מלחמה לצרכים פנימיים

קיימות כיום שתי טקטיקות בציבור החרדי לניהול "קרב ההישרדות" על אורח החיים החרדי, בעולם המודרני, תוך הגנה מאיומים חיצוניים. האיומים העיקריים כפי שניתן להציגם כיום על הציבור החרדי הם:

דרישות שוק העבודה המודרני לתקופת הכשרה ארוכה, כאשר שנות ההכשרה של החרדים בדרך כלל מוקדשות ללימודים שאין כמעט צורך בהם בשוק העבודה מחוץ למגזר החרדי.
הערכים הליברליים של העולם המערבי, המעדיפים את "זכויות הפרט" על "זכויות הציבור" ופוגעים בלכידות החברתית של החברה, בעוד שציבור דתי חשובה לו לכידות חברתית ומשפחתיות יציבה.
הציבוריות המלאה בגירויים הפוגעים ביכולת להמשיך ולהחזיק בערכים החרדים (כגון פריצות המצויה בכלי התקשורת בכלל ובאינטרנט בפרט, כפירה וכד').

קיימות שתי דרכים לקרב זה.

דרך אחת היא הסתגרות ותוספת אור מול החושך.
דרך זו מאמינה שככל שיוסיפו בחינוך הפנימי לערכים וללימוד תורה, כך יגדל כח העמידה במלחמה.

דרך שניה היא דרך המאבק ככלי לגיבוש חברתי והחדרת ערכים.
דרך זו מאמינה כי השתתפות הציבור במאבקים כנגד "אוייבי" אורח החיים החרדי, תסייע לשמירת חברי הציבור בו, כי בתקופת מלחמה הרגשות הפטריוטיים עולים.

המערכות האחרונות בציבור החרדי, אשר רבים אינם מבינים את מה שעומד מאחריהן, כגון המאבק באבטק, קמפיין החרד"קים, ההפגנה מול לשכת הגיוס וכד', נראים ממבט ראשון כבזבוז זמן ופגיעה דווקא בתוך הקהילה.

לדעתי מטרת המחאות הללו שונה.
1. כאשר הרעב יציק - כל מה שלמדו לא יעזור. אבל כשיש מלחמה, הנכונות לסבול עולה. 
2. מה שהוטבע במלחמה, קשה לו להישכח יותר ממה שהוטבע בשכל.
3. מלחמה מאפשרת גם למי שפחות אינטליגנטים להשתתף במאמץ החברתי.
4 המלחמה מאפשרת לאליטה יותר שליטה ומעניקה יותר אפשרות למשרות וטובות הנאה.

הכוונה היא שברגיל תהא יציאה משמעותית של בני הדור הבא, מכיון שחוסר ההתאמה בין החיים בעולם לבין אורח החיים החרדי, הופך את אורח החיים החרדי לפחות אטרקטיבי.

מי שמנחה את דרך המלחמה סבור כי הוא יצליח להותיר נתח גבוה יותר מהציבור כחרדים.

[quote]עד לא מזמן חשבתי שנוכל להתקיים כציבור אחד.
אך הפילוג מסתמן ובא. יותר מידי אנשים לא מסוגלים לשמוע דברי הבל מרבנים ולהמשיך להעריך אותם.

איך זה יקרה וכיצד? 
אני מקווה שיווצר מחנה חדש: "תורניים".
אנשים שרוצים את התורה כנר לרגליהם, אך בשמחה וטוב לבב ולא בחרדה. עם כיפה שחורה או סרוגה או שקופה... 
אנשים שרוצים באחדות עם ישראל, בנאמנות שיש ביהדות החרדית, אך גם בפתיחות והרציונליות הקיימים בקבוצות אחרות בעם ישראל. 

יתכן וזהו החרד"ל, אך במגזר התורני יש מקום גם לשמאל, ולעוד דעות. 
[/quote]
ואולי זה כבר קיים אצל המונים במה שהם מדברים בינם לבין עצמם?
וא"ת, אבל זה עדיין לא התגבש למציאות בשטח, זה באמת א"א לדעת כי לזה צריך תהליך טבעי. שום תרבות לא התפתחה רק מכוח דיעות. ויתכן שלעולם לא תווצר. וזה ישאר רק בגדר דיעות.
יש אנשים רבים שחלוקים על כל מיני עניינים אבל לא בהכרח שזה ייצור מציאות בשטח, זה תלוי בהיסטוריה.