מה אתם אומרים על זה? (זכויות העובד החרדי)

קלמן זה נושא ראוי מאד, וכאשר אתה מפרסם הודעה בעניין עדיף שתכתוב בכותרת כמה מילים שיעזרו לקורא לדעת על מה אתה מדבר.

לצערנו לולי מוראה של מלכות איש את רעו חיים בלעו ולכן העובדה שחרדים נמנעים מלתבוע בבית משפט גורם לכך שיש הרבה בעיות של הלנת שכר בקרב אלו שמועסקים בתוך המגזר.

אני עובד בבנק מסוים באזור חרדי, ואני רואה בלי סוף אנשים (ובעיקר נשים) שמקבלים משכורת לפעמים אחרי ה20 לחודש, מאחר והריבית בבנק על מינוסים מאד גבוהה זה גורם לאנשים עלויות של מאות ואלפי שקלים בשנה. אם מעסיק היה נתבע בבית משפט הוא היה משלם תוספת של 5% ועד 10% בשבוע והוא לא היה מעיז לחזור על השטות הזו.
הלנת שכר: http://www.workrights.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%A0%D7%AA_%D7%A9%D7%9B%D7%A8
 
קראתי לא מזמן בעלון הלכתי של הרב דונר מבני ברק שמהבחינה ההלכתית אין מקום לתבוע זכויות עובדים, ולמשל בניגוד למה שקבוע בחוק שאם עובד חותם על "וויתור" על הזכות לשכר מינימום אין לזה תוקף, על פי הלכה יש לזה תוקף. ורק לגבי פיצויים מכיוון שפשט המנהג לתת פיצויים הרי זה כאילו סיכמו ביניהם העובד והמעביד על כך.
במצב כזה שבו ההלכה אינה מעגנת את הנושא, והחברה החרדית לא מקבלת את בית המשפט כערכאה הראויה לדון בעיניינים כאלו מצד אחד ומצד שני הרבנים אינם מתקנים תקנות שיעזרו לעובדים לשרוד בעולם העבודה האכזר של היום. נשאלת השאלה מה עמדת היהדות בנושא? איך ניתן למנוע דווקא מהדת להיות זו שגורמת לעוול כזה גדול לבני אדם.
בטוחני שאם היה היום סנהדרין היו מקבלים עליהם את חוקי העבודה המקובלים היום במערב כתקנת חז"ל (כשם שהם תקנו הרבה תקנות ממוניות לשם ניהול המסחר התקין) ואפילו אם היינו באיזו קהילה בגלות בחו"ל בטוחני שבית הדין של הקהילה שיש לו סמכות לתקן תקנות היה מקבל על עצמו את העיניינים האלו כי הם לטובת רוב האוכלוסייה, השאלה מה עושים כשאתה תקוע במצב של קיפאון הלכתי, וכל אדם הוא קהילה וכל רב הוא דיין ואין לאף אחד יכולת לתקן תקנות???

בנוסף יש לדון מבחינה הלכתית  האם בית משפט לעינייני עבודה הוא ערכאה שאסור ללכת אליה, הרי כולם היו מסכימים שמותר ללכת לשופט כדורגל כדי לשאול אותו ב"דיני כדורגל"... גם במקרה שלנו מכיוון שזה בית משפט ייעודי לנושא מסוים והוא אינו מתיימר להכריז על עצמו כמקום גבוה לצדק שבא להחליף את דת משה (בבגץ רואים את עצמם לא רק כשופטים ששופטים מכוח החוק שנחקק על ידי הציבור הכנסת אלא גם ככאלו שיכולים להמציא את הצדק מחדש גם אם כמעט ואין לזה סימוכין בחוק) אלא לדון בתחום מסוים, שהחוקים שלו נקבעו מראש על ידי הציבור/הכנסת.

נציין שיש תחומים אחרים שבית הדין קיבל את מנהגי העולם והחוק כמחייבים למשל בכך שהאב חייב לזון את בניו ובנותיו (ואם הוא מתגרש אז הוא משלם כסף לאשה שתעשה את זה) עד גיל 18 ולא עד גיל 6 כפי שמופיע בהלכה (ויש מהפוסקים שכתבו עד גיל 12).

תוקן על ידי ההיולי ב- 28/10/2011 05:32:33