| נשלח ב-14/1/2012 22:45 |
|
| |
מי הם ממשיכי ה"משכילים"?
נתי גרוסמן ביתד נאמן על אנשי משפחה:
"גם אז, כהיום, היה צורך להפנים היטב, כי יתכן מצב בו עומדים לפנינו עסקנים ותועמלנים הנראים כ"שיינע אידן", בשר מבשרה של היהדות החרדית, שנטועים עמוק בינינו, אך בפועל הפכו עצמם ביודעין ככלי להפצת דעות כוזבות וסיוע לעוברי עבירה (ויתכן מאד שאף הקרובים אליהם כואבים יחד עם כלל הציבור החרדי את העובדה שבן משפחתם או מכרם הקדיח תבשילו וזקנותו ביישה את נערותו)"
"הר"מ שיינפלד, שכה חסר לנו בימים אלה, קבע אז בחדות: "אל תוליך אותנו שולל העובדה, כי תנועה זו טבועה בחותם שמירת המצוות. אד"ם הכהן, הראשון למשוררי ההשכלה, היה יהודי שזקנו ופיאותיו מגודלים ושטריימל חבוש לראשו; משה מנדלסון לא דילג מימיו על תפילת מנחה; ובכל זאת נשאו באישיותם חיידקי ארס ליהדות"...
"אכן, כאז כן עתה, היה צורך להתנער מן הקושי הנפשי המסוים להיאבק נגד יהודים הדומים לנו בחזותם החיצונית ובסביבתם החברתית, ולמרות הכל להוקיע בשער בת רבים גם יהודים הנחשבים כ"אנשי שלומנו", כביכול, עטויים ב"לבוש ליטאי" או "לבוש חסידי" וכדו', ומצטיירים למראית עין כחרדים לכל דבר." ----- העתקה ממקו"א:
יתד נאמן נוקט עמדה אידיאולוגית בעייתית מאד. הצגת בעיית תנועת ההשכלה וראשיה כאילו שהיתה בעקבות אי ציות לרבנים, היא עיוות היסטורי ואידיאולוגי חמור. הבעיה בתנועת ההשכלה היתה ההסכמה עם הרעיון שאנושיות (המתבטאת ברכישת השכלה) היא משהו שסותר לדת היהודית, או יכול לחיות עימה בדוחק (המשכילים הראשונים סברו שניתן לחיות עימה בדוחק, וממשיכיהם סברו שיש כאן סתירה). היהדות המקורית סברה שאנושיות (רכישת השכלה) היא מעשה שאינו עומד בשום סתירה לדת היהודית ומסתדר עימה לכתחילה שבלכתחילה (אלא שכאן היתה מחלוקת פרקטית ביו חכמי המזרח והמערב, האם בעקבות המציאות הקשה - שאחראים לה בעיקר ראשי תנועת ההשכלה - שההשכלה הפכה להיות עויינת ליהדות, האם במציאות לא טבעית זו על היהודי לרכוש השכלה ולהוכיח שאין שום סתירה אמיתית בין השכלה ליהדות (רש"ר הירש), או שזה סיכון יותר מדי גדול (גדולי מזרח אירופה). אבל חשוב להבין שגם גדולי מזרח אירופה לא סברו רח"ל שיש סתירה בין השכלה ליהדות, אלא שבמצב שנוצר יש בזה סיכון. לאף אחד אין הו"א שרכישת השכלה שהיתה מעשה טבעי וברור בתקופת הראשונים, למשל, היא מעשה בעייתי. זו היתה טענת המשכילים, לא טענת החרדים). בפועל, שיטת הרש"ר הירש הצליחה מאד, אלא שנכחדה בשואה, והגישה השניה שלטה בכיפה עד השנים האחרונות שהמציאות הכלכלית מכתיבה רכישת השכלה, ושוב עומדת היהדות הנאמנה לה' ולתורתו בפני אותה דילמה, האם לאשר את הדבר ולקחת את הסיכון, או להילחם בחרב ובחנית כנגד כל רעיון של השכלה. התוצאה של ההינזרות מהשכלה היתה איבוד של 90% מהעם היהודי (לעומת גישתו של רש"ר הירש שזכתה ל100% הצלחה!), האם רוצים שוב לשלם את המחיר הזה? הרי זה מה שיתד נאמן עושה - מוציא את החרדים רוכשי ההשכלה מחוץ לגדר. בשביל זה אנו כאן, למנוע מיתד נאמן להילחם במציאות, ולעודד את החרדים רוכשי ההשכלה להישאר נאמנים לה' ולתורתו. למרבה האירוניה, אם יש מי שממשיך כיום את הגישה הטוענת לסתירה מהותית בין היהדות לרכישת ההשכלה, הרי שאלו אנשי יתד נאמן, ממשיכי המשכילים ימ"ש. אלא שלהמון העם שאינו בקי בנושא קל להציג את הדברים בצורה שטחית: 1. הרב אלישיב נגד משפחה. 2. משה גרילק/מנחם כהן/אלי פלאי/ירוחם לנדסמן עובד במשפחה. 3. משכילים היו נגד רבנים. 4. משה גרילק/מנחם כהן/אלי פלאי/ירוחם לנדסמן - משכיל. אבל זו טעות. אלו שטוענים לסתירה מהותית בין היהדות להשכלה ולאנושיות, הם הם ממשיכיהם של משה מנדלסון ואד"ם הכהן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2012 23:12 |
|
| |
איקון ירוק + פוקח עינים צריך לחשוב על מה שכתבת. אם אתה צודק, זה מדהים!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 00:00 |
|
| |
מצטרף לדברי מיימוני...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 07:34 |
|
| |
גישת רש"ר לא נכחדה בשואה, היתה לה הצלחה מרשימה גם אחרי המלחמה בחו"ל וגם בא"י (פא"י), והסיבות לשקיעתה קשורות יותר לרפיסות שלה בפני עולם הישיבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 08:25 |
|
| |
הבעיה היא שאמנם התפיסה הבסיסית (הנגדת היהדות לחיים) שגויה, אבל כה השתרשה עד ששינויה, בפרט מבחוץ, עלול להביא למחיקת החרדיות תוך 2 -3 דורות. בדיעבד התברר כי מי שנלחמו – בהצלחה, יש להודות - בדרך האמצעית ("הדת והחיים") הצליחו להביא את היהדות החרדית למצב בו היא על בסכנה אמיתית. אלא שיורשיהם עיניהם טוחות, או שהם חרדים מלגעת במצב הנפיץ. בכל מקרה שינוי מבחוץ סכנתו מרובה ושינוי פנימי – איה הגבר שיעשנו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 08:45 |
|
| |
תלמיד טועה, השינוי הפנימי נעשה כל הזמן מכורח המציאות. לא בטוח שצריך גבר שיעשנו. אם ניקח את גיל 25-30 כמבחן, נראה לי שחל שינוי גדול באחוזי הלומדים באקדמיה. אז נכון, זה לא קורה מהר, ואולי טוב שכך. החיפזון מהשטן - אמרו רבותינו חכמי האיסלאם.
צריך לחשוב על דרכים שיסייעו לשינוי, דרכים שעונות על שני התנאים: 1. כאלו שבאמת לא יפגמו ברמת יראת השמים ושמירת המצוות של ההולכים בהן. 2. כאלו שלא ירגיזו את הקנאים (אנשי י"ד) כדי שלא יפריעו.
אבל האמת היא שהשינוי כבר מתרחש, ומה שניתן זה לכוון אותו למקום הנכון או להזניח אותו ולנסות לבצר את מה שנשאר בסגנון הקודם. יתד בוחרים בדרך השניה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 19:26 |
|
| |
חן חן לאשכול. העובדה שבחו"ל רוב ישיבות ליטאיות מלמדות למודי חול עד גיל שבע עשרה, ואף נותנים לבוגריהם תעודת בגרות, מוכיח שהשיטה לא פשטה את הרגל.
מה מתאים לציבור יושבי הארץ, כנראה, יקח זמן לראות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2012 07:45 |
|
| |
חזו"א כתב - צריך לחשוב על דרכים שיסייעו לשינוי
אתה מכיר מישהו בהנהגה שחושב?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2012 21:06 |
|
| |
תלמיד, יש אנשים שחושבים. אז נכון, הם לא בהנהגה, אבל אנחנו בתהליך של שינוי. כמה זמן זה יקח ואיך זה יסתיים? الله وحده يعلم
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 07:31 |
|
| |
חזק ואמץ
לא ידעתי שאתה יודע ערבית. או שאתה יודע כמוני?
only god can judge me(רק אלוקים יכול לשפטני)
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 20:57 |
|
| |
מאיפה אתה יודע, שגישתו של הרב הירש, הצליחה בגרמניה שלפני השואה? בדקת את זה פעם, להפריח סיסמאות זה לא חכמה .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2012 00:09 |
|
| |
שיטת הרש''ר הירש לא הוזכרה כאן בהקשר של השוואתה עם שיטות אחרות או בהקשר של דיון במידת הצלחתה אלא בהקשר של דיון עובדתי בנסיבות ומועד העלמותה אם בכלל. א סינא טען נכונה כי שיטת הרש''ר הירש במובנה הרחב (עד כמה שניתן לעמתה כמודל לעומתי עם השיטה החרדית בתקופה החדשה) לא נכחדה בשואה. הגדרתה ''כמוצלחת'' הינה טרויאלית לתורף הדיון.
אבל בין שורותיך ניכר כי אתה מניח שאיזכור שיטת הרש''ר הירש על ידי א סינא נעשתה מתוך כוונה להציבה כמודל מוצלח יותר ולעמתה עם מה שמכונה ''דרך ישראל סבא המסורה לנו מדורי דורות'' וע''כ אתה שואל ריטורית על הצלחתה מתוך הנחה ששיטת הרש''ר לא הצליחה.
כל דיון על הצלחת שיטה מסויימת צריך שיוקדם בדיון על הגדרת הצלחה מהי. באם תגדיר הצלחה כיכולת לשעתק תרבות עיירה גליציאנית אזי שיטת הרש''ר לא הצליחה (באחד השבועונים קראתי כי מטרתו החינוכית של הבעלזער רוב הינה לשעתק את דמות החניוק היושב בבעלז). באם תדון את שיטת הרש''ר הירש ע''פ מטרותיה המוצהרות, אזי היא הצליחה רק חלקית שכן כמו כל שיטה חינוכית היא הייתה נגועה במעט יומרנות. אולי היא לא הצליחה ליצור את דמות האוברמענטש כפי שהוגדרה על ידי הרש''ר הירש בחזונו החינוכי, אבל היא הצליחה גם הצליחה ליצור מודל קהילתי וחינוכי יציב. ע''פ קנה מידה חרדי של העת החדשה המציב את היציבות קהילתית כמטרה חשובה אם לא האולטימיטיבית, הרי שמדובר בהצלחה. אחוזי הנשירה מהריאל שולע בפרנקפורט היו נמוכים מאלו של עץ חיים בירושלים.
אתה יכול לבחור כמובן באמת מידה אחרת - דהיינו רמתם של תלמידי החכמים, יפי תארם, אורך זקנם, ריח זיעתם ועוד ועוד. על כל פנים בהקשר של דיון פנים חרדי, נהוג להגדיר הצלחה בשני רמות. הראשונה עוסקת ביציבות הקהילתית " חינוכית והשניה ברמה הדתית והתורנית של חברי הקהילה. אין ספק שברמה הראשונה שיטת הרש''ר הירש נחלה הצלחה, ולפי שיטת בעל השרידי אש שהיה אחד היחידים שהכיר את שני העולמות מבפנים היא גם נחלה הצלחה מסויימת במישור השני. יתר על כן, איזכורה של שיטת הרש''ר הירש בהקשר של דיון פנים חרדי נעשית בד''כ בהקשר של עיגונה של שיטה הדוגלת במינון התבדלות נמוך בתקדים היסטורי הממוקם בגבולות הלגיטימיות ההיסטורית ובעיקר כראיה שניתן ליצור מודל מסוג זה ללא קטסטרופות חינוכיות.
אין באמור בכדי לתמוך בנכונות האבסולוטית של שיטת הרש''ר הירש או אפילו לעדיפותה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2012 00:12 |
|
| |
והערה קטנה: כנכד לחניכי השיטה אני יכול לקבוע שסבא וסבתא היו מוצלחים ע''פ כל אמת מידה חרדית מקובלת. אם כי אין לי מספיק מידע ''מדעי'' לקבוע באם הם מהווים דוגמא מייצגת, היכרותי עם חוג ידידיהם וקרוביהם מספקת לי בסיס מסויים לקבוע שאכן השיטה הצליחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2012 15:49 |
|
| |
הצלחה = מניעת התבוללות. פירוש למי שאינו מבין שנשארו "דתיים". דהיינו, שומרי שבת, ושולחים את ילדיהם לחינוך דתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2012 16:39 |
|
| |
לפי קריטריון זה שיטת הרש''ר הירש נחלה הצלחה עצומה כעדותו של בעל השרידי אש ועוד. והדברים ידועים לכל דובר וקורא גרמנית.
|
|
|
|
|