חרדים או חורדים
"בכל דרך חיים יש מעלות ערכיות, שגורמות בהכרח גם לחסרונות ערכיים. בחרתי בחברה החרדית כי זו החברה היחידה שדרך החיים שלה, עם החומות הגבוהות שמגינות מכל השפעה מבחוץ, הצליחה להוכיח שיש ביטחון מרבי שגם הנין שלי ישמור תורה ומצוות ברמה גבוהה. זה הערך העליון מבחינתי, למרות הכשלים הערכיים שנגרמים עקב צורת חיים כזאת", הוא מסביר.
מאידך, הוא מוסיף כי "ההבדל בין התורה שלומדים אצל החרדים והתורה שלומדים אצלכם", הוא מצביע עליי, "שאצלנו מדברים הרבה על העולם הבא, על המידות והתיקון שלי, ואצלכם מדברים על תיקון העולם הזה. אצלנו תיקון העולם הזה הוא במישור הסגולי. זה לא נמדד בשיפור שאני והחבר שלי נעשה כדי להרבות בכך כבוד שמיים. הכל נמדד במעין רמה מיסטית ולא ברמה הארצית. אלו שתי שפות אחרות, למרות ששנינו לומדים באותה הגמרא. אני אומר את זה בקנאה ובכאב".
מתוך ראיון בעיתון בשבע עם הרב דוד בלוך
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/12997
קריאת שורות אלו עוררה בי שאלה:
האם מובילי הדרך החרדים (ואני מתכוון כמובן לרבנים שחושבים) מאמינים בדרך החרדית כדרך חיים שבה יש לנהוג לכתחילה. דהיינו לא לרכוש השכלה תיכונית (לבנים) ואקדמית (מעשית) ולהילחם בגילויי השכלה או שמא למובילי הדרך החרדיים דרך החיים המשלבת אכן נראית להם יותר צודקת לפי היהדות, אולם הם חוששים (ובצדק) כי בדרך זו לא יוכלו להמשיך את התנהלות העם היהודי.
