אל תשלחו את הילדים לנהורא !!!! (וגם אל תתרמו)

מוסד הישיבה התיכונית החרדית מצוי במגמת התרחבות חסרת תקדים עקב ביקושים הולכים וגוברים למוסדות מסוג אלו הן מצד משפחות עולות מארצות הרווחה והן מצד משפחות חרדיות נורמטיביות שראשיהן רכשו את השכלתם הבתר יסודית בישיבות קטנות וקדושות עד כאב. הביקוש בקרב הציבור האחרון מקביל למגמת היציאה לעבודה בקרב הציבור החרדי המובילה להכרה בחשיבות הלימודים התיכונים בגיל העשרה, ומהווה בעיטה באחורי השקר הגס לפיו ניתן להשלים פערי השכלה בכל גיל ובכל מצב משפחתי. 

מוסד הישיבה התיכונית החרדית בישראל מתאפיין באתגרים ייחודים, והראשון אם לא הקריטי שבהם הינו אתגר עיצוב הזהות והאתוס החינוכי - שני מושגים שלובים המכונים בלשון עלגי השפה והדעת ''השקופה''.  

בעוד שבחו''ל המקף של הישיבה התיכונית-החרדית משוחרר מתסביכי זהות ומתקבל בטבעיות מוחלטת כזיווג בין שבבי בצל ושמאלץ הרינג, הרי שבארץ הקויידש מוסד הישיבות התיכוניות החרדיות התאפיין מתמיד בתסביך זהות שהוזן  בין היתר בתיפקודם ההיסטורי כמתחרות על תלמידים פוטנציאלים עם הישיבות הקטנות בשנות עיצובן וגיבושן  של האחרונות כפס הייצור הבלעדי וברירת המחדל לגברברי המגזר וגם בשל אופן הניסוח של האתוס הישיבתי שהעמיד את ההתמסרות הטוטאלית ללימוד תורה כאידיאל העליון שבתורו הוביל לביסוסו כאידיאל יחיד ובמידה מסויימת כמסמן גבולות החרדיות של העת החדשה.  

אין להקל ראש במשימה המורכבת ואולי הבלתי אפשרית מולה ניצבים ראשי הישיבות התיכוניות החרדיות בבואם לעצב אתוס חינוכי בישיבתם, מה גם שרובם ככולם חסרים את עמוד השדרה ואף את הכשירות המינימלית הדרושה לגבש תפיסת עולם אלטרנטיבית.  אין באמור בכדי להנמיך את שיעור קומתם הרוחנית ואולי גם החינוכית, שכן ישנו הבדל עצום בין כשירות כמחנך מוצלח המהלך בתלמים חרושים ובין מחנך המעצב תפיסת עולם יחודית בסביבה עויינת. לא ניתן לדרוש מאדם נחמד ולא מזיק כר' ברוך צייט לגלות כשרונות של הוגה דעות דגול בה ובעת שהם מתועלים וממוצים באפיקים אחרים כהלחנת שירי קומזיץ וכתיבת ספרי ילדים מאויירים. 

תהיינה הסיבות אשר תהיינה, ניתן לקבוע כעובדה כי בהעדר משנה מובחנת הישיבות התיכוניות החרדיות התאפיינו באתוס חינוכי עמום לכל היותר שבד''כ לא עמד ברוח ישיבתית מצוייה  והתנדף כולו אחרי זמן אלול ראשון בישיבה גדולה אם לא לפני כן, ולמעט בהקשר של איים זעירים  וזניחים של בורגנות חרדית הן שמשו כגשר חד-כיווני לעבר החרדיות הנורמטיבית. ומי שלא ראה את לגיון עוטי הפראקים בכינוס הבוגרים האחרון של היישוב החדש לא ראה מימיו פירסומת לפראקים זולים מפס היצור של בגיר וע''כ לא יבין.  

אלא שבשנים האחרונות נמצא לישיבות התיכוניות החרדיות קהל צרכנים חדש בדמות הציבור שגדל בתוככי החרדיות הנורמטיבית והדורש מסגרת תיכונית בדמות אלטרנטיבה מוסדית, חינוכית, ואף מושגית מעבר לפתרון הפרטני הנדרש לילדיהם.  בניגוד לקהל התמימים הגיוורענערס שקנה את הלוקשן של מטיפי מחנה בני תורה, בוגרי הישיבות קטנות לא שולחים את בניהם לישיבות תיכוניות בכדי שיספרו להם סיפורים עד כמה הוריהם טעו והמירו חיי עולם בחיי שעה - שהרי לכך ניתן לשלוח את הילד היישר לבית דוד ובשכ''ל מופחת ללא הקפנדריה של מוסדות יקרים להחריד הממוקמים מחוץ לריכוזי האוכלוסין החרדים.  הרי בסרט הזה הם היו וממנו הם בורחים. 

קהל הצרכנים החדש של הישיבות החרדיות התיכוניות שאחראי יותר מכל לפריחתן מהווה את התשתית שעליה יבוסס אתוס חינוכי חדש או לפחות את הנסיון לגיבושו.  אלא שלצד ישיבות הישוב ובמידה פחותה מערבא, שהתאפיינו בפסיביות, אנו עדים לכניסתם של שחקנים חדשים החסרים את האאוטסיידריות של מחנכי היישוב ומערבא ושאינם מתביישים להשתין מעל המקפצה היישר על ראשיהם של משלמי שכר הלימוד הגבוה ולהכריז לעיני כל על מגמת גניבת הדעת המאפיינים את בית העסק שלהם. 

וזאת הקדמה די ארוכה בשביל המנה העיקרית והיא צליבתה של ישיבת נהורא. 

ישיבה זו הוקמה על ידי הרב ישראל מרדכי גרינבויים אשר במקום להרביץ תורה בישיבות הק' נשמת אפינו, בחר כהגדרת אביו (שהוא פרשיה נפרדת) ולתמיהתו כי רבה ''להתעסק עם ישיבות תיכוניות''. 

הנ''ל בחר לצאת לאור השמש כשחמאה על ראשו בראיון זוגי תמוה ומביך עם אביו (שלפי מושגי הכיבוד האב שלי היה צריך להחביאו לבל תשזפנו עיני הציבור הרחב וימיט קלון עליו ועל משפחתו על ידי פרישת אופקיו המוגבלים והצרים כעולמה של נמלה) בו הוא חושף את עמדתו המוצהרת לפיה ישיבתו מהווה פלטפורמת מעבר חד כיוונית מהחרדיות הבעלבתית הפגומה לעבר השלמות של החרדיות הישיבתית והנורמטיבית. 

,,ר''מ בנהרא שיבקש ממני כי אקבל את בנו למוסד, אפטר אותו לאלתר'' מטיל הרב גרינבויים פצצה. ''כי מי שרוצה שהבן שלו ילמד ב''נהורא'' אינו ראוי לשמש ר''מ בנהורא. זו אינה ישיבה כמסורת הישיבות הקדושות. חד וחלק''

אתה אומר זאת גם בישיבה? 
''בוודאי שאני אומר את זה בישיבה. אני אומר להם בריש-גלי: הכוונה שלי להפוך אתכם לבני תורה. יתירה מזו: לא אחת אני מסמן נערים בסוף שיעור ב' שלדעתי הם בשלים וראויים ללכת לישיבה רגילה. אני אומר להם: 'לכו, שאין להם מה לחפש עוד אצלנו. 

ואביו של החכמולוג הולך ומוסיף לצד שאר אמירות מביכות, שבכל משפחה נורמלית בעלת רף בושה מינימלי היו מסתירים אותן הדק היטב מתחת לשטערן טיכל: 

''בתחילה לא הבנתי את נטייתו של בני להתעסק עם ישיבות תיכוניות'', אומר האב בגילוי לב בעודו צועד בשבילי הקמפוס ''אך 
 בהמשך הבנתי שהוא מוציא יקר מזולל. תראה מה הוא מחולל כאן, זו הרי מהפכה'', עיניו נוצצות. 

לו היה הרב גרינבויים היה מגלה את קלפיו לציבור ההורים ואף לנדבנים ולליאו נואי בראשם, הרי שהיה ניתן להצדיקו לפני עולם מושגיו שגובש בביתו של הונגרי צר אופקים. אלא שלפני ההורים ובעיקר לפני הנדבנים הרב גרינבויים מרקד מה יפית דביק ולשונו נוטפת צופים עד למבוכה, ואז בגניבת דעת מוחלטת הוא מטיף לילדים מושגים הזרים להוריהם ואף לא מתבייש להתראיין על כך למוסף שוברים שתיקה של בקהילה תשע''א. 



נראה אותו מוסיף את עיקרי משנתו החינוכית לדף המידע ואף מספר על כך לזאב וולפסון שאת כל ילדיו שלח לישיבות תיכוניות חרדיות בארה''ב שלא כמסורת הישיבות הקדושות. 

המצחיק מכל שמי שמדבר הוא בנו של הונגרי שלא שכח את קרחת הראש ואת כל הפיציפקעס ההונגרים, אבל שכח את כל הישיבות המיקצועיות ''שלא כמסורת הישיבות הקדושות'' שהיו קיימות אף באגפים הקנאים של יהדות הונגריה.  ועיין בספרו הק' של ברוייאר על הישיבה. 

ניתן להצדיק פסיביות, ספקנות מצד המחנך באשר לאלטרנטיבה, צניעות, הכלה של מספר שיטות והצדקת האתוס החינוכי הישיבתי כאופציה לגיטימית המתאימה לרבים וטובים ואולי אף לרוב. אך השתנה מההמקפצה כמעשהו של הרב גרינבויים מהווה תמרור אדום וקריאת הזהרה לכל מי שמוסד הישיבה התיכונית החרדית יקר לו. 

אין אני מצפה מהרב גרינבויים שיאמץ את תפיסתו של הרה''ר המנוח שפירא זצ''ל לפיה המחנכים החרדים בישיבות תיכוניות כנגד תפיסת הוריהם הם בבחינת גנבי דעת, שכן כשאר תנועות פונדמנטליסטיות החרדיות הישיבתית כמו ההונגרית רואה את ערכיה כמוחלטים ומגדירי נקודת הייחוס לכל ערכי המשנה כגניבת דעת. מה גם שניהול ישיבה תיכונית הינה פרנסה מכובדת לכל הדעות. 

רשימה זו מופנית לצרכנים של המוצר שהרב גרינבויים מנסה למכור ובעיקר לנדבניו שלהם אני ממליץ לתרום היישר לישיבות חרדיות אותנטיות כקול תורה ופונביז'. 

ראוי שמאן דהוא יתרגם כתבה זה וישגרה לחנניה ליפא יו''ט נואי המכונה ליאו למען יצווה לנערו ברזון להפנות את תמיכותיו היישר לערלוי ללא הקפנדריה של מעלה בית חורון.   ושמא אתפנה אני ואעשה זאת כשירות ציבורי . 

תוקן על ידי chaim_ben ב- 24/04/2011 16:39:19

chaim_ben

מעבר למילים הקשות כנגד השיטה של הרב אברהם (מי זה "ישראל מרדכי"?) גרינבוים לדבר בשני קולות הפוכים, תופעה שלצערי איננה כה חריגה במחוזותינו, חשוב לבחון את הדברים לאשורם.

התמונה שהצגת בתחילת דבריך של פריחה חסרת תקדים של הישיבות התיכוניות החרדיות, בעקבות עליה בביקוש להן מצידם של הורים בוגרי עולם הישיבות, נראית לי קצת מוגזמת. למרות ההיגיון הרב בכך שאנשים הנאלצים לעבור מסלול קשה ומפרך ביציאה לעולם העבודה והלימודים המקצועיים ו/או האקדמיים, ישלחו את ילדיהם למסגרות שיקלו עליהם בבוא היום לעשות צעד זה, לא נראה לי שהדברים אכן קורים. לעת עתה לא נראה שישנו ביקוש גדול כל כך לתלמודי תורה יסודיים עם לימודי ליבה דוגמת רזילי לויכטר ורפפורט, והמעבר מתלמוד תורה חרדי מצוי או "חיידר" לישיבה תיכונית איננו תופעה רווחת. עובדה היא שהישיבות התיכוניות החרדיות ובפרט "נהורא" אינם ממלאים את שורותיהם בתלמידים מבתים חרדיים, אלא עם הרבה נערים מבתים דתיים לאומיים והכיפות הסרוגות בסרטונים שהפנית אליהם יוכיחו. בכל מקרה לא שמעתי על פתיחה של ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות מעבר לחמשת הישיבות המוכרות (הישוב, מערבא, נהורא, נהרדעא, מאורות), אלא אם כן נמנה גם את הישיבות המקצועיות לנושרים ולמתקשים שהוקמו בקרית יערים וכפר חיטים ביד חרוצים ובמגדל העמק וגם אז לא מדובר על מספרים גדולים כל כך. חשוב באמת לברר מהן הסיבות המונעות מיותר הורים חרדים לשלוח את ילדיהם למסגרות אלו, האם זהו שכר הלימוד הגבוה או המחיר החברתי והמשפחתי הכרוך בכך או סיבות אחרות. אמנם מצד שני ישנה תמיכה מסוימת לתיאורך מהאמירה הנשמעת ממספר ראשי ישיבות תיכוניות חרדיות, על כך שהם מקבלים אחוז קטן מקרב הפונים אליהם, וכאן עולה השאלה היכן באמת לומדים הנותרים שלא התקבלו, לצערי אין לי תשובה על שאלה זו.

לגופו של עניין, הבעיה שהעלית איננה נוגעת כמובן רק לדמותו של הרב אברהם גרינבוים. אין לנו ידיעה ברורה מה הוא אכן מעביר לתלמידיו, האם את מה שהוא אומר לליאו נוי ובסרטון, או את מה שהוא אומר לעיתון בקהילה ולרב שטיינמן, או שאולי לתלמידים הוא אומר משהו שלישי. השאלה היא מהו המסר המועבר על ידי כל צוות הישיבה ומהי האווירה בין הבחורים, והתשובה בנושא זה היא כנראה שאכן עולם התורה הישיבתי הוא הסמל העומד לנגד עיניהם, שכן ברמה העובדתית נדמה שילדיהם של הר"מים בכל הישיבות התיכוניות החרדיות לומדים בישיבות קטנות רגילות. המבחן הוא כמובן לאן הולכים בוגרי הישיבות התיכוניות החרדיות, ואם אמנם הם הולכים רובם ככולם לישיבות כדוגמת חברון ואור ישראל, ספק רב מהי התרומה המשמעותית של הישיבה התיכונית, אבל אם הם הולכים לישיבת "איתרי" שהינה עדיין מקום שונה בעולם הישיבות, נראה שיש להם אפשרות נוחה יותר להמשיך במסגרת לא תורנית ישיבתית.

מעבר לקריאות בסגנון כותרת האשכול לא לתרום לישיבת נהורא ולא לשלוח לשם את הילדים, השאלה הגדולה היא כמובן שאלת האלטרנטיבה. האם ישנה מסגרת אחרת טובה יותר? והתשובה היא שלעת עתה חוץ ממערבא אין מקום טוב יותר במודל זה, והתלמידים הבאים לנהורא הם בכל מקרה אלו שלא התקבלו למערבא. הקריאה צריכה להיות להקים מסגרת אלטרנטיבית, אבל לצערי זוהי משימה כנראה קשה מאוד הדורשת הון רב מתרומות ועוד הון רב משכר לימוד וכמובן שם טוב להשגת תלמידים מתאימים.

האם ניתן להציע חלופה אחרת להמשך הלימודים בישיבות התיכוניות, מעבר ללימוד בישיבות הגדולות הרגילות? שאלה זו מעסיקה אותי רבות ועבורה בין השאר פתחתי את האשכול על "מרכזיות הישיבה הגדולה". לעת עתה נראה שרק לתלמידים מהבתים הדתיים-לאומיים ישנה את האופציה להמשיך לאחר הלימודים בנהורא בישיבת הסדר או מסגרת אחרת שאיננה מקדשת רק את הלימוד הישיבתי והמודל החרדי המצוי.

_________________

ימי, זהו עדכון משמח! תודה.

_________________