בשורה טובה לחרדים, בשורה רעה לאנושות

השתתפתי השבוע בכנס 'אבני דרך לתעסוקה' מטעם תכנית 'חרדים באקדמיה' של קרן ידידות טורונטו. במשך יום שלם ניתנו הרצאות, כונסו פאנלים והועברו סדנאות שונות לסטודנטים החרדים כדי להקל על השתלבותם באקדמיה ובתעסוקה איכותית לאחר מכן. היה זה מחזה מרענן לראות סטודנטים מפקולטות שונות ומתחומי ענין שונים (כמדומני שיש דגש על התחומים הטכנולוגיים) אך עם מכנה משותף אחד, חרדיותם.

אחד הנושאים שהיה שזור כחוט השני בדברי כל המרצים והאורחים הוא השוני בין עולם התעסוקה המודרני לבין מה שמוכר לנו מן העבר. ההבדלים הם רבים וחשוב להיות מודעים לכולם. לאחריות המוטלת על העובדים לאתגר את עצמם, ליצור אופטימיזציה למערכת בגבולות הניתן, לא להמתין להוראות שיבואו 'מלמעלה' וגם לנהל את הקריירה שלהם עצמם ולא לצפות לקידום פסיבי.

נקודה נוספת שחזרה על עצמה והעלתה אצלי דוקא הרהורים מרים היא ה'שקיפות' הקיימת כיום במקומות העבודה כלפי השתייכותו המגזרית של העובד. בעיקרון זו בשורה טובה למי שמנסה להשתלב בעבודה. אחת המנהלות בפירמת רו"ח ממשרדי הביג 4 בישראל נשאלה כמה חרדים/ות עובדים במשרד והשיבה שאין לה יכולת לדעת זאת משום שאין כל רובריקה העוסקת בהשתייכות המגזרית של העובד. גם בהרצאות אחרות שבה האמירה המעודדת הזו שוב ושוב, את אף אחד בהנהלה לא מעניינת ההשתייכות שלכם או האמונות שלכם. כל עוד אתם עושים את עבודתכם נאמנה ומייצרים תפוקה טובה למשרד, אתם תקודמו ותוערכו לפי זה בלבד. כמובן, אם תתחילו לדרוש הפרדה מגדרית בפינת הקפה וזכויות יתר בשל העובדה שאתם מתפללים שלוש פעמים ביום, איש לא יחבב את זה ואולי אף ייזכרו ש'החרדים לא משרתים בצה"ל'. אבל ...

להמשך קריאה: http://www.aguda-achat.org.il/articles/2392/