הישיבע בוחר יענקי.זה עתה סיים את בינהזמנים אחרי 3שנים בישיבה קטנה הוא נכנס לישיבה גדולה. הכל יותר גדול החדרים החדר אוכל הבית מדרש.הבחורים...בעיקר הבחורים הוא!שהגיע מפסגת שיעור ג צ'קטנה. הם הרי עשו בישיבה מה בא להם החל ממנגלים בסוף זמן חורף וכלה בשבת בצפת בשיא הקייץ.בטרמפים. הם הסתכלו מלמעלה על הצוצקים משיעור א ו ב. זוהי מין תחושה עילאית שזר לא יבין זאת! מה גאווה יש בלהיות יותר גדול? זה אחרת שיעור ג ישיבה קטנה. זה מצב שלא חוזר אף פעם כי ישיבה גדולה אין סוף מוגדר לשיעורים אז תחושת ההתעלות קיימת אבל לא מגיעה לשיא אף פעם אבל בשיעור ג יענקי הרגיש את זה .אני גדול אני הסוף.של המחזור עוד חודש חודשים שבוע שבועיים אני לא יהיה פה. אהיה רחוק. ורק אתם הצוצקים תשארו עם המשגיח הזה והר"מ של שיעור ג.שחושב שהוא מנהל את החיים של תלמידיו.ועם המנקה הרומני. ואני .אני רק זמני פה אני הולך לישיבה גדולה... וידועה האימרה. כמה שסולם יותר גבוה. שנופלים זה יותר כואב.וככה יענקי הרגיש שהוא נכנס בפעם הראשונה לבימ"ד. ג'וק קטן. בין חיות כאלה גדולות. . . .יש מנהג רע בישיבות שאין הסברים מה באמת קורה! לא מבינים את האנשים החדשים שצריכים אולי הסבר שלמשל לא צריך להפגע אם ישבת במקום ובא אלייך בחור ואמר לך בעדינות ובתקיפות לך לך לך...זה טבעי. זה שאין פתק על החדר אוכל שבארוחת ערב זה מה יש ולא כמו שאתה רגיל שמגעים רק בסוף הדברים החמים.. . וכו וכו. המשטר רופף והילד הקטן הכל יכול מהישיבה הקטנה קצת מאבד פרופרציה בגודל ובגדולים. זה מש שיענקי הרגיש...אבל הוא יעבור את זה כמו כולם....
 |
|