצמה, אם כי כשמדובר בקבוצה קטנה מדי ניתן לוותר על נישואין פנימיים ו/או מוסד נפרד ולהשתייך לקבוצה החסידית הכללית.
אלו הן הגישות באופן כללי, למרות שישנם הבדלים מסויימים בגישות השונות, בין מוסדות לבנים או לבנות, וכן הבדלי גישה על בסיס חלוקות פנימיות בתוך כל הקבוצות הנזכרות. בכל מקרה, ברור שכל תפיסה שהיא, נדמית לבעלי התפיסות האחרות כמופרכת לחלוטין.
על מנת שתיווצר אפליה נדרשים שני תנאים: 1. שליטה של צד א' במשאבים מסויימים יותר מאשר צד ב'. 2. רצון של צד ב' להזדקק למשאבים של צד א'. בנושא שלפנינו נדמה לי שעם השנים השתנו שני התנאים שינוי מהותי: 1. יש כיום חרדים מזרחיים בעמדות מפתח בעולם החינוך ובתפקידים ציבוריים נוספים, הרבה יותר מבעבר. 2. מרבית הציבור המזרחי, איננו מחפש כיום את דרכו במוסדות חינוך בשליטה אשכנזית. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מקיומה של האפליה במקומות שונים, בעיקר בשני מישורים: 1. הורים מזרחיים שהתחנכו במערכת חינוכית-ישיבתית אשכנזית ומעוניינים להכניס את ילדיהם למסגרות דומות. 2. החינוך העצמאי. המאבק האחרון התנהל סביב החינוך העצמאי, הנמצא בשליטה אשכנזית מליאה כשבפועל אחוז גבוה מתלמידיו ותלמידותיו הם מזרחיים.
האפליה היא רעה חולה, כשניתן להתייחס אליה בשני מישורים: במישור הערכי ובמישור המעשי, התפיסה העומדת מאחורי האפליה היא המחלה, בעוד שהאפליה בפועל היא רק הסימפטום. ישנם כאלו המוטרדים יותר מהמחלה, בעוד אחרים מצרים בעיקר מהסימפטום. הפעילות של יואב ללום והבג"ץ פועלת כמובן על הסימפטום ולא על המחלה, אבל ניתן אולי לטעון שאחרי המעשים יימשכו הלבבות. הבעיה היא שיואב ללום והבג"ץ לא התנהלו בתבונה, ובכך גרמו לכך שהמחלה רק החמירה ועוד קיבלה מימד דתי. הטענה שהתביעה הייתה רק על קבלת כספים מהמדינה, הפסיקה להיות רלוונטית כשהורי התלמידות האשכנזיות הוציאו את בנותיהן למסגרת פרטית (פיראטית). ההתעקשות לרדוף אותם גם אז בשל "ביזיון בית המשפט" לא הותירה להם ברירה והם הצליחו לגייס לצידם את כל המנהיגות החרדית, גם זו שלאורך זמן לא צידדה בהם. יואב ללום הצטייר כאויב היהדות החרדית, כנתמך בידי אויבי היהדות החרדית, וממילא גם מטרתו המוצדקת איננה מתקבלת כיום במחנינו. המחשבה שהכסף הממשלתי הוא חזות הכל במאבק זה היא נאיבית, שכן בדיוק כפי שרוב המוסדות לבנים הינם כיום פרטיים עם 55% בלבד מהמדינה, עלול להיווצר גם מצב שמוסדות החינוך לבנות ייכנסו למתכונת זו. הכללים במדינה הם כאלו שבמוסדות פטור היא איננה מתערבת בדרך קבלת התלמידים, כשהדבר כמובן תקף לא רק על חרדים. לאור כל זאת, ברור לי שהנזק במקרה זה רב מהתועלת.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 16:38 |
|
| |
אחרי כל המלל הרב בהודעתי הקודמת, ברצוני להביע את עמדתי האישית, בשאלה האינטגרציה בין החרדים האשכנזים לחרדים המזרחיים.
אינני מאמין שישנו הבדל מולד כלשהו ביכולות הקוגנטיביות בין יוצאי עדה מסויימת לחברתה, אבל ברור שישנם הבדלים תרבותיים בנורמות התנהגות בדפוסי חשיבה וכיו"ב בין העדות. צורת החשיבה והערכים בבית של יוצאי גרמניה, יוצאי הוגריה, יוצאי פולין, יוצאי גליציה, יוצאי ליטא ויוצאי רוסיה אמורים להיות שונים זה מזה. בעדה מסויימת החשיבה המקובלת יותר רציונלית ואצל חברתה יותר מיסטית, במקום מסויים החשיבה מסודרת שיטתית ובמקום אחר היא מתפלפלת ומתחכמת, בקבוצה אחת הערך העליון הוא יושר והגינות ואצל השניה מידות טובות ונתינה ואצל השלישית לימוד תורה.
כשמדברים על הבדלים בין אשכנזים למזרחיים, אולי לא יודעים להגדיר בדיוק את שורשי ההבדל, אבל בהכללה ניכר לכולם שישנו רקע תרבותי שונה. נדמה לי שבעניין זה לא הייתה מחלוקת בין המגיבים באשכול זה, שאצל עדות המזרח רווחות יותר מידות שונות מאשר אצל האשכנזים. הבדלים אלו מתבטאים גם ברמת הפרט וגם ברמת הכלל, כשבהיבט הציבורי נכתב על כך רבות, על שיטת הפסיקה המזרחית ועל המסורתיות המזרחית. באופן כללי, עדות המזרח היו פחות מסתגרים מאשר האשכנזים והדבר התבטא גם לדוגמא בכניסתם לבתי הספר של כי"ח ואליאנס בירושלים ובצפון אפריקה. ואכן מרבית הספרדים שומרי תומ"צ לא זיהו את עצמם לאורך שנים עם החברה החרדית, שנבנתה על מודל של הסתגרות. למרות התפתחויות סוציולוגיות ופוליטיות, ההבדל בעניין זה קיים במידה רבה גם היום. כך לדוגמא, היחסים בין בני משפחה חילוניים ודתיים במשפחה אשכנזית יהיו חלשים ביותר, לעומת משפחה מזרחית שתשמור על קשר חם.
בקהילה האשכנזית עצמה, אנו עדים להקצנה שגורמת להתפלגות פנימית בתוך הציבור החרדי, בעיקר על רקע של פרומקייט. ילדים מבתים אשכנזיים אינם מתקבלים למוסדות חינוך ולמקומות מגורים בשל הנהגות הוריהם, אורך הפאה והחצאית של האם; לבוש ועיסוק של האב; שימוש בטלפון נייד לא כשר; שימוש במחשב ובאינטרנט ועוד. ההורה האשכנזי שנדחה ממוסד חינוכי בשל סיבות אלו עשוי לוותר ולחפש מסגרת של אנשים כמותו, או להילחם בדרך של שתדלנות, אולם הוא לא יאשים אף אחד בגזענות.
לאור האמור, גם אם מתבצעת חלוקה על בסיס "פרומקייט" בצורה של תקנון צניעות וכיו"ב, ברור שחלקם היחסי של המזרחיים שיידחו בשל דרישות קפדניות וקיצוניות יהיה גבוה מחלקם היחסי באוכלוסיה, שכן החברה המזרחית מטבעה היא פחות קפדנית בהליכותיה. זוהי הסיבה שהמנהלים וההורים אינם סבורים כלל שיש קשר בין התנהלותם לבין אפליה עדתית, למרות שאין ספק שהדימוי הקיים גורם שאצל המזרחי חובת ההוכחה על מידת הפרומקייט שלו מוטלת עליו יותר מאשר אצל האשכנזי הדומה לו.
כשלעצמי, אני מתנגד לכל הבדלה פנים חרדית על בסיס פרומקייט, ואני מאמין שראוי שכל הילדים החרדים - ספרדים, אשכנזים (ליטאים) וחסידים - ילמדו באותם מוסדות חינוך, כפי שאכן היה בעבר כשהציבור החרדי היה קטן יותר. אולם אני מכיר במציאות הקיימת ומעדיף לא להילחם עם המתבדלים, אלא ליצור מסגרות לא מתבדלות שיאפשרו את הגיוון המירבי. להבנתי, ככל שמדובר בציבור פחות מתבדל, אין חשש להבדלה על בסיס מוצא עדתי. במקומות כמו מפלגת "טוב", תנועת פא"י פורום "אגודה אחת" ומוסדות חינוך פתוחים יחסית, החשש לאפליה נמוך יותר. לאור זאת, במקום לבזבז אנרגיה על מלחמות עם טחנות רוח, עדיף ליצור יותר ויותר מסגרות שיקבלו את המזרחיים ואת האשכנזים שאינם עומדים בהלכות הצניעות המחמירות מבית מדרשן של ועדות הרבים לענייני תקשורות; צניעות; מוזיקה; פאות; ערבי שירה ועוד. בדרך זו תיפתר גם בעייתם של הורים אשכנזים רבים, שנדחקים היום בעל כורחם במוסדות חינוך עם תקנונים הפוכים לחלוטין מאורח חייהם בפועל.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 18:42 |
|
| |
דברים כדורבנות!!
הגדרת יפה את קיומם של ההבדלים התרבותיים, ואת היחס של הקבוצות השונות להבדלים האלו.
אבל יש להזכיר שמכיוון שהחשיבה של הבן אדם היא סכמתית, אז טבעו של האדם לנפח את ההבדלים בין הקבוצות לממדים גדולים בהרבה ממה שקיים במציאות.
כתוצאה מכך תוכל לראות אדם שהוא בן לקבוצת תרבות א' שמסביר את כל ההבדלים בינו לבין אחר שהוא בן לקבוצת תרבות ב' בכך שהם בני תרבויות שונות. יתרה מכך, את כל התכונות הטובות שלו הוא יסביר שזה בגלל שהוא בן תרבות א' וכל התכונות הרעות של ידידו הוא ישייך אותם להיותו בן קבוצת תרבות ב'.
כאשר אנו רואים חשש של הורה אשכנזי שהילדים שלו ילמדו עם ילדים ספרדיים, גם אם נקבל את העובדה שהוא רוצה לשמר את הסגנון התרבותי שלו, בהרבה מקרים החשש שלו לא נכון גם מהבחינה הזו, יש המון ספרדים שהם "אברכים בני תורה" בכל המשמעויות של הפרומקייט וכו' ולמרות זאת אנשים ימשיכו להאמין שה"ניצוץ הספרדי" תמיד קיים בהם.
זו היא טבעה של גזענות, ובעיקר נגד העיוות הזה צריך להילחם.
אני מבין את הייאוש הכללי שלך מהמערכת החרדית, שבעקבותיו אתה מחליט שאין שום סיכוי שיהיה שם שינוי בנושא הזה, ולכן בא נבנה הכל מחדש.. אבל אסור לך לשכוח שהיכולת להכיר בתופעת הגזענות, ולהבין שמדובר בדלוזיה, היא יכולת קוגניטיבית שנרכשת מהסביבה התרבותית, וככל שאנשים יותר מדברים על הנושא ומתעמקים בו כך הם יותר קרובים להבין את העיוות שבדבר. מכיוון שכך העלאת הנושא למודעות והמלחמה המתוקשרת רק מועילים לעניין הזה.
מתוך דבריך נשמע שאם נקים חברה פתוחה יותר אנו לא ניתקל בבעיות האלו, דווקא מהדיון האחרון בבצוותא (ועוד אחד לפניו על אותו נושא) אני יצאתי מודאג מאד. אני רואה שהגזענות בציבור החרדי היא כל כך מושרשת, ואפילו אנשים חכמים וביקורתיים כלפי החברה החרדית וכלפי עצמם, הפנימו את התפיסה הגזענית ולא מסוגלים לראות את המציאות בבהירות. הלוואי ואני טועה..
תוקן על ידי ההיולי ב- 08/06/2010 18:45:46
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 21:33 |
|
| |
ההיולי
כשאתה כותב שהלוואי ואתה טועה, מה אתה מתכוון?
כי אני חושב שאתה בהחלט טועה, וקויימה משאלתך ב"ה. ודווקא אותם אנשים חכמים וביקורתיים צודקים ורואים את המציאות בבהירות.
לקינוח, לינק בו בו מרואיין אחד מנכבדי הפורום.
ציטוט בכותרת: יו"ר סיעת טוב, אלי פרידמן, עוקף את ללום בסיבוב, ובראיון סוער הוא אומר: "אנחנו גזענים, לספרדים בוודאי, וגם לאנשים שעובדים" [א"ה ...]
הנוסח בפנים יותר מעודן, כבר לא מדובר על גזענות כלפי אנשים עובדים [...] אלא על אפליה כלפי אנשים עובדים. הנה: המציאות היא שישנה אפליה לאו דווקא נגד ספרדים גם נגד בעלי בתים וגם נגד עוד קבוצות בציבור החרדי וזאת עובדה"
מעניין מה הציטוט המקורי. אבל אין מה להוסיף, הגזענות בציבור החרדי היא בהחלט מתוחכמת. כל כך מתוחכמת שהיא מסתירה את עצמה במעטה עבה עבה של אפליה שלא על רקע עדתי. אבל כמו שאמר אותו חייל שלא התקבל לגלי צה"ל, זזזזזה בגגגגגגלל שאני סססספרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 00:07 |
|
| |
לומד,
או שהאנשים שמדובר בהם לא באמת כל כך חכמים וביקורתיים. גם אז תתקיים משאלתו של היולי...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 01:08 |
|
| |
BT
ראה נא, אם ההיולי טועה, ומחשיב אנשים שאינם חכמים וביקורתיים לכאלו, אין לי מושג במה עוד הוא יכול לטעות....
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 02:26 |
|
| |
לומד
את הכותרת נתן העורך ולא אנוכי הקטן
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 09:30 |
|
| |
כמו שהגזענים תמיד עושים, הם אומרים שהם לא גזענים, רק יש בעיה.... כך אותו דבר היה בפורום, ואני אומר שהלוואי ואני טועה וזו לא הייתה גזענות אמת, אלא.....
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 10:00 |
|
| |
שלום חברים!
סוף סוף נפתח דיון בנושא, בבמה המקיימת תרבות דיון.
לדעתי, יש להדיל בין בדלנות על רקע תרבותי לבין בדלנות על רקע גזעני.
ראשית, כמה מילים על הבדלנות בכלל:
הציבור החרדי הוא בדלן מובהק, הביטויים "נישט אאונזערע", "אנ"ש", "לא משלנו", "ספרדי טהור (ס"ט")" נשמעים במחוזות החרדיים לא מעט פעמים בהקשרים רבים ומגונים (כתיב מגונים וקרי מגוונים...).
הבדלנות, היא אחת התופעות הבולטות ביותר במגזר. שורשיה נעוצים בבדלנות מרוב עם ישראל, הציבור החילוני, והמשכה בבדלנות מכל מי שהוא לא אני בדיוק. בדלנות ממי שאינו חרדי למרות היותו שומר מצוות (הציונות הדתית), בדלנות ממי שנוהג הלכתית בשונה מהזרם אליו אני משוייך, בדלנות מהפלג השני בתוך הזרם שלי (סלונים - סלאנים, ויזני'ץ - ויזניץ', פונוביטש - פונוביץ' וכו').
בדלנות חוצה גבולות! "ואהבת לרעך כמוך" בתנאי שהוא בדיוק כמוך, מתלבש, חושב ונראה כמוך...
הבדלנו נובעת לדעתי מתפיסה גלותית מובהקת. התחושה שעמישראל עדיין בגלות, גורמת לאנשים לשמור על המאפיינים הגלותיים שלהם (צורת לבוש, קוד תרבותי, צורת חשיבה וכו').
בציבור הדתי לאומי למשל, הבדלנות כמעט ואינה קיימת. התפיסה שאנו בתהליכי גאולה, גורמת לרצון ברור לאחד ולחבר את חלקי העם שהיו מובדלים בגלות.
אני חייב לציין, שהבדלנות מופיעה בכל הפלגים החרדים כולל אלה הספרדים. עצם הקמת תנועה פוליטית על רקע בדלנות עדתית מהווה הוכחה לכך. פעמים רבות ניתן לשמוע ביטויים בדלניים מספרדים שורשיים. השנאה של חלק מהספרדים לאשכנזים, היא עמוקה מאוד (תנסו להסתובב בשכונות הבוכרים ובית ישרא ולדבר שם עם ס"ט), העניין הוא שברוב המקרים היא אינה משפיעה על האשכנזים באופן מעשי... כמו"כ קיימת בדלנות תוך מזרחית בין העדות השונות על רקע תרבותי ועדתי.
הבדלנות באה לידי ביטוי כאמור על כל צעד בחיים, החל ממוסדות הלימוד וכלה בקשרי חיתון.
אם הבדלנות על רקע תרבותי/דתי, יכולה להיות מוסברת איכשהו. עדיין לא ניתן לקבל את השנאה הנובעת מתוך הבדלנות הזו. בד"כ הבדלנות החרדית מאופיינת בשנאה (המוסווית היטב.. אבל פורצת כשלוחצים על הכפתורים הנכונים). ביטויים פוגעים ומעליבים משמעים בין הקבוצות השונות, בין ילדים ונוער נתןלשמוע דיבורים הגורמים לזעזוע. אין שום חינוך לכבד את השונה במגזר החרדי. אדרבה, עיקר החינוך מושקע בהתבדלות והריחוק מהשונה.
באופן מובהק לא מחנכים במגזר לכבד אנשים בעלי דעות ומנהגים שונים, אלא בבירור להתרחק מהם (עיין ערך המגזר הדתי לאומי, חסידויות יריבות וכדו').
חמורה ממנה הבדלנות על רקע גזעני/עדתי. פעמים רבות ניתן להבחין שהאלמנט המרכזי בבידול בקבוצה אחרת, הוא האלמנט הגזעני.
החרדי המצוי למשל, פשוט נגעל מאתיופים.
גם נאורים רבים בין החרדים, לוקים בגזענות על רקע עדתי ויסרבו לקשרי חיתון עם בן עדה אחרת.
אני חייב לציין שהכללתי רבות. אבל לדעתי ולהרגשי זו התפיסה הרווחת במגזר.
המשך יבוא אני מקווה
תוקן על ידי שלמה745 ב- 09/06/2010 10:02:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 10:57 |
|
| |
שלמה
היטבת להגדיר.
כעת השאלה האם ניתן לשכנע את אותם החרדים ה"כואבים את מצב החינוך המידרדר ואת בניהם ובנותיהם שנתונים להשפעה של חולגנים ממזרח..", שהם פשוט לא דואגים לחינוך ילדיהם, אלא פוגעים בחינוך של אחרים, ואולי גם בחינוך של ילדיהם עצמם, על ידי צעדים אלו?
שימו לב, שהגזענות הזו סותרת את ערכי היהדות הרשמיים, ואף את ערכי היהדות שנתקבלו על הציבור החרדי. ולכן אפשר לגרום לאנשים לשים לב לסתירה הפנימית שבמעשיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 17:55 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 12:50 |
|
| |
שלמה
אני מסכים שתופעת הבדלנות היא השאלה המרכזית שניצבת כעת על סדר היום, בהקשר של הקבלה או אי הקבלה למוסדות החינוך. כפי שכתבנו שנינו, הבדלנות באה לידי ביטוי לא רק במוסדות חינוך אלא גם באופנים נוספים, במגורים; בתי כנסת; ארגוני חסד; מפלגות; עיתונות; נישואין; גופי כשרות; בתי דין; פוסקי הלכה ועוד. יחד עם זאת, חשוב להתייחס לכך שישנן רמות שונות של בדלנות בתוך הציבור החרדי. אני חושב שהציבור החסידי הינו בעל המאפיינים המתבדלים ביותר, כשהדבר מתבטא הן בבדלנות כלל חסידית מיתר העולם החרדי, והן בבדלנות של כל חצר חסידית בפני עצמה. הציבור האשכנזי הלא-חסידי (ליטאי) מתאפיין בפחות בדלנות, הן בינו לבין עצמו והן ביחס ליתר האוכלוסיות. ההבדל הזה בין החסידים לליטאים בא לידי ביטוי גם במובן של אחריות ודאגה לכלל הציבור, כך לדוגמא בנושאים של הרבצת תורה קירוב רחוקים והחזרה בתשובה, הייתה לדעתי במשך שנים רבות דומיננטיות גדולה יותר של הליטאים מאשר החסידים (מלבד חב"ד הראויה להתייחסות בפני עצמה). הקישור בין הבדלנות לגלותיות יש בו ממש, אבל במידה מסויימת דווקא במדינת ישראל התאפשרה לעיתים בדלנות גדולה יותר. חשוב להזכיר, שבתוך העולם הליטאי עצמו, ניתן לזהות קבוצות בדלניות יותר, כדוגמת תלמידי הרב מבריסק (בריסקער'ס) או תלמידי החזו"א (חזונישניקע'ס) או בני הישוב הישן בירושלים (ירושלמער'ס), קבוצות אלו השפיעו במובן זה על כלל הציבור הליטאי.
הטענה שהבדלנות פוגעת במצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא נכונה, אבל נראה לי שהשימוש במונח שנאה הוא קיצוני. אני סבור שמרבית הציבור החרדי יודע לכבד ולחיות באחווה גם עם מי שאיננו דומה לו לחלוטין. יחסי שכנות טובה, ניתן למצוא בציבור החרדי בכל מקום, עם קבוצות שונות לחלוטין. בשכונות רבות ניתן למצוא מניני תפילה מעורבים לחרדים ולדתיים לאומיים מכל החוגים והעדות, ללא שום מתח ועוינות. האמירה המכלילה שהחרדים לא מחנכים לתת כבוד לאנשים מעדות ומחוגים אחרים איננה נכונה, אם כי כמובן שיש בעניין זה הבדל בין בית לבית. יחד עם זאת, התופעה המוכרת של היחס ל"זר" ול"אחר" קיימת בכל חברה, ומטבע הדברים הבדלנות במגורים וביתר הדברים, יוצרת מרחק הנובע מאי היכרות.
הבדלנות בנישואין היא למעשה הדבר המרכזי שמנציח את המשך החלוקה של הציבור החרדי לקבוצות ולתתי קבוצות לאורך שנים רבות, בדלנות זו היא בעלת המאפיינים הקפדניים ביותר, שכן כל אחד ואחת מחפשים את הדומה להם ביותר מבחינת רקע חברתי ותרבותי. להבנתי, מלבד הרצון של השימור התרבותי, יש משמעות רבה לכך שהנישואין מתבצעים על ידי שידוך ולא על ידי בחירה עצמית של בני הזוג. בציבור החסידי, שההחלטה נתונה במידה רבה להורים, טווח המרחק בין בני הזו מבחינת רקע הוא אפסי, בעוד שאצל הליטאים שבני הזוג מהווים גורם עיקרי להחלטה הסופית, ישנו טווח רחב יותר. נישואין בין עדתיים, הינם בגדר בל יראה ובל ימצא עוד יותר מבעבר. המצב הקיים, גורם לכך שגם מי שאין לו מניעה עצמית לעשות זאת, חושש מתגובת בני משפחתו וחביריו ומהמחיר שילדיו עלולים לשלם בבוא היום. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אמר לאבי שהוא רצה את הרב יהודה עדס כחתן לבתו, אבל המשפחה התנגדה לכך.
הבדלנות המפלגתית בין אשכנזים למזרחיים היא אכן נושא כאוב ביותר, למרות שבקיומו יש גם שיקול אלקטורלי ידוע, של השגת תמיכה ממזרחיים לא חרדים, שלא יתנו את קולם למפלגה חרדית כללית (מה שמלמד על קיום בדלנות אשכנזית - מזרחית גם מחוץ לעולם החרדי). לי כואבת עוד יותר, החלוקה הפנימית בתוך יהדות התורה לסיעות על בסיס חוג וחצר.
בויכוח סביב עמנואל בפרט ואפליית ספרדים בכלל, עולים טענות שונות ומשונות מכל הצדדים. על מנת להתמודד איתם כראוי, חשוב לפרט אותם ולנתח אותם אחת לאחת. לעיתים נשמעים על ידי דובר מסויים אחד מספר טיעונים סותרים זה לזה, המזכירים את השואל המשיב למשאיל שלוש טענות לזכותו: 1. לא שאלתי ממך כלום. 2. הכלי המושאל נשבר תוך כדי עבודה (מתה מחמת מלאכה) 3. כבר החזרתי לך את הכלי השאול מזמן. כך למשל, במאמר שהופיע ב"בחדרי חרדים" טען הכותב שתי טענות 1. אין היגיון להכניס לכיתה אחת בנות אשכנזיות עם בנות ספרדיות בשל הבדלי מנטליות. 2. בכיתה האשכנזית יש הרב בנות ספרדיות. אני חושב שכדאי שננסה לאסוף את הטיוענים השונים ולהתמודד איתם.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 12:56 |
|
| |
מצוקי ארץ
נראה לי טוב יותר לעשות העתק-הדבק של ההודעה כולה, מאשר להפנות אותנו לפורום "בחדרי חרדים".
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 21:25 |
|
| |
אני רוצה להציע שמיותר להאריך ולהעמיק מהם הגורמים ומהם המאפיינים ומהם נקודות הראות של כל אחד מהצדדים בנושא האפליה/בדלנות/הפרדה. משום שהציבור החרדי אינו הציבור שיכול להוות דוגמה להתנהלות תקינה בשום תחום מלבד בכניעה והציות לרצון ה' כפי שהוא משתקף על ידי הרוח הנושבת ברחוב.
אם ניקח כל נושא בפני עצמו נוכל להצביע מה גרם לו ומי היא עילתו. אך הטיפול לא יכול להתבצע ברמת הסימפטום.
וזכורה לי לטוב רשימתך בןציון המפרטת עשרות נושאים הטעונים דיון/ביקורת/שיפור ואצטט כמה מהם:
1. לימוד התנ"ך
2. שיטת הלימוד ב"חדרים". [לימודי חול, בקיאות , חזרות , הגברת החשק.]
3. לימוד המוסר בישיבות. [בחירת הספרים, אופן הלימוד, התועלת.]
4. לימוד שמעתתא אליבא דהלכתא. [בישיבות, בכוללים.]
5. שיטת הלימוד בישיבות. [למדנות, סוגיות.]
6. האפשרות ללמוד מה שליבו חפץ. [בישיבה, בכולל.]
7. לימוד ספרי אמונה. [רס"ג, מורה נבוכים, דרך ה', כוזרי,ספר העיקרים ועוד.]
8. השימוש במחשב ובמאגרי מידע. [בבית, במוסדות.]
האם גם כאן נתחיל לדון מה הביא וכיצד - או שעלינו להציג נקודת מוצא שונה בשורשי המבט לחיים.
נקודת מוצא החותרת לדרך שהיא תפארת לעושיה בעיני אלוקים ובעיני אדם.
עלינו לדון ולהעמיק "כיצד עלינו לחיות נכון" או "מה ניתן לשפר" חלף "כיצד הגענו לטעויות".
ולחנך כך את עצמינו ואת הדור הבא.
במצב הנוכחי לא ניתן לחנך לא את הציבור הליטאי ולא את הציבור החסידי למחוק את נושא הגזע, המוצא והעדה מהלקסיקון.
אם ברצונינו, נוכל לחנך בבית פנימה שלא להתייחס לנושא, וכמו שביתי בת ה4.5 שאלה את אשתי יום אחד אם אנחנו חרדים. כי ילדה שאלה אותה ברחוב אם אנחנו דתיים או חרדים (ברובע קשה להבדיל).
לצערי נאלצנו לגלות לה שאנו מוגדרים כחרדים, אך הקו שאני רואה לנכון הוא ללמד שאנו יהודים שומרי תורה ומצוות, והרי גם השכן עם הכיפה הסרוגה הוא יהודי שומר תורה ומצוות, וגם השכנה המרוקאית היא יהודיה שומרת תורה ומצוות וגם ה"רעבאראלע" עם היארמולקע הוא יהודי שומר תורה ומצוות. אם כן מי ישים חומה בינינו?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2010 00:54 |
|
| |
יהודים ברמת הפרט, הצדק איתך. המשימה הראשונה והחיונית שלנו בסוגיה זו, היא לדאוג שילדינו יהיו בעלי ראיה כלל ישראלית ויהודית. אבל יחד עם זאת אסור להתעלם משלושה דברים: - כנגד החינוך מבית, ילדינו עתידים לספוג השפעה רבה מסביבתם הקרובה במוסדות החינוך וכיו"ב במהלך שנותיהם, עלינו לדאוג שהחינוך שלנו יחזיק מעמד גם במצב זה.
- העשיה ברמת הפרט, איננה משנה מהותית את המרחב הציבורי בטווח הקצר, בינתיים ישנם נגעים רבים המשלמים מחיר יקר של דחיה ואפליה, לא ניתן להתעלם מצרתם שעוד עלולה להחמיר.
- שינוי במרחב הציבורי, אפשרי רק אחרי הבנה של השורשים ההיסטוריים הרחבים של התופעה, והמשמעות שלה בעיני הצדדים השונים.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2010 23:10 |
|
| |
אינני יודע מי המטומטם הזה.. אבל אתם מוזמנים להנות:
זעקתו של קנדי: 'איך בין אין א'ברלינר', מהדהדת בעמנואל • דעה
בטור מלא אמוציות, חוזר הרב ישראל זהבי לנאומו של ג'ון קנדי על חומות ברלין, ולנאום האספסוף של תיקי דיין • "התורה, אוסרת להינשא למי שאינו בן ברית. התורה חילקה את העולם היהודי. התורה מחייבת להשמיד את עמלק. התורה גזענית?" • ומה דעתכם?
הרב ישראל זהבי, בחדרי חרדים
תאריך: 13/06/2010 16:22:00 |
1) באמצע המלחמה הקרה, כשהמתח בין המזרח למערב בגרמניה היה בשיאו, ודיירי המובלעות במערב חיו תחת פחד אימים מאימת הסובייטים המזרחיים, הגיע נשיא ארה"ב, ג'ון קנדי, לביקור בברלין, בתאריך 26 ביוני 1963. הוא נאם מעל בניין העירייה בצידו המערבי של ברלין, את הנאום המכונן ביותר של עולם החופש בעת החדשה.
את נאום ה'אני ברלינאי' הוא קרא בגרמנית: 'איך בין אין ברלינר'. ככה. בשפת המקום. ה'אני ברלינאי' נותר בחלל העולם כאחת האמירות הגדולות ביותר. אני - העולם הגדול בראשות ארה"ב, ברלינאי - עומד מאחורי החופש והתקווה. עולם צודק. עולם הוגן. עולם בטוח.
קנדי סיים את הנאום ואמר: 'פעם, לפני אלפיים שנה, זו הייתה גאווה לומר אני רומאי. היום, בעולם החופש, זו גאווה לומר: אני ברלינאי. משום שכל אדם חופשי הוא ברלינאי'.
2) ישבתי השבוע עם כמה יהודים חילוניים, ממש לא מדלת העם, בלשון המעטה. וכשהתפזרו, שאל אותי אחד מהם, תוך שמצחו נחרש קמטים קמטים: 'חשבתי שהדת הרבה יותר יפה. מה זו הגזענות הזו בשם הדת שהולכת שם, בעמנואל'. 'אין שם גזענות', השבתי. 'נו באמת?' הוא מגיב, 'מה, אתה תעבוד עלי? אני יודע. כאילו, האשכנזים יותר טובים, אז השחורים מקלקלים אותם. כמו בדרום אפריקה'. נבהלתי מהרצינות שלו.
אמרתי לו: 'אני אשמח לצעוד עם הדת בדבריה היפים. כמו בדבריה הפחות יפים - לטעמך'. נפרדנו ידידים-המומים.
3) כן. הדת גזענית. אין מה לעשות היא ג-ז-ע-נ-י-ת. למי שיש בעיה. שתהיה לו בעיה. התורה, למשל, אוסרת להינשא למי שאינו בן ברית. התורה אוסרת נישואין חד-מיניים. התורה קבעה שמי שהוריו לא נהגו כשורה - בנו - שאינו אשם כלל - יהיה ממזר. התורה גם חילקה את העולם היהודי לכוהנים לויים וישראלים. התורה מחייבת להשמיד את גזע עמלק. התורה גזענית.
ניסיונות ההסברה מבית המרצים לחזרה בתשובה - עשויים בעיקר לאנשים שהשתלתה עליהם מחלת המיסטיקה. אני לא לקיתי במחלה זו, והררי הפילוסופיות הללו לא עושות עלי רושם. ואני מקבל את התורה כמו שהיא.
4) כשתיקי דיין נאמה בשנת 1999 בכינוס בחירות למען אהוד ברק בכינוס של 'אמני ישראל' בשפיים, היא אמרה על מצביעי בנימין נתניהו 'אספסוף מהשוק'. מה עשו אנשי הליכוד? קיבלו עליהם את הדין בהכנעה? בכלל לא! הם הפיצו סטיקרים ועליהם הרישום 'אני אספסוף גאה'. הם אמרו: מי את גברת דיין שקבעת שאספספות היא דבר גרוע, וכל שנותר לך, הוא להדביק את זה לאנשי בנימין נתניהו. ממש לא. אספסוף יכול בהחלט להיות דבר טוב. אנחנו אספסוף גאה.
גם אני פונה אל אותם אנשים שמאשימים אותי בגזענות, ואומר להם 'אני גזען גאה' - במידה וקיום דברי התורה הקדושה שניתנה בסיני, יאלץ אותי ללבוש אדרת גזענות. אני לא אלבש אותה - אלא אתהדר בה. נקודה.
5) אז, אנחנו - האשכנזים, הקמנו, מפת לחמנו, את החינוך העצמאי. קיבלנו כלום שבכלום - כסף מהמדינה, כדי להחיות את המינימום של החינוך העצמאי, ואת כל שאר ההחזקה של החינוך העצמאי קוששנו כסף מיהודים טובים בארץ ובגולה. בקיצור: רוב החינוך העצמאי הוא כסף "פרטי" שהמדינה היה לה חלק קטן מאוד בעניין (בעבר). וכל ניצול כוחות המדינה בעניין, מהווה בריונות גסה.
6) מי הם הנהנים העיקריים של החינוך העצמאי? 'יהדות ספרד'! חד משמעי. יהדות ספר הינה יהדות יקרה. היהדות היקרה הזו הייתה תמיד בראש מעיניהם של גדולי ישראל כולם, והם הקימו את רשת החינוך העצמאי, גם, ובעיקר, ליהדות הספרדית, שהיא, כאמור, העיקרית שנהנית מהמוסדות של החינוך העצמאי. (כמדומני שרוב מוחלט מהבנים שמתחנכים בחינוך העצמאי הם מהיהדות הספרדית).
יש לזכור: החינוך העצמאי קלט את בני יהדות ספרד בין שורותיו, בתקופה שלא היו פוליטיקאים מזרחיים; לא היו שופטים מזרחיים (והיום?...); לא היו כוכבי קולנוע מזרחיים (והיום?...); לא היו אנשי עסקים מזרחיים (והיום?....); לא היו אנשי אקדמיה מזרחיים (והיום?.....); ולא אנשי תקשורת מזרחיים (ושוב, והיום?.....). בקיצור: כשהאפליה במדינה הייתה - מצווה.
אזי אם יש משהו שהחינוך העצמאי הוא לא - זו גזענות. אם יש מישהו שמעליל עלילת דם על החינוך העצמאי שהוא גזען - אזי מקומו הוא בין האנטישמיים.
7) האם ממש אין אפליה? אינני נאיבי. יש גם יש. אין מה לעשות במדינה שהגזענות היא חלק ממרכיביה, לא ימלטו אי אלו סממני גזענות. אבל, למה הדבר דומה? לאיש חצוף שהילך לו ברחובה של עיר. הוא ראה אדם שיש לו יבלת בקצה חוטמו. הוא זעק לעברו מצורע.
המיובל השיב לו מילה פוגענית. ואז הלך החצוף לתובעו לפני שופט. אלא, למזלו, השופט שביקש להדיין בפניו, היה בחופשת מחלה. הוא לקה בצרעת ממהרת על כל גופו. הזד-החצוף התעקש על שופט זה. והוא הלך להתדיין אצלו בבית החולים הסגור השוכן בפאתי העיר מחשש להידבקות. השופט ששמע את טענות הצדדים, פסק מתוך גניחות ממיטתו: מילת הגנאי שהשמיע המיובל לזד הייתה במקומה. שכן, היבלת שבקצה חוטמו, אינה יוצאת מגדר צרעת. ואמת דיבר הזד.
סליחה אם משהו נפגע. אבל ממש ככה נראית תמונת המצב של החינוך העצמאי לצד נורמות הגזענות של מדינת ישראל.
8) גדולי ישראל, ללא יוצא מן הכלל, הביעו את סלידתם מאותה חבורה שידה החליטה לחבל בחינוך העצמאי מתוך קנאה מעוררת סלידה. יש להבין מה קורה כאן: חבורת אנשים הממומנת באמצעות הקרן החדשה לישראל חברו יחדיו לחבל בחינוך העצמאי. איש מהם אינו קשור כלל לעמנואל. כולם פועלים מתוך "אידיאולוגיה" לעזור לאחיהם. למעט רגשי קנאה למפעל הקדוש הזה, אין שום דבר שמאחד בין הגורמים הללו. רוב מוחלט של לומדי המגמה הלא חסידים (מזרחית?) הצהירו כי אינם עומדים מאחורים. הבורר של משרד החינוך, אישש את העובדה, שחציית בית הספר לא נבעה כלל ממניעים גזעניים.
מלבד מה שכל מזרחי שמעוניין בחינוך, יש לו את רשת 'אל המעיין', זו רשת הרבה יותר טובה ומשומנת מעמיתתה האשכנזית. ולכן המסקנה היא: חוץ מרשעות ואכזריות שזועקים ללב שמים אין דבר בכל העתירה הקנטרנית הזו. דומה כי העותרים מסבירים, באר היטב, מפני מה, הם וגרורותיהם, אמורים להיות מנודים.
9) ככלל אינני פנאטי, למרות שזה מצטייר כך. אני אדם שתומך במבחני המיצ"ב במוסדות החינוך העצמאי. אני אדם שמבין היטב למה צריך ללמוד ליבה במוסדות הפטור (למעט, היסטוריה ואזרחות).
אינני חושב שזה צריך להיעשות באמצעות כלים דורסניים מצד המדינה. אך בהחלט זה צריך להיעשות בדרכי נועם מול ראשי המגזר החרדי, מתוך התחשבות ורגישות. עם הבנה, כי יש אנשים, להם חייבים לתת פטור מלא. ויש גילאים, בהם חייבים לתת ללמוד רק את התורה הקדושה. וכל שאר ההתגמשויות שחייבים להתגמש בהם מול המגזר החרדי. כך שבאמת הביקורת שלי בעניין הזה היא על חציית כל קו אדום אפשרי. ולא על שום קיצוניות יתר.
10) אני שומע שמנסים גורמים מסוימים (סהרוריים ושולי-שוליים - יש לומר) ליצור כאן מצג שווא. כאילו יש מחלוקת פוסקים. מצד אחד: רב חשוב, שאיש אינו יכול לערער על גדלותו בהלכה. ומצד שני: שאר גדולי ישראל. תוך ניצול ציני ומרושע של כמה גדולי ישראל שלא חתמו על הכרוז. אז ראשית, אין שום סיבה שהרב עובדיה יוסף יחתום נגד בנו, ויביא בכך, מתנת חינם לשוחרי הרע נגד תורתנו הקדושה.
11) ולסיום בלתי אפשרי ללא תקשורת:
א) רדיו 'קול חי' חייב להחליט אם הוא עם אוריינטציה חרדית או לא. אם כן, הוא לא יכול להעלות את אותם נציגים ולהציגם כצד. בדיוק כפי שבימי המשט, שום כלי תקשורת, כולל גדעון לוי לא העיז להעלות אנשי חמאס לראיון. ואי אפשר לטמטם אותנו עם דברי הבלע הללו. ואם לא, אז שיפרסם את זה ושלא יתחפר מאחורי כל מיני מוצרים דמוי-דתיים.
ב) אי אפשר שלא להביע את התחושה הלא נעימה מהסיקור ה'הוגן' של 'המודיע' הפרשה. 'המודיע' שידע להאבק על מאבקים חצי-הזויים, כדוגמת: אל-על ושפע-שוק ובכל מיני מאבקם שלחלקם אין שום יסוד הלכתי, אלא הם רק סימבוליים, והעיתון יצא למאבקים חסרי פשרות. והיום, על לב-ליבה של החינוך החרדי (גדרי הלבוש הם הלכות) 'המודיע' הופך להיות גורם מאזן. שאחר כך 'המודיע' לא יתפלא שהוא נחשד בקבלת טובות הנאה מהקרן החדשה לישראל שמשמנת את כל מי שהיא רק יכולה.
|
|
|
|
|
|
