חזון לחינוך החרדי

לדעתי אחד מהדברים הכי עיקריים שצריכים תיקון והתבוננות בסוגיית הנוער החרדי, הוא שעות הלימוד שהוקבעו בצורה אחידה לכל הנוער החרדי באשר הוא
עד לפני מאה שנה לא היה כזה מושג שכולם הולכים לישיבה ללמוד, בשנות הנעורים היו לומדים אצל המלמד דמתא, ולאחמ"כ מי שחשקה נפשו בתורה הלך ללמוד בביהכנ"ס העירוני, או בישיבות שהקמתם התחילה כמאה שנים לפני זה,
ולכן מי שהלך ללמוד, הלך מרצונו ומבחירתו, ולכן היה מסוגל לשבת וללמוד כל היום
לעומת זאת, מי שלא היה יכול לשבת וללמוד, הלך לעזור לאביו לפרנסתו וגם היה קובע עיתים ביום לתורה

כשהתחילה ההשכלה והציונות, היו מוכרחים להקים מסגרות לכל הנוער החרדי, בכדי להיות מקום מקלט, שלא יסחפו ברוח הזמן שסחף את רוב בני הנוער דאז, לזרועות הציונות ושאר הארגונים שהעבירו את הנוער על דתם
אך, הקמת מסגרות אלו, אליה וקוץ בה, כי בגלל שהדוגמא של ישיבה שהיתה עד אז, היה ישיבה לאלו שחפצים ללמוד כל היום, ולכן גם סדרי הלימוד שם היו כאלה,
וכשהתחילו להקים מסגרות לנוער החרדי, באופן אוטומטי חיקו את הישיבות שהיו עד אז, דהיינו לימוד כל היום לכולם, אך, הבעיה היא שלקחו גם את אלו שהם לא מתאימים לכך, והאמת יאמר שרוב רובם של הבחורים לא מתאימים לכך, ואילצו אותם לשבת וללמוד כל היום
ולאמיתו של דבר, לא היה שום צורך בכך, כי הרי הריבוי של הקמות ישיבות בתקופה אחרי מלחמת העולם הראשונה, נבעה בעיקר בגלל צורך למסגרת לנוער החרדי, והיו יכולים גם להכניס תכנים אחרים במסגרת הזאת,

ולאט לאט מסגרות אלו נקבעו יותר ויותר, עד שהיום כבר נהיה כמובן מאליו שכל בחור חרדי צריך לשבת וללמוד כל היום, דבר שלא היה מימות מתן תורה

והתוצאות מזה, שכל אלו הבחורים שאם היו חיים לפני מאה שנה היו עוזרים להורים לפרנסתם, נמצאים היום במסגרת עם כפיה לשבת וללמוד כל היום (דבר שאפ' המשגיחים למיניהם לא עושים, הם בדר"כ עומדים ומסתכלים על הבחורים), ובחורים אלו בגלל שאינם מוצאים סיפוק בחייהם, הולכים לחפש הנאה וסיפוק בדברים אחרים,
ותהליך הנשירה לבחורים כאלו מאוד צפוי וטבעי,  שבהתחלה הוא אינו ממלא את סדרי הלימוד בישיבה, כי הוא פשוט לא מסוגל, ולאחמ"כ הוא מקוטלג כבחור בעייתי, וכשהבחור מרגיש שזה התדמית שלו, ממילא הוא מאבד גם את המוטיבציה למלא את רצון המסגרת, דהיינו את הרצון של כל יצור להצטייר כממושמע וכאדם נורמלי, ואז הגלגל מתגלגל - והמשגיח מתחיל לעשות לו בעיות או לשלוח אותו מהישיבה, והבחור מתסכול על הצוות הרוחני בישיבה וגם ממשבר אישי על מצבו בעיני הסביבה, אומר לעצמו אם כבר אז כבר, ובפרט כשהפתויים ברחוב הינם גדולים מאוד, ומהר מאוד הוא מוצא את עצמו מחפש באובססיה אחר דברים שימלאו את סיפוקו וזמנו בדברים אחרים , ובגלל שלא קיים אפשרות למילוי זמן בדבר שאיננו תורני אך גם לא בעיה מבחינה רוחנית בציבור החרדי,  מה יעשה הבן ולא יחטא והוא מתחיל למלא את זמנו בדברים בעיתיים מבחינה רוחנית, כי פשוט אין לו אופציה אחרת
כי בציבור שלנו, סיפוק בחיי הנערות נותנים לך רק בתורה וכדו', ואם אתה לא מוצא את סיפוק בזה, אין לך שום אופציה

וכל זה אכן ציינת בנקודות שכתבת, רק לדעתי הקמת מסגרות מיוחדות יש בהם גם בעיה, כי מעטים ההורים שיסכימו לקטלג את ילדיהם כשונים מכולם,
לדעתי יש לחתור שבכל ישיבה (חוץ מבודדות) יהיה אפשרות לבחורים למלא את זמנם גם במקצועות אחרים, זה אכן קשה מאוד לשנות את ההלך רוח הקיים היום,
אך אם שמים מגמות, נראה לי שזה צריך להיות המגמה, שגם בחור שיחליט שהוא לא מקדיש את זמנו כל הים ללימוד, עדיין יקוטלג כבחור נורמלי ולא כבחור ששייך למסגרות מיוחדות,
כי לדעתי המסגרת המיוחדת שעליה אתה מדבר, זה אכן יבנה את הבחורים לפי דרגתם ולפי יכולתם, אך הם עדיין ירגישו את עצמם פגומים בגלל לימודם במסגרת שלא כ"כ מקובלת, וזה דבר לא נכון בעליל, כי כמו שכתבתי קודם רוב הבחורים צריכים להיות במסגרות כאלה, כי לשבת וללמוד כל היום זה דבר קשה מאוד, והמציאות הוכיחה שעד הקמת הישיבות היו מעטים מהנוער שהיו עושים זאת, וזה לא מגיע לבחורים יקרים כאלו שכל חטאם ופשעם שהם בס"ה אנשים נורמליים והם לא מסוגלים לשבת כל היום מול הגמ', שיקוטלגו כבעיתיים, דבר שיפריע להם בבא העת בבניית ביתם, שיקבלו בנות חלשות.

דוגמא מעשית לרעיון שכתבתי, מצאתי בישיבה חסידית בחו"ל, שבגלל תקציבים (כמו כאן) הם לומדים לימודי חול אחה"צ כמה שעות, והישיבה נותנת אפשרות חופשית למי שרוצה להכנס וללמוד שם, כך שבאותה ישיבה יש כאלה שיושבים ולומדים כל היום, ויש כאלה שלומדים אחה"צ לימודי חול
והמעלה בכיוון הזה היא כמו שציינתי שזה לא מקטלג את הבחורים כבעיתיים וכאלו שצריכים טיפול.

תוקן על ידי sorof ב- 05/05/2013 13:28:00

יש הרבה מה לכתוב על נושא כה רחב, רק שתי נקודות שאני רוצה לציין.

לא הספקתי לעיין בכל האשכול, רק שורה אחת שראיתי בדבריו של המגיב שמלפני, בקשר לשעות הלימוד, הזכירו לי מה שתמוה בעיני, איך זה שבישיבה קטנה, לומדים אותו מספר שעות ילדים שזה עתה רק סיימו את החיידר, שהם בעצם ילדים ממש, ובחורים משיעור ג', נכון שיש קושי לסדר את זה, מכיון שצורת הלימודים בישיבה קטנה היא במסגרת אחידה לכל התלמידים, אבל זה שיש קושי לא מונע מלחשוב על פיתרון.

ומתוך שחשבתי על ענין זה, נזכרתי בענין נוסף שתמוה בעיני בסדרי הלימוד בישיבה קטנה, וזה השעות הרבות של השיעורים, אני כבר לא זוכר בדיוק את מספר השעות, אבל כמדומני שבבוקר מדובר בכשעתיים, האם זה נורמלי להושיב תלמידים לשיעור של שעתיים?, והשאלה שיותר מפריעה לי, איך זה שדבר כל כך פשוט וברור שללא ספק מצריך שינוי איך זה שלא חל שום שינוי בענין, הנקודה הזאת מפריעה לי עוד יותר מעצם העיוות שבשעתיים שיעור.

יש משהו בחשיבה החרדית שטעון שינוי מעצם השורש, יש כאן נקודה שמשותפת להרבה סוגיות, מהלך של אי חשיבה, או יותר נכון מהלך של חשיבה שהנכון הוא לא לחשוב ולא לשנות, ומה שהיה הוא שיהיה, וזה מתבטא בכל תחום ששיך לאורח החיים של החרדי, כמו למשל, מפעל הכוללים, האם זה נורמלי שאלפי אברכים ילמדו בדיוק אותם נושאים, הרי בודאי שיש אחד שחשקה נפשו בזה, וחבירו בנשוא אחר, אז נכון שיש מסגרות של לימודים שונים, אבל זה בשוליים, וגם מה שיש לא מקיף הרבה נושאים, שהיו יכולים לענין עוד אברכים.

ידוע שהרמב"ם באגרותיו מתבטא, אינני זוכר בהקשר למה, על צורת הנהגה מסוימת של יהודים, שצורה זו מביאה לידי כך, שלא יאמרו כפי שהתורה מתארת את מצבו של עם ישראל "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה", אלא רק עם טיפש וסכל, ואני חושב שבמדיה מסוימת הדברים נכונים בהקשר לתופעת אי השינוי בחברה החרדית, אדם מבחוץ שיסתכל על מה שקורה בתוככי החברה החרדית, יכול למצוא את עצמו נדהם ומשתומם, מצד אחד מדובר באנשים שמקדישים את חייהם לפעילות מוחית, לעסק לימוד התורה והיינו מצפים מחברה שכזאת, שתהיה חברה תוססת עם ביקורת ומודעות עצמית, ורעיונות לפתרון בעיות שיש בה, רעיונות לשפר את הטעון שיפור, חברה דינמית שאינה קופאת על שמריה, ותחת זו אנו נתקלים בחברה שדברים מתנהלים בה באותה מתכונת, כאילו זוהי חברה שמנוהלת על ידי תוכנת מחשב אוטומטית, ולא על ידי אנשים שבינה במוחם.

אני לא בא לומר שאני חושב שהחברה החרדית היא חברה של אנשים לא חכמים, לא נבונים, כי לתופעות הנ"ל יש הסברים הגיונים, שמסבירים מה גורם לחברה החרדית לפעול בדרכים האלו, זה לא נובע מטפשותה, אלא מסיבות אחרות, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמסיבות שונות החברה מתנהלת בחוסר חשיבה לשיפור, ובעיקר לשינוי.

החברה מתנהלת ללא חשיבה, ממספר סיבות, אבל לכולן שורש אחד:

בצלאל
אני שמח שפרסת את משנתך החינוכית כאן בפני החברים.
אולם שאלה קטנה, לפני החינוך החרדי יש צורך להיות מחונך לבן אדם, במשמעות המונח "דרך ארץ קדמה לתורה".
כיצד בכוונתכם לדאוג לדרך ארץ במערכת החינוך החרדית, או שלזה כבר ידאג לפיד (והרב פירון) ואת תדאגו רק לצד החרדי?

בן ציון כתב: