בשנים האחרונות אנו עדים להתארגנויות שונות בתוך הקהילה החרדית, המעידות במידה כזו או אחרת על חוסר שביעות רצון מן המצב הקיים.
מן הצד האחד, אנו רואים ניסיונות של גורמים הטוענים לחוסר קבלה והיענות לצורכיהם בתוך הקהילה החרדית והמנהיגות הציבורית הקיימת, כדוגמת התארגנות בעלי התשובה בקהילות נפרדות לבעלי תשובה ובהוצאת כתב העת "אדרבה", בהקמת תנועת "טוב" בבחירות בביתר עילית ובבית שמש ובחבירה לאחר מכן לתנועת פא"י, בפרסום מכתבים ל"חרדי העובד" ויצירת התארגנות לחרדים עובדים שהופיעה במידה מסויימת במערכת הבחירות האחרונה לכנסת, בניסיונות להקמת קהילות; בתי כנסת; כוללים לאנשים עובדים; מוסדות חינוך וכיו"ב, עבור משפחות החשות מסיבות כאלו ואחרות דחויות מהקהילה החרדית.
מן הצד השני, נשמעו בשנים האחרונות קולות הקוראים להרחיק מן החברה החרדית יחידים וקבוצות הנתפסים כסרים מן הדרך החרדית המקובלת, כדוגמת הכתבות החריפות ב"יתד נאמן" כנגד "החרדים החדשים", או הקמפיין האחרון כנגד ה"חרדקים" המתייחס לכלל החרדים בשירות צבאי או אזרחי, במקביל נעשים כל העת ניסיונות רבים להידוק הפיקוח על שימוש במכשירים סלולריים כשרים; אי שימוש באינטרנט; מניעת לימודים אקדמיים וכו', אולם נראה שניסינות אלו אינם נוחלים הצלחה גדולה.
להבנתי, שני המהלכים הללו עלולים להוביל אותנו למקום לא רצוי, הם עלולים ליצור חיץ מיותר בין אלו שמסיבות שונות הלכו ללימודים אקדמיים / לצבא / לשירות אזרחי / לעבודה, לבין אלו שנותרו באופן מלא בתוך הנורמות החרדיות המקובלות. חלוקה זו מלבד המחלוקת ושנאת החינם הכרוכה בה, הנכללים ככל הנראה באזהרה "לא תתגודדו - אל תעשו אגודות אגודות", עלולה לגרום נזק הן בהיבט הרוחני והן בהיבט הכלכלי ובהיבטים נוספים לכל המחנות.
על מנת למנוע את הפיצול של הציבור החרדי, עלינו להבין את הגורמים הדוחפים להתרחשותו ואת הדרכים להתגבר עליהם, מנגד עלינו להבין מה הם הכוחות שיחזקו את הלכידות למרות השונות והגיוון שנוצרו במחנינו.
מצידם של אלו שאינם שבעי רצון בעולם החרדי, אני מזהה בעיקר את תחושת החנק וחוסר היכולת לחשוב ולפעול באופן מושכל ובבחירה עצמית בנוגע לשאלות שונות בחייהם. הם חשים כאנוסים מחד וכבלתי רצויים מאידך בבחירת מוסדות חינוך, בחיי היומיום, בבחירת תחום עיסוק, בקביעת עמדה בשאלות ציבוריות וכיו"ב. מכיוונם של אלו המבקשים להרחיק את הראשונים, ניתן להבחין בחשדנות ובחוסר אימון ביראת השמיים שלהם ובמחויבותם המליאה לחיי תורה ומצוות. מעניין לראות, כיצד כל קבוצה טוענת שהיא מייצגת את כלל הציבור החרדי, בעוד שהקבוצה השניה הינה שולית ובלתי מייצגת. נראה שהאמת נמצאת בשני הצדדים במידה שווה, הציבור המזוהה באופן מוחלט עם כל אחד מהצדדים הינו ככל הנראה קטן יחסית, בעוד שמרבית הציבור נמצא בתווך ומזדהה במידה מסויימת עם כל אחת מהקבוצות הנ"ל.
אחת השאלות המרכזיות היא כמובן מה הם המאפיינים של אותה קבוצה השנויה במחלוקת, האם נגדיר אותה לפי תחום עיסוק / לבוש / השכלה / מוסדות חינוך / רמת חיים / כלי תקשורת או כל פרמטר אחר? לפני כשנה ישבתי בדיון שהתקיים ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" בעקבות המחקר של ד"ר לי כהנר ועו"ד חיים זיכרמן על "מעמד הביניים החרדי", בכנס זה היו דוברים רבים שאמורים לכאורה לייצג את אותה קבוצה, אולם כל אחד מהם בחר לתאר את הקבוצה במאפיינים אחרים. בעקבות מפגש זה נזכרתי בבדיחה שסופרה בזמנו על הגרא"מ שך זצ"ל, "מדוע כל מתנגדיו לא חברו יחד לקואליציה כנגדו? מפני שכל אחד חושב שביתר המקרים הרב שך צודק". גם בעניינינו, נראה שכל אחד מהדוברים סבור שהאחרים אכן אינם מייצגים את הדרך החרדית.
לענ"ד הדבר הנחוץ ביותר במחנינו, זו היכולת לנהל חילוקי דעות מהותיים בדרך של כבוד ואימון הדדי. העיתונות החרדית ברובה הגדול משקפת תמיד עמדה לגיטימית אחת ויחידה, ואיננה משמשת במה לחילוקי דעות ועמדות שונות. גם במקומות שבהם יש מקום לדעות שונות, כדוגמת ערוצי הרדיו החרדים ואתרי האינטרנט והופורומים החרדיים, נראה שמרבית הדוברים מביעים את עמדתם בנחרצות ללא יכולת להקשיב ולכבד את עמדת הזולת.
אני סבור שהמכנה המשותף לכלל אלו שסבורים שהחברה החרדית נדרשת לטובתה לשינוי כזה או אחר, זו המחשבה שלאדם ישנה זכות וחובה לחשוב על מעשיו ושלאדם ישנה זכות וחובה לבחור את דרכו, מי שסבור כן יש מקום להניח שיכבד גם כן את זכותו וחובתו של חבירו לחשוב ולבחור.
השאלה המרכזית היא אפוא מה שיעורם של החרדים המעוניינים לחשוב ולבחור, אני משער שמספרם רב מאוד, אולם ברי לי שחובת ההוכחה עלי.
את כותרת האשכול לקחתי מנאומו של ח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל בכנס היסוד של "דגל התורה", הוא נראה לי רלוונטי מאוד לנושא האשכול, ואני סבור שהרב רביץ עצמו בהחלט היה מזדהה באופן מלא עם הדברים.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
נשלח ב-12/5/2013 19:44
אכן, חובת ההוכחה מוטלת עליך (ועלינו).
לשם כך אנו זקוקים לצאת ממרחבי האינטרנט, כי רבים הם המזדהים עם דבריך אך אינם נגישים להם.
בשבת זו הפגיש אותי אבי עם אחד מזקני שכונתו, אדם העוסק בחינוך. הוא התאונן בפני אבי על כך שאין היום מוסדות עם גיוון לימודי עבור צעירים שלא מתאים להם לשבת כל היום וללמוד, וכי ברצונו ליזום ישיבה שכזו, כיון שהספקתי לספר לאבי על תוכניותיך, הוא סיפר לו שיש משהו כזה בהקמה, והשבת פגשתי אותו לספר לו קצת יותר.
הוא שאל אותי: אם זה מיועד ל"גוטע בוחרים" (בחורים טובים) ולא לנושרים או בעייתיים, כי זה צריך להיות "לכתחילה", ולאחר שסיפרתי לו שמדובר במוסד שכבר רוקם עור וגידים הוא שאל אותי אם "כבר כתבו נגד זה ביתד"...
בחיים לא הייתי מנחש שיהודי בא בימים זה, חפץ בכל מאודו בישיבה כזו, הוא גם ביקש ממני פרוספקט מודפס על אודות הישיבה, משום שהוא רוצה להפנות לשם בחורים מתאימים, ולא היה לי להביא לו, כי אנחנו עדיין וירטואלים, במרחבי הנט.
אם אתה טוען שאנו קיימים, עליך להוכיח שאכן אנו קיימים, וזה חייב לבוא לביטוי בחיים הפיזיים, חומרים מודפסים.
נשלח ב-12/5/2013 19:58
הדבר היחיד שאני יכול לכתוב על החרדים ה"חושבים" זה שרובם "שפנים". כל מי שאני פוגש מתפלא למה יש צורך לבנות ללמוד בסימנר הוראה לחינם וללא תואר ומברך את החלטת לפיד להגביל את מספר הלומדות ולחייב בתואר, אולם אף אחד אינו מוכן לסטות מהדרך הסלולה מאז אותם יהודים יראי שמים שזרקו אבנים על תלמידותיה של שרה שנירר שפתחה בית ספר לבנות בקרקוב ולשנות את המציאות. הם מחכים בכליון עיניים שכב' השר יאיר לפיד ישנה זאת (ובינתיים יקללו אותו). הרי אם לא היה ביקוש לא היה היצע.
נשלח ב-12/5/2013 23:04
בן ציון
מאמר מצוין, מעמיק מאד למרות תימצותו.
אבל, אתה למעשה דורש מהציבור לעבור על כמה ממצוות ה"עשה" וה"לא תעשה" של הדת החרדית.
א. אתה דורש מהם לעבור על עיקרון מספר אחת, והוא: "אני ואפסי עוד", "אני ואין בלתי".
ב. אתה דורש מהם לעבור על מצוות עשה: "זלזול תזלזל בכל אשר אינו שייך לחוגיך ואינו מיישר קו עם רבותיך".
ג. אתה דורש מהם לעבור על מצוות לא תעשה : "לא תכבד את זולתך".
ד. אתה דורש מהם לעבור על מצוות עשה : "ציית תציית כעוור לכל אשר יורוך עסקניך, דורשי טובתך או דורשי כספך".
ה. אתה דורש מהם לעבור על מצוות לא תעשה: "לא תחשוב לבד, פן יפעל שכלך וראה תראה באינטרסנטיות מוביליך ושחיתותם".
ו. והכי חשוב, אתה לפתע דורש מהם להגדיר את עצמם, לא באמצעות שלילת הזולת ודרכו, לאמר, אני כזה כי אינני הוא, אלא בצורה אקטיבית , לאמר, אני חושב משמע אני קיים!
כל הדרישות הללו הן משא כבד מנשוא, לאנשים, שלא לומר רובוטים, שאולפו משך שנים, לא לחשוב, לציית ציות עיוור, לבטל את הזולת וזכותו לחשיבה עצמית ועצמאית, לבטל ולשלול את זכותו להגדרה עצמית, ולפסול מכל וכל, כל דרך או השקפת עולם שאינה דרכם או השקפת עולמם הצרה והמצומצמת.
נשלח ב-13/5/2013 08:47
יהודים
אני מסכים איתך כמעט לחלוטין, וזו למעשה הייתה כוונתי בפתיחת האשכול.
אנחנו חייבים לטכס עצה פעם אחר פעם, איך להגיע לידיעת כל האנשים בתוכנו המעוניינים לחשוב ולבחור את דרכם בחיים. הדבר צריך להיעשות גם דרך האינטרנט וגם בחומרים מודפסים, גם דרך כתב עת וגם דרך מוסדות חינוך. למרות כל הפסימיות, אני מאמין שהפוטנציאל המספרי שלנו הוא עצום, ושבסופו של דבר תימצא הדרך להתאחד ולהעז.
אחת הבעיות הגדולות בעניין זה, זו העובדה שגם בקרב האנשים המעוניינים לחשוב ולבחור, לא ניתן למצוא הסכמה אפילו סביב נושא אחד, שהרי "כשם שפרצופיהם שונים זה מזה, כך דעותיהם שונים זה מזה". לשם כך, אני טוען שהמכנה המשותף היחיד הנדרש זו עצם המוכנות לחשוב ולבחור, בעוד שעל כל היתר ניתן לדון ולהתווכח. זה היה הרעיון שסביבו הוקם הפורום הזה, ועל הבסיס הזה אנחנו צריכים לצאת לקהל הרחב.
שרפ
אני בודאי לא אכחיש שהבעיה הגדולה ביותר של החרדים החושבים, זה הפחד העצום מכל סטיה כלשהי מהנורמה ולו גם בדיבורים בלבד, אבל אני לא מוכן להגדיר אותם כ"שפנים". הם פשוט עושים לעצמם חשבון פשוט של המחיר שיידרשו לשלם בשל ההעזה שלהם, כנגד הרווח שיצא להם מאותה העזה, והם מגיעים למסקנה ההגיונית ששתיקתם עדיפה על דיבורם. אני אמנם סבור שלטווח ארוך הפסדם בשתיקתם רב על הרווח, אבל בדיוק זו המשימה שלנו, להראות להם את הנזק שבשתיקה מחד ואת התועלת והסיכוי שבההעזה לדבר בקול. בכל מקרה, הציפיה שלהם שגורמים מבחוץ יפעלו במקומם היא איוולת, שהרי למדנו "אם אין אני לי, מי לי".
מביטמהצד
אינך מחדש לי כמובן שאני מציע משהו שנוגד באופן מוחלט את ה"מצוי" בעולם החרדי, אבל אני בהחלט כופר בכך שדברי הם בסתירה ל"דת החרדית", כלומר לתמונת ה"רצוי" של החרדים. אני מאמין בכל ליבי שאין סתירה בין אורח חיים חרדי מלא, לבין חיים של חירות המחשבה והבחירה, ואני משוכנע שכך סברו גם רבים מגדולי התורה בדור שלפנינו.
נשלח ב-13/5/2013 09:07
בצ"כ – הזכות והחובה לחשוב אינן יכולות להתקבל על "הקבוצה שאינה שנויה במחלוקת"
שרפ – לא מעט חרדים הם כאלו בגלל שהמערכת החינוכית השניה (הסרוגה, אין כמעט אמצע) מגיעה לאחוזי זליגה גדולים ולא בגלל הזדהות גדולה עם המערכת החרדית. ההנהגה החרדית השכילה לתפוס את החינוך כבן ערובה לתועלת רעיונותיה.
היות והם תופסים את האנשים בנקודת התורפה – בחינוך, הפתרון צריך לבוא דרך מוסדות חינוך "אפורים". הבעיה היא שמוסדות כאלו (שמטבע הדברים יהיו בהם למודי חול) יעלו הון רב וצא ומצא לי אברך שיוכל לשלוח 4 ילדים לשם (לדוגמה מערבא העלות לשנה היא כמעט 40,000 ₪, לארבעה ילדים לכל תקופת הלימודים זה כ 540,000 ₪).
נשלח ב-13/5/2013 09:22
תלמידטועה כתב:
בצ"כ – הזכות והחובה לחשוב אינן יכולות להתקבל על "הקבוצה שאינה שנויה במחלוקת"
שרפ – לא מעט חרדים הם כאלו בגלל שהמערכת החינוכית השניה (הסרוגה, אין כמעט אמצע) מגיעה לאחוזי זליגה גדולים ולא בגלל הזדהות גדולה עם המערכת החרדית. ההנהגה החרדית השכילה לתפוס את החינוך כבן ערובה לתועלת רעיונותיה.
היות והם תופסים את האנשים בנקודת התורפה – בחינוך, הפתרון צריך לבוא דרך מוסדות חינוך "אפורים". הבעיה היא שמוסדות כאלו (שמטבע הדברים יהיו בהם למודי חול) יעלו הון רב וצא ומצא לי אברך שיוכל לשלוח 4 ילדים לשם (לדוגמה מערבא העלות לשנה היא כמעט 40,000 ₪, לארבעה ילדים לכל תקופת הלימודים זה כ 540,000 ₪).
זו בדיוק הקריאה שלי, לקרוא כנגדם של נציגי משטרת המחשבות והדעות "פלניא גזלנא הוא דנקיט לה לארעאי בגזלנותא ולמחר תבענא ליה בדינא" (ב"ב לח,ב). אני מאמין שרבים אשר איתנו מאשר עימהם, ובכל מקרה יש די אנשים הסבורים כמונו, שכיום אינם יודעים זה מקיומו של זה, תודות לניצחון משטרת המחשבות והדעות.
כמי שעסוק בימים אלו בהקמת ישיבה עם לימודי חול, אני מקווה מאוד שהצדק עימך שהמחסום העיקרי הוא המחסום הכספי. המחיר של "מערבא" הוא בלתי הגיוני בעליל ולראיה הישיבות התיכוניות היקרות ביותר בציונות הדתית גובות 1,700 ש"ח לחודש, וניתן בהחלט להתקיים באופן סביר עם שכר לימוד לא בשמיים. כאן בדיוק אנחנו מגיעים למהלכי הכפיה הבעייתיים, שכן החשש הגדול של ההורים הוא ששליחת בנם לישיבה כזו תגרום מיידית לזריקתו ולזריקת יתר אחיו מה"תלמוד תורה", ואני אינני מדבר על חששות בלבד.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
נשלח ב-13/5/2013 09:36
בןציון, (ואולי אם רוצים להודיע על קיימות צריך להפסיק עם הניקים?)
במחשבה שניה, למעשה לא ברור לי אם אתה רוצה להכריז על קבוצה חדשה או רק שיש מי שחושב אחרת. מבחינת קבוצה חדשה, אני חושב שאין כאן חיה כזו, אנחנו אוסף של דעתנים ואינדיבידואליסטים, אך לא קבוצה מגובשת בעלת זהות ברורה.
אני מצטרף לדברי תלמידטועה שאינו טועה, המוסדות הם העיקר פה ונקודת התורפה.
ברגע שאדם אינו שולח את בניו ובנותיו למוסדות הממשלתיים, הוא חייב לדאוג לעצמו למוסדות טובים לדרך החינוך שלו, ותנאי הקבלה שם מכתיבים את סדר היום הציבורי.
אישית אני סבור שאנו כן יכולים להתאגד כקבוצה ולנסח מניפסט ברור מי אנו ומהי הדרך שתפארת היא בעיני אלוקים ואדם, אך זה מצריך עבודה, גיבוש והסכמה.
נכון לעכשיו לא ברור לי מה בכוונתך להכריז.
נשלח ב-13/5/2013 09:54
יהודים כתב:
בןציון, (ואולי אם רוצים להודיע על קיימות צריך להפסיק עם הניקים?)
במחשבה שניה, למעשה לא ברור לי אם אתה רוצה להכריז על קבוצה חדשה או רק שיש מי שחושב אחרת. מבחינת קבוצה חדשה, אני חושב שאין כאן חיה כזו, אנחנו אוסף של דעתנים ואינדיבידואליסטים, אך לא קבוצה מגובשת בעלת זהות ברורה.
אני מצטרף לדברי תלמידטועה שאינו טועה, המוסדות הם העיקר פה ונקודת התורפה.
ברגע שאדם אינו שולח את בניו ובנותיו למוסדות הממשלתיים, הוא חייב לדאוג לעצמו למוסדות טובים לדרך החינוך שלו, ותנאי הקבלה שם מכתיבים את סדר היום הציבורי.
אישית אני סבור שאנו כן יכולים להתאגד כקבוצה ולנסח מניפסט ברור מי אנו ומהי הדרך שתפארת היא בעיני אלוקים ואדם, אך זה מצריך עבודה, גיבוש והסכמה.
נכון לעכשיו לא ברור לי מה בכוונתך להכריז.
בעניין הניקים, היות וזהותי כבר ידועה אתה בהחלט מוזמן לקרוא לי כאן בשמי המלא, אני בהחלט חושב שאם חברים נוספים ינהגו כך תהיה בכך תועלת.
אני לא בא להכריז על שום קבוצה חדשה, אני פשוט קורא לכל מי שמאסה נפשו במשטרת המחשבות המובלת על ידי אלו שלא קרו ולא שנו ולא שימשו תלמידי חכמים, להכריז בקול רם על זכותו וחובתו לחשוב ולבחור. אנחנו לא צריכים לעסוק בגיבוש זהות ברורה, כי אכן כדבריך אנחנו לא כאלו. אינני רוצה לנסח שו מניפסט, מעבר למה שכתבתי בהודעת הפתיחה. ה"היתר" לחשוב ולבחור, הוא מניפסט מספיק חשוב, ממנו יוכלו לצמוח קהילות שונות ומניפסטים שונים.
מוסדות החינוך הם אכן הכלי המרכזי שבו משתמשת משטרת המחשבות, אבל הפיתרון לדעתי איננו בהקמת מוסדות חדשים אלא שחרורם של מוסדות קיימים. אני משוכנע שרבים ממנהלי המוסדות אינם מעוניינים להיות כלי שרת בידי משטרת המחשבות, אבל הם עושים זאת משיקולים תועלתניים. המשימה שלנו היא לגרום שלמוסד יהיה כדאי לא לשתף פעולה עם אותה אלימות, מפני שאז הוא יקבל תלמידים טובים של אנשים כמותנו.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
נשלח ב-13/5/2013 10:45
בן ציון יקירי
אינני מבין את הלך מחשבתך
מצד אחד אתה מודה כי יש צורך אמיתי למאוס במשטרת המחשבות ומצד שני נראה לך שזה אפשרי לעשות זאת מבלי יקומו במחוזותינו 2 קבוצות נפרדות זו מזו
איפה זה כן קורה בין סאטמר לבלז? בין העדה החרדית לליטאים? אולי זה קרה בין הליטאים לחסידים אבל גם זה עבר טלטלה גדולה בשנת 88 וזו בדיוק השנה בה אמר רביץ את אשר אמר "אנחנו קיימים יען כי אנחנו קיימים "
אני אכן יודע כי אנו נחלקים לרוב בנקודה זו (אבל באופן שאני בהחלט יכול להכיל אותך או כל איש בעל דעה אחרת ממני) דעתי הברורה היא כל תת קבוצה בחברה החרדית אשר רוצה לקרוא לחופש במובן מסויים לא יתוכל לעשות זאת רק אם תרים הקבוצה את ראשה ותאמר אנחנו קיימים יען כי אנחנו קיימים
ורק אחרי שזה יקרה באופן כזה כמו שהוכיח הרב שך לחסידים באופן מוחלט את עצם קיומו יכלו הניצים לסתדר ביניהם בצורה כלשהי
כנ"ל "אדרבה" או "טוב" או כוללים של אקדמאים כרגע שוטרי משטרת המחשבות עוד חושבים כי הם אפיזודה חולפת ולכן הם נלחמים בהם רק במצב בו הם יהיו בטוחים שהמלחמה אבודה הם יתחילו להכיל בתוכם כי יש בציבור החרדי עוד סוג של אנשים שחושב את אשר הוא חושב וקיים יען כי הוא קיים
זה ללא כל קשר שניתן בדרכים מסוימות לשפר את המגזר החרדי מבפנים אבל אי אפשר להביאו לריפוי מלא כשם שגם חברה של חרדים עובדים לא תגיע לשלמות ויהיו בה מחלות לריפוי
נשלח ב-13/5/2013 11:21
טובלביתשמש
נדמה לי שאתה מבין היטב את הלך מחשבתי, אתה רק חלוק על המסקנות שלי. למרות זאת, אני רואה חשיבות לחדד טוב יותר את הדברים.
אני מסכים לחלוטין עם הקביעה שיש כאן שתי קבוצות שלא יוכלו לשבת יחדיו, הקבוצה האחת היא של נציגי משטרת המחשבות הסבורים שכל האמת אצלם ושהם יכפו אותה על כל הציבור, והקבוצה השניה היא של אלו שמאמינים בזכותם ובחובתם לחשוב ולבחור את דרכם, תוך מחוייבות מליאה לחיי תורה ומצוות ולשימוש תלמידי חכמים. השאלה המרכזית בעיני היא, עם איזו קבוצה יהיה רוב מניינו ובניינו של העולם החרדי?
תנועת "טוב" ועוד אחרים, סבורים שהכיבוש של החברה החרדית על ידי משטרת המחשבות הוא בלתי הפיך, ולכן הברירה היחידה היא התארגנות ויציאה החוצה. בניגוד לדעתך אני חושב שמהלך היציאה הוא בלתי הפיך ובעל מחירים יקרים מדי, בדרך זו אני לא מאמין שתביא אותם למסקנה שמלחמתם אבודה אלא להיפך, הם ישמחו בנצחונם לשלוט על רוב הציבור.
אני סבור שהמהלך הנדרש הוא הפוך לחלוטין, היות ואני מאמין שמרבית הציבור דווקא מתנגד לאותו שלטון פחד, המונע מהאנשים לחשוב ולבחור את דרכם. ציבור זה לא יסכים להתארגן וליצור לעצמו קהילה חדשה, אבל הוא בהחלט ישמח לראות את שלטון הפחד נחלש ומתפוגג.
אני שב וחוזר שוב ושוב על שתי הנקודות החשובות בעיני, היות ואני סבור שהם המכנה המשותף היחיד שנדרש לנו. אם תנסה ליצור מכנה משותף של "חרדים עובדים" לא תכניס לתוכו אברכים ורבנים רבים שסבורים כמוך, אם תיצור מכנה משותף סביב ישיבות תיכוניות וסמינרים לבגרות לא יצטרפו אליך אלו המעדיפים "ישיבה קטנה" וסמינרים במתכונת הקיימת אבל סבורים כמוך בעניינים אחרים, אם תקים מפלגה בניגוד לדעתם של גדולי תורה לא תזכה לתמיכתם של המונים שהציות לגדולי תורה ביום הבחירות הוא אבן יסוד בחינוכם.
לסיכום, אתה מציע הקמת קהילות חדשות וקטנות יחסית, ואני מאמין במהלך של שחרור של הקהילה הגדולה והותיקה מאנסים שהשתלטו עליה. הדרך שלך היא להבנתי "קצרה שהיא ארוכה" ואילו הדרך שלי היא "ארוכה שהיא קצרה". (עפ"י עירובין נג,ב)
לחביבות המעשה עלי אעתיק את דברי הגמרא שם:
"תינוק מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה, והלכתי בקצרה וארוכה כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין, חזרתי לאחורי אמרתי לו: בני הלא אמרת לי קצרה, אמר לי: ולא אמרתי לך ארוכה? נשקתיו על ראשו ואמרתי לו: אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם"
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 13/05/2013 11:26:25
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
נשלח ב-13/5/2013 12:46
בןציוןכהנא כתב:
שרפ
אני בודאי לא אכחיש שהבעיה הגדולה ביותר של החרדים החושבים, זה הפחד העצום מכל סטיה כלשהי מהנורמה ולו גם בדיבורים בלבד, אבל אני לא מוכן להגדיר אותם כ"שפנים". הם פשוט עושים לעצמם חשבון פשוט של המחיר שיידרשו לשלם בשל ההעזה שלהם, כנגד הרווח שיצא להם מאותה העזה, והם מגיעים למסקנה ההגיונית ששתיקתם עדיפה על דיבורם. אני אמנם סבור שלטווח ארוך הפסדם בשתיקתם רב על הרווח, אבל בדיוק זו המשימה שלנו, להראות להם את הנזק שבשתיקה מחד ואת התועלת והסיכוי שבההעזה לדבר בקול. בכל מקרה, הציפיה שלהם שגורמים מבחוץ יפעלו במקומם היא איוולת, שהרי למדנו "אם אין אני לי, מי לי".
אומר לך איך אתה "משחק" לידים של אותם "קנאים" המחרידים לב כל מי שרוצה לחשוב אחרת. בבקשה תבחן מה אתה מגדיר בחיוביות כחרדי (נניח אופן שמירת המצוות בדקדקנות, אי אחזקת טלויזיה בבית, אי הליכה לים/בריכה מעורבים וכד') וכמו כן תבחן את הערכים המתאימים לך (לימוד תורה, שילוב עם לימוד אומנות וכד'). תמצא את החברה הכי מתאימה שתאפשר לך לנהל את חייך בהתאם ותתחבר אליה. אני מניח שמה שכתבתי כדוגמה זה פשטני, אולם העיקרון הוא הנכון. אם זו החברה החרדית מה טוב (מהביקורת אני מניח שזה לא טוב) ואם זו חברה אחרת גם טוב. ראשית דאגת למשפחתך ושנית ברגע שבו יהיו פחות "כלואים" גם הכולאים יאלצו להתפשר ולהיות מעשיים. כמו שכתבת, אם אין אני לי מי לי ואין צורך להמתין לאחרים שיעשו עבורך את המלאכה, כי הם עושים זאת ממקום שכואב להם (בזבוז משאבים ואי מיצוי יכולת השתכרות ותשלומי מס) ואם יבואו ערכים אחרים הם ידאגו להם ולא ידאגו לך, אלא עשה זאת ממקום שאתה זקוק לו.
נשלח ב-13/5/2013 13:19
בן ציון כתב
לשרפ כתבת
אבל בדיוק זו המשימה שלנו, להראות להם את הנזק שבשתיקה
ליהודים כתבת
מוסדות החינוך הם אכן הכלי המרכזי שבו משתמשת משטרת המחשבות, אבל הפיתרון לדעתי איננו בהקמת מוסדות חדשים אלא שחרורם של מוסדות קיימים. אני משוכנע שרבים ממנהלי המוסדות אינם מעוניינים להיות כלי שרת בידי משטרת המחשבות, אבל הם עושים זאת משיקולים תועלתניים. המשימה שלנו היא לגרום שלמוסד יהיה כדאי לא לשתף פעולה עם אותה אלימות, מפני שאז הוא יקבל תלמידים טובים של אנשים כמותנו.
ולי כתבת
בדרך זו אני לא מאמין שתביא אותם למסקנה שמלחמתם אבודה אלא להיפך, הם ישמחו בנצחונם לשלוט על רוב הציבור.
אולי תסביר לי בן ציון יקירי
1. מדוע אני צריך לשכנע ולהשפיע על מישהו שמנהיגו לא חפצים בשינוי מדוע אני צריך לפעול בשיטות החרדיות הידועות האומרות "כי האמת האבסולוטית היא אך ורק אצלי" תישארו אתם עם האמת שלכם ואני עם שלי
2. הרצון לחנך ולשנות כביכול את האחר אינו פסול בעיניך בדיוק כשם שלא תרצה שיאיר לפיד יחנך אותך
3 מאיפה בדיוק אתה כל כך בטוח .שהרוב חושב כמוך ומכוח זאת אתה מחליט שיש לך מנדט להיכנס לחרדים לחיים ולשנות אותם כהבנתך זה שניהלנו כמה וויכוחים עם כמה דוסים מצויים ואמרו לך בחצי פה שאתה צודק הרי ברגע האמת הם אינם עומדים לצידך רוב הוא משהו שלפחות מאחורי הפרגוד מוכן לומר זאת ואם אפי שם הוא פוחד אז איזה רוב זה אז אתה עוד חולם שתוכל לגרום לו לא לפחד להביע דעה פנים מול פנים
4. מה איכפת לך שהם ישמחו בנצחונם לשלוט על רוב הציבור העיקר שאנחנו נבנה את חלקת האלוקים שלנו ודי בכך
המשל שלך מוכיח שאינך מבין את הסוגיה בכלל זה לא האם יש דרך קצרה שהיא ארוכה או להיפך הויכוח בינינו האם הדרך שאתה מציע היא בכלל ראויה מבחינה מוסרית ומבחינה מעשית
נשלח ב-13/5/2013 13:56
הייתי מוסיף בן ציון מה ההבדל בינך לבין יאיר לפיד גם יאיר לפיד טוען שהחרדים באמת כן רוצים להתגייס רק שולטים עליהם
נשלח ב-13/5/2013 17:31
טובלביתשמש כתב:
אולי תסביר לי בן ציון יקירי
1. מדוע אני צריך לשכנע ולהשפיע על מישהו שמנהיגו לא חפצים בשינוי מדוע אני צריך לפעול בשיטות החרדיות הידועות האומרות "כי האמת האבסולוטית היא אך ורק אצלי" תישארו אתם עם האמת שלכם ואני עם שלי
2. הרצון לחנך ולשנות כביכול את האחר אינו פסול בעיניך בדיוק כשם שלא תרצה שיאיר לפיד יחנך אותך
3 מאיפה בדיוק אתה כל כך בטוח .שהרוב חושב כמוך ומכוח זאת אתה מחליט שיש לך מנדט להיכנס לחרדים לחיים ולשנות אותם כהבנתך זה שניהלנו כמה וויכוחים עם כמה דוסים מצויים ואמרו לך בחצי פה שאתה צודק הרי ברגע האמת הם אינם עומדים לצידך רוב הוא משהו שלפחות מאחורי הפרגוד מוכן לומר זאת ואם אפי שם הוא פוחד אז איזה רוב זה אז אתה עוד חולם שתוכל לגרום לו לא לפחד להביע דעה פנים מול פנים
4. מה איכפת לך שהם ישמחו בנצחונם לשלוט על רוב הציבור העיקר שאנחנו נבנה את חלקת האלוקים שלנו ודי בכך
המשל שלך מוכיח שאינך מבין את הסוגיה בכלל זה לא האם יש דרך קצרה שהיא ארוכה או להיפך הויכוח בינינו האם הדרך שאתה מציע היא בכלל ראויה מבחינה מוסרית ומבחינה מעשית
בעקבות הודעתך זו, נראה לי שההבדל בינינו הוא בנושא שבו פתחתי את האשכול, כלומר מה הן הנקודות המבדילות בין הקבוצות השונות. אתה מבדיל בין קבוצה הרוצה בשימור הקיים, ובין קבוצה הרוצה בשינוי המצב הקיים (אתה חוזר על המינוח לשנות בשלושת הסעיפים הראשונים), אם זוהי החלוקה אני מסכים איתך לגמרי שכל המשנה ידו על התחתונה ומן הראוי שיצא ויקים לעצמו מסגרת משלו. אני הצבעתי על חלוקה שונה לגמרי, בין קבוצה הדורשת מאנשים לא לחשוב באופן עצמאי ולא לקבל החלטות מודעות לגבי חייהם, לבין קבוצה המאמינה בחשיבה עצמאית ובחירה אישית. מבחינתי, בהחלט יתכן שהאדם יבחר מרצונו ברוב הדברים הקיימים בציבור החרדי ולאוו דווקא בשינוי, אבל מרגע שהוא עושה זאת מרצון ולא בכפיה זהו דבר ראוי.
לאחר הקדמה זו, נראה שהתשובות לשאלותיך ברורות:
אינני משכנע מישהו או משפיע עליו לשנות ואינני טוען שהאמת היא אצלי, אני בסך הכל דורש שלא יכפו על האנשים דעות.
אינני מחנך אף אחד אחר, מלבד האפשרות לכל אחד לחיות כהבנתו.
אין כלל נפק"מ אם הרוב חושב כמוני או מיעוט בנושאים שונים, מלבד השאלה המרכזית האם הרוב מעוניינים במשטרת דעות, יש לי סיבות להניח שהרוב מעדיפים את הבחירה שניתנה להם מהקב"ה.
כבר הבהרתי חלק מהסיבות להעדיף להיות המשך של הקהילה הותיקה ולא להיתפס כקבוצה חדשה ואכמ"ל.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
נשלח ב-13/5/2013 18:55
בצלאל, אני חושב שהנקודה הרגישה בגישתך היא למעשה ביטול הערבות ההדדית.
אכן הגיעו לכפות את דעתם על האחר, אך מתוך תחושת אחריות, מבחינתם הוא מחלל שבת (לא נתווכח על הנקודה הזו), והוא בתוך הקהל, הם חייבים מצד אחד לשכנע אותו לחזור למוטב, ומצד שני להוקיע את מעשיו - שלא ילמדו ממנו.
אני חושב שזו נקודה קריטית להבנת הבדלי התרבות האשכנזית והמזרחית.
אצל המזרחים, כולם אהובים וכולם ברורים, גם אם לא הולכים בתלם, היום הוא עושה כך ומחר עושה כך, העיקר שהוא מגיע עכשיו לבית הכנסת שם כיפה ומתפלל, הכל טוב ויפה.
אצל האשכנזים, ישנה ערבות הדדית חזקה יותר, ומי שלא הולך בתלם מתריעים בו ועליו ודואגים לשמר את פח השמן כשהוא טהור.
בהצעתך אתה מציע "אני בשלך ואתה בשלך", אני לא כופה עליך דבר, ואל תכפה עלי דבר, השאלה היא מה תהיינה התוצאות של ביטול הלחץ החברתי, וכן איך זה יתבטא לדוגמה בקריטריונים של קבלה למוסדות חינוך?
אם יבוא אדם שומר תורה ומצוות וירצה להכניס את בנו למוסד, בעוד שבבית בנו מבלה עם סרטים - האם לא תהיה עליו כפיה אם על ידי דחיה מהמוסד אם על ידי שינוי ההתנהגות?