"פיצוץ מבוקר" ראיון מקיף עם בצלאל כהן

הראיון מוגש באדיבות "מקור ראשון" - פיצוץ מבוקר | דיוקן 813  | כ''ו באדר תשע''ג, 8.3.2013.

אחרי שמונה שנים וחצי בפוניבז' ובמיר, ישיבות העילית של החברה החרדית, בצלאל כהן נחשב לאחד התלמידים המוצלחים, כזה שעתידו סלול לפניו. תחילה יהיה ר''מ, ניבאו הכול, ואחר כך יכהן כראש ישיבה. אבל כשהתקרב לגיל שלושים, המציאות ניתבה את דרכו לכיוון אחר והפריכה את הנבואות.

כהן, שלמד בכולל קטן בשכונת גאולה, החל לשמוע דווקא שם על חרדות וספקות, שהפכו לחלק משיחת היום בין החברים. לא פקפוקים באמונה, אלא חששות שנובעים מהמבוי הסתום שאליו נכנס העולם החרדי – העוני, גלגול החובות האינסופי, וההתעלמות מצורכי התעסוקה וההשכלה.

בעקבות הלבטים החליט כהן לצאת למסע ששינה בדיעבד את חייו. מפרסום מאמר בשם בדוי, שזעק את זעקת הכוללים החרדיים, הוא המשיך לכתיבת חוברת שניתחה בחריפות את הסכנה האורבת מתרבות הגמ''חים, ומשם עבר לעיסוק ממוסד יותר במצוקות החברה החרדית.

מבלי שלמד באופן פורמלי כלכלה או סוציולוגיה, חיבר כהן מחקרים על מצב התעסוקה החרדית, מה שהתגלגל לבסוף להזמנה לבוא וליישם את מסקנותיו בפרויקטים של הג'וינט לשילוב חרדים בשוק העבודה ובצה''ל. וכך, עוד כשלמד בכולל, הבין בצלאל כהן שהחברה החרדית עומדת בפני קריסה כלכלית וחברתית, והחל לפעול לצמצום הנזקים.

למרות התנגדויות מבית ומחוץ, הוא הצליח להניע מהלך שתוצאותיו כבר נראות בשטח. עכשיו, כשהוא נחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום שילוב חרדים בעבודה, כהן עומד להגשים חלום נוסף ולהפוך לראש ישיבה, גם אם לא הישיבה שהועידו לו הבחור הצנום והעדין שנראה כמו אברך משי הרחוק מחיי המעשה, הפך בעשור האחרון לאחד המומחים הגדולים בארץ בתחום שילוב חרדים בעבודה, ומהפעילים הבולטים לקידום התהליך הזה.

''הניסיון ההיסטורי מלמד שכשחברה אורתודוקסית נופלת מבחינה כלכלית, היא גם מאבדת את הילדים שלה'', מסביר כהן מדוע שינוי המצב בחברה החרדית חיוני קודם כול לה עצמה. ''אם אנשים צריכים לבחור בין עוני ודלות לבין אובדן הזהות הדתית, הם יעדיפו לאבד את הזהות הדתית. כבר היום יש נתונים על עלייה משמעותית ביציאה בשאלה ועל תופעת 'האנוסים' (שמתנהגים כלפי חוץ כחרדים, אך בפועל חיים כחילונים – י''ש). אם לא היה מתחיל תהליך של שינוי כבר לפני עשר שנים, היינו היום במצב הרבה יותר קשה''.

הקואליציה תמנע גיוס

במקביל לדאגה לכלכלת המגזר, לכהן יש גם תוכנית לשילוב החרדים בשירות הצבאי. לפי המתווה, כשלושים אחוזים מהנערים החרדים יתגייסו כבר בגיל 18, ארבעים אחוזים יתגייסו בסביבות גיל 22, ושלושים האחוזים הנותרים ייפטרו לגמרי משירות צבאי – מתוך הנחה שגם כשיוכלו לצאת למעגל התעסוקה, הם יישארו בעולם התורה. ''אני מעריך שהפתרון נמצא בהישג יד, אבל לשם כך צריך להבין שהתהליכים לא יכולים להתרחש בבת אחת'', הוא אומר. ''ילד שגדל עד גיל 18 בידיעה שהוא

לא הולך לצבא, אי אפשר פתאום לגייס אותו. אם בכל זאת הוא יגויס – סביר להניח שברוב המקרים הוא לא יישאר בצבא. בג''ץ אמר שהתהליך אטי מדי, ואני מסכים שצריך לזרז אותו, אבל זה לא יכול לקרות מהיום למחר.

אני מעריך שבעוד עשר שנים אפשר יהיה לדבר על שלושים אחוזים מהצעירים החרדים שיתגייסו כבר בגיל 18 – אלה שבאמת לא מתאימים לעולם הישיבות. אחרים, שמתאימים ללמוד בישיבות אבל רואים לעצמם בסוף חיי פרנסה לא תורנית, ילמדו כמה שנים, ובגיל 24־22 ילכו לשירות צבאי או אזרחי. אגב, אפשר לגייס את כל אלה לשירות צבאי, ובלבד שתהיה הבנה שרבים מהם כבר יינשאו באותו שלב, ולכן זה לא יוכל להיות שירות קרבי''.

בתוך המתווה הזה, כהן מדגיש גם את הצורך בתשומת לב מיוחדת לשתי קבוצות. ''הראשונה היא קבוצת הקנאים האנטי־ציונים, שמהווים כעשרה אחוזים מהציבור החרדי.

הם בכל מקרה לא יתגייסו. כשמדברים על מכסות גיוס זו בעיה, כי אם היעד הוא ששלושים אחוזים יישארו בגדר 'תורתו אומנותו', אי אפשר לקבל ששליש מאלו יהיו האנטי־ציונים. לכן, לדעתי הם צריכים לקבל פטור גורף מטעמי אנטי־ציונות, כשהמשמעות היא כמובן שהמוסדות שלהם לא מתוקצבים על ידי המדינה. זה גם יפטור את העסקנים שלנו מהלחץ של החוגים האלה במשא ומתן,

כי כיום הם לוחצים שלא להתפשר על כלום, מחשש שכל ויתור יחייב גם את הצעירים שלהם''.

הקבוצה השנייה היא החסידים, שאצלם קיימת מורכבות אחרת. ''גיל הנישואין המוקדם נחשב אצל

החסידים לדבר מקודש, והם ייאבקו קשה אם הגיוס לצבא יפגע בזה. אצל הליטאים ייתכן שהרבה יעדיפו לעשות צבא לפני החתונה, ואפילו לדחות אותה קצת. בכל מקרה, אני סבור שניתן למצוא לזה פתרון, אבל חשוב קודם כול להכיר בבעיה''.

אתה מאמין שהעולם החרדי יחתום על ההצעה שלך?

''אני בטוח שכן, אם תהיה הבנה שזה לא קורה מהיום למחר. יותר מזה: לי חשוב לא רק עצם השירות, אלא כל תהליך השותפות של החרדים במדינה. לכן כשחרדים אומרים 'הרי ממילא דיברתם על צבא קטן וחכם, אז בואו תבטלו את שירות החובה ואין יותר בעיה של גיוס חרדים' – אני עונה שגם אם שירות החובה יבוטל, אני רוצה שיהיו חרדים שישרתו. ובמודל שאני מדבר עליו, אני מאמין שכך גם יקרה''.

יחד עם זאת, האירועים הפוליטיים האחרונים, שמסמנים דחיקה של המפלגות החרדיות אל מחוץ לקואליציה, גורמים לו לחשוש שהשתלבות החרדים בצה''ל תיבלם: ''תהליך ההשתלבות בעבודה ובלימודים נראה לי בלתי הפיך, משום שהציבור החרדי עצמו היום מעוניין בו. אבל קואליציה ללא חרדים עלולה להוות איום גדול על כל התהליך של השתלבות בצבא, מפני שהתהליך הזה ייתפס כעניין שלא נובע מבפנים, אלא מלחץ חיצוני. ואם ההשתלבות בצבא תיבלם, ממילא יופיע בעקיפין עוד חסם גם להשתלבות בעבודה''.

לטווח הארוך, איזה עולם חרדי אתה רואה לנגד עיניך, מבחינת יחסיו עם העולם המודרני?

''המודל החרדי־אמריקני מאוד מוצא חן בעיניי. בעבר אמרו לי שאני יותר מדי רומנטי ביחס למודל הזה, אבל אותו אני מדמיין: מחויבות להמשכיות ולערכים של עולם התורה ושמירת המצוות, לצד יחס הרבה יותר סובלני ולא לעומתי כלפי קבוצות אחרות בחברה. פעם כל קבוצה בארץ הייתה עסוקה בלנסות להפוך אחרים לדומים לה; היום נדמה לי שכל קבוצה מבינה שהיא צריכה להתעסק בלשפר את עצמה''.הראיון ארוך מידי להדבקה פה... http://www.aguda-achat.org.il/articles/2218/