הקהילה החרדית בארצות הברית – רשמי מסע

מטבע הדברים, נקודת הראות שלי היא בעיקר השוואתית, בניסיון להבין את הדומה והשונה בין הקהילה החרדית בישראל והקהילה החרדית בארה"ב. למרות הקושי להסיק מסקנות מביקור כה קצר, נדמה לי שהוא בהחלט סיפק לי מספר תובנות חשובות בנושא. ההשוואה הינה בעיקר בין הקהילה הליטאית-ישיבתית בישראל לקהילה הליטאית-ישיבתית בארה"ב, ואינני יודע אם היא מלמדת גם על ההבדלים בין הקהילות החסידיות והמזרחיות בישראל ובארה"ב.

ביטחון עצמי

בעיני החרדים בישראל, אין כמדומני ספק באשר לעליונותה של החרדיות הישראלית על פני חברתה האמריקאית. עולם התורה הישראלי-ליטאי רואה את עצמו כאותנטי וכממשיך מורשת מפוארת של עולם הישיבות שחרב, לעומת עולם הישיבות האמריקאי-ליטאי המהווה חיקוי לא מושלם לעולם הישיבות הישראלי. בעיניים ישראליות, עליונות זו ידועה גם לחרדים האמריקאים והיא באה לידי ביטוי במספר אופנים.

• חלק גדול מהצעירים החרדים בארה"ב (בנים ובנות) מגיעים למשך שנה-שנתיים או יותר למוסדות לימוד בישראל, ומקצתם אף יישארו בה לאחר נישואיהם (במסירות נפש) למשך מספר שנים או לצמיתות. לעומת זאת, לא ידוע כלל על תופעה הפוכה של צעירים חרדים מישראל היוצאים ללמוד במוסדות חינוך בארה"ב (למעט חסידי חב"ד היוצאים ל"קבוצה" ב-770), וכל מקרה כזה דורש הסבר מיוחד.
• היחס של היהדות החרדית בארה"ב למנהיגות החרדית בישראל, הינו יחס של כבוד רב והערכה, המתבטאים בהפניית שאלות בעניינים שונים שעל סדר היום בהלכה ובהשקפה לשולחנם של גדולי התורה בישראל. לעומת זאת, תופעה הפוכה איננה קיימת כלל, ונראה שמרבית הציבור החרדי בישראל איננו מכיר אפילו את שמותיהם של גדולי התורה בארה"ב.

את ההסבר לנחיתות האמריקאית, נוטים להסביר בהשפעה של החומרנות באמריקה גם על הקהילה החרדית שם, לעומת הקהילה החרדית בישראל שהצליחה לשמור יותר על הסתגרות והתבדלות מהתרבות החיצונית. הפתיחות הגדולה יותר של החרדיות האמריקאית, נתפסת כאן כאילוץ וכדבר שבדיעבד.

במהלך שהותי בארצות הברית, ובשיחות רבות שקיימתי עם אנשי חינוך ועם המנהיגות החרדית שם, גיליתי נקודת ראות הפוכה לחלוטין.

להמשך קריאה, באתר אגודה אחת: http://www.aguda-achat.org.il/articles/1909/