יתד נאמן על "החרדים החדשים"

 "טוב" בחסות פא"י "חרדים חדשים" באחדות אינטרסים עם מורדים ותיקים:

י. גפן

• מה פשר נסיונות ההחיאה המלאכותית של המפלגה המתפוררת והעבשה שעבר זמנה, וכיצד הגיעה לאחדות אינטרסים עם "החרדים החדשים", שמניפים את דגל הפתיחות וקוראים להשתלבות בחברה החילונית? • מצוידים בשאלות אלה יצאנו לבדוק ולברר, בעיקר "מפיהם ומפי כתבם", מפרסומים בתקשורת וראיונות עתונאיים, על התוכנית של פא״י לחזור למפה הציבורית בדלת האחורית, כשהיא רוכבת על הגלים העכורים של קריאה לרפורמות בציבור החרדי.

בחודש אב תש"כ קבעה מועצת גדולי התורה בהחלטה דרמטית כי "ראשי פועלי אגודת ישראל הוציאו עצמם מכלל החרדים לדבר ד'". לא בכדי מתמקד הניסוח בראשי המפלגה, שכן מפלגה זו מנתה בין שורותיה המוני יהודים תמימים ויראי שמים, שלא היה להם כל קשר להתנהלות האופרטוניסטית הפתלתלה של העסקנים והפוליטיקאים שמרדו בדעת התורה. מרן הגרי״י קניבסקי זצוק״ל מדגיש זאת במכתב שכתב באותה תקופה, ובו קבע בתחילה, כי "המצביע לרשימת הפורשים הוא בכלל מחלל ש"ש בסתר וברבים רח"ל", כשהוא מוסיף וכותב, "כי למרות שמרבית החברים המאורגנים במפלגה נפולה זו הם יהודים תמימים חביבים ונאמנים לתוה״ק, הנה מנהיגיהם וגרורי מנהיגיהם ונושאי כליהם השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת, הבוטחים על חילם מבלי להתחשב בעלבונה של תורה והרס מצוותיה... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם".

כעשר שנים לאחר מכן, פירסם שוב מרן בעל ״קהלות יעקב״ זצוק״ל מכתב נחרץ בו נאמר כי ״כל המחזיק בה ומחזק אותה הן במישרין הן בעקיפין, אז כשנזכה להגאל בב״א יוצג מפלגה זו עם כל המחזיקים בה בצד המהרסים ומחריבי הדת לחרפות ולדראון עולם רח״ל. ומי שחס על כבודו של הקב״ה יתרחק מהם ומהמונם לבל יספה בכל חטאתם״.

בעקבות מאבקם העיקש של רבותינו גדולי ישראל זצוק״ל ויבלח״א, משך שנים רבות נדמה היה כי הגוף הזה ששמו פא״י, או בשמו המלא פועלי אגודת ישראל, חדל מלהתקיים. אולם, מאחורי הקלעים, הרחק מעינו הבוחנת של הציבור, ניסו כמה מראשי התנועה, במשך כל שנות היעלמותם מהזירה הפוליטית והציבורית, לחדור ולקעקע את היסודות האיתנים עליהם מושתת בניינו וקיומו של העם היהודי.

בכתבה שלפניכם מציג ״יתד נאמן״ את העובדות החמורות כמות שהן, כפי שלוקטו ונאספו בעמל וביגיעה רבה, תוך התמודדות עם ניסיונות הסתרה והכחשה של המניעים האמיתיים העומדים מאחורי יוזמות פרטיות כביכול, ומטרתן אחת: לשנות את פני הציבור החרדי, וליטול חלק פעיל בנסיונות לפיתוח אבטיפוס של ״חרדים חדשים״.

לשם ביצוע מזימה מסוכנת והרסנית זו הוכשרו כל הדרכים. מהקמתה של מפלגה מוניציפאלית חדשה בערים ביתר עילית ובית שמש, שמציגה עצמה להמון העם ככזו ש״תדאג לו מול הממסד החרדי הנוקשה״, דרך התמודדות והתערבות בבחירות ללשכת עורכי הדין, נסיון להחייאת המושג של ״ישיבה תיכונית״ (בלבוש חרדי, כביכול), הקמתו של סמינר לבנות במטרה לטפטף את גישתם המעוותת לבנות ישראל ולהשפיע דרכן על אופיו וצביונו של הבית היהודי, ועד ליוזמה האחרונה: הקמתם של בתי מדרש המהווים שעטנז מסוכן ומבקשים ליצור מודל חיים של ״אברך כולל עם לימודים אקדמיים״. הדרך, המטרה והאמצעים זוכים כמובן לגיבוי תקשורתי מכלי התקשורת הכלליים וכמובן מהשבועונים המכנים עצמם כחרדים.

לאחר מיפוי החומר הרב שאגרנו, הבנו כי ככל שגילינו טפח אודות הפעילות ההרסנית, עדיין מכוסים טפחיים.

הקמת מפלגת ׳טוב׳

כתבה שהתפרסמה בעיתון ׳דה מרקר׳ לפני מספר חדשים מספרת:

״בחדר ישיבות בבניין ישן בפתח תקווה יושבים כמה עורכי דין דתיים וחרדים ורוקמים תוכניות. בפעם הראשונה אי פעם מנסים עורכי דין חרדים להשתלב במערכת המשפט של ישראל ולהכניס נציגות ללשכת עורכי הדין, בבחירות שייערכו בשבוע הבא. כושר ארגון נראה כצד החזק שלהם. ׳אנחנו בישורת האחרונה של המרוץ׳, פתח את הדיון עו״ד יחזקאל רוזנבלום, חרדי תושב בית״ר עילית (ומועמד מפלגת טוב לעירית ביתר עילית), שנמצא במקום השני ברשימה״.

הכתב מציין: ״אין לטעות. משמעות ההתמודדות של רשימת חרדים בלשכת עורכי הדין חורגת מגבולות הברנז׳ה המשפטית. אחרי שנים ארוכות שבהן הפסקת לימוד התורה, רכישת השכלה ויציאה לעבודה נחשבו צעד בזוי, יש כיום לפי הערכות 2,000 עורכי דין חרדים, שמייצגים את החרדי החדש שלא מתבייש ללכת לעבוד״. הוא ממשיך ומתאר כי רבים מעורכי הדין האלה, מצאו לעצמם בית פוליטי חדש: סיעת ׳טוב׳. אנשי סיעת ׳טוב׳, מצידם, מסבירים לכתב ׳דה מרקר׳ את הרקע להקמת תנועתם ״שתשחרר את החרדים מעול הרבנים״: ״כדי להבין מהיכן צמחה פתאום סיעה חרדית שחרטה על דגלה את הצורך להתפרנס, צריך לחזור ארבע שנים אחורה - למערכת הבחירות המוניציפאלית של העיר החרדית בית״ר עילית. העיר, שמונה כ־36 אלף תושבים ושהוקמה בסוף שנות ה־80, הייתה נתונה במשך השנים תחת שלטון בלעדי של ההנהגה הרבנית: הם קבעו מי יהיו ראשי הערים, הם הקימו ועדות קבלה לא רשמיות שהחליטו מי יוכל להתיישב במקום ומי לא, והם הורו אילו ילדים יוכלו להתחנך במוסדות הלימוד ואילו לא. ההנהגה החרדית דאגה שכל מי שלא מיישר קו עם הקו החרדי האדוק ימצא את עצמו בחוץ״.

העתון מספר כי צעירים חרדים בנו קהילה ״שלא הייתה מוכנה לקבל את התווית של סוג ב׳״ התאגדו במסגרת פוליטית של סיעת ״טוב״, התמודדו בבחירות המוניציפאליות בביתר ובבית שמש - ״למרות מסע גינויים מקיר לקיר של ההנהגה החרדית״, ולמרות שהוצגו כמי שמתריסים נגד גדולי ישראל. ״ההנהגה החרדית, ששולטת בין השאר באמצעי התקשורת החרדיים, לא מוכנה לתת במה לצעירים שמורדים בהם. העיתון ׳יתד נאמן׳, למשל, לא מפרסם אפילו מודעת ברכה סתמית שבה מוזכר שם הסיעה, ובמאמרים פובליציסטיים רבים הם מוגדרים כ׳שועלים המחבלים בכרם׳״.

״ההתמודדות הנוכחית בלשכת עורכי הדין היא רק הצעד הראשון בדרך להיהפך לתנועה פוליטית רחבה... בשלב הבא, הם אומרים, נתמודד בבחירות המוניציפאליות בירושלים, אלעד ומודיעין עילית״.

אולם כאן מגיע כתב העיתון ׳דה מרקר׳ לשורות העיקריות של הסיפור. מסתבר שלא מדובר בהתארגנות כה תמימה, שהחליטה יום בהיר אחד להקים תשתית חדשה בכוחות עצמה. מאחורי מפלגת ׳טוב׳ עומדת מטרה ממוקדת שמנווטת בידי מפלגה משומנת כספית היטב, ואמונה על מרידה חצופה ורבת שנים בגדולי ישראל.

בלי פא"י, ׳טוב׳ לא היתה קיימת

אכן, מתברר, כי אף שהרוח הרעה של מפלגת ״טוב״, ניסתה ליצור רושם מהפכני ומתקדם, מדובר בס״ה בגלגול מחודש של רעיון חלוד שכשל, לא לפני שכמעט וחולל הרס בשדרות הציבור החרדי.

וכך מציין הכתב של ״דה־מרקר״: ״אף כי המסר של טוב נשמע חדשני, שורשיה ניטעו עוד לפני 90 שנה בתנועה פוליטית אחרת - פא״י״.

״פא״י פעלה כדי לאחד את הפועלים החרדים ולדאוג לרווחתם. במשך השנים התמודדה הסיעה כמה פעמים בבחירות לכנסת, ובשיאה הכניסה שלושה נציגים. בפעמים אחרות היא התמודדה יחד עם רשימה חרדית אחרת, אבל תמיד היה לה קול שונה - ׳לא להיבדלות, כן להשתלבות׳. עד 1992 עוד היה לתנועה נציג בכנסת - יו״ר המפלגה, אברהם ורדיגר. אבל מאז התנועה למעשה לא קיימת. המגזר החרדי כולו נהפך לקול אחד ואחיד, תחת הנהגתם של הרבנים והעסקנים״.

״אבל ראשי פא״י חיכו לשעת הכושר הנוכחית כדי לקום מחדש. לתנועה יש יתרון אחד מובהק: כסף, וכנראה לא מעט. במשך השנים הצטברו בקופתה סכומים ניכרים כתוצאה מהשקעות שונות שהתנועה ביצעה, בין השאר בתחום הנדל״ן, ומדמי החבר ששילמו חברי הסתדרות העובדים של התנועה. כך למשל, התנועה הפעילה ׳קופת מלווה וחיסכון׳ שנהפכה לאחר מכן לבנק פאג״י, שהשליטה בו נרכשה ב־1977 על ידי הבנק הבינלאומי. ב־2010 רכש הבינלאומי את מלוא הבעלות על הבנק, תמורת 86 מיליון שקל שהועברו לגופים ועמותות הקשורים לתנועת פא״י״.

״בראש האימפריה הזאת נמצא כיום חנוך ורדיגר, מזכ״ל פא״י ובנו של יו״ר התנועה. הוא האיש שמקבל את כל ההחלטות החשובות בתנועה, והוא זה שעומד מאחורי הקלעים בתנועת טוב. ׳הוא המוח שמאחורי היוזמה לריצה של טוב ללשכת עורכי הדין׳, מספר רוזנבלום״.

העתון כותב: ״ורדיגר ברח עד היום מכל חשיפה תקשורתית ולא רצה ליצור קשר הדוק בין פא״י הוותיקה, שמעמדה הידרדר עד שנמחקה מתודעת הציבור, לבין הכוח הפוליטי החדש של ימינו. אין לו שום רצון לעורר עליו את כעסה של ׳העסקונה׳ החרדית. אבל כעת, כשתנועת טוב עושה צעד ראשון בפוליטיקה הארצית - גם אם מדובר באיגוד מקצועי - הוא מוכן, בזהירות רבה, לדבר״. וכך אומר ורדיגר באותו רעיון: ״במשך השנים נוצרה באוכלוסייה החרדית קבוצה אחרת, שרוצה גם היא להיות חרדית, אבל לא מאפשרים לה. לכן נוצרה אלטרנטיבה, שנולדה למעשה מתוך כך שההגמוניה החרדית דחקה חלק מהציבור מעבר לגדר, ועכשיו גם אומרים לו שאסור לו להתארגן. המטרה שלנו היא להבהיר שאפשר להיות אדם חרדי ולשמור על הערכים שלנו, ועדיין לצאת לעבוד כמו שהיה לפני 80־90 שנה״. אז טוב היא פא״י החדשה? ״אני מעריך שרוב אנשי ׳טוב׳ לא היו מצביעים לפא״י

בשום פנים ואופן. פא״י האידיאולוגית תלויה על ערכים נוספים, כמו סוציאליזם והתיישבות. דברים כאלה לא מדברים לנוער של היום. אני לא יכול להגיד שטוב זה פא״י החדשה. אבל בלי פא״י, ׳טוב׳ לא היתה קיימת״.

כמה אנשים להערכתך עשויים להשתייך לתנועת טוב? ״אם אנשים יראו שיש ממש במציאות שמציעה מפל־ גת ׳טוב׳, יצטרפו אליה עוד רבים. צריך זהות רעיונית עם התנועה, וביטחון שאתה לא זורק את הקול שלך ומצטרף לדבר שלא קיים או קטן מדי. יש הרבה מאוד אנשים שמזדהים עם הרעיון של ׳טוב׳״.

המלחמה בעולם התורה

בשנה האחרונה התברר, כי פרסומים רבים וכתבות שונות בשבועונים ״החרדיים״, המעודדים ״השתלבות במיגזר הכללי״, תוך שכנוע לומדי תורה לחפש ״פרנסה יוקרתית״ באמצעות מכונים אקדמיים, הם למעשה מזימה מתוכננת היטב ובנויה בשלבים, אשר מאחוריה עומדים גופים, עמותות וקרנות עתירי ממון המוכנים להשקיע הון רב בסבסוד הלימודים האקדמיים לציבור החרדי. באופן רשמי הם ״דואגים״ לרווחתה של המשפחה החרדית אך מטרתם הסמויה והעיקרית היא להמעיט את ציבור בני התורה ולהחלישו מבית. (כתבה נרחבת בנושא זה התפרסמה לפני מספר שבועות במוסף ״יתד השבוע״).

עתה, כאמור, הגיעה השעה לחשוף את חלקם של משתפי הפעולה, אלה שמסייעים בידי הגורמים החילוניים שמבקשים לשנות את פני הציבור החרדי. ישנם כמה וכמה, לא אחד ולא שנים, אך ״ההחיאה המלאכותית״ של פא״י נוטלת חלק משמעותי בנסיונות הפאתטיים של הקמת הזרם של ״החרדים החדשים״ למיניהם.

כאמור, כתבה זו מתבססת על ראיונות שהעניקו אנשי פא״י וסיעת ׳טוב׳ לתקשורת הכללית והם מצוטטים כאן כלשונם: בכתבה שהתפרסמה ב״דה מרקר״ נאמר:

״חנוך ורדיגר, מזכ״ל פא״י ותנועתו מבינים כי הדרך להשתלבות בשוק העבודה עוברת במוסדות ההשכלה. הם הקימו ישיבה תיכונית חרדית בשם נהרדעא, שהתלמידים בה מקבלים תעודת בגרות, ויש בה כיום כ־100 תלמידים - מהלך שגרר גינויים תקיפים מצד רבני המגזר החרדי. בנוסף, באחרונה הוקם סמינר לבנות בירושלים שלומדות בו 50 תלמידות, שגם הן מקבלות תעודות בגרות. פא״י הקימה אפילו כולל לאברכים לחצי יום, שבו הם מקבלים מלגות קיום, כשבשעות אחר הצהריים הם לומדים מקצועות שונים באקדמיה״.

חנוך ורדיגר, מזכ״ל פא"י ותנועתו הקימו 'ישיבה תיכונית חרדית' ויכולל אקדמי'. "לא נצליח לכסות את כל הצרכים שד האוכלוסייה, אבל אנחנו מקימים את הדגמים ומצפים שבעזרת ד' אנשים יקימו מוסדות נוספים כאלה וישכפלו אותם", מסביר ורדיגר.

בכתבה שפורסמה ב״דה מרקר״ בחודש אלול האחרון, ציטט העתון דברים שאמר ורדיגר בהרצאה שכותרתה ״זהירות, חרדים משתלבים״ במסגרת כנס ישראל 2021.

״להרבה אנשים נוח לומר שמה שדחף חרדים לצאת לשוק העבודה הוא הקושי לקיים 8, 10 ו־12 ילדים - ואני אומר לכם שזה שטויות״, אמר חנוך ורדיגר, כשהוא מוסיף ומסביר למאזיניו החילוניים כי לדעתו החרדים ירצו להשתלב בשוק העבודה לא רק בשל כורח כלכלי, אלא, משום שירגישו ״שהם לא ממצים את עצמם״, במסגרת לימוד התורה!

ורדיגר הבהיר בכל פה, כי הוא מעונין לקדם את המגמות הללו. הוא פועל ומדבר לא רק כמי שנגרר אחר יוזמה חילונית, אלא להיפך: הוא מצביע על הכיוון ומקווה שהחילוניים לא יפריעו...

״לפני 200 שנה השכלה הייתה מילה שהפחידה את הרחוב החרדי, שכן השכלה חילונית קושרה להתבוללות. כל כך הרבה עבר ברחוב החרדי מאז. השכלה זו כבר לא מילה שצריך לפחד ממנה, והמציאות מוכיחה שכשהקימו מסגרות אקדמיות שמתאימות לחרדים - החרדים מילאו אותן. עכשיו הכדור עובר לרחוב החילוני״. לדברי ורדיגר, ״החברה החרדית צריכה לעבור תהליך שלם, כדי שהמעבר לעבודה ייהפך לגיטימי יותר - ותפקידה של החברה החילונית הוא לאפשר להם לעבור את התהליך, כלומר ׳לא להפריע׳״.

וכאן מצביע ורדיגר על נקודת־מבט נוספת, שמראה היטב את מגמתו הסופית במסגרת תוכניתו המהפכנית: ״אחד הפתרונות לעידוד תעסוקה, הוא עידוד הנשים החרדיות לעבוד״, הוא אומר. אך בעוד הציבור החרדי רואה בעבודת הנשים רק אמצעי הכרחי לסיוע לבעל לעסוק בתורה, מסביר ורדיגר שהוא ממליץ לגופים החילוניים לעסוק בעידוד המגמה של תעסוקת הנשים, באופן שיביא למטרה הפוכה בתכלית.

עידוד הנשים החרדיות לעבוד, נועד להציגן בתור ״פורצות הדרך בתחום, שכן הן מפיצות את בשורת העבודה במשפחה כולה״, כפי שמתמצת המראיין את גישתו של ורדיגר, שמוסיף ומבאר זאת בלשונו: ״האשה הביאה את משב הרוח של העבודה והלימודים הביתה, וכך חושפת את הסובבים אותה אל העולם הזה. צריך לעודד את האשה החרדית לצאת לעבוד. היא עומדת מול פחות חסמים לעומת הגבר החרדי״.

הכתב מציין, כי ורדיגר הסביר שאמנם החברה החרדית אינה רוצה לשנות את אופיה החברתי, אבל בכל זאת עברה שינוי מהותי בשנים האחרונות. ״צריך לסייע לה לעבור את השינוי הזה. אנחנו רוצים שאנשים יראו את מסלול העבודה כמסלול לגיטימי, אך השינוי צריך לעבור בצורה רכה״.

לסיכום הוא מתווה את הטקטיקה הרצויה: לא במאבקים, אלא בשקט ובתיחכום. ״ככל שהאופק של הילד וההורה החרדי יהיה שוק העבודה, כך הוא יקנה לו את הכלים שיאפשרו לו להשתלב בעבודה - אבל השינוי אינו מתרחש ביום אחד. אפשר להיכנס למלחמה בציבור החרדי אבל לרוב התוצאה היא התחפרות והתגוננות. לא לשם כדאי להגיע״...

התוצאות הקלוקלות, הגלויות והנסתרות

אם למישהו היה ספק להיכן מוביל הקו המהפכני אותו מובילה תנועת פא״י באמצעות שלוחותיה בביתר עילית ובבית שמש, הוא מוזמן להבין זאת בקריאת השורות הבאות כפי שהתפרסמו בשעתו בעיתון ׳הארץ׳ תחת הכותרת ״ארץ השמש העולה״, מאמר שתיאר את ״האופוזיציה החרדית״, שקמה בבית שמש.

״בבית שמש ובביתר עילית קמה אופוזיציה עממית חצופה של חרדים מודרניים... מתקוממים נגד הדיכוי, הפשקווילים והבורות, מתעקשים לשנן לבניהם גם מתמטיקה ואנגלית, ואין להם שום דבר נגד מנגל ביום העצמאות או שירות בצה״ל. עם נציגות פוליטית בשתי עיריות, אנשי ׳טוב׳ מתכננים מהפכה שאפתנית בחברה החרדית - בהנחה שקודם כל, זו תשתכנע שהם בכלל חרדים״...

הכתב מציין, כי מפלגת ״טוב״ שומרת על קו משל עצמה, וכך, למשל, היא ״מנהלת שיתוף פעולה מסוים עם יואב ללום מארגון ׳נוער כהלכה׳, מגיש העתירה בעמנואל״. (ראה מסגרת על רשימת עורכי הדין של ״טוב״). נציג ׳טוב׳ בבית שמש ממשיך ומספר לכתב עיתון הארץ את הדברים הבאים: ״הציבור החרדי מוליך את עצמו ואת המדינה לאסון. עוד 30 שנה, 70 אחוז מהחינוך במדינה יהיה חרדי. היום יש עסקנים שמה שמעניין אותם זה שהציבור לא יילך למופעים מעורבים. אם לא נכין את עצמנו להיות חלק מהנהגת המדינה בכל התחומים - תורה, מדע, רפואה, צבא - זה יהיה אסון״.

גם הכתב החילוני מבין שתנועת המרי בגדולי ישראל מובילה לדרדור איום ומסוכן. ועל כך בשורות הבאות:

״רגע אחד ראוי לציון בחיבור שבין חרדים־לייט צברים לחרדים אנגלוסקסים, התרחש בקיץ, לפני כמה שבועות באולם המופעים של קיבוץ צרעה שבו הופיעה להקת הילדים החסידית מניו יורק ״Yeshiva Boys Choir״. הישיבה־בויז הם תופעה סוחפת בארצות הברית, שמובילה את הז׳אנרים חסידי־דאנס וחסידיסקו. הבחירה בצרעה הסמוכה לבית שמש היתה טבעית, מפני שבעיר אין אולם מופעים מתאים. אבל גם אם היה, ספק אם המפיקים היו בוחרים בו, למופע שכולו צפצוף על האיסור החרדי החמור האוסר על מופעים מוזיקליים בכלל, ובפרט כאשר אין הפרדה בין נשים לגברים בקהל. שלוש הופעות מעורבות נערכו בצרעה, ובשלושתן האולם התמלא. הסדרנים הקיבוצניקים האירו פנים לקהל הלא אופייני, שחלקו דתיים־לאומיים וחלקו חרדים־לייט״.

הכתב מציין, כי ״בקהל היו רבים שמזוהים עם ׳טוב׳, אבל במפלגה אומרים באופן רשמי כי ההופעה היא דוגמה שלילית של עירוב בין המינים, שמוכיחה את הצורך בהרחבת גבולותיה של החברה החרדית. ׳אנשים נמצאים ללא מסגרת, מרגישים לא שייכים. התוצאה היא הופעה מעורבת׳, אומרים במפלגה, אף שחלק מפעיליה צפו בה...״

אם לא די בכל הדברים החמורים המובאים עד כה, ממשיך כתב ׳הארץ׳ ומשתף את קוראיו במידע הבא: שיתוף הפעולה החדש עם טוב כבר הניב את ״הישיבה״ החדשה בבית שמש, סמינר חדש לנערות שייפתח בירושלים, שייגשו בו לבחינות בגרות, מוסדות חינוך בביתר, ועוד.

״תן לי 30 מיליון שקל ותראה אלו תמורות חיוביות יהיו בציבור החרדי״, אומר נציג ׳טוב׳ בבית שמש.

״אז האם בבית שמש התחילה המהפכה, כפי שטען פעיל טוב, או שמא התנועה המרדנית, שטוב היא רק חלק ממנה, תישאר תופעה ייחודית מקומית״, תמה הכתב ועונה: ״דווקא המעורבות של פא״י מעוררת מח־ שבות על הדרך שעשתה החברה החרדית מאז הוקמה המפלגה בתחילת המאה ה־20 ועד היום. כשהוקמה, פא״י איגדה את הפועלים החרדים וייצגה אותם מול כוח גדול - מעסיקיהם, שהיו לרוב יהודים חילונים בפלשתינה וגויים בפולין. כיום, בניסיון להמציא עצמה מחדש, פא״י מבקשת לאגד שוב את הפועלים החרדים, העובדים לפרנסתם, הפעם מול כוח רב ועצום אחר -הממסד החרדי״.

עמותה משותפת לפא״י ולפוהמ״ז

מבדיקת הנתונים אודות פעילותה של מפלגת פא״י גם בשנים בהם שמרה לכאורה על עמימות תקשורתית עולה כי לפני כעשר שנים, ב־2002 הוקמו עמותות משותפות לפא״י ולפועל המזרחי כאשר ״חזונם של מייסדי העמותה היה להקים גוף שייתן מענה לצרכיו של העובד הדתי והחרדי, ויאפשר לו פעילות פנאי״. כך על פי פרסום רשמי שהופיע אצל רשם העמותות. העמותות מאוגדות תחת השם ״חברותא״. מבדיקת הנתונים במשרדי רשם העמותות עולה כי חזונם של מייסדי העמותה, אליעזר אבטבי ויהושע אלקובי מהסתדרות הפועל המזרחי, ושל חנוך ורדיגר ויעקב זליגר מהסתדרות פועלי אגודת ישראל, היה להקים גוף שייתן מענה לצרכיו של העובד הדתי והחרדי, ויאפשר לו פעילות פנאי והעשרה עם תכנים מתאימים. העמותות הוקמו ואושרו על ידי רשם העמותות ב־2002. כיושבי ראש העמותה מכהנים יעקב זליגר ויהושע אלקובי. הכתובת הרשמית של העמותות הללו נמצאת, איך לא, ברח׳ פרישמן 64 בתל אביב. למי שלא מתמצא מדובר במשרדיה הרשמיים של תנועת פא״י.

הסימנים כולם מראים כי פא״י ומה שנותר ממנה כיום מתארגנים לקראת ביסוסה של מפלגה שתרוץ לכנסת בבחירות הבאות או אלו שיבואו אחריהן. מי שמחפש הוכחות נוספות לכך יוכל לקבלן בשורות הבאות: ב - 13.05.2003 נרשמה במדינת ישראל מפלגה חדשה. שמה הוא ״יש תקוה - חברי פועלי אגודת ישראל ואנשי חסד שומרי תורה״. למי שהיה ספק היכן ממוקמים משרדיה של אותה מפלגה ובכן, לפי המקור הרשמי של רישום המפלגות בפירסומי הכנסת, בראשות המפלגה ״החדשה״ עומד חנוך ורדיגר, וכתובתה היא כמובן רחוב פרישמן 64 בתל אביב . המפלגה החדשה מגישה דו״חות על פעילותה, כשעליהם חתום מזכ״ל תנועת פא״י, חנוך ורדיגר.

ניסינו בכתבה זו לעקוב במעט אחר פעילותה המחודשת והמסוכנת של תנועת פא״י על שלוחותיה בשנים האחרונות. גילינו כי למרבה הצער תנועת המרי בגדולי ישראל עדיין קיימת ומנסה בגלוי ובמחשכים לחבל בכרמים. הכוונות והמטרות נשארו כבעבר, ורק הדרכים השתנו והשתכללו. הרחק מעיני הציבור החרדי, בחסות השקט וחוסר הידע הציבורי רוקמים ראשי פא״י את מזימותיהם כיצד לחדור לתוככי הציבור החרדי, לשוב ולהשפיע רוחות חדשות וזרות, בצורה שמזכירה נשכחות, אודות הצלקות הקשות שהשאירה מפלגה זו בבשרה של היהדות החרדית, לאחר שניסתה להוביל את דרכה ההרסנית והקלוקלת, ולבסוף הוקעה ע״י גדולי ישראל, אל מחוץ למחנה.

וכפי שכתב מרן בעל ה׳קהילות יעקב׳ זי״ע: ״ומי שחס על כבודו של הקב״ה יתרחק מהם ומהמונם לבל יספה בכל חטאתם״.

(תגובתם של חנוך ורדיגר מפא״י ויחזקאל רוזנבלום מ״טוב״ לא הגיעה עד סגירת הגליון).

רשימת "טוב" ללשכת עורכי הדין

ברשימה שהציגה ״טוב״ ללשכת עורכי הדין, הוצגו המועמדים הבאים, כשה״רקורד״ שלהם הופיע בפירסומי התעמולה.

את עו״ד יואב ללום, אין צורך להציג. זהו האיש ש״זכה״ למה שלא זכו רבים מרודפי הציבור החרדי, כאשר מאות אלפי יהודים חרדיים בראשות גדולי התורה, הוקיעו את התנהגותו הנבזית בעצרת מחאה המונית, שלא היה כמותה. מתברר, כי לבסוף מצא הלה את המסגרת ההולמת אותו ברשימת ״טוב״, שם התקבל בשמחה.

מועמדים נוספים: עו״ד יחזקאל רוזנבלום, המוצג כבעל תואר מהקריה האקדמית אונו ו״בי.איי בתלמוד״ מאוניברסיטת בר אילן. יוזם ומקים קרן ק.מ.ח. ״לקידום ההשכלה והתעסוקה בחברה החרדית״. חבר הנהלת הקרן לחינוך ומעשה, ״לקידום ההשכלה והתעסוקה בחברה החרדית״.

וכן עו״ד אריאל דרעי, מנכ״ל המכללה החרדית ״הפועלת להנגשת החברה החרדית להשכלה גבוהה״, וכן ״פעיל ציבורית לשילוב חרדים ודתיים במערך ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה ובישראל, וליצירת דו שיח אפקטיבי לגישור בין שתי קבוצות אלו של האוכלוסייה בישראל״, (אגב, אריאל דרעי זה משמש כבעל טור קבוע להבעת דעות, בשבועון ״משפחה״)

זהו הרקורד של מועמדי ״טוב״ - ואידך, זיל גמור.

כך משמיע "צו פיוס" את "הקול המתון" באמצעות המאמרים שכותב עבורם עורך "משפחה'

העבודה בעתון מספקת דרכים שונות ומשונות שבהן מגיע חומר בעל ענין לשולחן המערכת. במקרים רבים הדבר נעשה בבחינת ״בא לברך ונמצא מקלל״. אחד הקוראים (בדרך כלל קורא מזדמן שאינו נמנה על ציבור קוראי ״יתד נאמן״ ואינו חדור בהשקפה הנכונה), מבקש לציין לשבח גורם כלשהו, ואז מתברר, כאמור, שהדבר בבחינת ״בא לברך ונמצא מקלל״.

קורא מזדמן שכזה, שלידיו הגיע גליון יום ג׳ האחרון, שמופץ ככל יום ג׳ בתפוצה מאסיבית וכלל־ארצית, כתב כי הופתע לראות את מכתבו של רבינו מרן הגרי״ש אלישיב שליט״א, שבו כתב: ״כבר הבעתי דעתי אודות השבועון ׳משפחה׳, המסלף ומטשטש השקפת התורה. ועתה בא להרבות השפעתו ותפוצתו. יש לעמוד על המשמר לבל ייכנס לבתי היראים לדבר ד׳, ובוודאי שאין להכשירו ולסייע בידו״.

״בדרך כלל אינני קורא עתונים חרדיים מכל סוג שהוא, חוץ מגליון זה שהזדמן לידי ע״י ידיד חרדי. התפלאתי לשמוע כי רב גדול בתורה מותח ביקורת חריפה על העתון ׳משפחה׳, וכותב כי הוא ׳מסלף ומטשטש השקפת התורה׳. כאמור, אינני קורא כלל עתונות המופצת במגזר החרדי, אבל אני רואה את מאמריו של עורך ׳משפחה׳ המתפרסמים בפרסומי ׳צו פיוס׳, וכחילוני עם רקע למסורת, דבריו נחשבו בעיני כמאמרים מנוסחים היטב ומביעים גירסה מתונה ושפויה של היהדות. אני מצרף בזה צילום מאמריו האחרונים, ואבקש שתאמרו לי האם יש גם בהם ׳סילוף וטשטוש השקפת התורה׳, כמו שקראתי במכתבו של הרב אלישיב״.

נענינו לבקשה, נטלנו את צילומי המאמרים, וחשכו עינינו. הן בשל הבימה שבחר לפרסם בה, והן בשל תוכנם ורוחם. נזכרנו שבאותו יום קיבלנו מכתב מקורא אחר, הפעם קורא ותיק של ״יתד נאמן״, שהביע פליאה על אותו עורך, שבניגוד לגורמים בכירים אחרים ב׳משפחה׳, לא נחשב עד כה כמי שמשתייך לרוח ״החרדים החדשים״, ועל כן תמה הכותב כיצד אינו בוש להמשיך ולתפקד במקום זה, אשר מרנן גדולי ישראל שליט״א יצאו מגדרם והוקיעו אותו בתוקף רב.

לא בכך אנו עוסקים, ואכן אותו עורך נחשב בעבר כמי שגדל עכ״פ בשנים עברו ברוח הישיבות הקדושות. הוא מוכר גם כאדם סימפטי ובעל כושר רטורי. אך לפחות לגבי ההשקפות אותן הוא מביע פעמים רבות, בדרך כלל ב׳משפחה׳ והפעם במסגרת ׳צו פיוס׳, ניתן לקבוע כי יש בכך ביטוי לדברי הרמב״ם כי דרך האדם להיות מושפע מסביבתו הקרובה. ועל כך בהמשך.

ראשית נתייחס לבימה בה התפרסמו הדברים. כידוע, אחד הגורמים המימסדיים שמנסה בכל כוחו לסייע בהחדרת ההשקפות הדתיות־לאומיות, לקדם את תופעת ״החרדים החדשים״, ולעודד ״פתיחות״ ו״השתלבות״ בחברה הכללית, הוא אירגון ״צו פיוס״, שכנגד יוזמותיו כבר התריעו בשעתו מרנן גדולי ישראל זצוק״ל ויבדל״א. ״חזון צו פיוס״, נאמר בדפי ההסברה של האירגון,

להקים חברה משותפת של ״יהודים בעלי גישות שונות למסורת״. כדי להגשים חזון זה, פועלים באירגון ״להעשרת הקשרים בין יחידים וקבוצות על הרצף הדתי־חילוני בחברה היהודית״, וכן ״להשמעת הקול המתון בתוך השיח הציבורי ולחיזוקו״.

בין היוזמות של הארגון נמנית הקמת ״קהילות מעורבות, המקיימות חיים קהילתיים משותפים של חילונים ודתיים״ מתוך ״קבלה של גישות שונות ליהדות״, פרויקטים לעידוד ״מתנדבות שירות לאומי עם מתנדבות שנת שירות״, למפגשי היכרות, לימוד ועשייה משותפים, ועוד כהנה וכהנה. הארגון פירסם גם חוברות הסברה שהציגו את מועדי ישראל בצורה מעוותת, תוך ״שילוב״ של ציטוטים מהמקורות עם דברי סופרים כפרנים ופורקי עול. אין צורך לחזור ולפרט את כל רעיונותיו המקוממים של ארגון זה, שכבר פורסמו בהרחבה בשעתו ב״יתד נאמן״. עתה, מן החומר שהגיע לידינו, התברר, כי בשנים האחרונות פתח הארגון ביוזמה חדשה: פרסום מאמרי דעות של פובליציסטים שונים. תחת הכותרת ״הדעתנים״, נדפסים מאמריהם של ארבעה כותבים. ״עיתונאים בעלי גישות שונות למסורת שכותבים לצו פיוס״ - ״בואו לקרוא מה הם חושבים על הנושאים שעל סדר היום ועל היחסים בין דתיים וחילונים במדינה״.

מתוך הארבעה נבחר ״עתונאי חרדי״ אחד, שעומד כנראה בתקן של מה שמכונה כיום כ״חרדי מחמד״ של התקשורת. מדובר בעורך הראשי של עתון ״משפחה״, שכותב ל״צו פיוס״ טורים קבועים. להלן כמה מהגיגיו שפורסמו בשבועות האחרונים.

בטור שכתב בשבוע שעבר, מציב הכותב סימני שאלה על ההסדר של ״אוטובוס מהדרין״. כל יהודי חרדי יודע, כי יש לעמוד מאחורי הסדר זה שכל גדולי התורה תמכו בו ועומדים מאחוריו, אך עורך ״משפחה״ מבהיר שלא מדובר כלל בנושא ששייך לציבור החרדי בכללותו, אלא להיפך. ״ההפרדה הנהוגה בכמה קוי אוטובוס מופעלת על ידי קבוצה קטנה מתוך הציבור החרדי, בעוד הרוב המכריע של הציבור אינו נוהג כך. קבוצות קטנות אלו נוהגות כך מסיבות שלא כאן לפרטן״, מסביר האיש לקוראי הגיגיו.

לפני כמה שבועות התאונן עורך ״משפחה״ בטורו ב״צו פיוס״, כי ״המתקיפים את החרדים לא לוקחים בחשבון את השינויים מרחיקי הלכת המתרחשים בחברה הזאת, ולא נותנים להם גיבוי תקשורתי״. הוא מציין כי לדעתו ״בשנים האחרונות מתחולל לאיטו מפנה: אלפי צעירים חרדים מתגייסים במסגרות שהצבא השכיל להתאים לצרכיהם הדתיים. רק השבוע בישרה העיתונות שחיל המודיעין עומד לגייס 1000 צעירים חרדים מקרב בני הישיבות. בשנים האחרונות הוקמו מכללות ללימודים אקדמיים על טהרת החרדים״. לאחר שהוא מתפאר ומשתבח בכך, הוא שואל רק מדוע התוקפים החילוניים אינם מתחשבים בעובדה זו.

בטור נוסף, תחת הכותרת ״נחמה לנשים״ מספר העתונאי: ״במקרה סיפרה לי מישהי על מנייני נשים דתיות לאומיות החוגגות לעצמן את חג שמחת תורה. זו הייתה חדשה מעניינת עבורי. בהחלט לא ידעתי איך להתייחס אליה מן הבחינה ההלכתית, אבל מן הבחינה הערכית מצאתי בתופעה זו עניין״. לדעתו, ראוי להביע סיפוק על כך שקמה ״קבוצת נשים המחפשת את השוויון עם הגברים לא בשדה הקריירה החילונית, בתחום המדע, הפיננסים או הפוליטיקה, כי אם בתחום האמוני״, והדבר אף נחשב בעיניו כביטוי של שאיפת ״הענקת כבוד ויקר לתורה״, (להזכירכם שהתייחסות זו היה בענין ״מנייני נשים דתיות לאומיות החוגגות לעצמן את חג שמחת תורה״).

״ואם מעורבת ברצון זה לעשות לעצמן מניין עם כל סממני החג (ריקודים עם ספר תורה) השאיפה להידמות לגברים״, אזי ברצונו ״לבשר להן שבנקודה זו קיים שוויון מלא בין גברים ונשים במחשבתה של היהדות. תלוי כמובן מה היא נקודת המוצא לפיה בודקים סוגיה סבוכה, מורכבת ומרתקת זו״.

כאן הוא פותח בהסבר מפותל, שבמרכזו דברים שכתבה ״פרופ׳ נחמה ליבוביץ המנוחה בספרה על ספר בראשית״, אודות הדרכים למימוש העצמי של תפקיד האשה, ומצביע על כך ש״פרופ׳ ליבוביץ עצמה מהווה דוגמא חיה״ לדרך זו, שכן ״הפכה בשנות פעילותה לאחת המורות הגדולות לתורה״.

מסקנתו היא: ״כך, מבחינה ערכית ואמונית, יש לעולזות בשמחת תורה על מה לסמוך מבחינה הלכתית. ובעיקר לזכור שזוהי נקודת המוצא שלנו להבנת נושא האיש והאישה ביהדות. וכל הטענות המועלות זוכות לאור אחר. הרי לא העובדות חשובות, כי אם הפרשנות שלהן״. עד כאן מקצת מהגיגיו של עורך ״משפחה״, שהחליט להפוך לשותף פעיל בפרסומי ״צו פיוס״, ומבקש להתחנחן בפני הציבור החילוני והפשרני, תוך סילופים ותיאור עקמומי של הציבור החרדי, במבט של יפיפיות־נפש. אכן, מימוש ראוי של מגמות ״צו פיוס״: ״להשמעת הקול המתון בתוך השיח הציבורי ולחיזוקו״.

מסתבר, כי הכלל הידוע של הרמב״ם, שדרך האדם להימשך אחר אנשי מקומו, מוכח שוב במקרה זה. יהודים בינינו שמכירים את האיש ואולי מביעים פליאה כיצד הגיע למה שהגיע לאחר שבצעירותו התחנך בישיבות הקדושות, יכולים ״ללמד זכות״ לנוכח הכרת הסביבה בה הוא פועל שנים ארוכות: מערכת של שבועון שנפסל בתוקף ע״י מרנן גדולי ישראל שליט״א, שקבעו כי עיתון זה כה רקוב במהותו עד כי אין אפשרות להכשירו בכל דרך שהיא. מה כבר ניתן לצפות ממי שמתאים עצמו לאותו ״בית היוצר״ להשקפות חדשות, עיתון שזוכה לעידוד חם מאת ה״פוסט חרדים״, לאחר ששימש בימה ליוזמות תעמולתיות שעודדו שינוי ערכים בציבור החרדי, ואשר כמה מבעליו וכותביו נמנים במוצהר על ראשי המטפחים של ״האקדמיות החרדיות״ וכדו׳.

אגב, אותו עורך העניק לאחרונה ראיון לעיתון הדתי ־ לאומי ״בשבע״. בין היתר נדרש להסביר את העובדה שעיתונו הוקע בצורה כה חריפה ע״י גדולי ישראל וע״י עשרות רבנים ומורי הוראה, שהוציאוהו אל מחוץ למחנה. כדי להצטדק בפני מראייניו הדתיים־לאומיים נקט בתשובה ארסית, לגלגנית ולעגנית, בנוסח המוכר של כל אלה שהקדיחו תבשילם והורחקו ע״י גדולי ישראל. לדבריו, ראשית כל, ״הסיבה היא כלכלית״. פשוט מאוד, כל גדולי התורה והרבנים התגייסו למערכה ״כלכלית״. הוא מוסיף,

כי הדבר נגרם מכך שגדולי התורה מטים אזנם לכאלה ש״מתעטפים באצטלה רוחנית״. ומדוע בכל זאת יצאו גדולי התורה נגדם? - כי ״לוקחים מאמר שלנו, מראים לרבנים ואז הרבנים אומרים שאסור״...

חד וחלק, פשוט וברור. הרבנים מושפעים מ״סיבות כלכליות״ ומביעים בצורה נמהרת ופזיזה את דעתם, ברגע בו ״לוקחים מאמר שלנו, מראים לרבנים ואז הרבנים אומרים שאסור״...

אז כל אלה שמתקוממים על כתבי פלסתר אנונימיים נגד גדולי ישראל המתפרסמים ברחובה של עיר, לא צריכים לאתר מי בדיוק היוזם. אין צורך אפילו לנחש את הכיוון הפוטנציאלי, לפי זהותם של אלה שמיהרו להכחיש קשר למודעות המבחילות... די לקרוא כיצד עורך ״משפחה״ מבטל בהבל פיו את דעת גדולי ישראל. כי עם כזה ״מקור השראה״, המתווה דרך לכותבי הפשקווילים המנסים לבזות בראש חוצות את גדולי התורה, תוך לעג משכילי על עצם זכותם וחובתם של מאורי הדור להביע דעת תורה בענייני השעה - שוב אין כל צורך לאתר את הפרחחים המקומיים שנשלחו ע״י מי שנשלחו כדי להפיץ סגנון מבאיש ומאוס שכזה ברחובה של עיר.

תגובות

עליזה גרשון, מנכ״לית ״צו פיוס״, כתבה כי ״הצטערתי לקרוא את דברי ההתקפה החריפים על ארגון ׳צו פיוס׳ הפועל לקרוב לבבות בין יהודים מכל המגזרים בעם ישראל״. בימים אלה במיוחד, כתבה ״אנו עושים מאמצים להשכין שלום ופיוס״. לגבי מאמרי עורך ״משפחה״, כתבה כי אינו מהווה חלק מצוות הארגון ואין הוא אחראי לפעילויות שהארגון מקיים. ״פנינו אליו בבקשה לשמש ככותב אורח במטרה להסביר את העמדה החרדית לציבור הכללי באופן שהציבור הזה יוכל לשמוע ולהבין. נשמח לתת במה גם לעיתונאים מעיתון יתד נאמן על מנת שיסבירו את העמדה החרדית בסוגיות השונות שעל הפרק באופן המבטא את השקפת עולמם באופן מדויק וברור״. (הערת המערכת: כמובן, שכותבי ׳יתד נאמן׳ לא ישתתפו ולא יתנו לגיטמציה למקום כזה, ויש גם להצטער שמאמרי עורך ׳משפחה׳ נחשבים שם כמי שמבטאים את ״העמדה החרדית״).

עורך ׳משפחה׳ הגיב, כי אינו מתחנחן בפני החילוניות, ואף מותקף מצידם על מאמריו. ״אין לי כל קשר עם ׳צו פיוס׳ מלבד כתבה דו שבועית זו״, כתב, אך הוסיף שבעבר השתתף בפאנלים של חרדים וחילונים ובפעילויות של ״צו פיוס״, כשהדבר נעשה לדבריו ״בהוראתם ובברכתם של גדולי ישראל״. (הערת המערכת: דעת גדולי ישראל נגד ״צו פיוס״ כבר הובאה בהרחבה בעבר. על נאמנותו של האיש לגדולי ישראל, יעיד מקום עבודתו). לעצם תוכן המאמרים שפורסמו ב״צו פיוס״, בחר עורך ״משפחה״ שלא להתייחס ספציפית, רק כתב שהוא ממליץ לקרוא את מאמריו בשלמותם, ״בלא השמטות ופלפולים״. (הערת המערכת: כמובן שאיננו מצטרפים להמלצה לקריאת המאמרים הנ״ל, שעיקרם צוטט לעיל, ורק נציין שקריאתם בשלמותם אינה מתקנת את הרושם הקשה. להיפך. עובדה היא, שהמגיב התחמק מלהתייחס ישירות לתוכן הקטעים המצוטטים. בעצם, למה צריך כלל להתפתל ולהצטדק על מכשולים שכאלה. ניתן לדחות את הכל במנטרה הידועה: ״הכל כלכלי, כלכלים״).

גורמים חילוניים מיליטנטיים ונציגי התנועה הרפורמית מכריזים:

״אנו תולים תקוות בציבור ׳החרדים החדשים׳, שיוביל לעידן חדש"לאחרונה בתקשורת כללו תגובות שפורסמו אודות מכתבו של רבנו מרן הגרי״ש אלישיב שליט״א בענין חובת ההתבדלות מהרעיון החילוני, שמאיים לחדור באמצעות ״מסגרות חרדיות״ של שירות צבאי ואזרחי ולימודים אקדמיים למיניהם. בדיווחים צויין, בין השאר, כי העמותה האנטי־דתית חדו״ש ״לחופש דת ושוויון״, הוציאה הודעה לעתונות בה ״התריעה״ מפני השלכותיו של המכתב: ״המנהיג מספר אחת של החרדים מונע מהם השכלה״...

מנכ״ל העמותה, ראביי אורי רגב, מראשי התנועה הרפורמית, הבהיר שלנוכח המכתב נותר למובילי היוזמות החילוניות לתלות תקוות אך ורק בתופעה החדשה של ״החרדים החדשים״, שתעצב לעצמה דרך משלה, נגד דעת גדולי התורה.

המנהיג הרפורמי אף הביע בדברים מעוררי גיחוך את שאיפתו, כי יקומו ״רבנים״ מסוג אחר, ברוח ״החרדים החדשים״, שיפעלו בכיוון שונה לחלוטין. ״יש לקוות שציבור החרדים החדשים שהולך ומתפתח יידע להצמיח מקרבו רבנים גדולים וראויים יותר, שיובילו את חברת הלומדים לעידן חדש שישלב לימודים בישיבה עם שירות ועבודה״, אמר רגב.

כפי שפורסם ב״יתד נאמן״, רבנים ואישי ציבור אמרו, כי דברים אלה מוכיחים שוב, כי תופעת ״החרדים החדשים״, הצוברת תאוצה בעידודה הרצוף של העיתונות הפסולה שאין רוח חכמים נוחה הימנה, מבטאת מגמות מסוכנות של סיוע עקיף וישיר לגורמים חילוניים המבקשים לכרסם ביסודות הקיומיים של הציבור החרדי. עתה מתברר, כי אפילו הגורמים הגרועים והמסוכנים ביותר, ראשי הזרמים הכפרניים הידועים, מביעים בגלוי אהדה לתופעה של ״החרדים החדשים״ ותולים בה תקוות רבות.

הדבר בא לידי ביטוי חמור לאחרונה, כאשר פוליטיקאים מאותה מפלגה ״חרדית״ מקומית, המייצגת את המגמות השליליות שהוקעו ע״י כל שדרות היהדות הנאמנה, בחרו להביעו בפומבי תמיכה ואהדה לגורמים חילוניים ודתיים־לאומיים, שהובילו את מסע ההסתה שמתחולל בשבועיים האחרונים. כידוע, גורמים אלה מתפארים ביוזמותיהם להקמת ״ישיבות תיכוניות״ ו״אקדמיה חרדית״, מתוך ניסיון ליצור ״יהדות חרדית אחרת״, ובחודש האחרון אף נתנו יד למתסיסים נגד הציבור החרדי.

בכתבה שסקרה את ההפגנות החילוניות נגד ״הדרת נשים״, הצביעו עיתונאים על הזיקה המענינת שבין הגורמים הללו. פעיל מרכזי בתנועת ״טוב״ אמר בראיון לעתון ״הארץ״, כי לנוכח ההתרחשויות האחרונות הוא קורא לציבור הכללי לסייע בידם ולהבין, כי ״זה הזמן לטפח מודל אחר של חרדיות״. הוא אף השמיע אמירה בוטה לפיה: ״אם לא נצליח להקים עוד ישיבות נורמליות שניגשים בהן לבגרות - אנחנו בדרך הבטוחה למלחמת אזרחים״!

הפירסומים הללו מאשררים בעליל את הדברים הנוקבים שאמר הגאון רבי צבי פרידמן שליט״א בשיחה שפורסמה בגליון הקודם של ״יתד השבוע״, בהם אמר: ״חשוב לדעת שאי אפשר לקרוא למה שמתחולל לנגד עינינו רק ׳מאבק חילוני׳. המאבק הוא גם בתוכנו ועל דמותנו כציבור נאמן לד׳ ולתורתו. מאז ומתמיד היו לנו גם אויבים מבית, כדוגמתה של תנועת המרי, פא״י. היא ברוך ד׳ התפרקה לפני מספר שנים, אך עדיין נותרו כאלו הממשיכים את דרכה ומגמתה ומבקשים לפגוע בעולם התורה. אינני בטוח כלל, כי רק המדינה היא זו שהגתה מתוך מחשבה מקורית, את כל המגמה המסוכנת הזאת. לדעתי התופעה הקלוקלת הזאת החלה מתוך קבוצות שוליים הנמצאות בקצה המחנה שלנו, שמבקשים לבנות חייהם ולחנך ילדיהם על ברכי דרך ׳פשרנית ומתונה׳, ומבקשים לתת לכך לגיטימציה באמצעות יצירת סחף גדול לכיוון הזה. בכך רוצים הם להישאר מקובלים בחברה. כאומרים: ראו, איננו לבד! הנה ראו, כי ישנם עוד רבים כמונו וקיימות עוד ועוד מסגרות ׳חרדיות׳ הצועדות יחד עימנו באותה דרך ובאותה השקפה״.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2936259&forum_id=771