ברכות למצדרביעי לרגל אירוסיו

"יִתֵּן יְדֹוָד אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם: וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן יְדֹוָד לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת:"

"בית" משמש בפסוק בשלשה כיוונים (ווריאציות בלע"ז), הגבר, הנקבה ושניהם.
"בנוהג שבעולם, אדם בונה בית ואח"כ נושא אשה". בניית הגבולות האישיים, יצירת המרחב הפתוח של הסובייקט חייב להבנות לפני הכנסת הצלע. אנחנו צריכים לדעת מה הם גבולותינו, ואחר לשתף בהם.
רחל ולאה היו צריכות להבנות קצת, כי במצב שבעלן היה כפוף לאיבהן הרשע והיו החלטות חשובות לצריכות להגיע להכרעה, היה על הנשים להיות אמיצות דיין, ולומר: "העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו".
אולם כל בית אישי וקטן, שטומן בתוכו זכר ונקבה, מחובר לבית גדול וקולקטיבי "בניין עדי עד" ל"אחת מחרבות ירושלים". ירושלים הבנויה, במלוא עוזה ותפארתה, הגשימה את האידיאל האלוהי מכל הבחינות. ועלינו לדעת שאנו בסך הכל מתחברים לחלק שלנו בתוך מערכת "ירושלים הבנויה" שמחוייב עם ישראל לעצמו!
בהצלחה