יצירת שאלון "האם אני חרדי"

לבקשת חבר המעונין להגדיר את עצמו האם הוא "חרדי" או לא, אני מנסה ליצור שאלון בן עשרות שאלות שיוכלו להסיק ממנו על מידת חרדיותו של המשיב.
אבל יש להקדים לזה הקדמה קצרה.
יש כאלו שמסתכלים על השאלה הזו כבעלת שתי תשובות בלבד, או שאתה חרדי לגמרי, או שאתה בכלל לא חרדי.
אני סבור שזו טעות. חרדיות היא הגדרה שבנויה מאוסף של נתונים, ויש בה רמות שונות: מאוד חרדי, די חרדי, קצת חרדי, בכלל לא חרדי, וכו' וכו'.
[את הגישה הזו למדתי מהרב מיכאל אברהם ביחס לפרדוקס הערימה או פרדוקס הקירח, ודו"ק]

אשמח אם המשתתפים כאן יוכלו לתרום שאלות המעידות על רמת חרדיות מסוימת.
השאלות יכולות לעסוק בהופעה חיצונית, בדעות ואמונות, בחיים קהילתיים, בפוליטיקה, ובעצם בכל תחום שיש לו קשר לחיי המגזר החרדי.

למה לא? הן נקודת פתיחה מעולה, ורק להדגמה:

בשאלון הזה, המשקל של השאלות אינו זהה.
לדוגמא, הרשימה הזו שכתבת מעידה - לכאורה - על נטיה למידת חרדיות נמוכה, אבל אם בנוסף להן תכתוב גם "אני לובש בתפילה כובע וחליפה" - המשקל הכבד של התשובה הזו מכריע את הכף לכיוון החרדי.
כלומר, יש דברים שמשייכים את האדם באופן מובהק לחברה, גם אם בדברים רבים הוא חורג מהמקובל.
לכן גם אחרי אסיפת השאלות והמענה עליהן צריך לעשות עבודה רצינית של הכרעה על מידת החרדיות של המשיב.

הנה רשימה ראשונית של שאלות, מסודרות בסדר ראשוני לפי נושאים.
שוב, אדגיש, כמעט כל אחת מהשאלות יכולה לאפיין גם חרדי וגם מי שאינו חרדי, ולכן אני מדבר על "רמת חרדיות" ולא על משהו חותך.

הופעה חיצונית:

איזה יופי של נושא.

מתוך נסיון העבר בפורומים (בחח, עצכח) גיליתי שהמונח "חרדי" הוא רב משמעי.

קודם כל יש להבדיל בין הרצוי למצוי. האם אנו דנים איך משתמשים במילה "חרדי", איך ראוי להשתמש בה? אלו שני דברים שונים.

האם זו שאלה סוציולוגית או דתית, אמונית או במישור המעשים?

ממה שאני זוכר, יש כמה סוגים של חרדיות.

א. אמונית ומעשית. חרדי הוא אדם שמסור למצוות מעל לרגיל, שיחמיר כשיטה, שיקדיש את עצמו לתורה, שיחזיק באמונות מסוימות, ביניהן האידיאולוגיה של דעת תורה.

ב. היסטורית וביוגרפית. חרדי הוא ממוצא חרדי (אם כי יש חדשים) וישייך את עצמו לקהילה. אין חרדי לבד. (זו אבחנה שגיליתי עכשו).

ג. חינוך הילדים. זה אחד הדברים החשובים ביותר, אולי החשוב ביותר. חרדי ישלח את ילדיו לחינוך חרדי. הבעיה היא שזה כמעט מעגלי. האם חינוך חרדי מוגדר כמשהו של חרדים, שהמחנכים חרדיים, שהתכנים חרדיים, או על דרך השלילה (לא ליבה, לא אנגלית, לא לימודי חול מעבר למינימום בחיידר)?

ד. לבוש וחיצוניות. זה למרבה הצער אחד המאפיינים של החרדיות. יש כאלו שזה כל מה שנותר להם, וראו זה פלא, אם החרדים בלבוש מקפידים על מקום חינוך, יכולים להיות להם ילדים תלמידי חכמים טובים.

אולי השאלה כאן מובילה לשאלה עד כמה ניתן להיות חרדי עם שינויים מסויימים: צבא כמו נחל חרדי, עבודה, לימוד אקדמי, פתיחות.

אם ניתן להיות חרדי עם הלבוש ובלי מחוייבות למצוות חשובות, אז האם ניתן להיות חרדי עם אייפון, לימודים אקדמאיים, שירות בנחל החרדי או במסגרת דומה, עם עבודה מחוץ לעולם התורה?

כמה שינויים יכולים לקרות לאדם והוא יהיה עדיין חרדי?

האם זה תלוי בחינוך הילדים, בבית הכנסת, בכיפה ובחולצה ובלבוש שעליה?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני,
השאלה "האם ניתן להיות חרדי כאשר אתה עושה..." מניחה שהמצב האפשרי הוא או "חרדי" או "לא חרדי".
ואילו אני טוען שאפשר להיות: מאוד חרדי, די חרדי, מעט חרדי, לא חרדי, ועוד דרגות שניתן להכניס באמצע.
ולפי הגישה שלי השאלה היא לא "האם ניתן להיות חרדי כאשר אתה עושה...", אלא "כמה חרדי אתה כאשר אתה עושה..."
בשלב מסוים התשובה תהיה 0, אבל יש הרבה שלבים באמצע שיביאו לתוצאה של קצת חרדי, או הרבה חרדי, אבל לא מאוד חרדי.

חזק ואמץ

אתה מאד צודק, ואין לי ויכוח עמך.

רק שלפני שאנו באים לדרג חרדיות - על ציר כנראה, למרות שהתשובה הנכונה צריכה להיות תלויה, אם ניתן  למספר אותה, במספר פרמטרים מאיכויות שנות - יש לברר מהי אותה חרדיות. וזה מה שניסיתי להציג לעיל, כלומר כמה קריטריונים לשימוש בשם התואר "חרדיות" ולנסות לברר מהו החשוב ומה הפחות חשוב מביניהם.

לדעתי יש שתי משמעויות להגדרה "חרדי", דתית וסוציולוגית.
יש אדם שמשתייך לחברה החרדית לחלוטין, אבל בדעותיו ואמונותיו הוא אינו מקבל את התזה החרדית (ויש תזה חרדית), ויש אדם שבדיעותיו ואמונותיו הוא מוגדר כחרדי אבל מבחינה סוציולוגית הוא לא משתייך לחברה החרדית.
אני מקוה להצליח להוציא מהשאלון הזה את שתי ההגדרות, שאדם יוכל לומר לדוגמא "אני 60% חרדי מבחינה חברתית ו-85% חרדי מבחינה דתית.

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1897824&forum_id=1364

אח רחוק

שים לב לשאלה היסודית ששאלתי על עצם הנושא. האם אנו עוסקים במצוי או בראוי, באופן שבו המילה "חרדי" משמשת במילון, בשאלה מי יזוהה כחרדי, האם זו שאלה חברתית או חינוכית או אמונית, ותראה מדוע אני עומד על שלי.

כמדומה שהביקורת שלך היא על כך שלא יתכן חרדי שיהיה גם לא מאמין, לא שומר מצוות, ועוד. אבל אפשר לומר, מצד שני, בפרפרזה על בדיחת ר' חיים מבריסק (נגד אדמורים) שאי אפשר להיות חרדי מחופש. חרדי מחופש זה כבר חרדי...

זאת אם מסתכלים מנקודת ראות של זיהוי סוציולוגי. זה ודאי לא הראוי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שניתן להצדיק את השימוש במילה "חרדי" גם בהקשר זה.

ועוד, גם האדם הדתי והמאמין ביותר עלול לסבול מספקות, משברים, מצוקות, שיגרמו לו לפקפק בכל. אין אדם נתפס בשעה אחת בלבד על מחשבותיו וספקותיו. יש כמובן הבדל בין מי שמסתפק לעתים נדירות מחמת איזה צער לבין מי שתדיר מפקפק. אבל אם הרשינו לעצמנו להבין שיש רמות והשאלה על חרדיות האמונה אין לה תשובה חד ערכית, אזי יתכן שעלינו לקבל יותר גיוון גם באיפיון אמונת החרדי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");