בדידות

אתם מרגישים לפעמים שאף אחד לא מבין אתכם או לא רוצה להבין?
אתם מרגישים לפעמים שאתם במצב לא ברור ולא כ"כ מוגדר?
אתם מרגישים לפעמים שדברים שלא בטוח שהם אסורים נאסרים עליכם?
אתם מרגישים לפעמים שבא לכם לפרוק הכל ולנתץ את המסגרת?

שמעתי כ"כ הרבה מאנשים דברים דומים, למה זה?!?

_________________

גם אני חבר בפורום נוער חרדי

ברור שההורים שלך שונים, אבל לא מדובר על ההורים שלי.. מכירה הרבה זוגות הורים.

בחור, יש הורים יותר ליברלים ונותנים את כל חופש הבטוי וחירות לילד, ויש הורים שמאד איכפתיים ומרוב דאגה ואחריות על הילד (שגדל ויש לו כבר דיעה כשלעצמו) הם תופסים שליטה ורוצים שהילד ימשיך בדרכם או יממש את שאיפותיהם וכאילו כופים עליו לעשות להם נחת.
הרבה פעמים הורים רואים את טובת עצמם מתוך דאגה לטובת ילדיהם אבל לא תמיד הם יודעים להשים את הגבול בין חופש הבחירה והעצמאות של הילד לבין ההורות ותפקיד החינוכי..

אני חושבת שכדי שנפיק את מירב התועלת, צריך להפריד בראש בין ההורים לחיים שלנו. ז"א תמיד לקבל בגישה חיובית את מה שההורים רוצים ומצפים.. אבל לא תמיד אפשר וניתן או ראוי ונכון לבצע וללכת בדרך שהם רוצים. 
אז להקשיב- זה תמיד נותן ומעשיר(במיוחד מהורים שרוצים רק טוב עבורינו). והאחריות שלנו בעניין זה השיקול דעת וביצוע המעשה.

קוטבית, בין הבתרים קראתי קביעה שכזאת <תקני אותי> הורים רוצים להשלים את עצמם ע"י התנהגות מסויימת של הילד, ובכך הם כביכול מפצים את עצמם על התנהגות מסויימת שלהם, ואו חסרונותיהם,

אני עדיין מחפש את הברומטר מה נכלל בכלל הדאגה הטבעית והרצון הכן של ההורים לטפל בילדיהם ולדאוג לטובתו,
ומה יצא לכלל הדאגה העצמית שלהם והרצון לפצות את עצמם,

הבנת נכון בחור, בין השאר יש גם את הקביעה הזו שהורים רוצים להשלים את עצמם.......
זה קורה הרבה. אך כמובן שיש גם הורים שלא דורשים מאום מהילדים- בדבר שהם עצמם לא עומדים בו. אז בא לא נכליל את כלל ההורים..(נהיה פיירים)

כשאני חושבת על ההורים שמצפים מילדיהם ליותר, הם לא עושים זאת ממש מתוך אגואיסטיות, (כי מה שלא יהיה- הם מנסים לייצר מוצר חדש ולא כמוהם. אז אפשר לקרוא לזה מין פיצוי עצמי אבל זה לא פותר אותם..) ההורים רוצים שהילד יהיה טוב מהם, ואיפה שהם כשלו- שם הילד יצליח, ובמקום שלא הצליחו למצות את שאיפותיהם האמיתיות(!) הילד יממש..
ואם נעמוד מול הדברים, זו דרישה לא הגיונית. כי לכולנו יש יצרים. ואם הם לא עמדו בזה ולא הצליחו ללכת עד הסוף עם השאיפות, אז אין להם שום זכות לדרוש זאת מהילד. מה שכן, הם יכולים לחנך לזה, ולהעריך את זה ודבר על שאיפותיהם וכד' אבל ברגע שהילד לא מימש זאת- הם לא צריכים כ"כ ליפול ברוחם.. הרי ידוע שיש ירידת הדורות והילד יוצא קצת פחות מההורה ברמה הרוחנית (-זו לא קביעה..)
בכל מקרה- ההורים פה רוצים את טובת הילד. גם כשהם דורשים ממנו מימוש ציפיות שלהם- זה לטובתו, זה החינוך והערכים שהם דוגלים ומאמינים שזה לטובת הילד.
כי בעצם כל מה שאנחנו פה בעוה"ז זה לעשות רצון אבינו שבשמים. אז אם ההורים דורשים רמה רוחנית גבוהה יותר, זה לא אומר שהם רואים רק את טובת עצמם ופיצוי עצמי וכד' כי הדרישה שלהם כלפי הילד היא לשם שמים.

קוטבית,
היטבת להגדיר

_________________

תודה למקשיב..!

בחור, מה איתך? היטבת להבין??

קוטבית,
היטבתי להבין:)
מלבד נקודה אחת שאינני שלם איתה,
אבל אין לי כעת את הריכוז הזמן והיכולת להגדיר אותה
בל"נ מחר יש עוד יום,

לילה טוב

_________________

גם אני חבר בפורום נוער חרדי

אנסה להתעלם רגע ממה שכתבת ולהגיע מכיון שונה,
לא כל ההורים ככל הנראה מודועים לירידת הדורות והראיה הטובה ביותר היא השאיפות הבלתי הגיוניות <לעיתים> שהם דורשים מילדיהם,

האם ההורה לא אמור לשים קו גבול בין שאיפותיו הדימיוניות והשלמת עצמו לכוחותיו של הילד?

_________________

גם אני חבר בפורום נוער חרדי