נפתולי החיים

אינני מוכשר בכתיבה, אבל הסיפור מדהים בעוצמתו גם בכלי זה,

שמעתי בעבר סיפור וטמון מוסר השכל,
אדם הגיע לבית דין של מעלה, חייו עברו לפניו כסרט חי.
חייו היו כשביל ארוך ומפותל כפיתולי חייו, בשביל היו שני זוגות עקבות רגליים,
שניים? של מי זוג הרגליים הנוסף? 'חשב לעצמו'
קורא המחשבות ענה לו "אלו רגליו של הבורא אשר צעד לידיך צעד אחר צעד"
שמח אותו אדם, והמשיך להביט בשביל חייו,

ואז, כאשר הגיעו הימים הקשים שעברו עליו, נעלמו להם זוג העקבות הנוספים,

למה?? בוראי ויוצרי מדוע כאשר היה צר לי עזבתני להתמודד לי לבדי??

ענה לו הבורא "טעות בידיך בני, כאשר הגעת לרגעים קשים אלו בחייך, נשאתי אותך על כתפי והעברתיך את הפיתול".....

_________________

של גד אלבז ואבא שלו ...

עקבות בחול - גד ובני אלבז

''מי זה לצידי פוסע
מרחקים גדולים גומע,
עקבותיו כאן נתבעו על פני החול.
כף ידו אותי תומכת
בדרכים גופי סומכת,
יש בי אמונה שהוא הכל יכול.

אך מדוע אבא בעיתות צרה,
זוג של עקבות אחד ניראה.
למה תעזוב ידנו,אלוקים שלי
התלאות קשות לי כשלה רגלי.
למה תעזוב ידנו,אלוקים שלי
אין לי כח להמשיך כאן לבדי.

(קטע מעבר)

ואלוקים שמע קולנו
וכמו אב ליטף ראשנו,
אל תבכה אהוב שלי
הקשב ילדי,
כשכמעט כרעת ברך
אז לך סללתי דרך,
בזרועותי אותך נשאתי,על ידי.

אך מדוע ילד,בעיתות צרה
כיתום מאב תבקש עזרה,
הן איתך אני לנצח ילדי שלי,
רק אמור מילה גם,תבקש ילדי.
כן איתך אני לנצח ילדי שלי,
רק שא תפילה לאלוקים שלי''

קרדיט: http://www.chasidisk.com/song.asp?song_id=1694

יישר כוח, מוסר השכל מחזק.

יש לזה משל .
ילד שהולך עם אבא שלו ביער,  הוא הולך לצידו, אבל שמגיעים למקום שיש חיות רעות, הוא לוקח אותו על כתפיו.    נראה לי של ר' שלום שבדרון.
אני חשבתי גם שאנחנו עייפים, מהניסיונות, מהדרך, מההתמודדות,   שקשה לנו הוא לוקח את המושכות.

יפה מאד!

נוש, אני חושב שכשאנו עייפים, הוא לא לוקח אותנו על כפיו, כי זה הוא תפקידנו! הוא נותן לנו יד, הוא מעודד ומדרבן אותנו, אבל לא מקצר לנו את הדרך.

כשלא מסוגלים, אז הוא אכן נושא אותנו על כפיים.

קושי=אתגר, העדר מסוגלות=פטור.

הכול טוב, הבעיה הגדולה מגיעה במצב הבא, ואת המשל הזה כותב רש"י, כשמבאר מדוע הקב"ה גזר על ישראל מלחמה עם עמלק.
וזה לשונו: משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול לי חפץ זה ותן לי והוא נותן לו, וכן שנייה וכן שלישית, פגעו באדם אחד אמר לו אותו הבן, ראית את אבא, אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו'.
להאמין שהקב"ה עוזר ומדרבן, נו, זה אנחנו מאמינים. השאלה אם אנחנו זוכרים ומרגישים את זה בכל זמן.
כשהכלב מגיע אנחנו שואלים איש, איפה אבא?? פתאום אנחנו 'שוכחים' את כל האמונה והמשלים.

אז תעזבו מסיפורים, שירים,משלים. ותתחילו לחיות.